בקעת קיירן: ספר הבסיס של עולם המערכה מלסטרה

פרק 9: דרום-מערב הבקעה – שלוש טחנות (דלוסיה)

דמויות חשובות באיזור דלוסיה

גרו-ברים יוקיוק, אם הביצים הגדולה של קלאן יוק

יוקיוק היא הגדולה בבנותיה של אם הביצים המנוחה של קלאן ברים; כמו נקבות גורג רבות אחרות שהפכו לאם ביצים גדולה, היא ידועה בגוף גדול ותפוח, הילוך איטי ותאוותנות – במקרה שלה, גם לאוכל משובח שמובא מארצות בני האדם, ובעיקר למשקאות משובחים וחזקים. למרות שהיא אלכימאית בעצמה, ועד היום יודעת איך לרקוח שיקויים ומשקאות מורכבים, היא ידועה בכך שהיא מעדיפה תוצרת אנ'מירית על פני זו של הגורג.

יוקיוק חיה בבית המידות הגדול היחיד שנמצא באי של קלאן יוק, וידועה בקול הרועם שלה ובמזג כעוס, בעיקר כלפי בני הקלאן שלה. לעומת זאת, יש לה קשרים לא מעטים וידידותיים להפליא עם בני אדם לא מעטים – מכמה וכמה אנשי קשר בארמון השוקע, ועד לסוחרים ושייטי דוברות נהר חביבים עליה, שמזדמנים אליה מדי כמה חודשים ונוהגים להתארח בבית המידות שלה, לשעשע אותה בסיפורים מבחוץ ובמשחקי קלפים של בני אדם, ולשתות ביחד איתה במשך כל הלילה. כאשר יוקיוק פיכחת ולא רדופת סיוטים שמקשים עליה לחשוב בצלילות, יש לה קול מתוק ויכולת מפותחת מאד להתמקח ולשכנע אחרים לעשות את רצונה – גם בלא להזקק לגידופים או איומים.

יוקיוק נחשבה, עוד משנותיה המוקדמים ובמידה חלקית עד היום, לנאה מאד יחסית לגורג: היא ניחנה בפנים עדינות מאד, רחבות פחות משל רוב הגורג, ובשיער זהוב-כהה שופע, שיש מי שמאמינים שיש לו יכולות מכושפות, וכי יוקיוק עצמה יכולה לארוג ממנו חוטים מזל מכושפים לאורגים, ופעם בכמה שנים, אפילו גלימה נוצצת ויקרת המציאות; וכי גלימה כזו נמצאת היכנשהו בארמון השוקע, אולי אפילו אצל הגבירה האדומה של בית א-ריל'ארן בכבודה ובעצמה. יוקיוק, יותר מכל אחיות-הביצה שלה, בקיאה ואוהבת יצירה – גם של מרקחות, וגם אריגה ואפילו גילוף ושיוף של קונכיות נהר גדולות (ואם 'סבא מזל' האיר לה פנים וזימן לה מתנה של קונכיה מהים הגדול במארב, לא תהיה גורג שמחה ממנה) ושל 'ביצי סרק' שאותן היא מעטרת בדוגמאות וחריטות עדינות – מנהג שפחת עם השנים, כאשר הזמן, המרירות והמשקאות הרבים שלגמה עשו את שלהם – אם כי מעולם לא נפסק לגמרי.

לפני שהטירוף ירד על אם הביצים הגדולה האחרונה של קלאן ברים, גרו-ברים רוקרוק, יוקיוק היתה החביבה עליה מכל בנותיה. בהיותה צעירה מאד, עוד בטרם ירד הטירוף על האדונית הצהובה (ובהמשך גם על גרו-ברים רוקרוק), יוקיוק היתה זו שנבחרה להתלוות אל אם הביצים הגדולה בביקוריה התכופים במגדל של דלוסיה, ולהיות מוצגת בפני האדונית הצהובה בכבודה ובעצמה. יוקיוק עדיין זוכרת, וכאשר נחה עליה הרוח יכולה לספר בפרטי פרטים, כיצד זכתה לרגע נדיר של חיבה מהגבירה של דלוסיה, שנתנה לה באורח אישי דבר מתיקה, לאחר שכרעה ברך והציגה בפניה את אחד השיקויים הראשונים שרקחה.

