התרבות הקדומה של
הפאר'ליל התגאתה בקשתים-לוחמים שהכירו את הארץ ככף ידם, וידעו לחמוק כמו רוחות
רפאים בתוך הטבע הערפילי של הצפון, ולקלוע אל חוט השערה ממרחק מאות מטרים חלקם,
לפי האגדות, היו קרובים מאד לטבע וידעו לדבר בשפת בעלי החיים. אולם גם אם רבות האגדות
על הסיירים (ובעיקר על הסיירים המיסטיים שנקראו 'אחי החיה' (פארזורג)) באות
ממסורת הפארליל, כמעט לכל ציביליזציה במלסטרה היו סיירים משל עצמה: לוחמים קלים,
שהגם שהם יודעים להלחם פנים אל פנים, לעיתים בפראות שלא תבייש חיית בר, הם
מתמחים בקליעה בקשת, בטווח מוגדל ובמהירות שעולה בהרבה על זו של לוחמים או
דמויות אחרות שמשתמשות בכלי יריה. הסייר אינו שולט בכוחות
מאגיים מובהקים; אולם הוא מכיר היטב את עולם החי ודרכי ההתנהגות שלהם, ויכול
לעיתים להפעיל יכולות ספק-קסומות שמחקות אותן בכדי לקבל יתרון בשדה הקרב. הוא
לוחם נוקשה שמסוגל לשאת שריון מתכת קל, ולהשתמש בנשק חד-ידני (כולל אחיזה כפולה)
או דו-ידני, אולם לא במגן; את יכולת הלחימה שלו הוא משלב עם יכולות מעולות של
קליעה בקשת. סיירים יורים בקשת מהר
יותר מכל דמות אחרת, ומסוגלים לירות שני חיצים בסיבוב בו הם פועלים בלא הפרעה;
יכולת הפגיעה שלהם בקשת והסיכוי לגלגל פגיעה קריטית ביריב, הן גבוהות משל כל
דמות אחרת; הם מסוגלים ללמוד 'תמרוני נשק' מיוחדים של קשת; כלומר, אפשרות ליריות
מיוחדות בעלות אפקטים מיוחדים - החל מנזק נוסף, המשך בהאטה או גרימה לדימום,
ועוד. באורח שמזכיר מעט את
הגנב, בשלב בחירת הכשרונות שלפני תחילת המשחק, כל סייר מתחיל עם חבילת 'כשרונות
סייר', שכוללות יכולת גישוש ומציאת עקבות בסוגים שונים של מרחבים, הליכה שקטה
וציתות (בטבע), ועוד. נתונים בסיסיים של
המקצוע
|
||||||||||||||||||||||
הסבר מפורט על כל אחד מחמשת המשתנים
הבסיסיים של יצירת הדמות והשפעת הדירוג שלו |
||||||||||||||||||||||
כתב
וערך: גדעון
אורבך, 2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כלשהי אסורים בתכלית, בלא היתר
מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש
פרטי שלא בתשלום.