??????? - ????

הקדמה | העידנים הקדומים | גזעים | גאוגרפיה | היסטוריה הידרוסטית | המערכה | יצירת דמות

vineline

 

1.1: העידנים הקדומים של קלדאריה

 

לערך הקודם | לערך הבא | שלח תגובה

 

העידנים הקדומים: פירוש השם קלדאריה (ולקירין: Kelde-Areya) הינו "השתקפות עמומה". לפי שרידיהם של מיתוסים עתיקים שהשתמרו בדרך לא-דרך, הרי שעד כ-5,500 שנים, העולם הידוע דהיום לא היה אלא מעין השתקפות אפלולית, או מימד צדדי ושכוח של עולם אחר, מפותח ועתיק בהרבה. צורת היבשה והים היתה שונה לחלוטין מכל המוכר כיום; קלדאריה הקדומה היתה ארץ מוצללת וחמה, שרויה בערפילי-עד, וזירה למאבקים בין גזעים, צורות-קיום ואולי אף אלים, שרובם ככולם נשכחו מלב וכמעט ולא נותר מהם זכר.

לפי הגרסה הידועה לסיפור ימי-קדם(1), הרי שבראשית הימים, שלט בארץ האל הקדום קורוד'אר (Korudd'ar), שברא ומשל בלא מיצרין על מרחב עצום של יערות ענק אפלים, לחים וחמימים. ברואיו של אל האדמה העתיק, הולכי על-שתיים שעירים ופשוטים, ספק אדם וספק קוף (2), חלקו את הארץ עם בהמות עצומות לגודל ויצורים אחרים, שכיום כמעט ולא נותר מהם זכר.

אלא, שבשלב מסויים פלש כוח הרסני אל תוך העולם הקדום והפשוט של קורוד'אר: ישות נקבית, כאוטית רבת-עוצמה בשם צ'אוגורה (או כפי שהיא מכונה לא פעם: "אלת הכאוס" או "אלת האש הגדולה"). לא ברור, האם היתה זו אלה רבת עוצמה ומושחתת עד היסוד, או שמא מפלצת עתיקה – עתיקה יותר מהאלים עצמם – שתיעבה את הבריאה ואת הסדר, ובאה לעשות בו שמות. כך או כך, צ'אוגורה ירדה על העולם העתיק כגשם של אש ולבה. אל מול כוחותיה האדירים, אשר לא פחות מהרסניים ניחנו במידה מדהימה של יצירתיות, פרי מחשבה פרועה לחלוטין ומשוחררת מכל כבלי הסדר וההגיון, לא נותר סיכוי רב לברואיו המגודלים והפשוטים של קורוד'אר. אלו מהם, שלא חוסלו בשיטתיות בידי צ'אוגורה וילדיה (3), הושחתו ועוותו עד לבלי היכר, הן חיצונית והן פנימית.

אל תוך מאבק האדירים והשתוללות הכאוס, נכנס לפני כ-15,000 שנים כוח נוסף: האל העתיק ורב העוצמה מנלת'וריוס (או בפי מאמיניו (4) "האחד", "הבורא הגדול", "מלך מלכי הרקיע", ועוד). אותו אל, שנודע בשכלו החריף ובכוחות יצירה שהתחרו באלו של צ'אוגורה (5), התעלם כמעט לחלוטין מאל האדמה הדועך, ושילח את ברואיו – כולם חכמים, בעלי כוחות מאגיים מפותחים ותרבויות מלומדות – למאבק איתנים בצ'אוגורה, בשדים ובכל היצורים שעוותו בידי הכאוס. לפי גרסה מקובלת אחרת, שיש לה תימוכין באפוסים של אחד העמים האנושיים העתיקים ביותר - הזהאדרייני (Zahadrainy), לא כל ברואיו ומאמיניו של "מלך מלכי הרקיע" היו יצירי כפיו מלכתחילה: חלקם היו כנראה שרידים מצורות חיים קדומות יותר, אשר מנלת'וריוס העניק להם מכוחותיו, בעיקר בכל הקשור בתבונה ודעת, וזאת תמיד בתמורה לתנאי מפורש וחד-משמעי: עליהם להאמין בו ורק בו, בתור הבורא והאל האחד, ולזנוח כל פולחן ל"אלילי הכזב" העתיקים. האפוסים של זאהאדריין מעניקים רמז עבה, כי זהו גם מקורם של בני האדם כפי שהם מוכרים היום: מנלת'וריוס, בחסדו הרם והנישא, הקנה להם את הדעת ורומם אותם מעל "הקוף ובהמת הארץ", בתמורה לקבלת מרותו הבלתי מתפשרת (6).

