??????? - ????

הקדמה | העידנים הקדומים | גזעים | גאוגרפיה | היסטוריה הידרוסטית | המערכה | יצירת דמות

vineline

 

 

עולם המערכה קלדאריה

 

הקדמה ומושגי יסוד

 

 

 

הקדמת המחבר: חלפו כעשר שנים, מאז התחלתי לכתוב באורח רציני עולם מערכה ("איירנוסט: פאודלים מול פלוטוקראטים", שהורחבה מאוחר יותר ל"יבשת ואלנקאלד", ולאחריה הגרסה הראשונית של קלדאריה). מאז, השתנו דברים רבים וגם עולם המערכה פשט ולבש צורות. כעת, הגיע הזמן לעצב את עולם המערכה לצורתו הסופית, שתקנה לו עומק גדול יותר, ותתקן את שרידי הבעיות שנגררו מהגרסאות הקודמות. בעיקר, מדובר בסילוק שרידיה של מערכת המו"ד הגנרית (אלפים, גמדים, הוביטים וכיוצא באלו), והחלפת בגזעים מקוריים של דמויי-אדם, האחדה של עולם המערכה והסיפורים המרכזיים שלו, תוך הבלטת הרעיונות המוצלחים יותר, וסילוק ירושות טובות ומקוריות פחות שנגררו מן הגרסאות המוקדמות יותר של העולם.
מסיבה זו, התיישבתי לכתוב את המהדורה השלישית של עולם המערכה קלדאריה, ואני מקווה להתקדם ולהוסיף לה ככל שיתיר לי הזמן בעתיד.

 

המהדורה השלישית של קלדאריה מרוכזת סביב איזור גדול שנקרא הסיל'נארלד (Sil’nareld). זאת, על שם "גשם הכוכבים הבוערים", אסון קולוסאלי שהתרחש כמה אלפי שנים לפני פתיחת המערכה, ושינה לגמרי את פני העולם. בין היתר, שקעו ארצות שלמות אל תוך הים, והמים חצו את העולם ויצרו לעצמם מיצרים ארוכים וסוערים שהפכו מאוחר יותר לעורקי חיים ומסחר של ציביליזציות מאוחרות יותר.
למפה כללית של ארצות הסיל'נאראלד, לחצו כאן.
למפות צבעוניות מפורטות של חלקי העולם השנים, כולל כפתורי ניווט, לחצו כאן.

מאחר והמושגים "סיל'נאראלד", "קלדאריה" ו"העולם הידוע" נמצאים בשימוש רב ועשויים ליצור בלבול, מן הראוי לתת הבהרה מפורטת לגבי הפירוש וההבדלים שביניהם.

קלדאריה: (בשפת ולקירין:
Kelde-Areya, או "השתקפות עמומה"), הוא שמו של העולם כולו, קרי – כל מימד הקיום המרכזי בו נמצאות הארצות והיבשות המפורטות באתר, כולל האיזורים המסתוריים שנמצאים מעבר למפות ואשר לא הרבה ידוע עליהם. לכן, זהו המושג הכללי והרחב ביותר, שכולל את הסיל'נארלד והעולם הידוע, אבל גדול מהם בהרבה. לכאורה, קלדאריה לא כוללת בתוכה מימדי קיום אחרים, כמו "ארצות הלילה" (מימד אפל ממנו הגיע אחד העמים האנושיים החשובים במערכה), אם כי ניתן להשתמש בשם גם ככינוי כללי לעולם המערכה בכללותו.
למידע על משמעות השם "השתקפות עמומה" והמיתוס מאחוריו, לחץ כאן.

