|
גורג
גובה
ממוצע: 1.3 - 1.35 מטרים
(גברים ונשים)
תוחלת
חיים: כ-45-60 שנים.
|
גזע מתאים למתחילים: הגזע הזה נפוץ בבקעת קיירן,
ונחשב מתאים לשחקנים חדשים במלסטרה.
|
גורג הם דמוי-אדם נמוכים, בעלי עור חלקלק, לח מעט ולעיתים כמעט רירי.
גוון העור נע מירקרק בהיר, ירקרק נוטה מעט לכחול, ירקרק-צהבהב, ולעיתים ירוק
עמוק יותר.
הגוף מעט עגלגל,
והרגליים חזקות וקצרות יחסית, מסתיימות באצבעות ארוכות וגמישות יותר מאלו של
בני-אנוש. הידיים דומות יותר לידי בן-אנוש (מלבד הגוון), אם כי גם כאן, האצבעות
נוטות להיות ארוכות מעט יותר באורח יחסי. ריח הגוף טיפוסי וחזק יחסית, וריחו
עשוי להזכיר ניחוח של צמחי ביצה מסוימים, הגם שהדבר משתנה מפרט לפרט.
ראשו של הגורג הטיפוסי עגלגל, עם אוזניים גדולות יחסית ומעט מחודדות
בקצה; העיניים גדולות יותר משל אדם, וגונן מגוון מאד, יכול לנוע משחור וחום, דרך
ירוק וכחול, ועד לגוונים כתומים או כתומים-צהובים בגוון אש. ניתן להגן עליהן
בעזרת קרום לח וגבשושי שנשלף מהמצח מעליהן ומאפשר להן להעצם
בחוזקה. האף נוטה להיות מזדקר ובולבוסי בצורתו; הפה רחב יחסית והשיניים דומות
לשיני אדם, אם כי קטנות יחסית; הלשון ארוכה, בעלת גוון שנוטה לכחלחל.
שיערם של הגורג, זכרים ונקבות גם יחד, נוטה להיות ארוך, סבוך ופרוע,
בגוונים שנעים משחור ממש (הגוון הנפוץ ביותר), דרך שחור-כחלחל או שחור-ירוק, ועד
ירוק כהה או כחול.
התכונה הסטריאוטיפית
ביותר שמיוחסת לגורג, הוא הקול הצווחני-עכור שלהם,
שנשמע לאחרים לא אחת שמנוני ומתרפס. הכל, באורח שהולם
את הסטריאוטיפים הלא חיוביים שמיוחסים לגורג: יצורים
פחדניים, מתרפסים ובוגדניים, ששורצים בשולי ישובים של אחרים ועוסקים בגניבות,
מסחר לא הגון, ולעיתים גם בעסקים מפוקפקים עוד יותר.
לגורג, לעומת זאת יש דעה שונה לגמרי לגבי הקול האיכותי והעשיר שלהם,
שיכול להגיע לאיכויות שאף אחד מבני הגזעים הגדולים וקהי-האוזן
לא מסוגל להעריך: בעיקר במה שנוגע לזמירות חיזור, או שירה בצוותא במקהלות הירח
המסורתיות שלהם.
גורג רגישים ליובש קיצוני, וחשים צורך עז לכך שלפחות חלק מעורם ישאר מאוורר. לכן רובם מתעבים שריונות שמכסים את כל הגוף,
כמו שריון לוחות או לבוש הדוק ומלא מאריג מהודר. רבים מהם מחבבים לבוש גורגי מסורתי, שמורכב מסוג של מכנסיים קצרים וגופיה חלקית
בצורת X,
עשויים בדרך-כלל מאריג גס שנטווה מצמחי מים (אם יש), או מבדים פשוטים של גזעים
אחרים, אם אין ברירה. צורת הלבוש הזו, הפכה לא אחת למשל ושנינה בקרב בני-אדם
וגזעים אחרים ("ראיתן את השמלה של טיר'נילד? אופנתית ממש כמו גופיה של גורג!").
גורג רבים מוותרים לחלוטין על נעליים, וסומכים על האצבעות הנוקשות
והחזקות שלהן לשאת כל מגע עם קרקע מזוהמת; לחלופין, הם יוצאים ידי חובה במנעל
פשוט מאד המזכיר סנדלים גסות.
מלומדים מאמינים שהגורג אינם גזע טבעי, אלא נוצרו לפני למעלה מ-1,500 שנים
בניסויים קסומים שערכו המכשפים העוגים הגדולים של
אור-נאארום.
באותם ימים, תלמידיו של
הקיסר-המכשף הגדול ניסו את כוחם באין-ספור ניסויים מורכבים, מסוכנים ולא פעם
אכזריים, בהם יצרו דברים מופלאים רבים: מאבנים מכושפות רבות עוצה
ועד מפלצות קטלניות עבור הזירה הקיסרית.
