נמל טאהן-נאראז' (טילמאלרה) ושר המלחמה טאהן-ראז'אט ("הדרקון הרחום")

העיר טילמאלרה לפני ואחרי הכיבוש בידי שר המלחמה: טילמאלרה או "הקריה במפרץ הפנינה" היתה עיר מפורסמת בחוף של ממלכת אורגי הערפל, שישבה בקצה של לגונה יפיפייה בחוף, במרחק של לא יותר מעשרה ימים של הפלגה מנמל ראלסורם, ובאופן שבימים בהירים מי שהיה יושב על הכס הרם שמעל טירת קלדוריל יכול היה לראות את הארמונות הבהירים שלה באופק.

העיר והמחוז מסביבה, שחלק ממנו נמתח עד לרכסים שמחברים את חצי האי של ראלסורם עם היבשת, היו ידועים לתהילה בגלל שדות הפרחים והמטעים המבושמים שלה, שהפיקו בשמים, צבעים ותבלינים. העיר עצמה היתה ידועה בין היתר במלאכת המחשבת של בריכות מלאכותיות שהכילו מים מהולים בקסם, שהקנה להם גוונים של אבנים יקרות, ובתוכן חיו דגים נדירים שספגו גם הם את הקסם של המים; באקדמיה של 'תורות האור המהוללות' ובגילדת האורגים שלה, שנחשבה עתיקה ומשובחת אפילו יותר מזו של בירת אורגי הערפל, ועוד.

בזמן המלחמה, הנמל של טילמאלרה היה מקום בו עגנו ספינות מראלסורם שהביאו אספקה ומתנדבים (מעטים מדי) לעזרת אורגי הערפל, ודרכו נמלטו רבים מפליטי ממלכת האור הנשגב שהפליגו אל יבשת מלסטרה דרך הים האפור. רבים מאורגי הערפל שהיו להם קשרים מסחריים או קשרי משפחה בנמל ראלסורם באו מהעיר ומסביבותיה.

בשנה האחרונה של המלחמה, ולאחר הדיפת התקפה גדולה קודמת של צבא שהובל בידי אחד ממנהיגי המארזארו, העיר נפלה בהתקפה משולבת מהיבשה ומהים בידי 'הצבא הפרטי' של שר מלחמה בשם טאהן-ראז'אט, מצביא עצמאי למחצה מקאל-נאראז' שעמד ומימן בעצמו כוח שסר בעיקר למרותו האישית, ושהוביל את ההתקפה מעל גבו של זוחל מכונף ויורק אש[1].

השר טאהן-ראז'אט: שר המלחמה טאהן ראז'אט היה ועודנו אישיות ססגונית ושנויה במחלוקת חריפה בקאל-נאראז' עצמה; מי שידוע כיום בבגדיו המפוארים, בזקנו הלבן והמטופח ובעיניו הבהירות החודרות עמוק, הוא אדם שנולד חסר שם, בילה את ילדותו בתור ילד רחוב בשם 'טא' שחי בסמטאות של הרבעים הגרועים ביותר של העיר, שם התחבר עם 'קבצנים, גנבים וחותכי גרונות' (ובמשך תקופה, כך אומרים, היה מבוקש על גניבת חפצים יקרים מכוהן והריגת העבד החביב עליו בקרב סכינים); והחל את הקריירה שלו כמלח ושכיר-חרב, ולאחר מכן מטפל בכלבי מלחמה ומאלף לטאות. שר המלחמה לא מתבייש ברקע שלו ובאופן בו גדל, אלא מתגאה בכך, ובדרך בה בנה את עצמו ב"עשר אצבעות ושני פגיונות", ואומרים שעד היום יש לו חולשה מסוימת ל'אבני חן בלתי מלוטשות' – קרי, צעירים שמפלסים את דרכם מהתחתית באורח דומה; גם במחנה שלו ואפילו בשורות האויב.

