??????? - ????

פורום

טכניקה

חי וצומח

אלים

מפלצות

קו-זמן

הרפתקנים

גזעים

ארצות

 

 

vineline
IMAGE009

vineline



חדש במדור אלים: דמותו ופולחנו של רונובסק, אל הזעם האדום, הצדק והמרד.

הקדמת המחבר: אין נושא בקלדאריה שהינו מושא לכה הרבה גרסאות שונות וסותרות, מחלוקות, כזבים וסילופים כנושא האלים והאמונה. הכל יודעים, כי קיימות בקלדאריה סוגים רבים של ישויות עליונות רבות-כוח, אולם כאן מסתיימת ההסכמה ומתחילה המחלוקת.
בניגוד לעולמות פנטזיה אחרים, המבוססים על מערכת פשטנית של "אלי טוב", "אלי רוע" ו"אלים נייטראליים", הרי המערכת בקלדאריה, אף כי היא כוללת אף את החלקים הללו, היא מורכבת לאין-ערוך. דבר שני, וחשוב עוד יותר: מעטים הם בני האדם, כולל מלומדים, אשר יש בידם מידע מדוייק על האלים. ההסברים שיפורטו כאן אינם בגדר "
מה שכולם יודעים", נהפוך הוא. בני האדם, ויצורים תבוניים אחרים, מאמינים במגוון של אמונות ודתות, שאף כי רבות מהן מכילות חלקים או חלקיקים מן האמת, הרי שלאף אחת מהן אין מונופול עליה, ורובן המכריע אינו אלא אוסף תובנות ופרשנויות, חלקן אמיתיות, חלקן מסולפות וחלקן כוזבות, על הקשר בין הטבעי לעל-טבעי, ובין האדם לאלים.

הישויות העליונות לסוגיהן:
אלים (
Gods): אף כי כל דת או חבר מאמינים סוג ל"אל" או "לאלים", הרי שרק חלק קטן מן הישויות להן סוגדים עונות להגדרה המדוייקת של מושג זה. האלים הינם החזקים בישויות העליונות, אשר המשותף לכולם כי היו קיימים מראשית הזמנים, עוד בטרם לבשה קלדאריה את צורתה. האלים לא היו מעולם בני תמותה, ושום בן-תמותה אינו יכול להגיע למעמד של אל.
למעשה, מכל הישויות הרבות והשונות בקלדאריה, קיימים למעשה רק קומץ (בין חמישה לשמונה) אלים "אמיתיים": האל העליון, המכונה
High one, אדוני הכאוס צ'אוגארוק, קוראדור היוצר, פיוריליה אלת האור, והאל האפל בלגורת'. קיימות דעות, הטוענות כי היוצר הינו למעשה אל ואלה ('הבורא הקדמון' ו'אמא אדמה', או גרסאות דומות), וכמו כן, קיימת טענה, כי קיימת אלה נוספת בשם רילאוסיס, שהיא אלת הדמיון והחלומות; גרסאות אחרות טוענות כי מדובר באלה שהושחתה והופלה בידי באלגורת', ומכנות אותה נורווידיה, אלת הסיוט ואורגת הרשתות השחורה. מלומדים אחרים מוסיפים למניין האלים ה'אמיתיים' גם את אל הים, הידנלור (הידנלוס).
המאפיין המרכזי של האלים, לצד נצחיותם, הוא היכולת להפעלת כוחות בריאה מאסיביים, כל אחד לפי דרכו, אף כי אצל כמה מהם, התנוון כוח זה. כמו כן, השפעת כוחו של אל, אם וכאשר הוא מופעל באורח ישיר ובלתי מרוסן על מישור בני התמותה, יכולה להיות הרסנית הן כלפי העולם, ולעיתים כלפי עצמו - דבר שהאלים מודעים אליו, ולכן מעדיפים להזהר, ולפעול באמצעות משרתים וכפופים שונים.

