??????? - ????

הקדמה | העידנים הקדומים | גזעים | גאוגרפיה | היסטוריה הידרוסטית | המערכה | יצירת דמות

vineline



קלדאריה: מעגלי אקלים וזרמי-ים מרכזיים



אגדה עתיקה ומקובלת מאד על העממים העתיקים, מספרת אודות "שער השמש" – פורטל או מעבר שמימי אחר, המרחף הרחק בדרום-מערב, ממנו מקרינה אלת השמש (או "אם האש") הגדולה את אורה וחומה בעוצמה אדירה כלפי מטה, אל תוך ארצותיהם של בני-האדם ושאר היצורים החולקים עימם את האדמה. שער זה, הוא המקור לחיים והוא זה שהודף את הערפל הקר והממית ומותיר אותו הרחק הרחק בקור ובחשיכה שמחוץ לעולם הידוע. אלא, שכרגיל עם אותה אלה אמת'ורית בעלת שתי פנים מנוגדות, הרי שמגע ישיר עם עוצמתה הוא קטלני, חורך גוף ונפש. מסיבה זו, אותה ארץ שמעבר למדבר האדום, עליה נוחת כוחה של האלה באורח ישיר (אילְגָ'ס, או אֶלְגְ'סְטְרָאט בלשון הורקרייס) היא ישימון לוהט של אש ומאגמה מבעבעת, שרק רוחות אש מעונות ומפלצות בנות בלי-שם מסוגלות לחיות בה.

הגם שהמלומדים ההידרוסטים דהיום לועגים לסיפור כמעשיה ילידית פרימיטיבית, שאינה מסתדרת עם העובדה כי השמש עולה במזרח ושוקעת במערב, הרי שאף הם אינם יכולים להכחיש, כי קווי האקלים של העולם הידוע, לא רק חופפים ליחס בין שעות אור לשעות חושך, אלא שהם מעגליים במובהק (בכפוף לשינויים שנגרמים בשל רכסי הרים גבוהים, זרמי ים חמים וקרים, ותופעת 'ביצי הדרקון' (ע"ע)). זאת, כאשר לפי כל החישובים, מרכז המעגל נטוע אכן אי-שם הרחק דרומית-מערבית לארצות סיל'נאראלד, הרחק מעבר למקום בו הטמפרטורה והסכנות ההולכות וגוברות של המדבר המערבי הגדול הופכות אותו לכמעט בלתי אפשרי לצליחה. אין ספק, כי גם אורך היום הממוצע מושפע במישרין מהריחוק מאותה נקודה לא ידועה, והוא מתקצר והולך ככל שמרחיקים צפונה ומזרחה. לא בכדי, הבחינו כבר לפני דורות רבים, כי אורך היום ההידרוסטי מלווה בשעת דמדומים ארוכה, והוא קצר יחסית לאורך היום ברצועת האמתיסט, בעוד שבלב המדבר, הלילה אורך לא יותר מ 4-5 שעות.

שאלה אחרת, השנויה במחלוקת חריפה, קשורה לחורף ולקיץ, שגם היחס ביניהם פרופורציונלי למרחק לאותה נקודה אגדית שבלב המדבר; אין ספק, ככי ככל שמרחיקים ממנה, החורף מתארך והקיץ מתקצר (גם כן, בכפוף לשינויים שקשורים בתופעות כגון 'ביצי הדרקון' ועוד). בעניין זה, טוענת אסכולה אחת, כי מעגלי החום הקורנים מאותה נקודה והולכים ונחלשים ככל שמתרחקים ממנה, מתכווצים ומתרחבים בהדרגה, באורח המזכיר מעין "לב של להבות שמימיות", ומכאן ההבדלים בין חורף לקיץ. אסכולה אחרת, לעומת זאת, טוענת כי נקודת המרכז עצמה אינה קבועה, אלא היא זעה במעגל איטי, כאשר באמצע הקיץ, היא מגיעה לנקודה הצפונית-מזרחית ביותר שלה (ולכן היא קרובה יותר לסיל'נאראלד), ואילו באמצע החורף, היא מגיעה לנקודת הדרומית-מערבית ביותר במסלול, וכך הלאה. מחלוקת זו נטושה אף היום באקדמיה ההידרוסטית המלכותית למדעים, כאשר לב המחלוקת דהיום נוגע למדידות ותצפיות שנערכו בדרום הרחוק, בפאתי ארץ המנגרובים, בנקודה שחלק מהמלומדים סבורים כי היא דרומית יותר (אף כי עדיין מזרחית בהרבה) מנקודת האמצע האגדית.

 

ביצי הדרקון: להפוך את העניינים למסובכים יותר, הרי שהמלומדים מכירים מזה דורות תופעה משונה, אשר קשורה בדרך-כלל לחורבות שנותרו מהציביליזציות העתיקות שקדמו להורקרייס ולציביליזציה האנושית בכלל. מזה דורות רבים ידוע, כי כאשר נרחבה בירת הסאר'ראו הגדולה שבצפון הרחוק של הידרוסט, סוראו-קורו-האמראב, התפשט מחורבותיה כפור עצום, שהפך את הצפון הרחוק של הידרוסט לאיזור של קרח עד, היאה לאיזור האקלים של היבשת הקפואה פארלאריה, ובוודאי לא לחגורת האקלים של ים הצעיפים המרקדים. יתר על כן, השפעת מוקד הכפור ניכרת גם מחוץ לשדות הקרח של צפון האי ההידרוסטי, אלא משפיעה על האי כולו, והופכת את אקלימו לקר וגשום בהרבה יחסית לסביבתו מצפון ומדרום. מדידות שנעשו במהלך הדורות הוכיחו, כי מדובר גם כאן במעגלים (הגם כי הפעם אליפטיים מאד) המתפשטים ונחלשים בהדרגה ככל שהם מתרחקים מהמוקד שבחורבות המקוללות של המראב.

