|
גורג
נתונים
בסיסיים
סוג
גזע: דמויי אדם
השקעת
נקודות נדרשת:
C
גובה
ממוצע: 1.3 - 1.35 מטרים
(גברים ונשים)
תוחלת
חיים: כ-45-60 שנים.
מהירות: מהיר יחסית (33%+ לקצב הליכה)
מתאמים
חיוביים ושליליים לתכונות:
2+ לזריזות
1+ לכושר
2- לכוח
1- לכריזמה
יכולות
מיוחדות:
5% + לגלגולי יצירה
שקשורים לאלכימיה; 2+ לגלגולי כשרון עשבונאות.
בונוס 2+ לכל הבדיקות
וגלגולי הצלה שמבוססים על כשרון טיפוס, שחיה והתגנבות.
עמידות מוגברת (4+
לגלגולי הצלה או בדיקות כשרון) כנגד רעל, מחלה וחומצה.
התחדשות טבעית של 2
נקודות פגיעה לסיבוב.
יצורים נמוכים
וירקרקים; שוכני ביצות, מאהלים או שכונות לחות ומרופשות בקצה ישובים של בני אדם,
שנחשבים בעיני רבים (ולא תמיד בצדק!) כגנבים קטנים ומאוסים עם קול צווחני
ומתרפס, שישמחו לעסוק בכל עיסוק מפוקפק ומרופש; סוחרים ממולחים לא פחות מבני
הפאר'ליל, ומומחים בעשבים, שיקויים ולעיתים גם רעלים.
הדעה המקובלת היא
שהגורג אינם גזע טבעי, אלא גזע שנוצר לפני אלפי שנים בניסויים קסומים שערכו
המכשפים העוגים הגדולים של אור-נאארום, בימיה הגדולים של האימפריה הקדומה ההיא.
באותם ימים, תלמידיו של
הקיסר-המכשף הגדול ניסו את כוחם באין-ספור ניסויים מורכבים, מסוכנים ולא פעם
אכזריים שנועדו לשלל מטרות, מהפקת חומרים נדירים לכשפים שלהם, ועד יצירת מפלצות
קטלניות עבור הזירה הקיסרית.
במקרה של הגורג, מסופר
שהמכשפים העוגים רצו ליצור גזע של משרתים כנועים ומתרפסים, שיהיו חלשים מהם
בהרבה באורח שלא יהווה סיכון עבור האימפריה - ונראה שהצליחו בכך במידה רבה.
מסופר, שהעוגים נהגו
בגזע המשרתים שיצרו לעצמם ביד קשה ואכזרית עוד יותר מזו בה נהגו כלפי גזעים
מתחרים (כגון בני-האדם), ובין היתר דאגו להרוג (ואולי גם לבשל) כל גורג שהראה תכונות מסוכנות מדי, ובעיקר נטיה והבנה
טובה מדי של קסם. מכאן, שעד היום ישנם רק גורג מעטים מאד שמסוגלים להפוך למטילי
לחשים 'טהורים', ובעיקר כאלו השולטים בקסם הרמטי.
עם ההתדרדרות ולאחר מכן הנפילה של האימפריה של
אור-נאארום, רבים מהגורג ברחו מאדוניהם או מצאו עצמם בלא אדונים, ומכאן החל הגזע
הזה מתפשט ברחבי מלסטרה, כאשר רבים מבניו מחפשים לעצמם מקומות ישוב בטוחים, הרחק
ככל הניתן מידם הקשה של אדוניהם העוגים. חלקם יסדו לעצמם קהילות קטנות סמוך
למקומות ישוב של גזעים אחרים, בעיקר כאלו שעריהם גבלו במקורות מים מתוקים; וחלקם
התפתו להתגורר בשולי הישובים של גזעים אחרים ממש - רבעי עוני, פרברים עלובים ליד
השוק הגדול, ומקומות דומים.