סיל'נארלד ("גשם הכוכבים הבוערים"): זהו הכינוי למה שנתפס כמרכז העולם, האיזורים שמוארים ומחוממים בידי השמש הצהובה המוכרת לבני האדם. איזור זה מתועד ומתואר במפות, ובתוכו מצויות רוב הציביליזציות החשובות למערכה. עם זאת, הסיל'נאראלד הוא רק חלק מהעולם:
בצפון, הוא גובל באוקיאנוס החושך החיצון – ים עצום, סוער וחשוך של חורף כמעט תמידי, ממנו הגיעו בזמנו הפלישות הגדולות של פראי הים; כמו כן, מצויה אי-שם בצפון יבשת כפור אגדית ולא ממופה בשם פארלאריה (
Farlariya), שהיא מולדת של כמה גזעים וציביליזציות מסתוריות שלא הרבה ידוע עליהן (למשל: של אומת טרולים צפוניים, ושל ענקי קרח), ויש לה קשר לכמה וכמה מיתוסי בריאה עתיקים.
בצפון-מזרח, הוא גובל במה שמכונה "הארצות האבודות" – איזור עצום ספוג באנרגיה מאגית אפלה, שם לפי האגדה שכנה בעידן העתיק האימפריה האדירה ביותר שהקים המין האנושי אי-פעם, היא האימפרייה של הורקרייס. הורקרייס הושמדה לפי האגדות בידי האלים עצמם, ושרידי בניה התפזרו, ובסופו של דבר יצרו צאצאי-צאצאיהם כמה וכמה מן הציביליזציות החשובות דהיום (לפרטים על הורקרייס וחורבנה, ראה כאן). הארצות האבודות הן אוסף של ארצות אפלות, שחלקן מהוות משכן לגזע המסתורי, המפותח מאד, והמרושע (ברובו המכריע) של הקאהרויאנים, שלפי חלק מהשמועות אורגים רשת מזימות ויש להם תוכניות מרחיקות לכת עבור העולם כולו.
במזרח, הסיל'נאראלד גובל באוקיאנוס החושך המזרחי ומוכה הרוחות; אוקיאנוס רחב מאד, שכלל לא ברור מה יש בצידו השני, אם בכלל. כמו כן, במזרח מצוי גם הפורטל הידוע לשמצה שנפתח בין קלדאריה למימד האפל הקרוי "ארצות הלילה".
בדרום, מעבר לימים הטרופיים ולארכיפלגו הדרומי הידוע לשמצה, קיימת יבשת (או למצער סדרת איים גדולה) שכל-כולה ביצות לוהטות ויערות מוצפים, המכונה "ארץ המנגרובים השחורים". חלק מאותם איזורים קשורים למיתולוגיה של דמויי האדם הכאוטיים והמוזרים המכונים בפי בני האדם "אנשי התיש"; כמו כן, ישנן אגדות על מערבולת עצומה ומוזרה המעוותת לחלוטין את המרחב והזמן, ומהווה מעין שער בין המימדים, או חלק מן הסודות הקדומים ביותר של הבריאה (ואולי אף ממה שהתקיים לפניה, אם "התקיים" הינה אכן מילה נכונה לדברים שכאלו).
בדרום מערב, הוא גובל ברצף של מדבריות שהולכים ונעשים קטלניים ככל שמרחיקים לתוכם, עד שמגיעים לארצות מוכות לבה, בעלות טמפרטורה שאינה מאפשרת כל חיים לבני-אדם וליצורים דומים להם. לפי אחת האגדות, ישנה דרך נסתרת ומוגנת בקסם, שחוצה את המדבר ומוליכה לארץ אגדית בשם אספארה, ארץ שקשורה בסודות האלים והבריאה, ושממנה לא ניתן לראות כלל ועיקר את השמש והירח הרגילים, אלא אך ורק את הירח האספארי הכחול.
במערב, קיימים רכסי הרים עצומים ויערות צפופים שנראים חסרי-סוף; לא ברור כלל ועיקר מה נמצא בצד האחר, אם בכלל.

"העולם הידוע": זהו המושג המדוייק פחות מבין השלושה, שמתייחס למעשה לעולם המוכר לבני האדם של הסיל'נאראלד, קרי, אוסף הציביליזציות, אנושיות ואחרות, שנכללות בתחומי העולם המוכר והמכוסה במפות. ניתן לגרוס כי המושג חופף פחות או יותר את תחומי הסיל'נאראלד, אולם מעצם טיבו הוא סובייקטיבי בהרבה ולא ניתן להגדרה חד-משמעית.

