נמל
רל'סורם
מבוא | הגיה ושמות מקומיים
| מפות | דמויות חשובות | רבעים ואיזורים חשובים בעיר
| איזורים חשובים מחוץ לעיר
| מקצועות חדשים
|
משטר: תאוקרטיה אנ'מירית של כוהנות ההשתקפות האדומה
באורח רשמי; בפועל פלוטוקרטיה. שליטה: המראה הזוהרת רלתאריה הרביעית לשמה לבית
סיל-רל'קלאריס, גבירת כס הזריחה והשקיעה. צאצאיה של המראה
רלת'אריה ("שוכני החצר האדומה") 'הנסיכות הבוהקות': אנלוריס, אלסילתרה,
רילניתריאל, מירנלסיה וטירלורין. 'הנסיכים הבוהקים': מיתלארד ו-אנתיריול (האחרון
נשוי לדרומית מאג'רון, בתו של אחד מיוצרי האנ'גורג). שליטים בפועל: 'מועצת התשעה" – של הסוחרים ובעלי ההון
הגדולים של ראלסורם וסביבותיה. ראש המועצה כיום הוא איל ההון ובעל האוניות
לורפלארד רל-קירניל. עיר בירה: נמל ראלסורם (350,000 תושבים, ועוד כ-50,000
לפחות באיזורים הכפריים מסביבו). דגל: חצי גלגל הגה אדום בצורה של שמש זורחת בוקעת
מתוך הים, עם זוג כנפיים אדומות בוהקות סביבו. תיאור כללי רל'סורם, הנמל האדיר בעל החומות הלבנות הוא ככל
הנראה העיר הגדולה ביותר ומרכז המסחר הגדול ביותר שנותרו בחלק המערבי של העולם
לאחר ההתנפצות הגדולה וחורבן ממלכת אורגי הערפל. לשעבר, עיר המחוז הגדולה של
האימפריה האנ'מירית בחופי יבשת נארלידרי, בואכה ארצותיהם של אורגי הערפל, והמרכז
החשוב ביותר של כוהנות ההשתקפות האדומה אחרי המקדש הגדול בסלנטיר; וכיום
תאוקרטיה אנ'מירית באורח טקסי ורשמי, ובפועל פלוטוקרטיה שנשלטת בידי מועצה של
סוחרים ואילי-הון, רבים מהם כאלו שעשו את הונם במאורעות המצערים שפקדו את היבשת
המערבית בשני הדורות האחרונים. רל'סורם של היום היא עיר עצומה, שמכילה מתחים בין
עושר מופלג לעוני מרוד; חיה במתח בין העבר להווה, בין אצולה צבאית אנ'מירית
שוקעת לאצולת ממון עולה, ובין הקשר התרבותי ארוך-השנים והברית הישנה עם אורגי
הערפל, לבין ההזדמנויות (ויש אומרים צורך) לסחר עשיר עם ממלכות הפראים שהביסו
וטבחו אותם. נמל רל'סורם שוכן בקצה של חצי אי שהופך סלעי
וגבוה יותר ככל שמתקדמים מערבה וצפונה, שם הוא נחצה בידי רכסי גבעות עתיקים
ועוטי ערפל בגוון ירוק עמוק, שאבנים גבוהות וכהות ושרידים דומים של תרבויות
ונסיכויות עתיקות עדיין מנמרים אותן. בארץ הגבעות הירוקה הזו, שבה שכנו בני האדם
שהגיעו ראשונים לארצות שבצל ממלכת אורגי הערפל והקימו נסיכויות שמעט מאד נותר
מהן, הדרך מתפצלת לשניים – הדרך המערבית, שמוליכה למישורים גבוהים שסועים בצלקות
מלחמה, שמוליכה אל השממה השרופה שהיתה פעם ארצם של אורגי הערפל; ודרך
צפון-מערבית שעולה אל עמק ערפילי בשם 'עמק טרום-שחר', וחומקת לצד חורבות של עיר
קדומה בעלת מראה אפלולי, אל עבר הרכס העצום של הר השחר האדום שתוחם את המחוז של
ראלסורם מצפון מערב – ארץ תלולה, מוכת שלג ובעלת נתיבים פתלתלים בהם מושל עדיין
לורד רב עוצמה של אורגי ערפל הרריים. היסטוריה מהכיבוש האנ'מירי ועד היום רל'סורם היה הנמל הראשון שבנו כוחות האימפריה האנ'מירית לאחר
שהפליגו ממלסטרה מערבה, אל יבשת נאר'לירדי. זאת, לאחר שהאימפריה התערבה בסכסוך
בין בני האדם המקומיים לבין עצמם, שהיו נתונים במצב כאוטי לאחר חורבן מרכזי הכוח
העתיקים שלהם ו"נענתה לקריאה לעזרה" מצד אחד מהם. משם, יצאו הלגיונות האנ'מירים לכבוש את מעברי ההרים, ולפתוח במסע
שהכניע במהירות את אורגי הערפל, והפך אותם לואסאלים מועדפים של האימפריה. מאות