בני אלמוות: מרבית הישויות המכונות 'אלים' בפי בני התמותה, אינם אלא בני אלמוות - ישויות זוטרות יותר שנלוו אל האלים, או בני-תמותה שזכו למעלה נדירה זו בשל מעללים והשגים יוצאי דופן. רבים מבני האלמוות היותר קדומים הידועים לבני האדם הינם בני גזעים עתיקים יותר (שרובם הושמד בעידנים שחלפו), שזכו לדרגה זו של עוצמה לפני שהחל עידן ממלכות האדם, הוא העידן החמישי. קיימים מאות רבות של בני אלמוות מסוגים שונים ומגוונים, שרק חלקם ידועים ו"עומדים בראש" דתות ידועות. בני האלמוות שונים זה מזה באופי, התנהגות, מטרות ומידת ההשפעה. הכח המאפיין אותם (אף כי הוא מסור גם לאלים), הוא היכולת להפעיל את מה שמכונה "כוחות שמיימיים" - כוחות הנעים מגרסאות מוגבלות מאד של כוחות בריאה, השפעות שונות ברמה משתנה על אנשים וגורמים בעולם בני התמותה, הענקת כוחות לכוהנים, ואצל החזקים בין בני האלמוות - גם יכולת להעניק אלמוות למשרת בן-תמותה מוצלח במיוחד. הכח השמימי הוא לעולם סופי ומוגבל, ובן האלמוות יודע (או לומד בדרך הקשה) להפעילו במשורה ובאופן מחושב. רבות ממטרותיהם של בני האלמוות והשפעותיהם המגוונות על עולם בני התמותה נוגע להשקעה והפקה של כוחות שמימיים. קיים קשר ישיר (אף כי רחוק מלהיות מוחלט או פשוט) בין מאמינים ואמונה לבין הפקת כוחות שמימיים. מנגד, אמונה שסולפה לחלוטין והפכה מנוגדת למטרות בן האלמוות (או האל, לצורך זה) בשמו היא נוקבת, עשויה לפעול בכיוון ההפוך.
בני האלמוות הראשונים באו מקרב הגזעים העתיקים שחיו בעולם הידוע לפני התעוררות בני האדם ובואם של העלפים, ביחוד מקרב ה-Na'araky (ראה בתאור הגזעים העתיקים), וקיבלו את חיי האלמוות מידי אחד האלים. מאוחר יותר, הצליחו בני אלמוות עוצמתיים לקבל את אותו כח בעצמם, והעניקו חיי אלמוות למשרתים מוצלחים במיוחד שלהם מקרב בני התמותה.
על אף שכוונתם המקורית של האלים היתה להגביר את שליטתם בעולם בעזרת בני האלמוות, אשר באו מקרב משרתים, הרי במרוצת הזמן קרה לעיתים קרובות הדבר ההפוך: בני אלמוות רבים התנתקו בהדרגה מאדוניהם ואף מרדו בהם, כשהם עוברים לפעול למען מטרות משל עצמם, ואף מקימים משרתים בני-אלמוות משלהם לשם כך. מנגד, קיימים בני אלמוות רבים (חלקם עוצמתיים למדי), הפועלים עדיין כמשרתיו של אחד האלים, או לפחות מתוך הבנה וברית הדדית איתו.