 

אנשי הדמדומים מול "העממים העתיקים"
אחת הנקודות המרכזיות שעומדות בבסיס המהדורה השלישית, קשורה בתולדות הגזע האנושי הקדום שזכה לכינוי "אנשי הדמדומים" (או "הורקארי"). גזע זה הוא שהקים ועמד מאחורי האימפריה האגדית של הורקרייס, ורוב-רובו נספה עם חורבנה. לפי המסורת, שרידיו התחלקו למספר חלקים, שבסופו של דבר הקימו חלק מן הממלכות והציביליזציות המרכזיות של המערכה.
קבוצה גדולה אחת של הורקארי נמלטו באי-סדר מערבה, והתדרדרו למצב של שבטים ברברים שפלשו אל תוך האיזורים המהווים כיום את העולם הידוע. רוב-רובם של אלו קיבלו על עצמם, בשלב מאוחר יותר (ראשית העידן הרביעי), שורה של דתות הקשורות באלת האור, וחברו עם הואלקיריות של האלה למסע כיבוש ומלחמה ביצירי הכאוס ששלטו בסיל'נאראלד באותה תקופה (וכן כנגד אימפריות אליליות אנושיות קדומות השייכות לתרבויות של "העממים העתיקים"). שבטים אלו הם למעשה אבות-אבותיהם של תושבי האי ההידרוסטי, ממלכת ז'ראל, רבים מתושבי האימפריה המתפוררת (דהיום) של ריילורין, ומספר עמים נוספים.
קבוצה שניה, "הוגלתה" או נכלאה במימד מקביל ואפל, המכונה "ארצות הלילה", שם שכנו במשך אלפי שנים, ושם החלו רובם סוגדים ל"שלשלאות הנאצלות" של האל האפל טוטנהאגן, אל שנחשב לפטרון העריצים, הדיכוי ומשמעת הברזל. עממים אלו, שזכו לשם "קיידרהרצן" (או קיידרהרצים), הצליחה בסופו של דבר לפתוח שער בחזרה אל קלדאריה, מעט פחות מאלף שנים לפני פלישת המערכה, פלשה לעולם הידוע וישבה חלקים רבים במזרחו ובמרכזו. במשך מאות שנים, היו הכוחות של הקיידרהרצים ובני-בריתם המקומיים, שזכו לכינוי "הברית האפלה" מקור לאימה ולשעבוד של חלקים רבים בעולם, עד להתפוררות ונפילת הברית הזו, לפני מספר מאות שנים. מאז, הפכו הקיידרהרצים לאוסף מגוון של עממים, נסיכויות וממלכות קטנות ובינוניות, שרובן הפנו עורף לכאורה לצללי העבר. עם זאת, כעשר שנים לפני פתיחת המערכה שבו כוהני טוטנהאגן והשתלטו על הנסיכות הקיידרהרצית הגדולה ביותר המצויה במזרח העולם הידוע, נולדנשטאל, בעזרתו של גוף צבאי אימתני המכונה "אחוות המוות" (
DFF); נולדשטאל הפכה לרודנות אפלה, מאורגנת להבעית, שמטילה את צילה על חלקים רבים במזרח ובמרכז העולם הידוע, ומהווה איום ישיר על האימפריה של הידרוסט. כעת, מחכים רבים לראות, אימתי יקלעו שני ענפים אלו של אנשי הדמדומים למלחמה קטלנית ומקיפה, שסופה מי ישורנו.
הקבוצה השלישית, שנחשבה לבעלת יחוס גבוה יותר וקשורה לכוהנים ולמאגים העתיקים של הורקרייס, נותרה בארצות האבודות והשתמשה בכוחות הכשפים שלה בכדי לשרוד בארצות שהאפילו ונטפו מוות ושרידים קטלניים. אלא, שהמרירות שאחזה בהם, כמו גם הקסם האפל החזק בארצות בהם חיו והקסמים האפלים שפיתחו הם עצמם בכדי לשרוד, השפיעו עליהם ושינו אותם בהדרגה, עד שהפכו שונים מבני האדם האחרים, ולמעשה לגזע דמויי האנוש האגדי והמבעית של הקאהרויאנים. יצורים תבוניים ומפותחים אלו מלאים בשנאה לשארי-בשרם האנושיים ובעיקר לאלים; ואף כי ברוב העולם הידוע הם נחשבים לאגדה בלבד, הם מהווים הלכה למעשה את אחד מכוחות הרוע המרכזיים של המערכה (אם כי, מסופר כי למרות הכל, כמה מהם מרדו בזדון ופנו נגדו – גם אם בלב ולב).

