איזורים
חשובים מחוץ לעיר
מבוא | הגיה ושמות מקומיים
| מפות | דמויות חשובות | רבעים ואיזורים חשובים בעיר
| איזורים חשובים מחוץ לעיר
| מקצועות חדשים
|
המערכה
ב'מגדל היקינטון' וסביבתו מאחורי
'השיח האדום: לכתם ושובם של בני רל-סיל'פורילד, ומעלליו של 'קאלרי הסורר' הסיפור על הנער ראלס סיפור ישן שמוכר היטב במגדל היקינטון,
מדבר על נער בשם ראלס שנולד ברובע לפני מעט יותר מ-100 שנים, בן לשושלת מקומית
מכובדת, אבל 'צנועת הליכות ומסתפקת במועט' של אורגים מקומיים שחיו במגדל
היקינטון מזה דורות רבים. לפי הסיפור, ראלס שאף לגדולות אם או בלי
קשר לעובדה שהתאהב בעלמה משושלת מיוחסת מקל'דוריל, שהמרתה את פי אמה כאשר נעתרה
לחיזוריו. כך או אחרת, ראלס החליט שהכפר הקטן והשליו 'קטן עליו' ויצא עם חרב
קצרה, שריון עור ושק עם ציוד אריגה משפחתי לחפש את מזלו בעיר הגדולה ומעבר לה. כך או אחרת, וחרף מחלוקות לא מעטות לגבי
קורותיהם ומעלליהם של ראלס וארוסתו, הכל יודעים שהם התעשרו מאד, והיו האב והאם
של משפחה שכיום נקראת בשם המכובד רל-סיל'פורילד; נחשבת לאחת מארבע המשפחות
שחולשת על גילדת האורגים רבת העוצמה של נמל רלסורם, ועל תפירת מלבושים מכושפים,
כולל שמלות נשף לכוהנות האדומות ולבנות משפחתה של המראה הגדולה בכבודה ובעצמה,
שלא לדבר על עשירי העיר שלהוטים תמיד לחקות את האופנה של חצר השקיעה והזריחה. משפחת רל-סיל'פורילד
כיום: האדון קיר'תריול ועסקיו ראש המשפחיה דהיום, האדון קיר'תריול נשוא
הפנים, נחשב כאחד מראשי אצולת הממון המשפיעה של נמל רל'סורם, ומנסה (הגם שטרם
הצליח) להשיג לעצמו מקום ב"מועצת התשעה" של הנמל. מאחוזתו החדשה,
אי-שם באחד הרבעים היוקרתיים ביותר של נמל ראלסורם, קיר'תריול המכובד, כיום אלמן
בפעם השניה ש'נושא את יגונו בכבוד וגבורה מאופקת, הראויים לשועי עמנו', חולש על
הון רב, ועל משפחה ענפה ומסוכסכת למדי, שרבים מבניה עדיין עוסקים בתחום שהעלה את
השושלת לגדולה מלכתחילה – אריגה של בגדים מכושפים לבגדים מכושפים ומפוארים מאד. למרות מחלוקות לא מעטות, נראה שעד השנים
האחרונות, ובמידה רבה עד היום, האדון
רל-סיל'פורילד שמר על יחסים טובים, גם אם מרוחקים (וכאלו בהם כל צד יודע את
מקומו, ומה מקובל או לא מקובל לעשות), עם אלרינסיה, כולל שמירת קו סחר של
המשפחה, שרוכשת סחורות ממגדל היקינטון, ולעיתים גם מוכרת מלבוש מהודר לאלרינסיה
עצמה או אחת מבנותיה – כנראה במחיר זול מהרגיל. האדון נשוא הפנים הצהיר, כמה
פעמים, כי הוא זוכר היטב את מוצאו של סבו המנוח, ו"יש לו פינה חמה בלב לכור
מחצבתו הרחוק'. "קאלרי
הסורר" קאל'רינור (לעיתים מכונה 'קאלרי הצעיר'
