העיירה ז'אפורי
לצפיה
במפה צבעונית של העיר, לחץ כאן
יתווספו בעתיד: תאורי
מפורט של תולדות העיר וחלקיה השונים.
|
ממשל:
דספוטיזם פאודלי |
שליט: הבארון
הילד, פרנלד דה-ז'אפייה |
אוכלוסיה:
כ-6,500 איש |
|
בתי אצולה רלוונטיים לעיר |
|
|
רלוונטיות: בית אצולה שראשיתו במפקח מכרות שהציל
לפי האגדה את אוכלוסיית העיר מהשמדה מידי קנאי סנט-זורדי, כאשר הוליך אותם בבטחה
למחבוא תת-קרקעי, כאשר עקב אחרי נתיבן של נמלים; מכאן הנמלים שעל נס השושלת.
ז'אפייה, היתה ידועה לאורך הדורות כשושלת עממית באופן יחסי, שעסקה יותר בהפקת
משקאות מדובדנים וענבים מאשר בענייני אבירים; היא התחרתה בשושלות האחרות על
ראשות העיר במאבק שידע תהפוכות רבות, וזכתה בשלטון בפעם האחרונה לאחר מפלת אחוות
הזוהר. |
דה-ז'אפייה |
|
רלוונטיות: בית עתיק ביותר, שמקורו משבט עובדי
אלילים, שסגדו לרוכב השחור, וטענו כי מנהיגיהם הינם צאצאים שלו ושל פיית הלילה.
שבט אורטול שלט בעבר הרחוק בחלקים ניכרים ממערב הרוזנות, כולל ז'אפורי ולה-רולי,
ובמשך דורות לא מעטים הפך את האיזור לממלכה אלילית עצמאית; חרף העובדה כי הוכו
והונסו מהערים בידי ז'ורז' דה-בוואזי "המייסד", הטרידו עוד שנים רבות
מההרים והיערות, ורק בתקופה מאוחרת, עקב מאורעות מסתוריים הקשורים בכוהנות
רוסלאן, נכנעו והמירו את דתם, הופכים בהדרגה לחלק מאוכלוסיית הרוזנות. |
דה-אורטול |
|
רלוונטיות: בית חדש יחסית, שזכה לאצולה במחוז
אחר לפני כ-200 שנים, כאשר הגנו על איש כנסיה בכיר מפני כופרים ופראים אליליים
מהיער, ולפי גרסה מחמיאה פחות - ממזריו של אחד הנציבים שזכו לתארים ואדמות הרחק
ממרכז ז'ראל בתמורה לכך כי ישתקו ולא יביישו אותו. סמל: חנית זוהרת ואשכול ענבים סגול |
דה-קנייר |
|
סמל: דרקון ירוק מעופף על רקע תכול, מוקף
הילה ונושא כוכב זוהר גדול בטלפיו. רונדיל חזר בתשובה תחת השפעתו של
דה-סנסר, והצטרף לאחוות הזוהר הקדושה; עם זאת, המשיך בפיוס עם משפחת אורטול
והתארס לאליסין דה-אורטול, אשה לוחמת מוזרה מאותו בית, שקרוביה יחסו לה כוחות
רבים; אלא שרונדיל ואליסין רכבו אחרי דה-סנסר, ואיש מהם לא חזר מסיראנד-דארגות'.