 

1.      אל מול כל אלו, ניצב חלקה המרכזי האחר של האנושות, או מה שמכונה "העממים העתיקים"; בני-אדם אלו אינם מתייחסים להורקרייס (אם כי מסופר כי כמה מהם שועבדו לה בעת גדולתה), ולמעשה ישבו בארצות הסילנאראלד לפני שפלשו ההורקארי מן המזרח ואח"כ גם מן הצפון.
המאבק הגדול והקרע בין שני חלקיה המרכזיים של האנושות החל בעידן הרביעי, כאשר אנשי הדמדומים שבו ואימצו את אלת האור, והצטרפו למסע הכיבוש של שלוחותיה המעופפות, הן הולקיריות הקדומות. הולקיריות אסרו מלחמה חסרת פשרות כנגד יצורי הכאוס, וזאת ככל הנראה כהמשך המאבק העתיק בין האלים, כפי שניטש בעידנים קדומים יותר. כאן למעשה, נוצר הבדל הנרטיב המרכזי בין אלו שחברו לולקיריות ויסדו את "דתות האור", שראו באנשי התיש ובבני האדם שתמכו בהם כוחות של זדון בוער ותועבה, לבין אלו שחיו בדו-קיום קדום עם אותם כוחות כאוס, ומבכים את חורבן הציביליזציות האליליות הקדומות שלהם ותור הזהב האגדי שידעו תחתן. מובן, כי באלפיים וחמש-מאות השנים שחלפו מאז, השתנו דברים רבים – ובמשך תקופות ארוכות שררו יחסי מסחר ושיתוף פעולה בין חלקים רחבים משני הצדדים, התהוו קואליציות חדשות וניטשו מלחמות חדשות מסיבות אחרות לגמרי; בין לבין, התערבבו שני הגזעים הללו לא אחת, כך שכיום קשה למצוא גזע אנושי מודרני שניחן ב"דם טהור" של אחד משני הצדדים העתיקים (מלבד אולי הקאהרויאנים). עם זאת, שני הנרטיבים המנוגדים עברו מדור לדור, וכיום הם מהווים חלק חשוב בפוליטיקה ובזהות העצמית של עמים (ומאבקים) רבים ברחבי העולם.
כך למשל – הן ההידרוסטים והן הקיידרהרצים רואים את עצמם כיורשים של הגדולה ההורקארית; אלו מן ההידרו סטים הדוגלים באימפריאליזם נטול פשרות, מבססים את גישתם, בין היתר, על טענה לעליונות המולדת של אנשי הדמדומים על העממים העתיקים. לעומת זאת, אותם פלגים אליליים קנאיים הרוצים בחורבן המוחלט של הידרוסט בדרום, ושל שרידי האימפריה של ריילורין בצפון, מתבססים רבות על כמיהה לאימפריות הקדומות של פעם, ועל נסיון "להשיב עטרה ליושנה", ולטאטא את הפולשים הארורים – אנשי הדמדומים וממשיכיהן של הולקיריות השנואות, "בחזרה אל מולדתם המקוללת מחוץ לעולם".