עד היום, היחסים בין טאהן-ראז'אט לבין המלך והכוהנים של קאל-נאראז' מתוחים למדי (הגם שלפי השמועות הוא שירת מספר שנים כחייל במשמר האישי של המלך הנוכחי, ואפילו התיידד עימו), טוען בפומבי שדם הדרקון שזורם בעורקיו טהור וחזק מזה שבעורקי המלך, ומציג לכך ראיות בדמות יכולת השליטה והאילוף שלו ביצורים דמויי-דרקון; הן לטאות הרמץ שהורבעו בידי מטילי הלחשים שסרים למרותו, והן לטאת האש המעופפת – שאר-בשר רחוק ותבוני פחות של דרקון שסרה למרותו, והוא עצמו רוכב עליה בעת קרב (מה שעזר מאד בהכרעה על טילמאלרה).

טאהן-ראז'אט טוען שנהג במנוצחים באופן רחום מאד (יש מי שמכנה אותו ביותר מקורט לעג "הדרקון הרחום"). הוא טוען כיום שביתו הוא 'בית הדרקון' האמיתי, שינה את שמה של טילמאלרה לטאהן-נאראז', והפך אותה לנחלה האישית שלו.

שלטונו של 'הדרקון הרחום': הוא גרף הון עתק הן מהמטעים והתבלינים של העיר, שכעת מופקים בידי עבדים תחת יד הברזל שלו, והן מהפיכת העיר שבמפרץ הפנינה לשוק העבדים הגדול ביותר בצפון נארלידלרי, שקונה, מוכר ומרביע עבדים מסוגים שונים – מפועלי מטעים ואנשי משוטים, ועד לעבדי מיטה. לפי חלק מהשמועות, טאהן-ראזאט התרשם מאד מספרים ומגילות שנבזזו מהאקדמיה של טילמאלרה ועסקו בתורת הזיווגים והשבחת הדם של אורגי הערפל, ומנסה כעת לעשות בהם שימוש בדרכו שלו – גם בקרב עבדים בני-אנוש, גם בקרב לטאות וחיות אחרות, ולפי כמה שמועות אפלות, גם בנסיונות מתועבים להכליא בין אלו לאלו.

בין הצללים של טאהן-נאראז' מרביעים לא רק עבדים, אלא גם לטאות רמץ, יצורים שעליהם גאוותו של שר המלחמה: לטאות טורפות עם נשיפת אש, שמשמשות להנעת הכבשנים הענקיים של שר המלחמה, ומסופר שהנשיפה שלהן מעשירה פלדה בקסם והופכת אותה לפלדת-אש רבת עוצמה, מהסוג ממנו חושלו בין היתר השריונות והחרבות של שר המלחמה ושומרי-הראש הקרובים שלו.

מתח רב שורר בין טאהן-ראז'אט לא רק לבין מלך קאל-נאראז', אלא גם מול גורמים אחרים בקרב שבעת העממים. בין היתר, שר המלחמה לא היסס, בהזדמנות אחת, להכות מכה חסרת רחמים בשבט שלם של שחורי-רגל, שניסה להתנחל בפאתי המטעים שלו ולטבוח בעבדים שלו (ומסופר שהלטאות שלו תקפו אותם באמצע חגיגה מסורתית שלהם), כאשר רבים מהניצולים הפכו לעבדים לצד אורגי הערפל השנואים עליהם, ולא כולם נפדו; הוא הבהיר, גם אם באורח לא רשמי, שהוא לא מעוניין באף אחד ממכשפי הגאר-אנגול בעיר שלו ("אני מגדל לטאות, לא נחשים"), והמוות המצער של אחד מהם במחלה פתאומית (שיש אומרים שקשורה איכשהו למגש עם פירות מורעלים) סייע כנראה להוכיח את הנקודה הזו.

היחסים בין שר המלחמה וקאל-נאראז': בשנים לאחר ההשתלטות על נמל הפנינה והסירוב לפנות את הכס לטובת אנשיו של מלך קאל-נאראז', הדבר נחשב בעיני הכהונה של העיר למרד לכל דבר, והוביל למלחמה לא רשמית, שכללה לפי השמועות נסיון הרעלה או התנקשות ערמומית אחרת בשר המלחמה, שפגעה במקום זה באחד מבניו הרבים, ותגובה בדמות כוהן שהיה קשור להתנקשות ש'נפרס לפרוסות' שהועברו לקאל-נאראז' בכד דקורטיבי שדרקונים מצוירים עליו.