|
דה-טריסטין |
ז'אפורי העתיקה והאמידה, עיר
קטנה היושבת על מפגש נהרות הלוסקו ומי-צל, נחשבה מזה דורות רבים ל"בירת
הדרום" של מחוז בוואזי, ומרכז מקומי מצליח של עסקי כורמות וכריית ברזל. מרבית
העיר דהיום יושבת מצפון למפגש הנהרות, על מתלולי הגדה ומעבר לה; שם, ישב בשלווה
במשך דורות רובע האשכולות הפסטורלי, על יקביו הססגוניים, אשר העתיק בהם מצוי
במגדלה של מצודה עתיקה. מאוחר יותר, התבסס גם הרובע המכונה היום "רובע החנית
הלבנה", נבנה סביב אחוזתה של משפחת דה-קנייר: משפחה חדשה יחסית שעלתה לגדולה
ב-150 השנים האחרונות, והתחרתה באצולה המסורתית על ההגמוניה בעיר. שני הרבעים
עשויים מבתי עץ דו ותלת-קומתיים צפופים, אולם מרווחים יחסית, שרחובות צרים
ומרוצפים באבן עוברים ביניהם, ופה ושם מתנוסס ביניהם בית מידות עשוי אבן, או בית
אחוזה קטן. מצפון להם, על גבעה קטנה, ניצבו במשך מאות שנים בית ספר מקומי וספריה
עתיקה, אשר שמם נודע לתהילה באיזור; במשך דורות רבים, כל איכר אמיד מדרום המחוז
אשר רצה להקנות לילדיו דעת, היה עושה זאת בז'אפורי.
ממערב למי-צל, בצל הגבעות הקודרות הנושאות את אותו שם, מצויה העיר העתיקה, אשר
זכתה כיום לכינוי "רובע הקארדו"; זהו מקום בלה מזוקן ועגום, שנותר בלא
שינוי רב מעל אלף שנים, וגם האש ששילחו בו נזירי סנט-זורדי בזמנו כמעט ולא פגעה
במבני האבן הקודרים שלו; רובע הקארדו הינו מבוך סמטאות מעוטרות בפסלים עתיקים,
שהזמן שחק את תוויהם כמעט כליל. הסמטאות מתפתלות בין בתי אבן, חצרות עמודים
ורחובות אכסדרה חפורים למחצה בתוך הקרקע, במרכזן חפורות בארות עמוקות. פה ושם,
בוערים לפידים גדולים ליד שלטים שכוחים וקודרים; דמותם של פיית הלילה ובנה המבעית,
הרוכב השחור, מתנוססים פה ושם - זכר לימים בהם היה מקום זה מרכזה של ממלכת ארטול
עובדת אלילים.
ממזרח לעיר העתיקה, יושבת על כף החולשת על מפגש הנהרות, יושבת טירתו המרווחת של
בארון העיר; הטירה נבנתה לאחר פלישת אנשי זורדי, כמקום משכנם של בארוני
דה-ז'אפייה, מוקמת על חלק מן העיר העתיקה שחרב לחלוטין בעת הפלישה. הטירה, מבנה
גדול בעל חמישה מגדלים עגולים שגנים, חצרות ומבנים קטנים בעלי רעפים אדומים יושבים
סביבו, נראתה במשך דורות ככתם עליז ומוזר, הלוחץ את העיר התחתית לאחור; ססגוניותה
של הטירה עומדת בניגוד גמור הן לעיר העתיקה, והן ל"צריח הלשכה" האפלולי
והגותי המתנשא לגובה של כ-200 מטרים מעברו השני של הנהר - מעוזם העתיק של האבירים
משושלת דה-טריסטין. אלא שמבנה עליז זה, לפחות דהיום, הינו מטעה ביותר - שכן כעת
הפך למעוזו של עריץ צעיר, אשר מטיל את אימתו על בני העיר.