תיאור
חיצוני
גורג הם דמויי-אנוש קטנים יחסית, שמגיעים לגובה של עד
1.35 מ' לכל היותר. העור חלקלק, לעיתים קרובות לח מעט וכמעט רירי, בגוונים שונים
של ירקרק: מירקרק נוטה מעט לכחול או ירקרק-צהבהב חולני ועד ירוק עמוק יותר.
הגוף מעט עגלגל,
והרגליים חזקות וקצרות יחסית, מסתיימות באצבעות ארוכות וגמישות יותר מאלו של
בני-אנוש. הידיים דומות יותר לידי בן-אנוש (מלבד הגוון), אם כי גם כאן, האצבעות
נוטות להיות ארוכות מעט יותר באורח יחסי. ריח הגוף טיפוסי וחזק יחסית, וריחו
עשוי להזכיר ניחוח של צמחי ביצה מסוימים, הגם שהדבר משתנה מפרט לפרט.
ראשו של הגורג הטיפוסי עגלגל,
עם אוזניים גדולות יחסית ומעט מחודדות בקצה; העיניים גדולות יותר משל אדם, וגונן
מגוון מאד, יכול לנוע משחור וחום, דרך ירוק וכחול, ועד לגוונים כתומים או
כתומים-צהובים בגוון אש. ניתן להגן עליהן בעזרת קרום לח וגבשושי שנשלף מהמצח
מעליהן ומאפשר להן להעצם בחוזקה. האף נוטה להיות מזדקר ובולבוסי בצורתו; הפה רחב
יחסית והשיניים דומות לשיני אדם, אם כי קטנות יחסית; הלשון ארוכה, בעלת גוון
שנוטה לכחלחל.
שיערם של הגורג, זכרים
ונקבות גם יחד, נוטה להיות ארוך, סבוך ופרוע, בגוונים שנעים משחור ממש (הגוון
הנפוץ ביותר), דרך שחור-כחלחל או שחור-ירוק, ועד ירוק כהה או כחול.
התכונה הסטריאוטיפית
ביותר שמיחסים בני גזעים אחרים לגורג, הוא הקול הצווחני-עכור שלהם, לעיתים
קרובות שמנוני ומתרפס באורח שהולם את הסטריאוטיפים הלא חיוביים שקיימים לרוב על
הגזע הזה: שרצים פחדניים, מתרפסים ובוגדניים, שורצים בשולי ישובים של אחרים
ועוסקים בגניבות ושאר עסקים מפוקפקים ועוד.
לגורג, לעומת זאת יש
דעה אחרת לגמרי על האיכויות בקולות שלהם, שמתבטאים באורח שאף אחד מהגזעים
הגדולים וקהי-האוזן לא מסוגל להעריך, בעיקר במה שנוגע לזמירות חיזור, או שירה
בצוותא בליל היפוך הלבנה.
גורג רגישים ליובש קיצוני, וחשים צורך עז לכך
שלפחות חלק מעורם ישאר מאוורר, ולכן רובם מתעבים שריונות שמכסים את כל הגוף;
רבים מהם מחבבים לבוש גורגי טיפוסי, שמורכב מסוג של מכנסיים קצרים וגופיה,
עשויים בדרך-כלל מאריג גס שנטווה מצמחי מים (אם יש), או מבדים פשוטים של גזעים
אחרים, אם אין ברירה. גם צורת הלבוש הזו, הפכה לא אחת למשל ושנינה בקרב בני-אדם
וגזעים אחרים ("ראיתן את השמלה של טיר'נילד?
אופנתית ממש כמו גופיה של גורג, אני אומרת לכן!").
גורג רבים מוותרים לחלוטין על נעליים, וסומכים על
האצבעות הנוקשות והחזקות שלהן לשאת כל מגע עם קרקע מזוהמת; לחלופין, הם יוצאים
ידי חובה במנעל פשוט מאד המזכיר סנדלים גסות.
מעבר לערכים על גזעים אחרים
|
