לורד אלסארד קור-טילריניל

אלסארד (58) הוא איל-סחר חשוב בנמל ראלסורם, בעל אוניות רבות, מחסנים וסדנאות (בעיקר מפחות), אחד מ'מועצת התשעה' שנחשבת לשליטה האמיתית בנמל ראלסורם, ונחשב אחד התומכים המרכזיים של הידוק הקשרים בין הנמל לבין 'שבעת העממים מהדרום', ובעיקר קאהל-נאראז'.

הוא ידוע כגבר גדול, עם עיניים כחולות כהות, תלתלים שחורים שהחלו להאפיר, שני סנטרים ומבנה פנים מוצק; על-אף שקיבל חינוך מעולה, הוא נשמע לא פעם המוני למדי באורח הדיבור, בעיקר כאשר הוא מספר בדיחות ימאים גסות או פורץ בצחוק רועם. הוא מסתובב לא אחת כאשר הוא עוטה גרסה מפוארת של בגדים של קברניט ספינה, עם גלימה כחולה וקצרה יחסית בעלת שוליים מעוטרים, שרשרת זהב מעוטרת ושעון כיס מכאני שיש טוענים שהוא מכושף ויש לו כוחות לא מעטים.

אלסארד הוא בנה של כוהנת אדומה מדרג בינוני, שנולד מספר שנים לפני ההתנפצות הגדולה. אמו היתה חלק מצבאה של 'רסיס קרח', ולמרות שחזרה מהמלחמה העקובה מדם שלמה בגופה, וחזרה למקומה בנשפים של החברה הגבוהה של נמל ראלסורם, אומרים שמשהו בה 'נקרע', ותרם לכך שהיא בזבזה את כל כספה בשנים שאחרי ההתנפצות, והסתבכה בצרות צרורות.

אלסארד, לפי המנהג האנ'מירי, נמסר לגדול ולהפוך לחלק ממשפחה של יורדי ים עשירים, שהעומד בראשה נלחם לצד אמו בקרבות בהארקורנול, ומסופר עליו שערף ראשים של סקו שעירים, פחלץ אותם והתעקש לתלות אותם בטרקלין שלו. אלסארד, שהזדמן לו להתקוטט לא מעט עם ילדיו הטבעיים של אביו המאמץ, בילה חלק מימי צעירותו בתור קברניט של ספינה, תחילה בצי של ראלסורם ואחר-כך של ספינת סוחר (ויש אומרים, גם עם רשיונות תקיפה – קרי, שודדי ים ברשיון), ומספרים כי הזדמן לו לבלות לפחות שנה כשבוי (ואולי אפילו עבד) בקאהל-נאראז', לפני ששולם עבורו כופר נפש הגון.

מאוחר יותר, כאשר אביו המאמץ מת, אלסארד ירש חלק קטן מרכושו, אבל מסופר עליו שהצליח בעסקיו, והכפיל פי כמה וכמה את מה שקיבל – בניגוד לאחיו החורגים, שכנראה בזבזו את רוב משאביהם בנסיונות להפעיל מעלה בחברה הגבוהה ו'להשמיש' את תואר האצולה הזוטרה שירשו מאביהם. בסופו של דבר, היה זה אלסארד שחילץ אותם, לכאורה בטוב לב ובצחוק על השפתיים, מהחובות שלהם, מה שהסתיים ב'בפיוס משפחתי מכל הלב' (שיש אומרים שהוא שלם הרבה פחות ממה שנטען, גם כאשר אחיו, בניהם ובנותיהם חיים במידה רבה בצילו בימים אלו).

אלסארד הפך עם השנים לאדם קולני, מרבה לצחוק ולספר בדיחות גסות, באורח שנחשב מביך למדי בחברה הגבוהה של נמל רל'סורם, ובעיקר בנוכחות כוהנות אדומות (וזה עוד לפני שהוא מתפאר לעיתים כמה 'מראות נוצצות וחמודות' הוא השכיב). הוא אהוב מאד על הקברניטים שעובדים בשירותו ועל מנהלי הסדנאות שפועלים תחתיו, ולא פעם מסייע להם מעבר למה שחוזי העבודה שלהם מחייבים אותו (הגם שלא כולם מחבבים את השמועות על היכרות בלתי אמצעית בינו לבין כמה מנשותיהם).

הוא נשוי באורח רשמי לרעיה יפיפיה בעלת שם מפוקפק למדי, שעברה שני בעלים לפניו, ויש אומרים שתרמה מאד למותו בלא עת של אחד מהם – אולי לאחר שניסה להכות אותה. יש להם ילדה משותפת אחת, שהורחקה מהעין, ויש אומרים שהיא גדלה במקדש מחוץ לעיר. לפי חלק מהשמועות, היא לוקה בשכלה; ולפי חלק אחר, יש בה דבר-מה מוזר אחר, שהביא להגלייתה מחוץ לעיר (או שמא, אמה פשוט אינה אוהבת אותה ואינה רוצה אותה בקרבתה, מסיבה כזו או אחרת). כיום, נראה שהנישואין בין אלסארד לרעייתו מסתכמים בהופעה ביחד בארועים חברתיים והפעלת קשרים למען מטרות פוליטיות משותפות, ולכל אחד מהם יש שלל מאהבות/מאהבים מהצד.

אלסארד זלזל מאז ומעולם באורגי הערפל, שנראו לו גזע מנוון, ההפך בדיוק מהמעשיות, התעוזה וכושר ההמצאה שהוא מכבד. באופן לא מפתיע (ולא רק משום שהוא מחזיק לפחות מאהבת אחת מקאהל-נאראז', אחת העלמות שבאה עם הגבירה קאליד, בה פגש ב'ארמון המעיינות'), הוא אחד מראשי המזלזלים בפומבי בבריתות הישנות של נמל רל'סורם, וקורא לעזוב אותן מאחורה לטובת "עידן חדש, עידן של בני אדם, של סחר ושל כסף. הרבה כסף". ושאם נמל רל'סורם לא יעשה זאת, אזי "אחרים יעשו זאת"; הוא לא מסתיר פיהוק כאשר מוכיחים אותו וטוענים בפניו ש'יש ערכים חשובים יותר מעשיית רווח', ונוהג להשיב ב"כשהזהב מדבר, החרא מתפזר".

מלבד קשרי הידידות בין לורד אלסארד לבין שר המלחמה טהאן-ראז'אט שהפך ל"בוס" של עיר נמל סמוכה שהיתה פעם חלק ממלכת אורגי הערפל, מסופר שאלסארד התלהב במיוחד מלטאות הרמץ ששר המלחמה מרביע ומהיכולת המכושפת שגלומה בנשיפת האש שלהן, ורוצה מאד להשתמש בהן במפחות שלו. לפי חלק מהשמועות, הוא פועל מאחורי הגב של בן-בריתו, ושכר מלומדים וקוסמים שמנסים לפצח עבורו את סוד ההרבעה של היצורים, באורח שאולי יחסוך ממנו חלק מהמאבק הפוליטי והון-עתק שיצטרך לשלם לשר המלחמה עבור לטאות כאלו.

חזרה לאינדקס ערכים מארצות שונות

כתב וערך: גדעון אורבך, ‏2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כלשהי אסורים בתכלית, בלא היתר מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש פרטי שלא בתשלום.