ישויות על-טבעיות זוטרות: מתחת לבני האלמוות, קיים מגוון גדול של רוחות, כוחות תבוניים, יצורים עילאיים, עתיקים ורבי-עוצמה ועוד, המסוגלים לגרסאות חלשות של הפעלת כח-שמימי, או כח מאגי חזק מאד המשיק לכח השמיימי מלמטה; אף אלו עשויים להתפס בעיני בני-תמותה אלו ואחרים כאלים. קיים מגוון עצום של יצורים כאלו, שרובו אלמוני כמעט לחלוטין. סוג מיוחד וראוי לציון של ישויות כאלו הינם שדים - ישויות הפועלות מתוך מימדי קיום אפלים, והמשותף לכולן הוא שימושים בנשמות בני-תמותה לצורך הפקת כוחות. שדים עשויים לקיים אינטרקציות רבות ושונות עם בני-תמותה; לעיתים, הם מאוגדים בסיעות וצבאות, ולעיתים הם פועלים לבדם; לעיתים, הם פועלים תחת מרותו של בן-אלמוות אפל, אולם הדבר אינו מחוייב. קיים בלבול לא מועט בין סוגים שונים של ישויות, ולעולם אין בטחון מלא בתחום זה. 

דתות וכוהנים: דתות ואמונות, מטבע הדברים, הן עניין מבולגן ומבולבל. נאמר, כי לאדם ישנו כשרון בלתי נדלה לסלף ולעוות את אשר בא אליו מן האלים, ולא תמיד ישנו קשר בין הדרך בה דת או כת תופסת את עצמה, לבין מה שהיא באמת - ועוד יותר מכך, למהותו האמיתית של בן האלמוות או האל בשמו היא קוראת.
למעשה, ניתן למצוא בקלדאריה מגוון עצום של אמונות וזרמים פנימיים בתוך אמונות, כאשר הכל אפשרי: החל מאמונת אמת במובן המצומצם של המושג (קרי, זהות מוחלטת בין האל לו סוגדים ומטרותיו לבין הדת בפועל), וכלה באמונות שהן כזב ושקר מוחלט, פרי המצאתם של מטורפים או מאחזי-עיניים.
קרי; האל או האלים להם סוגדים בני אדם יכולים להיות אמיתיים ויכולים להיות פרי המצאת האדם או גזעים שחיו לפניו. מה שקבוצת כוהנים מכנה "האל" יכול להיות אל, בן-אלמוות, שד המתחזה לאל, רוח טבע קדומה, וכ"ו. לעיתים קרובות, דת או חלקים ממנה סבורים כי הם משרתים בן-אלמוות אחד, אולם למעשה משרתים אחר, הדואג לתת להם חיזוקים בכדי שימשיכו בכך. לכן, מחלוקות תאולוגיות הן נפוצות מאד, ואין להן כמעט לעולם פתרון פשוט.
כמצבן של הדתות, כך גם מצבם של הכוהנים: בקלדאריה, כוהן אינו מקצוע נפרד כמו במו"ד, אלא קוסם או לוחם-קוסם מסוג מסויים, הנשבע לשירות דת או אל מסויימים, כפי שהוא תופס אותם, בד"כ לאחר הדרכה מכוהנים רבי עוצמה של אותה אמונה. כמו כן, משותף לכל הכוהנים (מלבד מאחזי-עיניים או כאלו ה"סוגדים" לדתות כוזבות לחלוטין), כי הם זוכים ל"הזרמה" של כח שמימי בעוצמה משתנה, המקנה להם כוח/כוחות מיוחדים שאינם נחלת דמות מאותו סוג, שאינה שייכת למעמד הכהונה.
יוצא, כי לכל דת אשר יש לה פטרון על-טבעי אמיתי (בין אם זה האל לו הם סבורים שהם סוגדים או ישות אחרת), ישנו טיפוס אחד או כמה של כהונה, המעוצבת לפי רצונו, אופיו וכוחותיו של הפטרון האמיתי; כאשר מדובר בדתות גדולות וחלוקות בתוכן, נפוצה מאד גם חלוקה ושוני פנימי בין הכוהנים של זרמים שונים (בעיקר אם בפועל הזרמים משרתים ישויות שונות).

 

האלים המרכזיים של העולם הידוע

עד לפני כ-3,500 שנה, היו ידועים בקלדאריה אך ורק שלושה אלים, אשר הם והגזעים אשר יצרו נלחמו זה בזה במשך עידנים רבים, אולי מאז יצירת העולם הידוע. בואם של שני אלים נוספים, שינה את פני העולם, והוביל אותו למעשה לעידן הנוכחי.