נראה, שבאלפי השנים האחרונות של ימי הקדם, עלו ונפלו כמה וכמה ציביליזציות מורכבות, ככל הנראה לא אנושיות, ואלו – ובעיקר שרידיהן שנמצאו בחלקים שונים של קלדאריה – הציתו את הדמיון האנושי ועוררו מאז ומעולם סקרנות לגבי צורתן, סודותיהן וצורת נפילתן. שתיים מהן: אוראנוק (Oranuk) ויאוז'יראק (Yaujyrak), מאוזכרות ברמזים בכמה מכתבי הקודש והאפוסים של זאהאדריין. אחרת, האימפריה העצומה של הנארא'קי, שגשגה בקצה המזרחי השכוח של העולם הידוע (כיום, כנראה ארצות שממה מקוללות), והשפעתה העקיפה על האנושות (ובעיקר על ההורקארי, אבות אבותיהם של ההידרו סטים והקיידרהרצים) היתה ככל הנראה מכרעת. אולם נראה, כי בסופו של דבר, גברה בהדרגה ידם של אלת הכאוס והדאמונים שלה, והם השחיתו את התרבויות העתיקות בעורמה (קרי, הצליחו להביא רבים מיושביהם לכפור במנלת'וריוס...), או שטפו אותן בנחילים של אש, לבה ויצורים מעוותים.

 

נראה שבסופו של דבר, כמעט ולא נותרו כיום צורות חיים "טהורות" (קרי, משוייכות באורח מוחלט לאחד הכוחות), ונראה שרוב הגזעים התבוניים דהיום מכילים השפעות מכיוונים שונים, לא פעם סותרים, וכולל לא מעט השפעה של צ'אוגורה או ילדיה רבי-העוצמה, במינונים שונים (7). כך או אחרת, המלחמה בין הציביליזציות העתיקות ליצורי הכאוס והפראים החשוכים נמשכה, לסירוגין, עד שככל הנראה יצאה משליטה. הגרסה המקובלת טוענת, כי צ'אוגורה השתוללה והפעילה כוחות כאלו, עד כי בסופו של דבר, איבדה כל שליטה, וסופה שכילתה את עצמה בשרשרת איומה של אסונות בין-מימדיים, שחיסלו חלק נכבד מצורות החיים בקלדאריה ובעולמות אחרים, ויתכן (כך לפי הגרסאות) גרמו לקלדאריה ולעולם המקור העתיק שבצילו חייתה להתנגש זה בזה, באסון נורא שכילה את האחרון, ושינה לגמרי את צורתה של קלדאריה עצמה. לפי חלק מהמסורות, זו היתה נקמתה האחרונה של צ'אוגורה באלים שנואי נפשה – הרס וכאוס בקנה מידה כזה, שמנעו מהם כל סיכוי לשוב ולהשתלט או לתקן את הבריאה; ולא בכדי נאמר, שדמה הבוער והנגוע, נספג עמוק בתוך העולם, והשפיע באורח בלתי הפיך על רבות מצורות החיים ששרדו בו. כך או כך, ולמרות העובדה כי סיפור זה – ככל הסיפורים הקדומים – שנוי במחלוקת חריפה(8), כמעט ואין חולק, וגם מאמיני הכאוס עצמם טוענים, כי אלת האש הגדולה כלתה ב"התנגשות העולמות" הגדולה. כמו כן, אין ספק כי הימים והיבשות קיבלו באותה עת את צורתם המוכרת דהיום. כך נוצרו, בין היתר, המיצרים העמוקים שקורעים את אדמת קלדאריה לכל אורכה. עצם שמו של מרכז קלדאריה והעולם הידוע שלה – סיל'נאראלד (ולקירין: גשם כוכבים בוערים), מרמז על מוראות אותו אסון מבעית, אשר יצר את העולם כפי שהוא מוכר כיום.