בסופו של דבר, הצדדים הגיעו להסכמות, במסגרתן נאלץ השר של מפרץ הפנינה לוותר על נכסים בקאל-נאראז' עצמה ולהסכים לעסקה מסובכת שכללה גם נישואין פוליטיים של קרובת משפחה. ההסכמות הבשילו לטקס פיוס ציורי מאד "בין אחים לדם הדרקון הנעלה" (שר המלחמה ומלך קאל-נאראז') - שלא השכיח באמת את היריבות והדם הרע ביניהם, אבל הביא להפסקת נסיונות ההתנקשות ופעולות אחרות שהשתיקה יפה להן.

כיום, בין שר המלחמה הסורר לבין קאל-נאראז' ישנו סטטוס-קוו מתוח, שמאחוריו השלמה עם המציאות, והבטחה רופפת לחזור לשתף פעולה עבור אינטרסים של שני הצדדים, לרבות כנראה עניינים שנוגעים לנמל ראלסורם.

השר ומשפחתו: בינתיים, שר המלחמה יושב איתן על כסאו, והפך לאחד האנשים העשירים ביותר בעולם הידוע. יש לו לא פחות משלושים ואחד בנים ובנות מיותר מעשר נשים שונות שבאו מארצות שונות (כולל שתי שפחות אורגות ערפל), שאף אחת מהן לא מוגדרת כיום כרעייה באורח רשמי, שתחליף את רעייתו הראשונה (אמה של הגבירה קאליד) שמתה בדמי ימיה ולא זכתה לראות את העושר וההצלחה של בעלה.

את המוכשרים ביניהם, שנבחנו באורח אישי בידי שר המלחמה הגדול והשביעו את רצונו, הוא מעסיק בארמון שלו או בשמירה על האינטרסים שלו בארצות זרות. אין לו יורש או יורשת רשמיים (הגם שרבים מדברים על בתו הבכורה קאליד כמועמדת הראויה לרשת אותו, אבל יש לה מספר מתחרים רציניים), ויש אומרים שהוא משכנע את עצמו שדם הדרקון שלו יוכל לאפשר לו לחיות לנצח, בין אם בצורתו הנוכחית או בצורה אחרת ורבת עוצמה עוד יותר, ושרבי-אלכימאים נאספו בארמון שלו, ולא רק בכדי לעזור בהרבעת לטאות רמץ.

טאהן-ראז'אט ונמלי ראלסורם:

שר המלחמה מ'נמל הפנימה' ועוד יותר ממנו בתו קאליד – קוסמת ערמומית 'עם לשון דרקונים נוטפת דבש' בעל כוחות ומשחק פוליטי משל עצמה, מעורבים עד צוואר בפוליטיקה של נמל ראלסורם, ומפעילים לחץ בלתי פוסק להקל על הגבלות הסחר שנובעות מהחוקים האוסרים שיתוף פעולה עם סוחרי ובעלי עבדים, ובחלקם קשורים לברית העבר בין נמל ראלסורם לממלכת אורגי הערפל, ולסירוב העקרוני ההולך ונחלש של המראה הגדולה וחלק הולך וקטן מ'מועצת התשעה' של נמל ראלסורם להכיר בשליטים החדשים של ממלכת האור הנשגב.

כחלק מהמהלך שלו, להגביר את ההשפעה שלו בנמל ראלסורם, הוא משתמש היטב במחסור הגדול במוצרי יוקרה, כולל בשמים ותבלינים, שנוצר לאחר חורבן ממלכת אורגי הערפל, ומציע שוב ושוב לספק אותם במחיר 'הוגן', כשהוא מפעם לפעם מציע גם 'מחוות' כמו שחרור אי-אלו עבדים, בעיקר כאלו שהיו להם או למשפחות שלהם קשרים בנמל ראלסורם, והוא (ובעיקר בתו) מדגישים במתק-שפתיים את הדרך בה למעשה הם 'הגנו' על אורגי-הערפל של הנמל, ובין היתר הרגו בשחורי הרגל שבאו לטבוח אותם.