האלים הישנים

קוראדור (Korradur)
ישות מסתורית ועתיקה זו, המכונה גם The Ancient One, עומדת למעשה מאחורי דתות עתיקות רבות, ובעיקר מאחורי הדתות הדרואידיות. מאמיניו השונים (בדרך-כלל שבטים ואומות עתיקות) נחלקים בכל הדבר הקשור אליו ואל דרכו, ואין ביניהם אף הסכמה האם מדובר בישות גברית או בישות נשית (אלת האדמה).
כך או כך, לפי מה שידוע, מדובר באל פשוט הליכות, בעל דרכים ישירות, צפויות ולעולם לא מקוריות במיוחד, המקדש את האדמה והטבע. לפני בואם של בני האדם והעלפים, הוא יצר את מרבית גזעי הענקים והאנושואידים (פרי צפוי ופשוט של דמיונו המוגבל, הקשור תמיד בכוחות פיזיים ובאדמה), אולם רבים מהם השתחתו ובגדו בו. לאחר בואם של בני האדם, הוא (או היא) היו בעיקר פטרוניהם של הדרואידים.
כך או כך, קוראדור נחשב כאל שוקע בקרב בני האדם. מרבית התרבויות שסגדו לו נכחדו או הפכו לשבטים לא מאורגנים המסתתרים באיזורים הפרועים והנחשלים של העולם, כאשר אף רבות מהתרבויות הדרואידיות סוגדות לו רק בעקיפין, דרך בני אלמוות. כמו כן, קסמי הטבע שהיו בעבר נחלת מאמיניו, הם כיום גם נחלת אמונות אחרות, שאינן מצייתות לו.


צ'אוגארוק (Chaugarok)
ישות זו הינה מפלצת התופת והאש העתיקה, הנחשב כאל של הכאוס, ההשמדה, הפראות והאש. לא ברור האם מדובר באל של ממש, או במפלצת תופת עתיקה שהיתה קיימת עוד לפני העולם הידוע וקראה תמיד תגר על האלים, כאשר היא שואפת להחזיר את העולם ככל הניתן אל עבר התוהו ובוהו הבראשיתי.
בעידנים העתיקים שלפני בוא בני האדם והעלפים, היה צ'אוגארוק הפגע הרע של העולם הידוע. הוא יצר גזעי תופת משל עצמו – עממים של מפלצות שטניות ומוטאנטים מעוותים, אשר שעטו על פני העולם והשמידו כל מה שנתקלו בו. כמו כן, הוא עיוות רבים מבני הגזעים שיצרו האלים האחרים – חלקם חיצונית, הופך אותם למוטאנטים או לשרצים ארסיים ונתעבים, וחלקם מבפנים, כשהוא זורע בהם אכזריות, פראיות וכאוטיות. כך "זכה" העולם לאלפי סוגים של מפלצות הרודפות אותו עד היום.
אלא, שקרנו של צ'אוגארוק ירדה בעידנים המאוחרים. אמנם, במפגשים הראשונים של יצוריו עם בני האדם, זכה להישגים מרשימים, כאשר שעבד את רובם המוחלט של העממים העתיקים, וגם להם (דרך אנשי התיש) לסגוד לו וליציר-כפיו, אלא שהמאמצים הרבים שהשקיע בחיסול והשחתת הגזעים העתיקים של ה-
High one כילו רבים מכוחותיו,  ולאחר שבמשך זמן כה רב לחם בהצלחה בקוראדור וב- High One והשפיל אותם, מצא עצמו מובס פעם אחר פעם בידי אלת האור והכוחות החדשים והלא מוכרים לו שהביאה איתה. רבים מהגזעים המעוותים שיצר הושמדו בידי משרתי אלת האור או בידי תרבויות אנושיות, ואחרים הפכו למפלצות משוטטות גרידא. כיום, מלבד זריעת כאוס ויצירת מפלצות פה ושם, אין לו כוחות רבים, אף כי ראוי לציין כי תרבויות וכתות מסויימות בקרב בני האדם וגזעים תבוניים אחרים עודן סוגדות לו, במישרין או בעקיפין. בני האלמוות ששירתו אותו היו תמיד מעטים, וחלק ניכר מהם נטש אותו בעידנים המאוחרים, כשהוא פונה לדרכים עצמאיות.
 