שנים מאוחר יותר, רל'סורם היה גם הנמל הידידותי האחרון שבו חנו כוחותיה של
המצביאה "רסיס קרח" בדרכם להלחם שכם אל שכם עם אורגי הערפל במלחמה
העקובה מדם כנגד הגזע הדמוני למחצה של הקור'סלאג והאנושואדים הפראיים וצמאי-הדם
ששירתו אותם. בין לבין, הפך רל'סורם לאחד המקומות העשירים ביותר באימפריה
האנ'מירית, וגם ככזה שהאווירה בו היתה מאד ומעולם חופשית בהרבה מאשר בחלקים
אחרים של האימפריה. הנמל והמחוז שלו ישבו על גבול ארצות אורגי הערפל, כך שנהנו
מזרם בלתי פוסק של סחורות, כולל חפצי מותרות ושכיות חמדה שבאו ממלכת האור
המבורכת, ביחד איתם גם קהילה משגשגת של אורגי ערפל ואורגי ערפל למחצה, ולא מעט
תרבות עילית מעודנת. כמו כן, הכוהנות של ההשתקפות האדומה שניהלו את המחוז, נודעו מאז
ומעולם כמי שמעוניינות יותר בפאר ובתרבות עילית מאשר באכיפה נוקשה של חוקי
האימפריה והציווים הקשים יותר של ההשתקפויות הנעלות. הדבר הפך את רל'סורם לאדוקה
פחות ומתירנית מאד במונחים אנ'מירים, עד כי היו גם כוהנות אנ'מיריות וגם כוהנים
ואבירים מקרב אורגי הערפל שראו במקום מאורה של פריצות ושל אנשים - בעיקר סוחרים
עשירים מאד ובעלי קווי ספנות - ששכחו את מקומם, עד כדי כך שאם אל העונג הנתעב
באבוס יחזור אי פעם לעולם, הוא יבחר כנראה במקום הזה. ואכן; הגם שפולחן באבוס
עצמו כמעט ולא היה מוכר ברל'סורם וסביבתה, הרי שאגדות עתיקות מדברות על אלת
צללים ערמומית בעלת מידות שאינן רחוקות משל אל העונג – ועל משרתיה, אויבים
עתיקים של אורגי הערפל, שהפכו את עצמם מרצון לגרסה ייחודית של שדי-צל: אל-מתים
תבוניים ובעלי עידון פרוורטי שניזונים מדם ופחד של הכפופים להם. רל'סורם, הפכה באופן לא רשמי למדינה עצמאית ופלוטוקראטית מאד לאחר התמוטטות
האימפריה האנ'מירית, וכיום רבים מאנשיה מתגאים כי הפכו לעם מעודן ומתוחכם, שונה
באופן מהותי מהאנ'מירים ואורגי הערפל גם יחד (ורבים מהם רואים את עצמם כטובים
מאלו וגם מאלו). הגבירה האדומה – סגניתה של ההשתקפות האדומה היושבת על 'כס
הזריחה והשקיעה' הקדוש, נקלעה לחובות רבים ובסופו של דבר נכנעה לשכנוע או ללחץ
(או ל"קול ההגיון"), ויתרה על רוב סמכויותיה ונותרה על הכס כדמות דתית
וטקסית כמעט לגמרי. זאת, לאחר שעשתה 'רפורמה דתית' (שמתנגדיה טוענים שהוכתבה
בעיקרה בידי הסוחרים העשירים), שהרתיחה גורמים שמרניים יותר – בעיקר בקרב
האצולה, האבירות המקומית והכהונה, החליטה לוותר על תואר שושלת הנשים שלה ולהותיר
את הבנים הזכרים בתור נסיכים בחצר, ועוד. הכוהנות האדומות ששרדו מחזיקות כיום
סמכויות טקסיות ברובן המכריע, ורובן נטמע במהירות בחברה הגבוהה ואדוני המסחר
שלה. מהנמל הלבן והעצום של רל'סורם, אפשר עדיין למצוא ספינות שמובילות
לשלל יעדים, כולל לנמל טיל'מירלן, לא הרחק מבקעת קיירן. גם כיום, שני דורות לאחר
ההתנפצות הגדולה, הספינות של רל'סורם מפליגות וסוחרות עם יעדים לא מעטים, רובם
אך לא כולם ביבשת המערבית; רל'סורם עצמה גדלה, והפכה לעיר שוקקת עם רבעים
מפוארים שכוללים תיאטראות, מרחצאות, ארמונות מפוארים ואומנות מרהיבה - לצד לא
מעט רבעים דלים וצפופים, חלקם אפלוליים ומסוכנים למדי. המצב כיום צללי ההתנפצות הגדולה, ובעיקר המלחמה שבאה אחריה ובה הושמדה ממלכת
אורגי הערפל, לא פסחו על הנמל העשיר ו'אדוני המסחר' נשואי הפנים שלו. בזמן
המלחמה ולאחר החורבן, המחוז פתח את שעריו בפני המון הפליטים אורגי הערפל, שחלקם