או 'קאלרי הסורר'), הוא הצעיר ביותר מלא פחות משמונה צאצאיו הישירים של ראש
המשפחה (מהם שניים בלבד מרעייתו האחרונה, אמו המנוחה של 'הסורר' עצמו). בנו הצעיר של האדון רל-סיל'פורילד, נחשב
מאז ומעולם לדמות שנויה במחלוקת: מחד גיסא, לא רק אביו, אלא גם כמה מיריביו
מודים, שהוא ירש את כשרון האריגה המשפחתי במלואו, עד כדי כך כי אפילו אחיו
המסוכסכים איתו מודים שלא לציטוט, שהוא האורג המוכשר והמקורי ביותר במשפחה (או
לפחות "היה יכול להיות כזה, אלמלא היה כל כך עצלן, מפונק ושוגה
בחלומות"). מצד שני, הוא נחשב מאז ומעולם כצעיר מרדני, רומנטי מאד בעיני
עצמו, ועם לשון חדה באורח שקל מאד להסתכסך עימו. יש האומרים שלמעשה, הוא מעולם
לא החלים עם מותה בלא עת של אימו, שהתעקשה – למרות הפצרות בעלה – להשתתף בקרבות
על ממלכת אורגי הערפל; היא חזרה לשם בפעם האחרונה כאשר בנה הצעיר (כיום בן 31)
היה בן שנתיים בלבד, ואיבדה שם את חייה. במשך שנים, קאל'רינור נודע כתלמיד המוכשר
ביותר של אביו, ומצד שני, כמי שפרק עול בכל הזדמנות, לא לקח ברצינות את עבודת
המשפחה וקיבל על עצמו עבודות אריגה רק אשר נחו עליו הרצון והרוח, לא כיבד כראוי
את אחיו ואחיותיו שהשקיעו בעסק המשפחתי את רוב זמנם ומאמציהם, ועוד; וגם החינוך
שקיבל בנעוריו בפנימיה יוקרתית מאד לא הועיל. פעם אחת, החליט שהוא בוחר בחיים של
פייטן נודד, ונעלם במשך למעלה משנה אל ארצות הספר והמחוזות העתיקים מהתקופה
האלארינית; התחבר עם כמה טיפוסים מתחת למעמדו וניסה לייסד איתם 'חבורת הרפתקנים
לפי כל כללי הטקס', שהחזיקה מעמד חודשים ספורים, ועוד. הקמת "השיח
האדום" לפני מעט פחות משנתיים, קאלרי החליט
לנטוש כליל את אחוזת אביו ואת 'כל העסקים הקרים וחסרי הלב, שמלאים בתככים
מגעילים', ולמצוא לעצמו יעוד חדש. הפעם, כזה שעושה שימוש בכתב ירושה מעלה אבק
שבא ממשפחתה האנ'מירית של אמו, ומקנה בעלות על שטח אדמה חסר ערך לכאורה בפאתי
החורבות של טירת קרן האגם. קאלרי הצעיר החליט, בהתלהבות רומנטית
אופיינית, להתמסר ו"להשקיע את כל חייו, עד נשימתו האחרונה" בהקמה של
שושלת אבירים חדשה, רומנטית ומלאה באומץ ומעללי גבורה. את כתב הירושה (שרבים
במשפחה מאשימים את אביו של קאלרי על שנכנע שוב לבנו המפונק, ונתן לו אותו חרף
הסתייגותו בתחילה), הפך להשתלטות ושיקום של כמה מבני אבן, שהיו שייכים פעם כנראה
לאדוני טירת קרן האגם או למשפחה שכוחה שקשורה אליהם, ואלו הפכו תחת ניצוחו
ל"פונדק השיח האדום" – שם שנגזר כנראה מאחת הגרסאות לסמל הישן של
הטירה. הנוכחות של קאלרי והמאחז המבוצר החדש