המלומדים סבורים
שהמכשפים העוגים רצו ליצור גזע של משרתים כנועים
ומתרפסים, שיהיו חלשים מהם בהרבה באורח שלא יהווה סיכון עבור האימפריה - ונראה
שהצליחו בכך במידה רבה.
העוגים נהגו בגזע המשרתים שיצרו לעצמם ביד קשה ואכזרית במיוחד. בין היתר
דאגו להרוג כל גורג שהראה תכונות מסוכנות מדי,
ובעיקר נטיה והבנה טובה מדי של קסם. מסיבה זו, עד
היום ישנם רק גורג מעטים מאד שמסוגלים להפוך למטילי
לחשים 'טהורים', ובעיקר כאלו השולטים בקסם הרמטי.
עם
ההתדרדרות של האימפריה של אור-נאארום, רבים מהגורג ברחו מאדוניהם או מצאו עצמם בלא אדונים. בשלב זה, הגורג התחילו להתפשט ברחבי מלסטרה,
כאשר רבים מבניו מחפשים לעצמם מקומות ישוב בטוחים, הרחק ככל הניתן מארצות העוגים.
חלקם
יסדו לעצמם קהילות קטנות סמוך למקומות ישוב של בני אדם ודמויי אדם (שאינם עוגים), בעיקר כאלו שעריהם גבלו במקורות מים מתוקים או
ביצות. גורג אחרים החלו להתגורר בשולי ישובים גדולים
של בני-אדם - רבעי עוני, פרברים עלובים ליד השוק הגדול, ומקומות דומים.
רוב הגורג חיים בסוג של משפחות מורחבות או קהילות קטנות שסובבות
סביב נקבה מבוגרת ותקיפה שמכונה "אם הביצים הגדולה".
נקבה כזו שולטת בקהילה
שלה בדרך-כלל ביד ברזל, ויכולה לגרש ממנה כל גורג שלא
ישביע את רצונה. היא רשאית לתבוע לעצמה כל זכר בקהילה. היא עומדת במרכז 'מקהלת
הירח' הטקסית של הגורג, והיא זו בעלת המילה האחרונה
לגבי פרנסה ועסקאות עם בני גזעים האחרים שגרים בסמוך, ומה תפקידו של כל חבר או
חברה אחרים בקהילה. חברי הקהילה נדרשים לא פעם נדרשים להעביר לה את רוב הכנסתם -
בין אם מעבודה ממש ובין אם מהרפתקאות או עסקאות מזדמנות.
"אם
הביצים הגדולה", והיא בלבד, רשאית להטיל ביצים פוריות, בדרך-כלל, מספר
תריסרים בהטלה אחת. רק מיעוט מהביצים בכל הטלה פוריות באמת, בצורה אליפטית
מוארכת בגוונים ירוקים-חומים או ירוקים-סגלגלים; הביצים האחרות הן ביצי-סרק
קטנות בהרבה (בגודל חרוז או כזה שלא עולה בהרבה על חרוז), חלקן בגוונים עזים
בהרבה.
לביצי הסרק והקליפות
שלהן שימושים רבים בקהילת הגורג; מחליטות תה מיוחד
וחזק מאד, השתיה שלו נחשבת למבורכת או מביאת מזל; מרכיב ליצירת צבעים חזקים, ועד
צעצועים לילדים וקמעות מזל. הגורג מאמינים כי אם אתה
עוטה עליך קמע מביצת סרק שיצאה ביחד איתך מן הרחם, תזכה במזל רב במיוחד.
הגורג הטיפוסי אינו יודע מי היה אביו, והדבר נתפס כחסר חשיבות בעיני רוב
מוחלט של הגורג. היחוס החשוב היחיד הוא הקשר
לאם-הביצים-הגדולה של השבט ממנו הגיע כל פרט.
נקבות גורג אחרות בקהילה, סובלות לא פעם במיוחד מנחת זרועה
של 'אם הביצים הגדולה', בעיקר אם הן מוכשות, בעלות רצון חזק ומגלות מידה
גדולה מדי של עצמאות. הן מורשות להטיל אך ורק קומץ של ביצי סרק, אם בכלל; הטלת
ביצים פוריות בידי מי שאינה אם הביצים הגדולה נחשבת למרד שמשמעותו הוא גירוש
לאלתר, ולצמיתות.
מהסיבה הזו, חלק גדול
יחסית (אבל בהחלט לא כל) ההרפתקנים (וגם רבים מהסוחרים הנודדים, חסרי הקהילה)
מגזע הגורג הן נקבות צעירות שעזבו או גורשו מהקהילה
שלהן. נקבת גורג כזו רוצה לא אחת להתחזק ולצבור
קשרים, כסף ועוצמה - אולי במחשבה כי בבוא היום, הדבר יאפשר לה ליצור קהילה חדשה
ולהפוך ל"אם ביצים גדולה" בעצמה.
