אסטראת'ה
(נול דאראת' ו-רויל דאראת')
|
דמויות חשובות ברויל-דאראת' מבוא ותיאור כללי
| היסטוריה של רויל-דאראת' מאז
ההתנפצות הגדולה | ישובים ברויל-דאראת'
| דמויות חשובות הגבירה הלא-רשמית של העיר, אנריז'ין מל-סירליז הקוסמת
אנריז'ין היא כיום בת כ-77, אבל נראה שהקסם שלה 'משמר' אותה היטב, והיא נראית
צעירה בהרבה מגילה או כמעט חסרת גיל, גם אם איבדה את המראה הרענן של ימי עלומיה.
אנריז'ין,
בת לשושלת ראמג'ירו-אנ'מירית עתיקה, נראתה בצעירותה (ובמידה רבה עודה נראית)
כדוגמא טיפוסית לגבירה ראמג'ירית מהמעמד הגבוה, ומשושלת שספגה לא מעט מסורות ודם
אנ'מירי במהלך הדורות: גבוהת קומה ובעלת חזות מעודנת; עור שזוף-בהיר עם עיניים
ירוקות-אפורות (בלא הבוהק הירוק-עמוק שמאפיין רבים מהראמג'ירים); שיער חום-בהיר
עם מעט גוונים זהובים פה ושם, פנים עדינות עם אף דק וחד ומצח גבוה. בצעירותה,
נראה היה שהיא שוטמת את המורשת הראמג'ירית שלה ומעדיפה לבלות כמה שיותר בחברת
נשים אנ'מיריות; וככזו, היא שירתה בתור קוסמת קרב צעירה באחד הלגיונות של
ההשתקפות הצהובה שנלחם במורדים של ורד אפור באיזור דארנאת'ון; מספרים, שהיא
ביקשה מחברותיה לכנות אותה בשם אנ'רילין במקום אנריז'ין, ותכננה לנצל את הצלחותיה
בשירות ההשתקפות הצהובה כדי לעקור או להיות מוצבת לאחר המלחמה בסלנטיר או בחלק
אחר של האימפריה, ליסד 'שושלת נשים' משל עצמה, וכפי שכינתה זו, להותיר את מה
שכינתה "ברדק ראמג'ירי של מלחים מזוהמים" מאחוריה. התוכניות
התקלקלו – באורח שבדיעבד הסתבר שהציל את חייה של אנריז'ין, כאשר היא נפצעה פצעים
קשים באחד ההתקלויות בין הלגיון שלה לבין אנשיו של 'מלך העבדים' שיהפוך בעתיד
לנביא גלאראד פרון; קוסמת הקרב הפצועה נשלחה, חרף מחאותיה, לחופשה ארוכה של
החלמה והתאוששות בבית אביה שב'ארמון האלמוגים' מחוץ למפרץ אז'אנה – מה שגרם לה
'להחמיץ' את ההתנפצות הגדולה שמחתה את כל הלגיון שלה ואת כל חברות הנעורים שלה,
שנהרגו או גרוע מזה בתופת שהתפוצצה ביערות דארנאת'ון. במשך
עשרות שנים לאחר מכן, אחד הדברים היחידים שיכול היה להעלות תמיד דמעות בעיניה של
אנריז'ין, היו המזכרות והחפצים הקטנים שקיבלה בתור תשורות מאותן חברות, כאשר
הועלתה על עגלה ונשלחה צפונה ומזרחה – בלא לדעת שזו הפעם האחרונה שהיא רואה את
אותן נשים כשהן בחיים. את
התקופה שלאחר ההתנפצות, אנריז'ין בילתה בארמון של אביה, כשהיא שרויה בדכאון עמוק
(שיש אומרים, שהוא – במידה רבה – קללתם של כמה וכמה מבני שושלתה), ובקושי יוצאת
מחדריה, כשהיא מחזיקה את המזכרות שלה בין אצבעותיה, ונשבעת כי ברגע שכוחה ישוב,
היא תעזור את המחוז בלא שוב. אלא,
שהרעיון לעזוב ולהתנתק מהמחוז ומהאמג'ירים נקטע, והפעם סופית, במלחמת שלושת
האדמירלים, שבה אנריז'ין נאלצה להתאושש ולהפעיל את כוחותיה להגנת מה שנשאר
