Vartharon title V_SM WEB 2.png

 

 

מחוז ואלקורטיל

 

 

 

 

האדון והגבירה: וארמירלין קאר-אלקורטיר, מית'ריס סיל-ואלראלנה ובנותיהם

 

דרך אחרת, צרה יותר אבל מתוחזקת היטב, יורדת מואלקורטיל דרומה, חוצה איזורים מיוערים שהולכים והופכים לנוף וארת'ארי טיפוסי יותר של עצי חנית קוצניים, לעבר אגם יפיפה מוקף ב'נווה פירות' מרהיב שנמצא בגבול הדרומי של המחוז, בערך יומיים מסע של רכיבה לא מהירה מואלקורטיל עצמה. שם, על גדת האגם בעל המים הכחולים-ירקרקים, יושבת אחוזת 'שחף הזהב', שהיא האחוזה העשירה והמרהיבה ביותר באיזור, מקום של עושר, מותרות ונשפים, שרבים אומרים שהוא משמר משהו מהתפארת של שער-חורף ההרוסה בכבודה ובעצמה.

 

הגבירה וארמירלין ('וארמי') ואר-אלקורטיר

וארמירלין היא הנצר האחרון לשושלת צבאית, וארת'ארו-אנ'מירית (כלומר, בית אצולה וארת'ארי שספג חינוך אנ'מירי וקלט לתוכו עם הדורות דם אנ'מירי באמצעות נישואין, ונחשב שווה מעמד ל'שושלת גברים' אנ'מירית. המשפחה איבדה את רוב בניה ובנותיה במלחמת הורד האפור, ומרוב ענפיה ויורשיה לא נשארו יותר ממצבות ופסלים סדוקים על תילים מוריקים.

הגבירה וארמירלין עצמה או בשמה הוארת'ארי המקוצר 'וארמי', היתה בנעוריה (ובמידה רבה היא עודנה) לוחמת אדירה שחונכה בחינוך אנ'מירי צבאי, מסוג שכאילו לא הושפע מחורבן האימפריה ומההתנפצות הגדולה. עזבה לפני שנים רבות את הלגיון הזהוב השלישי בכדי להנשא ולהקים משפחה - מה שגרר ריב ומילים קשות מאד שהוחלפו בינה לבין המפקדת הישישה של הלגיון.

מית'ריס, מית'ווארי נאה, אדוק מאד וצנוע משושלת עתיקה שחיה בשער חורף, והיתה בעבר הבעלים הרשמי של אדמות המחוז,

זמן לא רב לאחר שוארמי ובעלה הטרי מית'ריס פרשו להקים בית במחוז הכפרי שממערב לואריטרובסקה, המלחמה הדביקה אותם בביתם החדש: וארמי, שזמן לא רב קודם ילדה את בתה הבכורה, נאלצה לארגן ולהנהיג הגנה 'בשיניים ובציפורניים' על ואלקורטיל מפני התקפות הדרואידים הרצחניים מכת השלג האדום ובני-בריתם, כולל שבט רצחני של קוטזוקי. התוקפים נהדפו בסופו של דבר, אבל הטירה העתיקה של בני לין-טיל'נורה נשרפה כליל בקרב הגדול האחרון, ועימה ועם המטעים ונכסים נוספים שנחרבו, ירד לטמיון רוב הונם ונכסיהם של וארמי ומית'רוס (שהיה מרושש גם קודם, וסיכויו האחרונים לרשת הון כלו ביחד עם העיר שער חורף ובני משפחתו שנרצחו שם, או התפזרו לכל עבר).

 

אחרי מלחמת השלג האדום, וארמי ומית'ריס עקרו לוילה פשוטה בהרבה במרומי הגבעות, שצופה מגבוה על העירה ואלקורטיל ועל נוף מרהיב של מטעים ומפלים; ושם - אולי בהשראת דעותיו ועמדותיו הדתיות הנחרצות של מית'ריס, ויתרו על כל יומרה לחזור ולשלוט או לשקם את 'הפאר הארצי היהיר' של הטירה בה שכנו קודם. שם, נולדו לזוג שלוש בנות נוספות.