 

 

 


הערות שוליים:

(1): הכוונה היא לאגדות ומיתוסים שקדמו לקורת'אקס הורקארי, כלומר – דברי ימי הקדם כפי שנכתבו בתקופת הזוהר של הורקרייס, ויש הטוענם כי למעשה מדובר בתרגום או העלאה על הכתב של מסורות עתיקות עוד יותר, כנראה נארא'קיאניות, מן התקופה הטרום-אנושית. למרות שהמסורה ההורקארית, כפי שהועברה בתורה להידרוסט, נחשבת לגרסה המקובלת, הרי שיש גורמים החולקים עליה. כך למשל, אין ספק כי לאמת'ורים ולאחרים מבין "העממים העתיקים" יש גרסאות משל עצמן, שלא פעם סותרות את הגרסה ההורקארית-הידרוסטית. כך, בין היתר ובמיוחד, בכל הנוגע לתפקידם של אלת הכאוס (או בפי מאמיניה: אלת השמש) וילדיה, שהאמת'ורים רחוקים מאד מלקבל את הדמויות הדמוניות שהוענקו להם במסורות ההורקאריות וההידרו סטיות.

(2): אלו, לפי הגרסה המקובלת, אבות-אבותיהם של רבים משבטי ה-"אנושואידים" והענקים השונים, אלא שמאוחר יותר, עקב כוחותיה המשחיתים של צ'אוגורה (ע"ע), הפכו רובם למפלצתיים, פרועים ואכזריים. זה גם, בין היתר, התירוץ של כמה וכמה מעצבי מדיניות הידרוסטים בימינו, לנהוג בגזע הרובוסטי (Robusty) באורח חסר רחמים, כאילו היו חיות טרף מסוכנות.

(3): הכוונה כאן היא לבני אלמוות זוטרים, ברואיה של אלת הכאוס שחלקו עימה את אותן שאיפות וצורת מחשבה, וחלקם נותרו וחוללו מפגעים ואסונות שנים רבות לאחר דעיכתה של צ'אוגורה עצמה. בהקשר הרחב, הביטוי "ילדיה של צ'אוגורה" הפך נרדף למושג "דאמונים": יצורים עתיקים, בעלי כוחות מאגיים כבירים הקשורים לכאוס, ובדרך-כלל בעלי תשוקה עזה להשחית ולזרוע אותו בברואים אחרים ("להשתלט על נשמותיהם"). המסורת ההידרוסטית, כמו גם מסורות אחרות שהושפעו מן הולקיריות הקדומות ואלת האור (ע"ע בהמשך), רואה אותם בשלילה מוחלטת. מסורות אחרות, ומנוגדות (כמו המסורת האמת'ורית, שלא לדבר על המסורת של אנשי התיש), גורסות היפוכו של דבר.

(4): אשר מקובל על כולם כי חל איסור מוחלט לנקוב בשמו המפורש, דבר הנחשב כמבזה אותו, ומציב אותו בשורה אחת עם אלי הכזב והאלילים למיניהם.

(5): מנלת'וריוס וכוחותיו מקושרים בדרך-כלל ליסוד האוויר, ממש כפי שקורוד'אר מקושר לאדמה, וצ'אוגורה לאש.