התיישבו בו, וחלקם השתמשו בו כדי להפליג למקומות אחרים ורחוקים יותר מהמלכים
הפראיים שהפכו את ממלכת האור הנשגב למשיסה. עם זאת, לא נעדרו טענות על הדרך בה
הפליטים האומללים, ובעיקר העלמות היפות שביניהן, נוצלו בידי אצולת הסחר של
רל'סורם ובני חסותה. מחלוקת ומרירות גדולים עוד יותר, נוצרו מהדרך בה סוחרי רל'סורם
מיהרו (או נאלצו, תלוי את מי שואלים), לשנות את יחסם למלכים הפראיים ולשבטים
האנושיים שהשמידו את ממלכת האור הנשגב, וחלקם יושבים כיום על גבולם ממ - ועד
מהרה החלו לסחור איתם; ויש אומרים, שחלק מ"האדונים המפוארים" החלו
לשלוח ידם, בעקיפין, גם בסחר עבדים או לפחות סחר בסחורות שקשורות קשר הדוק לסחר
העבדים של מלכי העמים הפראיים; ובעוד שועי הנמל הלבן טוענים, כי המשמעות של
אי-הפסת דעתם של המלכים הפראיים משמעותה כי רל'סורם תחלוק במהירות את גורלה של
ממלכת אורגי הערפל (אחרי הכל, היא מחוז קטן שכוחו הצבאי - בעיקר ביבשה - אינו
גדול), הרי שאורגי הערפל רואים את הדברים כבגידה מבישה מצד בני-בריתם לשעבר,
שכעת נהנים ומפיקים רווחים ממקומו שרוויים בדם אורגי ערפל טבוחים, והפכו את מי
שטבחו אותם לחבריהם החדשים. בין רבים מאנשי רל'סורם לבין אורגי הערפל – בין אם מקומיים, או
אנשיו של לורד הר השחר האדום, נפל ריחוק הולך וגובר. כעת, מסופר שחלק מאורגי
הערפל הרחוקים יותר, אי-שם בהרים שבצפון נארלירדי, הרחק ממזרח להר השחר האדום,
הפכו עוינים מאד לבני אדם ולאנשי רל'סורם בכלל זאת. לפי השמועה, אחד הנסיכים של ממלכת האור הנשגב, הפך לעוין מאד, והחל
נושא ונותן עם אנושואידים מסוכנים, שלחמו בעבר לצידם של הקור'סלאג, כשהוא שוקל
לכרות עימם ברית כנגד רל'סורם, ובני האדם בכלל; וכי בקרב אורגי הערפל במחוזות
רבים הולכת ומתפשטת הדעה שבני האדם כולם הם אויב; תמיד היו אויב שקרן וכזבן, שרק
הסב רע לאורגי הערפל, ובסופו של דבר גרמו לחורבנם; וכי אין הבדל עקרוני בעניין
זה בין האנ'מירים לעמי הפרא שקמו על הממלכה הברוכה במישרין. מנגד, חוג מצומצם של אורגי ערפל (בעיקר מרל'סורם עצמה) ובני-אדם
שמקורבים להם (רבים מאלו ומאלו פלדינים ומקורביהם, שהמסדר שלהם עדיין מחזיק
בטירה העתיקה קל'דוריל שחולשת על מחוז חקלאי בפאתי נמל ראלסורם, רואים את עצמם
עדיין כ"נאמנים של הברית הישנה" שבין העמים, ומנסים לפעול הן כנגד מה
שהם רואים כהפקרות ובוגדנות ברל'סורם עצמה, והן כנגד המגמות החדשות והמסוכנות
אצל אורגי הערפל שמחוץ לגבולות - אולם הם מעטים יחסית, הצלחתם מוגבלת, ורבים
משני הצדדים בזים ולועגים להם כשרידים עקשניים של עידן שהיה ואיננו. כמה מאותם 'אבירים קשישים' (כמו שהם מכונים לעיתים בלעג) שם את
יהבו על גבירה צעירה ויפיפיה שחיה ברל'סורם, שהיא שארת-בשר רחוקה של מלכם הקטול
של אורגי הערפל - אולם לעת-עתה, נראה שאותה אורגת ערפל הוכיחה את עצמה בעיקר
כליידי מפונקת למדי, שמגלה עניין מועט מאד בפוליטיקה ומעדיפה את חיי המותרות של
עיר הנמל, ואת מחזריה הרבים מקרב האצולה של בני-האדם, שלא בכולם ניתן לבטוח;
ובסופו של דבר, הפרשיה תרמה בעיקר ללעג שחוגי "הנאמנים" זוכים לו
ממילא. |
חזרה
לאינדקס ערכים מארצות שונות
כתב
וערך: גדעון
אורבך, 2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כלשהי אסורים בתכלית, בלא היתר
מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש
פרטי שלא בתשלום.