ממזרח לעיר העתיקה, עולות מדרגות
חצובות באבן אל הרכס המערבי של גבעות הצל, שם ישבו מעוזיהם העתיקים של בני אורטול;
המדרגות עולות תחילה אל שוק אבן עתיק, בנוי בין עמודים מעוטרים וגבוהים, אשר רק
פעילות מעטה נעשית בו כיום. בימים רחוקים מאד, שכן כאן שוק מיסטי, שהופעל בידי
רוסלאנים; אלא שידן המענישה של כוהנות עין-הבדולח הביאה סוף לקשרים אלו, ואלו
נשכתחו והפכו לחלק מנחלת העבר. כיום, מוכרים אך מעטים, בדרך-כלל מיסטיקנים ואנשי
צללים נודדים, את מרכולתם במקום זה; לעיתים, הוא משמש לכינוסים סודיים או טקסים
שעורכים צאצאיהם של האורטולים - אולם בדרך-כלל, המקום נטוש כליל, ורק רוחות מיבבות
בין עמודיו העתיקים. מעבר לשוק, עולות המדרגות אל פסגת הרכס, מקום בו ניצבים עדיין
סמלי השלטון הישנים: טירת גאראת'ול המפחידה, ו"הזקיף הזקן": פסל בזלת
אדיר של רוכב שחור, לו היו כוהני האורטולים מעלים קורבנות אדם בעידנים שלפני
שלטונם של רוזני בוואזי. הפסל מוסיף לעמוד במקומו גם כיום, לאחר ששרד את כל
נסיונותיהם של אנשי סנט-זורדי לקעקעו, ולחלוש על העיר במבט אפל, כאשר אגדה מספרת
כי הוא בוהק בחשיכה, כאשר עומד אסון גדול ליפול על העיר.
כיום, תחת השלטון החדש, נעלמו
בית הספר והספריה, ובמקומם הוקם קומפלקס גדול ומפחיד של כבשנים ומפחות, מהם משתפלת
הדרך אל פיר עתיק, שהפך מרכז לעבודות הכפיה רחבות ההיקף שהנהיג השליט החדש, הבארון
הילד פרנלד דה-ז'אפייה; מסביב לפיר, קמה "עיר עבדים" מפחידה ודלה, בעוד
הפיר עצמו, שזכה לכינוי "הפיר הנוצץ", נראה כקן נמלים אנושיות הרוחשות
בו יומם וליל, עמלות על מכונות כריה והקמת אובליסק מוזר ההולך ונישא לגובה לא הרחק
משם, ועקב מבנהו המוזר זכה לכינוי "בית עורב", ודולות פנינים עתיקות
מהמיים התת-קרקעיים הצוננים שבתחתיתו. הפעילות ב"נמל הפיות" העתיק,
שיסדוהו האורטולים בזמנו, הוכפלה ושולשה, ועמן לכאורה גם עושרו של הבארון הילד -
אלא שזה בזבז את מרביתו על שעשועיו, הן זירה אכזרית שהוקמה לרגלי טירת ז'אפייה,
והן ובעיקר הניסויים שעורך המג שלו, בכדי לנסות ולהגשים את משאלותיו לזכות בחיי
נצח - מחשבה אשר רודפת את הבארון הילד יומם ולילה. בית הקיץ של משפחת ז'אפייה,
שהיה בעבר מקום לעינוגים ומסיבות, הפך לשם שעצם אזכרתו מעוררת חלחלה בתושבים -
באשר שם עורך המג את ניסוייו באסירים, ומי שמובל לשם, אינו חוזר עוד לעולם - מלבד
(ואף זאת לא תמיד), כגופה המטלטלת מעל ענפי העצים בצומת היער המוליך אל ז'אפורי - מקום
אשר זכה כעת לכינוי "צומת צחן".
את התמונה העגומה של העיר דהיום משלימה הגדה המזרחית הבוצית של מי-צל, מקום אשר
זכה לכינוי "רובע ילדי הבוץ"; כאן מצטופפים בריונים ופושעים, אשר מצאו
פרנסה בשפע תחת השלטון החדש, לצד נוודים וחסרי כל שהתרוששו בשל הקנסות שהטיל הבארון
הילד; הבקתות העלובות מכאן, וטירת ז'אפייה משם צרים על מגדלם העתיק (ואחרון
מעוזיהם) של בני טריסטין, מבהירים כי גורל יריביו אלו של הבארון יהיה, במוקדם או
במאוחר, רע ומר.
חזרה אל
דף האינדקס של נחלות בוואזי
חזרה אל דף
האינדקס של ממלכת ז'ראל
חזרה
אל דף האינדקס המעודכן של ארצות קלדאריה
כתב וערך: גדעון אורבך, 2003.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כשלהי אסורים בתכלית, בלא היתר
מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש
פרטי שלא בתשלום.