האל העליון (High One The)
המפורסם והפעיל מבין שלושת האלים העתיקים. אל זה הוא אינטילגנטי ומחושב במיוחד, חמור סבר ודרישות, קפדן ודי מתנשא, כאשר הוא מפורסם, בעיקר, בשני אלו:
ראשית; הוא דורש שמאמיניו יסגדו לו ואך ורק לו ("לא יהיו לך אלוהים אחרים על פני"...). בני אלמוות המשרתים אותו, חייבים שלא להפריע לקשר הישיר של סגידה בינו לבין מאמיניו בני התמותה (ולכן מוכתרים בתארים של "נביא" או "קדוש", ולעולם אינם יכולים להחשב כ"אל" של דת במובן הרגיל של המושג. למען האמת, הוא סולד מאד מ"אלים" אחרים (בין אם הם באמת אלים או בני אלמוות), והדבר משתקף ביחס של חסידיו לדתות אחרות, עליהן הם משקיפים כעל עבודת אלילים, ונגדן יצאו למלחמות קודש לא פעם.
שנית; הוא מאד מחמיר בדרישותיו ממאמיניו (יחסית), ומתעב קלות דעת והוללות. כמו כן, הוא שם דגש על מידות מנטליות ורוחניות, ודי מזלזל בדברים כגון יופי, אסתטיקה, צורה חיצונית וכיוצא באלו.

בטרם הגיעו האלים החדשים, וכאשר בני האדם טרם היו גורם פעיל בעולם הידוע, התפרסם
ה" High One" במלחמות שניהל כנגד יצורי הכאוס, זאת בעזרת "שבעת הגזעים העתיקים" אשר היו יצירי כפיו. כל השבעה היו גזעים אינטילגנטיים מאד, בעלי צורה חיצונית לא מלבבת, לעיתים אפילו דוחה, אשר יצרו תרבויות עתיקות, מפותחות וחזקות שלחמו ביצירי הכאוס – ובסופו של דבר הובסו על-ידיהם. כל שבעת הגזעים נכשלו, בסופו של דבר: כמה מהם הושחתו ונתנו לכאוס להשתלט עליהם, או בגדו באל שיצר אותם וספגו את נחת זעמו. אחרים פשוט הוחרבו והושמדו בידי נחילי הכאוס, או במלחמות פנימיות שהשתוללו בקרבם. כיום, משבע התרבויות האבודות לא נותרו אלא שרידים בלבד, החבויים באיזורים חרבים וקשים לגישה - זאת מלבד האגדות על אלו מהם אשר בהתקרב סופם של בני עמם שינו עצמם בעזרת קסמים לדמויות אנושיות ובסופו של דבר התערבבו בקרב בני האדם.
בניגוד לשני האלים העתיקים המתחרים, ה-High One סרב לשקוע בחוסר מעש גם בעידנים המאוחרים, ועד מהרה מצא לעצמו מאמינים בקרב בני האדם. התרבות החזקה ביותר הסוגדת לו הינה הממלכה המיסטית של זאהאדריין, אולם ישנן גם אומות, כתות ומסדרים אחרים לא מעטים המאמינים בו ומתפללים אליו.


שני האלים החדשים

שני אלים אלו, אוייבים בנפש זה של זה, הגיעו לעולם הידוע לפני כ-3,500 שנים, פחות או יותר, והופעתם קשורה מאד לבואן של האומות העלפיות, וכן לעלייתם של בני האדם, אשר רבות ממלכותיהם חושלו במאבק התמידי ביניהם.