לאחר שני עשורים של חיים שקטים יחסית, עננים שחורים שבים ומתפשטים בשמי יער וארת'ארון; כוחות הזדון בערבות הדרום הרחוקות רוחשים, והלגיון הזהוב השלישי היה לחוץ די הצורך, בכדי לשוב ולקרוא ל'וארמי' אל החזית שמעבר לחומות ריל'פארנול; וכך, הגבירה וארמי רכבה דרומה כדי להשתתף במלחמה, והותירה מאחור את בעלה ואת ארבע הבנות שלה.

בשנה שחלפה לאחר לכתה של וארמי, גם המצב במחוז מדרדר בהדרגה: חבורה חמושה ואלימה, בהנהגת לוחמת מטורפת למחצה שסבורה שהיא נסיכה רמת-יחש, התנחלה בהיכלות החשוכים שבמבועי נהר קוט'רה, ומטילה משם אימה על הכפריים; בעלי אגרוף ממשפחות של 'עגלונים' עשירים מואריטרובסקה הפכו חצופים יותר ויותר, וכמה וכמה מהם חושבים לנסות 'להשיג' את אחת מבנותיה של וארמי כדי לבסס תביעה על המחוז; ומשהו מוזר ואפלולי קורא גם במקדש המקומי של כוהנות רוח הדבורה, שהיה תמיד מקום מסביר פנים, ומקור לא אכזב לסחר בשלל סחורות - מכלים מעוטרים ועד דבש ומוצריו.

 

 

מית'ריס סיל-ואלראלנה

בעלה של וארמי ואביהן של ארבע בנותיה; בן הזקונים (וכיום כנראה השריד היחיד) משושלת מית'ווארית עתיקה שחיה בשער חורף, אבל נחשבה כבעלת רוב האדמות של האיזור, כולל הטיר העתיקה שחורבותיה השרופות עדיין נישאות מעל העיירה ואלקורטיל.

הגם שמית'ריס אינו אוהב להודות בכך, הוא הספיק לאבד את כל חלקו בהון המשפחתי עוד לפני חורבן שער חורף ואובדן כל נכסי המשפחה (ורוב אנשיה) בשחיטות שביצעה כת השלג האדום. יש אומרים, כי בעלומיו, מית'ריס - שיש אומרים שהיה 'יפיפה כמו אחד מבניה של מלכת האור בכבודה ובעצמה' היה דעתן וקנאי הרבה יותר לאלת האור; ניסה לחבר תאוריות דתיות משל עצמו על חיי קהילה מושלמים, והתחבר לטיפוסים שחלקם התגלו כבעייתים מאד; ניהל מלחמת חורמה במלומד חד-לשון שסיפוריו 'הלא מוסריים' היו אהובים מאד בשער חורף, ובסופו של דבר התאהב בוארמירלין ונטש את הפאר של שער חורף, כשהוא נשבע לחיות חיים צנועים ומוארים, לתפארתה של מלכת האור (או איך שהוא מבין את תורתה).

 

"השלום של מית'ריס": מית'ריס החליף לכאורה את רעייתו בתור מנהיג לא רשמי של האיזור, אולם נראה שהוא עושה עבודה גרועה בהרבה ממנה. הדרך בה הוא מתעקש לנהל את העניינים בהתאם לאמונתו הלא מתפשרת במלכת האור כגבירה שמצווה על שלום, הבנה לכל נפש והסתייגות חריפה מכוח הזרוע, גורם לו לסרב לכל הרעיונות לגייס או להקים לתחיה כוחות מגן מקומיים, ובעיקר להתנגד בקולניות לכל רעיון של מתקפה על מורפיר שן-עקומה והטיפוסים האלימים שמתקבצים סביבה ("נשמות אומללות שאיש לא ניסה להדבר איתם, לתת מזור לכאב שהאפיל על נשמתם"), שלא לדבר על עימות עם כמה מהבריונים של ואריטרובסקה שהחלו להסתובב באיזור, ולנהוג בחוסר מעצורים חסר תקדים - כולל חיזורים גסים אחרי בנותיו של מית'ריס עצמו.

תחת זאת, הוא משקיע רבות בחיבור דרשות מנוסחות היטב, אותן הוא מנסה בעיקר על בנותיו וגם על אנשי העיירה, שבתלונותיהם וענייניהם הוא עדיין צריך להכריע מפעם לפעם. 