מהמשפחה שלה, כאשר החל משלב מסוים, נראה
היה שכוחות הקסם שלה הם הדבר היחיד שעומד בין בית מל-סירליז לבין השמדה מוחלטת
(עובדה שגם אויביה היו מודעים לה, מה שזיכה אותה ב'ביקורים' נפרדים של שני
מתנקשים לפחות במהלך המלחמה, שאחד מהם
השאיר צלקת עמוקה מתחת לכתף שלה באמצעות פגיון אז'אנור מקולל. מסוף
המלחמה, ובאורח סופי לאחר מותו של אביה (ולאחר שהחליטה, בלב כבד, שהאח הצעיר
שנותר לה הוא רפה-שכל מכדי לקיים מידה כלשהי של שלטון בידיו), אנריז'ין הפכה
לראש המשפחה, הגם שהיא מזלזלת לכאורה במסורת הראמג'ירית, ומתנהלת כמו ראש שושלת
נשים אנ'מירית – הגם שמעמד זה לא הוכרז מעולם באופן רשמי, גם לא על-ידיה; אולם
היא יודעת לאכוף את רצונה היטב, גם בלא איומים מפורשים או הפעלת כוח גס – עד כמה
שראשי המשפחות הראמג'יריות של נוק-מאלאר מסתייגים מ'זכותה' לקרוא לשירותה את
בניהם שנושאים חן בעיניה, ולא תמיד אוהבים לקבל צאצאים לא רצויים שהגבירה
'הנחיתה' עליהם. יש
אומרים, שבפועל היא מייעדת את שושלת אביה להמשך דרך בניו של אחיה הצעיר ואחד
מבני-דודיה ששרד את המלחמה; ומפרידה בינם לבין ארבע הילדות שילדה ונשאו חן
בעיניה, די הצורך כדי שתחליט להמשיך ולגדל אותן בצילה, בתוך מעוז המגדלור בו היא
חיה כיום. אנריז'ין
של היום היא גבירה קרת-מזג, מרירה ולא פעם נראית חסרת-רגש; היא מעולם לא איבדה
את היהירות ואת הבוז שהיא חשה לנתיניה הראמג'ירים, ועל-פניו היא טוענת שהיא כלל
אינה מושלת בהם, אלא "רק מייעצת" לנכבדי נוק-מאלאר – אם כי המצב בפועל
שונה למדי; ונראה שהשיטות שלה – יהירות, מנוכרות ומרוחקות ככל שיהיו,
"עושות את העבודה" ומצליחות להפוך את חייהם של אנשי נוק-מאלאר
לנסבלים, אם לא למעלה מזה, ולעיר עצמה להתאושש באיטיות מהחורבן שעברה במלחמת שלושת
האדמירלים. כיום,
היא לא מרבה לצאת מהמגדל שלה; ועוסקת רוב הזמן בספרים ובמגילות שלה, כמו גם
בתחביבה המפורסם – גידול צמחים מוזרים וקסומים, ובעיקר ורדי ענק יפיפיים, שעליהם
גאוותה, ורק מעטים הורשו להכנס לגן הסודי בו הם גדלים; אולם חלקים ורכיבים מהם נמכרים
בנוק-מאלאר בעד מחירים גבוהים מאד. מסופר,
שהיא יוצאת מהאי שלה כדי לראות את ההמון רק פעם בשנה, באחד מימי החג החשובים;
ואז, בעוד ההמונים מצטופפים בכדי להגניב בה מבט, היא מבצעת את הטקס הקבוע
שבעיצומו עולות על הבמה נערות שטוענות שיש להן כוח קסמים, בכדי שאנריז'ין תנעץ
בהן מבט ותבחר לה מהן שוליה אחת לקחת איתה אל האי שלה – אולם נראה שבמשך עשר
השנים האחרונות, למצער, אף נערה לא נמצאה ראויה לכך. |
חזרה
לאינדקס ערכים מארצות שונות
כתב
וערך: גדעון
אורבך, 2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כלשהי אסורים בתכלית, בלא היתר
מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש
פרטי שלא בתשלום.