"ביצי
עיר": ישנם גורג, בעיקר כאלו שחיים ממש בתוך ערים של גזעים אחרים,
שמאסו בחיי קהילה מסורתיים וב"אם ביצים
גדולה" שתרדה בהם. במקום זאת, הם חיים בגפם או בקבוצות קטנות, לעיתים קרובת
בישובים של גזעים אחרים, לפעמים אפילו תוך חיקוי המסורת הזוגית של בני האדם. גורג כאלו, שלפעמים גם (רחמנא ליצלן) יודעים מי היה אביהם,
זוכים לא פעם ליחס של בוז מגורג שבאו מקהילות
מסורתיות. בני הקהילות הגדולות נוטים לכנות את אחיהם הסוררים בשמות הגנאי
"ביצת אבא" או "ביצת-עיר".
דת
ופילוסופיית חיים
הגורג הם גזע פרגמטי, שהורגל להסתכל על החיים מלמטה ולנסות לשרוד.
לרוב הגורג אין דת או הערכה רבה לישויות נשגבות. במקום זאת, הם
מחשיבים מאד מזל, ולעיתים נוטים להאניש אותו ("סבתא מזל") עד שלעיתים
הוא מתקרב לדרגה של ישות אלוהית כלשהי.
גורג אוהבים מאד קמעות מזל מסוגים שונים, וגורג
שמכבד את עצמו נושא לפחות שלושה או ארבעה מהם עליו בכל עת.
רוב הגורג עובדים בפועל למחייתם - החל מטוויית אריגים גסים
וחבלים, רקיחת משקאות זולים מצמחי מים, ולעיתים גם שיקויים משיקויים שונים, ציד
ובישול יצורים קטנים ומכירת הבשר לאחר מכן, וכלה במסחר זעיר פה ושם (כולל סחר
בקמעות), ועוד. למרות זאת, כמה ממנהגיהם, קולם המתרפס והעכור וידיהם הזריזות
(וגם קיומם של לא מעט גורג עם יחס 'גמיש' לרכוש של
אחרים), הוציא להם מוניטין של גנבים שפלים וקטנים, ששורצים בחלקים המטונפים יותר
של העיר, ולעולם אין לבטוח בהם.
עם זאת, בדרך-כלל
נוכחות של גורג בפאתי הישובים היא עניין מקובל,
והגם שבני גזעים אחרים נוטים לבוז להם, רבים מהם עושים איתם עסקים, ובדרך-כלל
נוכחותם נסבלת על-ידי רוב השליטים או מועצות העיר.
הגורג עצמם סבורים, שהם הגזע הגמיש והחכם ביותר, דווקא משום שהם יודעים
להתרפס ולהתכופף בעת הצורך. לכן, הם שורדים סערות שיכולות להפיל את הגזעים הגאים
וגבוהי-הקומה. הגורג
רואים ברוב האנ'מירים ואורגי הערפל טיפוסים חסרי טעם
ושחצנים, ולא פעם אכזרים ומסוכנים - אם כי משעשע לעיתים לרמות אותם או לפחות
לצחוק על חשבונם.
את הפאר'ליל
הם נוטים להעריך מעט יותר, בגלל הקשר בין רבים מהם לטבע וההגיון
הבריא שלהם; הם מפחדים מאד מהראלג'קריל והנטיה שלהם להתפרץ כמו אש צורבת.
הגרוג מתעבים את העוגים בכל ליבם ומשתדלים
להתרחק מהם - אם כי הדבר לא ימנע מהם להתרפס בפני עוג כאשר הדבר דרוש כדי לשרוד
או להרוויח (ואם אפשרי, לנקום נקמה אכזרית אחר-כך).
דת
"שבע קרפדות שמיים": בעוד רוב הגורג אדישים לדת ולאלים,
קיימת קבוצה קטנה של גורג, שבחרה בגישה מנוגדת, ובחרה
או יצרה לעצמה דת שצברה מאמינים והתפתחה באיטיות בשנים שלאחר ההתנפצות הגדולה.
לפי הדת הזו, זהו שקר בזוי לראות את הגורג כיצירי
כפיהם השפלים של הקוסמים העוגים: האמת היא שהגורג הם צאצאיה של תרבות עתיקה ונעלה של קוסמים אדירים,
שנבראו בצלמו של האל ויש'קאק, אדון אגם הרקיע ואביהן
מולידן של שבע קרפדות השמיים. אותם אבות קדמונים של הגורג
חיו בביצות קדומות וחמות, ועליהן בנו ערים אדירות בכשפים שלעומתם הקסמים של הקיסר-המכשף
של אור-נאארום עצמו פשוטים וגסים כנעירה של חמור. העוגים המרושעים, הם אלו שגנבו מאבות-אבותיהם של הגורג את הקסמים (לאחר שקודם לא היו יותר מבריונים מטומטמים
שנבראו כדי לשרת את ילדיו של ויש'קאק), הורידו אותם
מגדולתם ושעבדו אותם; אולם הדת החדשה תוביל את הגורג
שיאמינו בה לשחזר את גדולתם העתיקה.