(6): הדברים מקבלים ביטוי כמעט מפורש בתפילות זהאדריניות, שם מונים, בין השבחים והתודות לאל האחד, גם "המבדיל בין אדם לבהמות-ארץ, מרומם נפש אנוש מקופי סלע".

(7): צ'אוגורה או "דמה המקולל של צ'אוגורה" (או ע'ודה, בלשון אנשי התיש), נחשב במסורת כמעוות, הופך את אלו שנוגעו בו למפלצות, או למצער – לאכזריים ופראיים באורח חסר תקנה. עם זאת, מסורות אחרות מונים בין התכונות שעברו ב"מגפת הדם הבוער" גם יצירתיות, מחשבה חופשית (ואולי גם מיניות משוחררת מאד). ישנם מלומדים שטוענים שסימן בדוק לכך כי צורת קיום מסויימת מקורה בצ'אוגורה, הינה נקביות דומיננטית של אותו מין. זאת, בין אם באורח מוחלט (כמו אצל הפילושטי, שם הזכר אינו יותר מבלוב רעבתני וחסר תבונה, שנכלא ומשמש למטרות רביה בלבד), ובין אם באורח חלקי יותר, למשל: גזעים מטריארכאליים, בהם הנקבות נראות דומיננטיות יותר לא רק תרבותית, אלא גם ביולוגית (כפי שכמה מלומדים מאמינים לגבי הראהל'זארק – עניין ששנוי במחלוקת חריפה).

אחת הבעיות בתאוריה הזו, היא שאנשי התיש, הגזע שיותר מכולם נראה כמשוייך לאלת הכאוס, לא מגלה את הסימנים הללו; בעיה אחרת לחלוטין היא, שהתאוריות הללו נגררו, לא אחת, אל תוך המין האנושי, ושימשו לא מעט כוהנים ובעלי סמכות אחרים כתרוץ לדכא נשים. במקרים הגרועים, הדבר שימש בסיס לתאוריות שרואות את האישה ואת הנשיות באורח כללי כנגועות בכאוטיות (על המשמעות של חטא, טומאה וכיו"ב), ואי לכך, דורשות "טיפול בהתאם". בגרסאות הקיצוניות ביותר של התאוריות האלו, נעשה נסיון לטעון כי אלת האור עצמה, אינה אלא גלגול מתוחכם של צ'אוגורה,  על כל המשתמע מכך.
תכונה אחרת, שמוסכם כמעט על הכל כי היא משוייכת לצ'אוגורה היא סולם התפתחות מסועף ומורכב יחסית של גזע, קרי – גזעים שעוברים גלגולים שונים מלידה ועד לצורתם הבוגרת, ויכולים להסתעף לכמה תת-מינים בעלי תפקוד וצורות שונות.

(8) הסבר אחר לחורבן הגדול, הינו כי העולם האחר, העתיק והמפואר, קרס אל תוך עצמו; לפי אגדה זו, שיש לה אחיזה רבה במסורת ההורקארית, כוחות דיאבוליים הרסניים השתלטו עליו, קטלו או עיוותו את האלים עצמם, ובסופו של דבר, הביאו לחורבנו המוחלט. לפי גרסה זו, בני האדם המכונים "הורקארי", או "אנשי הדמדומים" (כאמור, אבות-אבותיהם של ההידרוסטים והקיידרהרצים), הם פליטים מן האנושות של אותו עולם אומלל, שהצליחו להפעיל קסמים רבי-עוצמה שאפשרו להם להמלט את תוך קלדאריה, הגם שקלדאריה עצמה הוכתה קשות בידי חורבן עולם הקיום העתיק שבצילו התקיימה במשך עידנים אין-ספור. לפי אותו מיתוס, אלת האור עצמה היא אחד השרידים הבודדים של הפנתאון מאותו עולם, שהצליח לשמר את עצמו ולהמלט אל תוך קלדאריה.

 

 

 


כתב וערך: גדעון אורבך, ‏2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כלשהי אסורים בתכלית, בלא היתר מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש פרטי שלא בתשלום.