Vartharon title V_SM WEB 2.png

 

 

מחוז ואלקורטיל

 

 

 

 

דמויות חשובות נוספות במחוז

 

הגבירה נאלקיריל (נאלקי): שארת בשר ישישה וחדת-לשון של הגבירה וארמירלין.

לפני עשרות שנים, שימשה כספק מלומדת, ספק מנהלת גנזך בשירות של האימפריה האנ'מירית. כיום היא מתגוררת עם משרתיה - ובלא משפחה - במגדל אמיד ומתוחזק היטב לא רחוק מצומת הדרכים הגדולה של המחוז, מרחק יומיים של מסע מהעיירה ואלקורטיל. היחסים בינה לבין מית'ריס היו מתוחים מאד מאז ומעולם, עוד כאשר התנגדה בתקיפות קולנית לנישואין בינו לבין וארמי. עם זאת, היא מחבבת כמה מבנותיה של שארת בשרה, ומזמינה אותן מפעם לפעם להתארח במגדל שלה ("ולו בכדי לראות כיצד החינוך שלהן מתקדם").

 

המפקד ראד'מאריון: מפקד כוח אנ'מירי קטן בשם 'שומרי השער הגבוה' שכפוף באורח רשמי למפקדת הלגיון הזהוב השלישי, ותפקידו המרכזי היה לשמור מבחוץ על המגדל העתיק והקודר שנישא הרחק במרומי הגבעות שמצפון-מערב לואלקורטיל.

ראד'מאריון הוא דמות קודרת, שמעט מאד ידוע על הרקע והמשפחה שלו לפני שהצטרף ובילה את רוב חייו בשירות הלגיון - מעבר לזה שהוא ממוצא אצילי, ויש אומרים שמשפחתו שכנה בעבר במקום בו גדל כיום יער הפטריות הרעיל של דלוסיה (מה שמרמז, שיתכן שהם חלקו את גורלה המר של 'האדונית הצהובה' של אותו מחוז). אם לא די בכך, ראד'מאריון נישא (יש אומרים, שספק אם באורח רשמי) לאישה מוזרה וכמעט אלמונית, שהמקומיים לחשו שהדם של הקוסם האגדי ומטיל האימה גאת'רו עין-אדומה זרם בעורקיה. כך או כך, אותה אשה מתה או נעלמה לפני שנים רבות, והותירה את ראד'מאריון עם בן אחד, מיל'נורין - שיש אומרים שירש לא מעט מהמראה ומהדם המוזר של אמו.

ראד'מאריון ידוע כאדם קריר שכמעט ואינו מבטא רגשות, 'נשוי לחובתו הצבאית והאנ'מירית', ובעל דעות מוצקות מאד (הגם שלעיתים נדירות הוא מבטא אותן בפומבי) על המקומיים, ועל כל מה שנעשה מהמחוז מאז נשבר הנס המפואר והנצחי של ארבע ההשתקפויות.

בעבר, ראד'מאריון היה מזדמן לעיתים קרובות אל בית משפחת קור-אלקורטיר, לעיתים מלווה בבנו הקטן, ולא פעם מטקס עצה שקטה עם וארמי בענייני השעה, כאשר בנו - טיפוס סוער ומבודד למדי בדרך-כלל, הורשה באותה עת להתפרק קצת, להתרועע או לשחק עם בנותיה של הגבירה.

אלא, שמאז שוארמי רכבה למלחמה, היחסים בין ראד'מאריון למית'רוס התערערו, וכיום המפקד האנ'מירי השקט והנוקשה כמעט ואינו נראה עוד בואלקורטיל (וכמוהו גם בנו מיל'נורין, או 'נורין', כפי שהיו בנותיהן של מית'ריס ווארמי מכנות אותו בדרך חיבה, אולם נראה שאביו הבהיר לו שכדאי שינטוש את משחקי הילדות וישקיע יותר באימון שלו כלגיונר אנ'מירי שאולי ירש את אביו יום אחד). המקומיים מרכלים, ש'חוקי השלום' של מית'ריס הוציאו את ראד'מאריון מדעתו מרוב כעס - עד שהביאו אותו - לראשונה מזה שנים ארוכות, לאבד את עשתונותיו בגלוי.