הצלע השלישית של המשולש האנושי, הזאהאדרייני, משקיפים על העימות הגדול בבוז שקט ממולדתם שבפאתיו המערביים של העולם הידוע. מסוגרים בתוך דת מונותיאיסטית קנאית הסוגדת לאל מנלת'וריוס (ובפיהם:
The High One, או האל העליון), הם נוטים לראות עצמם כאומה נבחרת הממתינה לשעתה, ולעת-עתה עוסקת בשמירה על סודותיה הכמוסים, כולל כמות עצומה של ספרי קודש סודיים, מיסטיקה עדינה ברמה הגבוהה ביותר, וכיוצא באלו. מלבד הגנה על מולדתם בעת הצורך, אין ליושבי זאהאדריין כל רצון או צורך להתערבב בעובדי האלילים (לגישתם, הן העממים העתיקים והן אנשי הדמדומים) או לשלוט בהם – אם כי, אף עמדה זו לא נשמרה בטהרתה, משום שזרמים ומטיפים זאהאדוריים פעלו בחלקי העולם הידוע בתקופות שונות, ופה ושם אף קמו דתות המאמצות את האמונה הזאהאדריינית – גם אם בגרסאות מרוככות יותר.

קו הזמן של קלדאריה

ספירת האור (סה"א): ספירת השנים המקובלת אצל אנשי הדמדומים, ושאומצה הלכה למעשה בידי רוב האומות של העולם הידוע. שנת האפס של ספירה זו הינה השנה בה הניחה מלכת הולקיריות אסטרידה את אבן הפינה לבירתה החדשה והמפוארת ארקלארילדה, עיר ששרדה בגלגולים שונים הרבה לאחר העלמות הולקירי עצמן (והטמעות צאצאיותיהן בקרב מאמיני האור האנושיים), ומשמשת עד היום כבירתה של ריילורין, ומרכז דתי ראשון במעלה הקדוש לדתות האור.
כיום (שנת פתיחת המערכה) אנו עומדים בשנת 2,440 לספירת האור; המאה הנוכחית, היא המאה ה-25 לסה"א עומדת בסימן ההתחזקות המטאורית של האי ההידרוסטי והפיכתו לאימפריה החולשת על חלקים רבים במרכז ודרום הסיל'נאראלד; ושובם לזירה של מאמיני טוטנהאגן בקרב הקיידרהרצים. בצפון הסילנאראלד, המאה ה-25 עומדת בסימן קריסה מוחלטת של שרידי האימפריה של ריילורין, והפיכתם לאוסף מפוחד של מדינות חלושות ופציפיסטיות. זאת, לעומת התחזקות רבתי של כוחות אליליים עתיקים המתייחסים לשלוחה הצפונית של העממים העתיקים, שמרכזה בממלכת ההרים המוזרה (ועד לפני זמן לא רב, מסוגרת) של נולג הית'רורק.

 

ספירת העידנים: זהו מניין מדוייק הרבה פחות, ההולך אחורה עד לתקופות קדומות בהרבה.
באורח כללי, אפשר לחלק אותו כדלקמן:

העידנים הקדומים (עד לפני כ-5,500 שנים): כינוי כללי לכל אותם עידנים, החל מהבריאה הראשונית ועד לאסון הקוסמי של "גשם הכוכבים הבוערים", שעיצב את העולם בצורתו הנוכחית. עיקר העיסוק בתקופה זו נוגע לעשרת-אלפים השנים האחרונות שלה, בהם יצר האל מנלת'וריוס מספר ציביליזציות של דמוי-אנוש קדומים (שהגיעו לעוצמה ולחוכמה אגדיות), אולם בסופו של דבר נפלו או הושחתו אחת אחת בידי כוחותיה של אלת הכאוס צ'אוגורה. ככל הנראה, המין האנושי – אם התקיים כלל ועיקר (יש גרסאות לפיהם בני האדם בכלל פלשו לקלדאריה ממימד אחר לקראת סוף התקופה), לקח תפקיד משני מאד במאורעות. המלומדים חלוקים עד היום בדבר הקשר בין האנשים דהיום לבין גזעים של אנשי-קוף קדמונים שנחשבים כיצירי כפיו של אל האדמה והטבע הקדמון קור'ראדור. אגדות רבות קשורות באימפריה השמימית האגדית של דמוי האנוש המסתוריים מגזע הנארא'קי, שנטען כי בסוף ימיהם, כאשר הכה בהם החורבן, שינו כמה מהם את צורתם, התערבבו בין בני האנוש ויצרו בדרך זו את אבות-אבותיהם של "אנשי הדמדומים". כך או כך, אף אחת מהציביליזציות של דמויי-האדם העתיקים לא שרדה את העידן דנן.