השפעה זו על האי ההידרוסטי, הינה למעשה הדוגמא העוצמתית והמובהקת ביותר לאפקט המכונה "ביצת דרקון" (וליתר דיוק: "ביצת דרקון לבנה", בשל היותה אפקט של קור, להבדיל מ"ביצת דרקון אדומה", שמפיצה חום), כלומר, מוקד המפיץ סביבו מעגלים של אנרגיה קרה או חמה, באורח המנותק ולעיתים קרובות אף מתנגש עם המעגלים האקלימיים של העולם. אפקט משני, אך חשוב מאד של "ביצת דרקון" בעלת עוצמה מספיקה, הוא מה שמכונה "קליפת הביצה", או "קליפת הסערות": במעגל החיצוני, בו השפעת הביצה הולכת ונחלשת במגע עם מעגלי האקלים החיצוניים, הרי שנוצר לא אחת מפגש אינטנסיבי בין אוויר קר וחם. במקרה של הידרוסט, האוויר הקר שצונח באיטיות מהרי האמראב והשממה הקפואה והגבוהה אל תוך ים הצעיפים המרקדים, פוגש באוויר החם ובזרמי הים החמים שבאים מכיוון רצועת האמתיסט. התוצאה, שמורגשת בעיקר כאשר המפגש נעשה מעל ים או מאגר מים גדול אחר, היא איזור סוער מאד, המועד לאסונות טבע והופך קשה ומסוכן מאד לשייט, במיוחד בעונות מסויימות ולכלי שיט שאינם מותאמים אליו.

דבר נוסף שמייחד את ביצת הדרקון של האמראב, הוא האליפטיות שלה, שנוצרת כנראה בשל תוואי השטח הגבוה בו היא נוצרה, וההרים הגבוהים המפריעים לה בצפון. התוצאה היא, שמעגלי הקור שהיא מפיצה הם ארוכים יותר כלפי דרום, וקצרים בהרבה כלפי צפון, שם הם מתנגשים בחומת ההרים שגורמת להם לאבד חלק גדול מעוצמתם.

 

ביצת דרקון מפורסמת אחרת, הפעם "אדומה", טמונה באיזור המיוער בצפיפות שמדרום לז'ראל, ולפי המסורת קשורה לחורבות ציביליזציית ננסי היאוז'י שנקברה מתחת לעצים העתיקים ולביצות הבוגדניות המשתרעות ביניהם. ביצת הדרקון האולזורית גורמת לאקלים של יער אולזור להיות סובטרופי לוהט ולח, ומשפיעה מאד על דרום ז'ראל (במיוחד בעונת הקיץ הלוהטת שלה), ובמידה מסויימת גם על מרכז ז'ראל (מה שמאפשר, בין היתר, גידול משתלם ומוצלח כל-כך של גפנים באיזורים נרחבים, דבר שהיה בלתי אפשרי בחגורת אקלים כה צפונית בלעדי "הביצה האולוזורית"). מדרום ליער אולזור, גלי החום אינם מצליחים להעפיל למרומי "ההרים הנשגבים" שבצפון תת היבשת ההרקאלית, אלא עוקפים אותם ממזרח ומערב, מה שיוצר את האקלים הלח, החם והבלתי נסבל של "ארץ פלגי הערפל", שתרומתה המפוקפקת המרכזית הינה הפצה עונתית של ענני יתושים וקדחת בכיוון דרום, לעבר האיזורים הממוזגים יותר של מרכז תת-היבשת.
טוענים, שהשפעת גלי החום שמגיעים ליער אולזור, יוצרת גם את זרם הים החם שנקרא "העקלתון הז'ראלי", שזורם לאורך חופי ממלכת רוואלס (דהיום) ומשם שוטף את מימי טיגובין בזרם נעים ומזין שמסייע מאד לספנות של ננסי האורנים. מאידך גיסא, הזרם החם, כאשר הוא ממשיך מערבה ומתנגש בזרם אאנון הקפוא שבא מן האוקיאנוס החיצון, תורם מאד לאיזור הסערות הידוע לשמצה שסביב איי מונרקיס וצפון לופאר.

 

הביצים של הידרוסט ואולזור הם שתי "ביצי הדרקון" הגדולות והידועות באיזור הסיל'נאראלד; עם זאת, ישנן לא מעט טענות ומדידות הטוענות לקיום של "ביצי דרקון" קטנות וחלשות בהרבה באיזורים מסויימים, בעלות השפעה קטנה בהרבה ושנויה לעולם במחלוקת.
סברה אחרת, מעניינת (וביזארית) בהרבה, טוענת כי גם מעגלי האקלים הכלליים של העולם הידוע עצמו, אינם אלא השפעה של "ביצת דרקון אדומה" בעלת מימדים עצומים, הטמונה אי-שם מתחת לאלגסטראט. אלא שרוב המלומדים טוענים, כי מעגלי האקלים הכלליים נבדלים מהשפעות 'ביצי הדרקון', משום שהאחרונות אינן משפיעות, או כמעט ואינן משפיעות על היחס בין שעות היום והלילה, והיחס בין קיץ לחורף.

 




כתב וערך: גדעון אורבך, ‏2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כשלהי אסורים בתכלית, בלא היתר מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש פרטי שלא בתשלום.