נראה שהמפקד האנ'מירי רותח בעיקר על הדרך בה הכוהן האדוק והעדין מתעקש לנסות ולהדבר (או לפייס ולשלם) למורפיר שן-עקומה ולשודדים שלה; ועל כך שמית'ריס מסרב בתוקף לדון בכל אפשרות של ארגון כוח שיוכשר לבער את השודדים - אפילו לא כאפשרות עתידית, למקרה שמורפיר תפר את ההסכמות, בגינן שילמו לה מית'ריס ונאמניו סכום כסף גדול.

 

 

נית'קו בנו של ואתקו (ואתקורוס), ראש הכפר מאל'סורין

נית'קו הוא ברנש מבוגר, מרופט וסמוק עם ראש קירח, לחיים אדומות וזקן ארוך ומוזנח למדי; ובחלקו נפל הכבוד המפוקפק להיות ראש הקהילה ("הזקן") של הכפר העני והאומלל ביותר באיזור ואלקורטיל - לפחות בזמנים בהם הוא פיכח.

נית'קו הוא טיפוס דכאוני, לא פעם בעל קול מעט מיבב באורח מרגיז, שמתמחה בעיקר בתיאור ארכני של צרות, או לחלופין בסיפורים ארוכים על ימי עלומיו, כאשר היה חצרן מהודר בשער חורף; ואחר-כך לחם בשורות אויבי כת השלג האדום, עד לפציעתו הקשה (שהוא מרבה לעתר אותה בשלל מעללי גבורה ומפלצות שהמית במו-ידיו) בקרב קוטראקין. הכפר שהוא עומד בראשו, מל'סורין שעל סף חלקת היער האפלה והמאיימת יותר שבמערב המחוז, הרחק מעבר לצומת הגדולה ולאפיק נהר קוט'רה, היה מאז ומעולם כפר עני ואפלולי של חוטבי עצים ומגדלי כוורות לא מוצלחים במיוחד - רבים מהם פליטים חסרי מקרב אנשי המעמדות הנמוכים יותר בשער-חורף, או צאצאיהם, שלא הצליחו או הורשו להתיישב בשום מקום אחר. אלא, שהמאורעות של השנים האחרונות, ובעיקר הצללים שנפלו על המקדש של נאל'קורשין בדרום, הביאו לכפר אביונים נוספים, ודחקו אותו - ואת 'זקן הקהילה' שלו, אל מעבר לסף.

נית'קו הוא מאמין אדוק של מית'ריס, או הפחות מעמיד פנים ככזה, מה שמאפשר לו להתארח מפעם לפעם אצל האחרון ובנותיו, באורח שמאפשר לו לנצל את שולחנם של האחרון (שעד כמה שבנות ואלקורטיל חושבות שהוא דל, הוא משובח מאד מנקודת הראות של אנשי מאל'סורין), ולשלוח ידו אל היין של המארח בעודו מקשיב קשב רב להטפות ולדברי המוסר של מית'ריס, או לחלופין לתנות באריכות את צרותיו וצרות הכפר שלו באוזני הכוהן של אלת האור.

הדעות לגביו חלוקות מאד בין ארבע העלמות: מקצתן מזדהה מאד עם הצרות שלו ועם העוני של בני הכפר, ועוזרות בחפץ לב לאביהן לגייס תרומות או לפחות מצרכים כדי לחלק לאומללים שגרים בצל היער, ומקצתן סולדות ממנו וסבורות שהוא שיכור צבוע, גס רוח ומרגיז - אבל מנסות - בהצלחה חלקית - להסתיר את דעתן זו מאביהן האדוק, שעלול לזכות אותן בהטפה ארוכה שלמה על 'השפעותיהן הרעות של הגאווה והעדר מידת החסד על אור הנשמה'.