שלו, כמו גם של כמה טיפוסים חמושים שמצאו את דרכם לשם (ולפני כמה חודשים, גם
כוהנת אדומה נשואת פנים, אולי כבויה, שפרשה 'לשלוות חיי הכפר' ובחרה לשכור חדר
דווקא ב'שיח האדום'), תורם מאד בהפחתת הסכנה לפאתי מגדל היקינטון, ממיני יצורים
(ואולי גם פושעים אנושיים) ששורצים מסביב לחורבות, בנקיקים המפותים או במערות
הסמוכות בין רגלי ההרים. אלרינסיה ו"השיח
האדום" הצעיר הנלהב והפונדק שלו היו מהרגע
הראשון לצנינים בעיניהם של אלרינסיה ומקורביה, ולא רק בגלל שקאלרי העז, ברוב
חוצפתו, להניף את הנס של יריביה הישנים מהטירה. מסופר, כי הכוהנת אורגת הערפל רותחת,
מתחת לחיוך הסלחני שלה, על כך שב'פונדק ההרפתקנים' החדש, מצאו מקלט כמה אנשים
שהיא נידתה מהרובע, בין אם באורח רשמי או על-ידי 'רמיזה ידידותית' שהם לא
רצויים; היא חוששת מאפשרות שבעתיד, מסדר קל'דוריל ימצא דרך להשפיע על המקום – גם
אם כרגע, באורח מפתיע, הגישה של 'האבירים הקשישים' לכל הסיפור היא מסתייגת
ומבטלת למדי; ובאופן כללי, מכך שהמקום יהפוך קן לעיניים חקרניות וחטטניות, שינסו
לחבל ב'גן עדן המואר עלי אדמות' שיצרה במגדל היקינטון. לעת-עתה, המאבק בין הצדדים מוגבל למדי:
בין אם בגלל העובדה שאלרינסיה בכל-זאת אינה מתאבלת על כך שיש מי שבולם סכנות
אפשריות מהגבול המזרחי שלה; ובין אם משום שהיא לא מעוניינת להסתכסך עם אביו של
'חולם החלומות הצעיר' – שלמרות הכל, עדיין תומך בבנו, ומפעם לפעם אפילו משכנע
אותו לקחת עבודת אריגה כזו או אחרת שבה אולי אין תחליף לכשרון של הסורר הצעיר.
אומרים שהבת הפחות אהובה (ויתר בקיאה בשימוש בחרב) של אלרינסיה - קל'סורילי,
מזדמנת מפעם לפעם ל'פונדק השיח האדום', ולמרות ההצהרה שהיא 'באה בגלל ענייניה
הפרטיים בלבד', אולי היא בכל-זאת נושאת מסרים ומתווכת בין בעל הפונדק הרומנטי
והסורר לבין הגבירה אמה. יתכן, כמובן, שאלרינסיה בחרה פשוט להתאזר בסבלנות
ולחכות ש"הילד המפונק" יתעייף מחיי הספר, ובסופו של דבר ימצא לעצמו
שגעון חדש ויסתלק מהאזור – בין אם היא מתכוונת 'לעזור לדברים לקרות' ובין אם
לאו. בינתיים, החוקים הבלתי כתובים במגדל היקינטון מבהירים היטב כי עדיף לאף אחד
מתושבי הרובע המהוגנים לא להגיע לשם ולהתרועע כמה שפחות עם 'הסורר' ועם החבורה
שמקיפה אותו, ובוודאי שלא להשתתף במעלליהם. חזרה אל דף האינדקס של המערכה
של מגדל היקינטון חזרה אל דף האינדקס של רמת
גאלאסורם |
חזרה
לאינדקס ערכים מארצות שונות
כתב
וערך: גדעון
אורבך, 2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כלשהי אסורים בתכלית, בלא היתר
מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש
פרטי שלא בתשלום.