הקרבה למגדל של דלוסיה לא באה בלי מחיר: מכל בנותיה של אם הביצים המנוחה, יוקיוק היא היחידה שראתה באופן אישי את הטירוף שאחז באדונית הצהובה, כולל החשש כי כל מילה או מעשה קטן שלא במקום יוביל להשלכה לכלא או אפילו להוצאה להורג. יוקיוק, בתור אלכימאית צעירה, נאלצה לבלות זמן ממושך ב'חברת' הגופה של דאר'ליירה, במסגרת 'הנסיונות להחזיר אותה לחיים', ולמעשה להאבק ברקבון שהחל אוחז בגופה בחודשים בהם נשארה בהיכלה של גבירת דלוסיה. נראה, שהחודשים הללו השפיעו על יוקיוק; היא החלה לסבול מסיוטים, לעיתים בהקיץ, בהם דימתה לעיתים לשמוע את הגבירה המתה מדברת אליה – וחלקם חוזרים אליה מפעם לפעם עד היום.

כחמש שנים מאוחר יותר, יוקיוק השתתפה בנסיון להתעמת עם אמה המטורפת, שהפך לקרב לחיים ולמוות, בה נהרגו שתיים מאחיותיה (ריקריק, שהשתתפה בהתקפה, ואחות נוספת ששמה 'נמחק' שלחמה לצד האם המטורפת). מסופר, שיוקיוק היא זו שהנחיתה על אמה את דקירת החרב שהמיתה אותה, וזוכרת עד היום את המבע בעיניה של גרו-ברים רוקרוק הגוססת ("העיניים האלו!").

יוקיוק, שהחשיבה את עצמה כאחות הבכורה והבכירה, שגודלה ונועדה לרשת את קלאן ברים, נעלבה עד עמקי נשמתה ממה שהיא רואה כבגידתה של אחותה הצעירה בומזיר ("אפילו שם של אם ביצים אין לה!"), שקראה עליה תיגר בשעתן הקשה ביותר; ואם לא די בכך, הפכה לאם ביצים בעלת קלאן שנחשב מוצלח ועשיר מזה של יוקיוק. מסופר, שיוקיוק הספיקה להמציא עשרות קללות וכינויים מעליבים עבור אחותה במהלך השנים, והיד עוד נטויה.

גרו-ברים בומזיר, אם הביצים הגדולה של קלאן בומז

מכל בנותיה של גרו-ברים רוקרוק, בומזיר נחשבה לפחותה ביותר בעיני אמה. מסופר, שלא בכדי קיבלה שם שאינו טיפוסי לנקבת גורג. מספרים בקלאן בומז, שאמה היא זו ששינתה את שמה המוקדם והנשי יותר לשם שמתאים לגורג זכר, בכדי לזלזל בה ולהברי כי היא אינה מחשיבה אותה כמי שתהיה מסוגלת להטיל ביצים ראויות; או משום שהמראה שלה בנעוריה היה דומה מדי למראה של גורג זכר – או שניהם גם יחד.

בתור בת בלתי נחשבת, בומזיר לא זכתה לתשומת לב רבה מצד אמה או מצד האדונית הצהובה, ולכן גם הורשתה לצאת ולבוא כרצונה. בומזיר למדה להלחם בחרבות ובעיקר לירות בקשת מאז גיל צעיר מאד, ומסופר כי היו שנים בהם שקלה ברצינות לעזוב לנצח את קלאן ברים, ולהפוך ל"ביצת עיר" באגם השוקע או במקום אחר.