הגם שהמגבית שערך מית'ריס, אפשרה לו לשאת ולתת ולהגיע לכמה הסכמות עם השודדים של מורפיר שן-עקומה וגורמים נוספים, שאכן הפחיתו את ההתקפות שלהם והבטיחו 'לשמור על השלום של מית'ריס', המתח במחוז מוסיף ועולה; הגם שההתקפות הגדולות נפסקו, הטרדות ומעשי אלימות פה ושם מצד בריונים ואנשי אגרוף מעולם לא פסקו לגמרי; ויש אומרים שהשודדים, ולא רק הם, פשוט מתעצמים בהדרגה עד לרגע בו ירגישו חזקים די הצורך להפר את כל ההבטחות תמורתן קיבלו תשלום גדול.

לכך, מצטרפים היחסים העכורים בין מית'ריס לכמה וכמה אנשים בעלי כוח באיזור - לרבות המפקד האנ'מירי של יחידת 'שומרי השער הגבוה'; שארת בשרה הקשישה וחדת-הלשון של וארמי שיושבת במגדל נארקירין שליד צומת הדרכים הגדולה של המחוז, וטיפוסים נוספים שכיבדו את 'וארמי' (והיו מוכנים לסייע לה, אם היתה מבקשת) - והרבה פחות מכך, את בעלה האדוק, המטיף והסולד כל-כולו מאלימות ומ'עניינים ארציים ורהב של אוחזי חרב'.

 

 

בנותיהם של וארמי ומית'ריס

 

מילדיריל (מאלדי): אישה צעירה ונאה, נחשבת המיושבת בדעתה מכל בנותיה של הגבירה, וכזו שלוקחת ברצינות רבה את חובותיה כבת הבכורה. בנעוריה המוקדמים, נאלצה ללמוד מאימה כיצד לעטות שריון ולהלחם בחרב, אולם מעולם לא חיבבה את הרעיון, ועד מהרה נטשה את האימונים לטובת עיסוקים אחרים שעניינו אותה יותר.

כחלק מחובותיה כיום, היא מסייעת מאד לאביה האדוק ופזור הדעת לנהל את החשבונות, לגבות מיסים מקומיים,  ולנהל עניינים דיפלומטיים - בעיקר את המגעים ההכרחיים שנדרשים יותר ויותר לאחרונה עם וארטירובסקה: לא רק מול אצילים גולים בעלי ידע במוזיקה ושירה משער חורף, אלא גם של סוחרים ועגלונים גסים ותובעניים, שהופכים חצופים יותר ויותר - וכמה מהם כמעט דרשו במפגיע את ידה, מה שהצריך סירוב מנומס.

ישנם מי שטוענים, כי בסתר ליבה, מאלדי אינה אדישה לסיפורים על המותרות, הבגדים המהודרים והחפצים הנפלאים שהיו בבעלות משפחת אביה לפני שנים רבות ב'שער חורף', ומאפיינים כיום את החיים אצל ידידיה הרחוקים באחוזת 'שחף הזהב' שליד האגם בדרום; כמו גם לשלל הסחורות היקרות שמתכערות בידיהם של בריונים וראשי כנופיות בואריטרובסקה, והדבר מעמיד שוב ושוב את הערכים המוסרניים שירשה מאביה ("המסתפק במועט בשמחה") במבחן שהולך ונעשה קשה עם הזמן.

 

רוסילפיר (רוס): מהירת-מחשבה ויד, אולם גם מהירת חימה; קשתית מעולה שמסוגלת לאתר עקבות של מפלץ טחב שבקע מהמערות בהרים ולצלוף הישר בין עיניו ממרחק מאתיים מטרים, רוסילפיר נחשבת כזו שירשה את חלקו הארי של כשרונם של בני השושלת הצבאית של אמה בקשת ובחרב - הגם שהיא מגלה שעמום מופגן כלפי המסורות האנ'מיריות המורכבות, שלא לדבר על משמעת הברזל של משרתי האימפריה; ולא פעם התמרדה כנגדם כנגד ההטפות של אביה על אלת האור, החסד והמידות הטובות והצנועות שהורתה למאמיניה.