העידן השני (העידן העתיק): עידן של כאלף וחמש-מאות שנים (הסתיים בערך ב-1,200 לפנה"ס)
עידן זה עומד בעיקר בצל עלייתה ונפילתה של האדירה באימפריות של בני האדם, היא האימפריה ההורקארית שהשתרעה ממזרח לעולם הידוע דהיום, ובעיקר באיזור "הארצות האבודות"; בעולם הידוע עצמו, התקיימו מספר תרבויות אנושיות עתיקות שחיו בצוותא עם גזעים דמויי-אדם שנחשבים כיצירי כפיה של אלת הכאוס.

העידן השלישי (עידן  החושך): 200 – 1200 לפנה"ס
כך מכנים ההידרוסטים וצאצאי אנשי הדמדומים בכלל את אלף השנים שחלפו בין חורבן הורקרייס לבין הופעת הולקיריות, כאשר אלו מהם שנותרו בקלדאריה ירדו לדרגה של ברברים גרידא. לעומת זאת, בעיני העממים העתיקים מדובר בתור זהב, בהן היו הממלכות הקדומות שלהם בשיאן.

העידן הרביעי (ויילראלדה: עידן דמדומי השחר): 200 לפנה"ס עד בערך 500 לסה"א
זהו העידן שבו הופיעו הולקיריות ונוצרו דתות האור; הולקיריות עורכות מסע מלחמה שמשנה לחלוטין את פני הסיל'נאראלד, מפיל את הממלכות האליליות הקדומות ומסלק את דמויי האדם שמקורם באלת הכאוס הרחק אל המחוזות הלוהטים שמדרום לעולם הידוע. בעידן זה נוצרה האימפריה העצומה של האור, על בירתה ארקלארילדה, ולמעשה נוצק היסוד לרוב התרבויות הקיימות כיום. העידן מסתיים באורח רשמי עם תחילת הפלישה העצומה של פראי הים מהצפון, הפלישה שערערה את האימפריה הלבנה של ריילורין, והחלה את התהליך שהפך אותה לבליל של מדינות, מחוזות וערי-מדינה. לקראת סוף העידן, וביתר שאת במאות שלאחריו, דעכו הולקיריות כמעט כליל (העתיקות ביניהן עזבו את גופיהן המוחשיים ושבו אל אלת האור, וצאצאיותיהן הפכו אנושיות יותר ויותר, עד שלמעשה הפכו ללא יותר ממסורת או סוג יחוס תרבותי בחלקים כאלו ואחרים של העולם).

העידן החמישי ("עידן הממלכות"): 500 לסה"א ועד פתיחת המערכה ב-2,440 לסה"א
זהו העידן הנוכחי, שהמערכה נפתחת לקראת מה שנחזה כסיומו. עידן זה מתאפיין בדומיננטיות אנושית ברוב חלקי העידן הידוע (למרות פלישה קאהרויאנית גדולה אחת, בתחילת האלף השני לסה"א), בקיומן של ממלכות ותרבויות רבות, שאף אחת מהן לא הצליחה לשלוט בעולם הידוע כולו או רובו, ובהתפוררות מואצת של שרידי אימפריית האור בצפון.