מסופר שבשנים שלפני מרד הורד האפור, בומזיר בילתה לא מעט זמן באגם השוקע, בין היתר בתור סיירת בשירות הגבירה האדומה, כל חבריה היו בני-אדם, ויש מי שמרחיקים לכת ומספרים בלחש, שבומזיר הצעירה היתה מאוהבת באהבה חסרת סיכוי בגבר אנ'מירי. בומזיר השתתפה בתור קשתית בקרב רלאנה א-נורט, ומסופר שהיתה אחת מאלו שנשאו את גופתה של דאר'ליירה בחזרה אל המגדל של דלוסיה.

לא ברור מה הביא את גרו-ברים בומזיר לצאת נגד אחותה יוקיוק לאחר מותה של אימן המטורפת, ולגרום לפיצול של שרידי קלאן ברים לשניים. היא עצמה טוענת, בפעמים המעטות בהן התרצתה לדבר על אחותה ועל הריב ביניהן, כי יוקיוק התעקשה לנסות לדבוק בדרכים שאבד עליהן הכלח – אם כי מבין הדברים משתמע שהיהירות והפטרונות של "יוקיוק היפיפיה" הוציאה את בומזיר מכליה.

בומזיר, יותר מרוב הגורג, מבינה לא מעט בתורת המלחמה, ובפרט בשיטות מלחמה אנ'מיריות, אבל מתעניינת גם בספרות יפה ואפילו בתאולוגיה אנ'מירית. יותר מרוב נקבות הגורג, ובוודאי אמהות ביצים גדולות בגילה ובמעמדה, היא נחשבת פעילה מאד עד היום, ובמקום לרבוץ ולתפוח במשכן שלה, היא נוהגת לפקח מקרוב על דברים רבים שמתרחשים בקלאן שלה, ובעיקר על הכשרה של הלוחמים הצעירים. לצערם של כמה מהסוררים יותר בקלאן שלה, פירוש הדברים הוא שהפיקוח שלה על כל מה שמתרחש במחנה ובסביבתו הוא הדוק ונוקשה יותר מהמקובל. היא מתעקשת לאמן את הלוחמים שלה גם בטקטיקות מלחמה של בני-אדם, ולעיתים דורשת מהמוכשרים יותר ללמוד גם חוכמה אנ'מירית שחורגת מענייני קרבות ומסחר, לפחות ברמה בסיסית, כולל ובעיקר לשלוט באנ'מירין במשלב מכובד יותר מאנ'מירין הביבים שרוב הגורג מדברים בה. לעיתים, אפשר לראות אותה מפקחת מקרוב על אימוני חרב וקשת של צעירי הקלאן שלה, ובו-בזמן מפתיעה אותם בשאלות על טקסטים או דברים אחרים 'של בני אדם' שהורתה להם ללמוד.

בומזיר מתעניינת מאד בהרפתקנים מבטיחים, בעיקר כאלו שהצליחו להכנס ליער הפטריות הרעיל ולחזוטר בחיים, ומתעקשת להביא אותם ל'ראיון' ולשמוע בפרטי-פרטים את קורותיהם. מסופר, שלפני שנים, בומזיר ניסתה לישב בתוך הקלאן שלה גם בני-אדם, במטרה לחזק את הכוחות שעומדים לרשותה (או כך לפחות היא נימקה זאת), אבל התוכנית נכשלה בתוך זמן קצר – בני-אדם, כפי שהגורג נוהגים לומר, הם אולי גדולים וחזקים, אבל למעשה חלשים מדי ולא עמידים די הצורך בכדי לחיות בקלאן גורג, בוודאי כזה ששוכן בפאתי יער פטריות רעיל.

בחזרה לאינדקס של הגרסה העברית של האתר

בחזרה אל האינדקס של חוברת הבסיס

כתב וערך: גדעון אורבך, ‏2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כשלהי אסורים בתכלית, בלא היתר מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש פרטי שלא בתשלום.