 

 

מורפיר שן-עקומה

מנהיגה של כנופיית שודדים, ציידי אוצרות ובריונים, שהתנחלה בשנים האחרונות ב'היכלי העץ השחור' - מערות חמות ולחות דרכן זורם המבוע של נהר הקוט'רה, לפני שהוא בוקע ביחד עם ענני אד חם, אל תוך יער וארת'ארון.

מורפיר - שיש אומרים שהיא בתו הסוררת, או הממזרה (או גם וגם) של אחד מאצילי שער חורף, היא לוחמת אדירה, גבוהה ובעלת שיער בהיר וארוך שיכולה היתה להראות מרשימה מאד, אלמלא שרידים של צלקות עמוקות בפניה, כולל אולי מהלומה שעיקמה את צורת השיניים שלה - וגרוע מכך, הבעת פנים, ספק חיוך וספק משהו אחר, שגורם לה להראות מוזרה, שלא לומר מטורפת למחצה. המוניטין שלה כמטורפת - ואולי גם מטורפת רצחנית - מתחזק מאד נוכח השמועות על ההתנהגות והשאיפות שלה.

מורפיר והאנשים שלה הטילו במשך תקופה אימה על הכפרים באיזור ואלקורטיל, ובעיקר על הפליטים האומללים במאל'סורין, שאותם משום-מה מנהיגת השודדים מתעבת במיוחד; פעם אחת, ניסתה להתקיף ולשרוף את המקדש של נאל'קורשי, ונהדפה רק בקושי.

בשנה האחרונה, ההתקפות פחתו מאד - בעיקר לאחר שמית'ריס יצא מגדרו כדי לפייס את מנהיגת השודדים, בנסיון 'להראות לה את האור' - בין השאר, באמצעות סכום כסף גדול שהוא ומאמיניו האדוקים אספו בקושי, במגבית שניהלו בכל איזור ואלקורטיל. יש אומרים שבינתיים, מורפיר מציידת את אנשיה ומגייסת בריונים חדשים - כולל בנים מתוסכלים של כפריים מהאיזור, שמטים אוזן להבטחות שלה על תהילה ואוצרות. באורח לא מפתיע, נראה שהשודדים מנצלים את תקופת השקט היחסי גם כדי לחפור ולחפש אוצרות קסומים שהותיר 'העין האדומה' במקומות רבים בפאתי המחוז, והם ינהגו באלימות קשה כלפי כל מי שיחשבו שמנסה להתחרות בהם.

מורפיר מכנה את עצמה 'הנסיכה הרמה' או 'הנסיכה המהוללת', ולספר לשודדים שלה סיפורים ארוכים על עצמה ועל עלילות גבורה מופרכות שלה מהעבר, שלא פעם סותרות זו את זו או נראות כמו בליל שיצא תחת עטו של מספר סיפורים גרוע במיוחד: החל מטענות שהיא בת לשושלת הנסיכים של שער-חורף, או אפילו (לפעמים) מבית מיוחס יותר; שהיא התחנכה ולמדה להלחם בחרב מאומן אגדי על אי קסום, ועשתה את כל הדרך ליער וארת'ארון בשחיה; שהרגה לבדה חמישה ענקי קרח; ועוד.

במחוז, לעומת זאת, מהלכת שמועה שמורפיר היא בתו הסוררת (או הממזרה, או גם וגם) של אחד מאצילי שער חורף, שבגדה במשפחתה ולחמה לצד הדרואידים של כת השלג האדום, במלחמתם 'להרוס את העולם כדי לברוא במקומו עולם מושלם וצודק יותר'; אולם אי-כה במלחמה, או אולי דווקא דברים שחוותה מבעלי בריתה 'האדומים' גרם לדעתה להתבלע עליה - הגם שאין לשמועה הזו הוכחות ממשיות.