 

 

איזורים חשובים במערכה דהיום


המערכה בחלקו הדרומי של העולם
המדינה המרכזית והמושקעת ביותר בקלדאריה הינה האימפריה ההידרוסטית, וראה גם כאן לתיאורים מפורטים של חלקי עיר הבירה הידרקראון, שהיא הכרך הגדול ביותר בדרום קלדאריה. הידרוסט היא ממלכה רבת-עוצמה שמרכזה באי היושב במרכז ים הצעיפים המרקדים שבמרכז הסיל'נאראלד. כיום, היא שולטת בחלקים גדולים במרכז ודרום העולם הידוע. הידרוסט מזכירה מעט בתרבותה את האימפריה הבריטית של המאה ה-19 (מלבד, העדר מוחלט של נשק חם). האימפריה נראית בשיאה דהיום, אולם הכל מצפים בחרדה לעימות הצפוי בינה לבין הרודנות הקיידרהרצית, שהשפעתה הולכת ומורגשת במזרח; כרגע, מנהלת הידרוסט קרב בלימה כנגד הנסיון של הרודן טוטנהוף לאחד את כל הפזורה הקיידרהרצית הלא מאורגנת של נסיכויות ומדינות קטנות תחת שלטונו – בשילוב בין פוליטיקה ערמומית לשימוש בכח הזרוע; איחוד כזה, אם יצליח, יהווה איום קטלני על הידרוסט. חשש אחר הינו, כי הילידים במושבות, ברובם צאצאים לעממים העתיקים, ינצלו את המצב בכדי למרוד בכתר, בעיקר נוכח הדרכים הלא-תמיד נקיות ואדיבות בהן קנה את שלטונו עליהם.
כל זאת, בלא להתייחס לחשש האפל המקנן ברקע, ושכיום אינו יותר מאגדה – כי עינם של הקאהרויאנים צופה במתרחש, ואין דבר שישמח אותם יותר מהתנגשות רבתי בין שני הכוחות האנושיים המובילים בדרום העולם הידוע.

 

המערכה בחלקו הצפוני של העולם
חלק חשוב אחר במערכה מתרחש בצפון הסיל'נאראלד, ונוגע לחבלי הגסיסה של שרידי האימפרייה של ריילורין, ולכניעתם ההדרגתית לכח האלילי העולה ממלכת ההרים המוזרה נולג הית'רורק, מקום מושבה של המלכה הכוהנת של כס הנחש.
חלק מרכזי במערכה של איזור זה מתרכז בשרידי המשמר הקיסרי הישן, שהוגלה לאיי הגרניט החשוכים בגבול הצפוני של העולם הידוע, ובמאבק ההשרדות שהוא מנהל בשלוחיה ובני-בריתה של נולג-הית'רורק – שבטי הטורז', הטוענים לזכויות בעלות עתיקות וקדושות על האיים בהם יושב המשמר הקיסרי.

 

פירוט על המערכה בצפון ניתן למצוא כאן.

 

מדינה מעניינת אחרת היא ממלכת ז'ראל, הרחק ממערב לסיל'נאראלד; זוהי ממלכה פאודלית די פרועה, המהווה זירה למאבק בין זרמיה של כנסיה מורכבת, ובין אצילים רבי עוצמה לבין עצמם. ז'ראל חשובה פחות למערכה הכללית, ועיקר חשיבותה היא העובדה כי היא מהווה את הרקע לכתבי היד של "יורשת הקרדינל" ו"טלף הנחושת", שעודי עובד עליהם ומקווה כי יום אחד יוצאו לאור. לאור החשיבות המועטה למערכה הכללית, בשלב זה מכיל אתר המהדורה השלישית אך מפה ופרטים מעטים על איזור זה.

 

שיטת משחק
את קלדאריה ניתן להתאים לגרסה השלישית של מו"ד ולשיטות משחק אחרות. הפרק השביעי של האתר, כאשר יפורסם, יעסוק בשיטה או בהתאמות טכניות מומלצות בהן השתמשתי בימים בהם הנחיתי משחקי תפקידים בקלדאריה.

 

 

 

 


כתב וערך: גדעון אורבך, ‏2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כשלהי אסורים בתכלית, בלא היתר מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש פרטי שלא בתשלום.