רוב הגורג מסתפקים בגלגול עיניים ולא נוטים לאמץ את האמונה
הזו, חרף ההטפות של כוהנים נודדים,
ואילו המלומדים מתייחסים למיתוס הזה בלעג גלוי, וטוענים שמדובר בהעתקה צולעת,
אגב שינוי ועיוות שמות, של מיתוסים שגובבו מאגדות של אורגי ערפל וגזעים אחרים.
בעוד שחלק מהגורג מעמידים פנים שיש להם שפת סתרים מתוחכמת, בפועל לגורג אין שפה משל עצמם, והם מדברים בלהג שנלקח מהשפות של
הגזעים שהם חיים בצילם.
הגורג הקדומים דיברו ככל הנראה בלהג-עבדים משובש של שפת העוגים. כיום, רוב הגורג שחיים
בארצות שהיו חלק מהאימפריה האנ'מירית מדברים בלהג מעט
טונאלי שנראה כמו תערובת של אנ'מירין נמוכה עם
מילים שמקורן בעוגית המשובשת של אבות-אבותיהם, ועוד מילים מפה ומשם.
לצרכי
משחק, ניתן להתייחס אל שפת האם של הגורג כאל אנמירין נמוכה.
השמות הפרטיים של הגורג בנויים כמעט תמיד משתי הברות בנות שלוש אותיות
(לעיתים רחוקות ארבע, עם עיצור כפול בהתחלה כמו "קריג"),
ההברה כמעט תמיד תהיה
עם תנועה של Xוּ או Xי:
הסיומת תהיה כמעט תמיד
האות "ק" או "ג", ולעיתים רחוקות יותר "מ" או
צלילים אחרים.
דוגמאות: ריק, ריג, יוק, יוג, מוק, מוג, קיק, קים.
שמות
של גברים יורכבו מצירוף של
שתי הברות שונות: ריקמוק, יוקריג,
מוגיוג.
שמות
של נשים יורכבו בדרך-כלל
מצירוף של שתי הברות זהות: ריקריק, יוקיוק, קימקים.
שמות
משפחה ותארים
בתרבות המסורתית של הגורג, אין שמות משפחה או תארים, מלבד זה של אם הביצים
הגדולה.
פניה
אל "אם ביצים גדולה" תכיל את התואר "גרו" (Gru) בדרך-כלל לאחר השם.
לדוגמא: מוגמוג גרו.
ליתר הגורג,מלבד אולי כמה 'ביצי אבא' שמנסים לחקות את האנ'מירים, אין שם משפחה או תואר וקבוצת השייכות הרלוונטית
היחידה היא הקלאן של אם-הביצים הגדולה ממנה אותו גורג
בא.
פניה לפי מוצא נעשית
באמצעות המילה "גאק" לפני שם הקלאן. כך
למשל, גורג בשם רוקיוג
שבא מקלאן קריג יקרא "רוקיוג
גאק-קריג".
|
אנגורג הם מוטציה מסוכנת שהופיעה לראשונה לפני עשרות
שנים ביבשת המערבית נארלידרי.
שבט מכשפים אנושי מרושע בשם גאר-אנגול
הצליח ללמוד קסם עתיק של עוגים ולשכלל אותו, באורח
שאפשר להם ליצור בני-כלאיים שנראים כמו גורג
מגודלים (גובה ממוצע של 1.5-1.4 מטרים), עם גוף גרמי, נוקשה ומגושם יותר משל הגורג הרגיל, עם גוון עור ירוק-אפרפר; ועם פנים מעוותות
שסובלות לא פעם מתפרחות וגידולים.
באנגורג אין שמץ מהפחדנות והפרגמטיות של הגורג הרגילים: הם נוצרו כדי לשמש כנחיל של חיילים
אכזריים, ממושמעים רוב-הזמן, אבל
נגועים בהתפרצוית סדיסטיות מזעזעות.
הגם ששמועות על 'אבות טיפוס' עתיקים יותר של האנ'גורג
נפוצו כבר לפני מאה שנים, הפעם הראשונה בה נעשה שימוש בגדודים שלמים של
היצורים היתה במלחמה בה נחרבה ממלכת אורגי הערפל.
אנגורג נחשבים לגזע מעוות ומרושע בלא תקנה, נפרד
לגמרי מהגורג, והם אינם פתוחים לשימוש
כדמויות שחקן.
|
.
|