כך או כך, למורפיר עצמה אין ספק שהיא מיוחסת יותר מהגבירה וארמירלין והבנות שלה; ושזכותה הברורה היא להיות יום אחד הגבירה של המחוז, ואולי אפילו 'הנסיכה העליונה' של כל יער וארת'ארון ומעבר לו (אולי אחרי שתשיג תכשיט קסום אגדי, מעשה ידיו של המכשף האדיר שחי כאן פעם). השודדים שלה נראים או לפחות מעמידים פנים שהם מאמינים בכל ליבם בסיפורים שלה - שנותנים להם תירוץ לבזוז, לבוא בדרישות ולהתבריין על המקומיים.

 

דאסו 'נסיכה יפה': למורפיר יש שומר ראש עצום ואימתני בשם דאסו; דמוי-אדם גדול יותר מעוג, שזוף מאד למראה ועם שיער תלתלים שחור ופרוע שלא היה מבייש את אחד הפסלים של שדת הגארת'ארון, עיניים גדולות ובוהות וידיים ענקיות שיכולות לעקור גזע של עץ, או למעוך סוס לעיסה מדממת.

לא ברור לאיזה עם שייך היצור הזה, ואיך בדיוק הוא התחבר למנהיגת השודדים; אבל מקטעי דברים של כמה מהשודדים שלה, עולה שהיא מצאה את היצור כבול או כלוא עמוק מתחת לחורבות של אחד המגדלים ההרוסים, בין שורשי הגבעות - ויתכן שהיצור הזה, אולי אחד השרידים האחרונים לגזע של דמוי-אנוש עצומים ופרימטיביים שחיים עמוק מתחת לאדמה, הורבע, או לפחות עונה בידי הקסמים של גאת'רו (ואולי פשוט נשכח, כלוא בתוך קסם חזק, במשך שנים ארוכות), עד שהתבלעה עליו דעתו - שגם כך לא היתה מן המבריקות.

מספרים שהיצור הגדול והאלים, כחלק מדמדומי הטירוף שלו, התרשם כל-כך מהסיפורים של 'הנסיכה הרמה' מורפיר על עצמה, עד שהחליט והפך משוכנע שהוא בעצמו למעשה 'נסיכה גדולה ויפה' - משוכנע מספיק כדי לשבור את הראש לכל מי שיעז לנסות לסתור אותו. במחוז יודעים לספר על שאגות עמוקות ואדירות של היצור, כאשר הוא נכנס לקרב מנופף בפטיש "דאסו נסיכה! דאסו נסיכה יפה!'.

ליצני המחוז כבר העניקו לברית המוזרה בין דאסו למורפיר את הכינוי 'ברית שתי הנסיכות'; אבל כדאי להם מאד שהשודדים או המודיעים שלהם לא ישמעו את הבדיחות האלו.

 

 

מארטוריל ('מארטו') לין-טילסורה

עלם מית'ווארי שהוא האדון הצעיר של הבית העשיר ביותר במחוז, אחוזת 'שחף הזהב' שיושבת על גדת אגם יפיפה בעל מים כחולים-ירקרקים, ומוקפת באחד מ'נווי הפירות' הגדולים והעשירים ביותר באיזור ואלקורטיל - ממנו ומבתי המלאכה והייקבים שלצידו מופקות סחורות משובחות שנשלחות אל שולחנם של עשירי ואריטרובסקה.