מנגד, הטבע הפראי מסביב קסם לה תמיד, ועוד יותר מזה, הסיפורים בעל-פה ששמעה על הים ועל ספינות הכשפים העתיקות של הוארתארי, מהעידן בו היו עדיין יורדי ים, קסמו לה; ומסופר שבגיל צעיר יותר, לפחות, חלמה כי בבוא היום תבנה ספינה משל עצמה, תפליג בה בים הפתוח ותחזור עמוסה בשלל ובסיפורים מרתקים על ארצות זרות.

בזמן האחרון, וביתר שאת מאז שאמה עטתה את המדים הישנים ורכבה אל המלחמה בריל'פארנול (אומרים שרוס רצתה מאד שאמה תקח אותה, אבל סורבה בתקיפות), רוסילפיר הפכה פראית ורעת-מזג; השחצנות של הבריונים מואריטרובסקה, והדרך בהם הם חומדים את אדמות משפחתה, וגרוע מזה, את אחותה הבכורה, הוציאה אותה מהכלים פעם אחר פעם, ומספרים שאביה ואחותה הבכירה היו צריכים ממש להחזיקה כמעט בכוח או להתחנן בפניה שלא לדרוך קשת וללמד כמה מה'עגלונים' לקח שלא ישכחו לעולם.

 

נאל'וארתיל (וארת'): נערה שקטה ומוזרה; מכל בנות המשפחה, היא הקרובה ביותר בלב ובנפש לאביה, לדרשות ולפיוטים הדתיים שלו, ואימצה לליבה בחום את הדרשות שלו, וגם למדה ממנו לנגן על קתרוס; ויש אומרים כי לו היו לה כוח וההדרכה, יתכן שהיתה הופכת לחניכה מבטיחה של כוהנות מלכת האור.

נאל'וארתיל משקיעה את עצמה בלב ובנפש במלאכתו של אביה לסייע לאביונים של המחוז, בין היתר בכפר העלוב מאלסורין, שמלא בפליטים חסרי המזל משער חורף, שמלחמת השלה האדום הותירה אותם חסרי כל בבקתות עלובות בפאתי היער. היא 'מסרבת לכעוס' אפילו על הבריונים החצופים מואריטרובסקה או על הבריונים של מורפיר שן עקומה, בטענה שהם נשמות תועות ולא מובנות - אולם ממהרת להעלם לקרן זוית כאשר הטיפוסים ה'ססגוניים' מואריטרובסקה מגיעים 'לביקור' וממלאים את הבית בצעקות, דרישות וצחוקים רועמים.

 

אלמירליר (אלמי): נערה יפיפיה, מהירת תפישה ויהירה למדי (הגם שהיא יודעת לא אחת לרצות את אביה ולחמוק מנזיפות בכוח חלקות לשונה), מכל בנותיה של הגבירה, היא היחידה שמבלה חלק ניכר מזמנה בבית הספר לבני אצילים בפרוור הצפוני של ואריטרובסקה, ויש אומרים שהיא מכירה גם 'חלקים אחרים' בעיר טוב מכפי שהיא מודה.

הגם שכחלק מלימודיה, היא משקיעה גם בלימודי סיוף, לא ברור עד כמה היא מתעניינת באמת ובתמים בחיים של לוחמת - להבדיל אולי מהיתרונות שאפשר להפיק מתארים וממסורה.

מנגד, ולהבדיל מאחותה רוסילפיר (עמה היא בקושי מדברת מזה לפחות שנה, בגלל ריב כזה או אחר ביניהן), אלמירליר מחבבת מאד את המסורה האנ'מירית, ולומדת בשקיקה את מנהגי האצולה של האימפריה, עצי יוחסין ושאר דקויות שגורמות לרוסילפיר לפיהוק מופגן.

ישנם כאלו שאומרים שהנערה הצעירה, שכבר מוכרת היטב בקרב בני האצולה הגולים משער חורף ויוצאת ובאה מבתיהם (היא טוענת להגנתה, כי היא בונה עבור משפחתה קשרים מועילים) , עשויה להסתבך בצרות צרורות בגלל חמדנותה ואהבתה למותרות - ושכבר כעת, עיניים בלתי רצויות כבר עוקבות אחריה.

 

 

 

 

 

 

חזרה אל האינדקס של יער וארת'ארון

 

חזרה אל האינדקס של מלסטרה

כתב וערך: גדעון אורבך, ‏2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כלשהי אסורים בתכלית, בלא היתר מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש פרטי שלא בתשלום.