כיום, שניים מחברי מועצת התשעה הם בני-ברית שלו, שכבר ביקרו והתארחו בארמונו, ולוחצים שוב ושוב על המועצה ועל המראה הראשית 'להיות מציאותיים' ו'להפסיק לשגות בחלומות על תקופות שלא יחזרו', כשהם קובלים כי בהעדר אספקה של סחורות חשובות, הם 'מתירים לאיכרים ושוכני גבעות גסים לספק מוצרים ירודים במחיר מופקע'[2].

שר המלחמה מ'נמל הפנינה' משתמש בבני-בריתו, הן במועצת התשעה – בעיקר לורד אלסארד ואר-טילריניל (אותו שימן בין היתר באירוח כיד המלך ובמתנות של חפצי נוי ותכשיטים קסומים), והן באחרים זוטרים יותר, כדי להגביר את ההשפעה שלו על ראלסורם. בסיוע בני הברית שלו, הוא עוקף את החוקים על איסור של סחר במוצרים שהופקו בעבודת עבדים, באמצעות 'לקונה' (פער) בחוק, שדרכו הוא שולח סחורות בתור 'מתנות' – בכמות שמספיקה לתת לרבים וטובים 'טעימה' מהעושר ויכולות הסחר שלו, אבל רחוקים מלהספיק למלא את המחסור בתבלינים ומוצרי יוקרה אחרים. כך או כך, הסחורות עם סמל לטאת הרמץ הכחולה, הפכו לשם דבר ולמוקד מחלוקת פנימית בנמל ראלסורם.

באמצעות בתו, שמכירה היטב מתווכים ששולטים בחוקים הסבוכים של נמל ראלסורם ואגודות הסחר שלו, הוא רכש נכסים באיזור 'ארמון המעיינות', ומשתמש בהן לאירוח, סחר בתענוגות וקירוב איטי של בני-עשירים צעירים ונהנתנים מנמל ראלסורם למטרות שלו.

עניין ידוע אחר בין שר המלחמה לבין נמל ראלסורם, נוגעת לתביעה הפומבית שלו (שיש אומרים שהוא יודע היטב שלא תענה, וממשיך בה מטעמים פוליטיים וכדי לסחוט ויתורים בעניינים אחרים), להסגיר לידיו חבורה של אורגי ערפל שארגנו מרד עבדים קטן ומוצלח באחת האחוזות ונמלי הסחר הקטנים יותר שבפאתי מפרץ הפנינה, והצליחו להמלט אל נמל ראלסורם, לאחר שהרגו את אחד הנוגשים ומרביעי-הלטאות החביבים על השר הגדול. עד כה, המראה הגדולה דוחה בהחלטיות את הדרישות, ואפילו תומכיו של השר טאהן-ראז'אט במועצת התשעה נמנעים מלהזדהות איתן בפומבי, אבל יש פיות עלומים שלא מפסיקים להפיץ שמועות על 'החוצפה של אורגי הערפל כפויי הטובה', שמנצלים לרעה את המקלט שניתן להם כדי 'לחתור תחת סוחרים הגונים ולפגוע ברווחים שלהם', וגם 'מרימים את הראש יותר מדי, באופן שמסכן את הנמל בעויינות ובמלחמה מיותרת'.

חזרה לאינדקס ערכים מארצות שונות

כתב וערך: גדעון אורבך, ‏2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כלשהי אסורים בתכלית, בלא היתר מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש פרטי שלא בתשלום.

[1] בלא התבונה וכוחות הקסם המפותחים של דרקון 'אמיתי'.

[2] הכוונה לאספקה החלקית של מוצרים ממחוזות של ראלסורם עצמה, ששימרו משהו מהסודות והאמצעים של אורגי הערפל, שהיא אכן מקוטעת ובאיכות ירודה בהרבה ממה שהיה אפשר למצוא במחיר זול יותר לפני המלחמה הגדולה.