אדון הבית הצעיר, דמות נאווה ומעודנת שיודע בדיוק כיצד לומר את הדברים הנכונים ולהיות איש שיחה מנומס ומעניין - אבל לא יתר על המידה, היה ילד קטן כאשר הוברח בחבית ממאכולת האש והמוות של שער חורף הנופלת; אולם כיום הוא ממעט לדבר על זה, ונראה ומתנהג כאילו הוא כמעט לא זוכר דבר מחייו המוקדמים. בניגוד לשרידים רבים של בתי אצולה שבאו משער חורף והתרוששו לגמרי, נראה שמארטוריל רק התעשר מאז, כאילו 'כיסיו מבורכים והזהב מגיע אליהם מעצמו', בלא שאדון הבית הצעיר יראה כמתאמץ לעשות הרבה, מלבד ניהול שוטף של הכנסות, אגב חיי נשפים ומותרות - כולל ניהול קשרים חמים עם בעלי כוח בואריטרובקסה, כולל מקורביו של 'מלך העגלונים' בכבודו ובעצמו.

בחצרו של מארטוריל התקבצה חבורה שלמה של בני אצולה צעירים ממוצאים ומקומות שונים; משרידים שנותרו מענפים שונים של השושלת שלו עצמו, ועד צאצאים מהודרים ומלאים בחשיבות עצמית של 'עגלונים' מואריטרובסקה שעלו לגדולה, שנראים דרוכים להכנס למריבה קולנית מול מי שרק יעז ללעוג ליחוס השנוי במחלוקת שלהם; החבורה הרבגונית הזו, כך אומרים, נאבקת בינה לבינה על חסדו של האדון הצעיר, שלא לדבר על חיבתו והפרס הגדול מכולם - למצוא את הנערה שתזכה להנשא לו ולהיות גבירת הבית הגדול. כרגע, כך אומרים, יש לפחות שלוש מועמדות, ומנגד אחות ודודנית שלא להוטות לקבל אף אחת מהן - מסיבות ברורות משל עצמן.

חיי העושר והפאר השלווים לכאורה של 'שחף הזהב' נודעו למרחוק, והרכילות עליהן הגיעה גם לואלקורטיל עצמה, הגם שמית'ריס לא מתעייף מלגנות אותה - גם אם בנימוס - ולהטיף שמדובר במעטה שברירי של ארציות, שמסתיר מאחוריו לעיתים תאוותנות ואומללות. למרות כל מאמציו של מית'ריס, נראה שלפחות בתו הבכורה מביטה בעיניים מלאות קנאה על חיי העושר, הבגדים היפיפיים משער חורף ונשפי הריקודים של האדון הצעיר; ולאחר שהיא מוזמנת סוף-סוף לביקור בן שבוע אצל האדון הצעיר היא שבה עם עיניים חולמניות, שמתבוננות בחמיצות על בית הכפר הצנוע יחסית אליה עקרו הוריה לאחר אובדן טירת ואלקורטיל.

 

ישנן שמועות - בעיקר מאלו שאינם מחבבים את האדון הצעיר (או שהסחורות המהודרות מהאחוזה שלו מקשות עליהם למכור את התוצרת שלהם), שלוחשים שמאחורי הפאר וההדר, רוחשים צללים - ולא כל ההון של האדון הצעיר ומקורביו בא באמת מהסחורות והמשקאות שמופקים באדמה שלו, או משרידי הון משער חורף; אנשים אלו מצביעים על קשרי ידידות לכאורה בין האדון הצעיר או לפחות כמה ממקורביו אל חצרו של 'מלך העגלונים' וכמה מהאנשים היותר קשוחים ושנויים במחלוקת שנמצאים שם, ומעירים שחסדם של האחרונים לעולם אינו ניתן בחינם; וכי לאחרונה לפחות, מסתובבים ב'שחף הזהב' כמה וכמה טיפוסים שנויים במחלוקת שיש להם תוכניות מרחיקות לכת לגבי המחוז בכלל, ובנותיה של הגבירה וארמירלין בפרט.

 

 

 

 

 

 

חזרה אל האינדקס של יער וארת'ארון

 

חזרה אל האינדקס של מלסטרה

כתב וערך: גדעון אורבך, ‏2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כלשהי אסורים בתכלית, בלא היתר מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש פרטי שלא בתשלום.