פיוריליה, אלת האור

בואה של אלה זו לעולם הידוע הוא שפתח את "עידן דמדומי השחר", שבו קמו מרבית התרבויות האנושיות העתיקות הידועות כיום. פיוריליה נחשבת כאלת טוהר המידות, הצדק, האבירות והמרפא, שומרת האור והלוחמת הנצחית כנגד יצורי האפלה. מספרים, כי היא באה מעולם אחר, ואינה אלא שריד אחרון לפנתאון אלים שלם, שהושמד או עוות לחלוטין בידי באלגורת', אויבה העתיק והנצחי. סמוך לבואה לעולם הידוע, יצרה את גזע הואלקיריות של האור (הואלקיריות הלבנות), שהפכו למשרתות ונושאות כליה העיקריות בעידן דמדומי השחר. צבא הולקיריות היה זה, שבעזרת בני אדם וקלאנים עלפיים הנאמנים לאלת האור, הביס ומחץ את יצוריו של צ'אוגארוק ששכנו בסילנאראלד (בעיקר אנשי התיש ואומות האדם העתיקות שתמכו בהם), ודרדר אל זה לשקיעה ארוכה וחולשה מכלה.
פיריוליה שמה כמעט מן ההתחלה את עינה על בני האדם, ועמלה לכפוף אותם למרותה ולמרות האידיאלים שהיא מייצגת. כך למשל, הקסמים והמיסטיקה הלבנים (
Life Magic), וכן מסורת הפלדינים הועברו לאנושות בידי הואלקיריות שלה. התוצר של מאמצים אלו היה סדרה שלמה של דתות אנושיות המכונות "דתות האור", אמונות ודתות אשר סוגדות לאלת האור או במישרין, ובדרך-כלל בעקיפין באמצעות בני אלמוות אנושיים שהקימה בכדי לשרת אותה. כזו למשל, היא הכנסיה הז'ראלית, הסוגדת ל-Glimmering One,  אשר היה בין ראשוני משרתיה בעולם הידוע (אף כי בסופו של דבר, נטתה הכנסייה ברובה לנתיב עצמאי, והחלה סוגדת לזוהר כבורא העולם). גם מאמיני אל האבירות ההידרוסטי קודור שייכים למעשה למאמיניה של אלת האור.
אלא שמאמציה של פיריוליה לבנות אנושות טהורה המאמינה באור לא צלחו. האלים האחרים ובני אלמוות שונים התחרו בה והכשילו אותה לא פעם, כשהם גוזלים ממנה ממלכות ומאמינים. כמו כן, גם הואלקיריות אכזבו, כאשר רובן הפך, בהדרגה, לפציפיסטיות עצלות, שהמלחמה למען האור מהן והלאה, וסגידתן לאלת האור הצטמטצמה לדמותה כגבירת היופי והפרחים המלבלבים. רבות מהדתות הסוגדות לה השתחתו, נכנסו אליהן אלמנטים זרים, והן שקעו במאבקים פנימיים בין זרמים ותת-זרמים (כך למשל קרה לכנסיה הז'ראלית עצמה). סוף דבר, כי אף קייסרות האור הכבירה, גולת הכותרת של מעשי פיוריליה, שקעה, והתפרקה לבליל של עמים ומדינות שונות, שרק מעטים מהם נאמנים לדרכים הישנות. עם זאת, כוחותיה פיוריליה עדיין ניכרים בקרב בני אדם, עלפים וולקיריות, ויש לה מאמינים רבים המוכנים עדיין למסור את נפשם למען האור.


באלגורת' – אל המוות, השעבוד, העריצות והאופל

באלגורת' הנורא, אויבה העתיק של פיוריליה, השלים את השתלטותו על העולם ממנו ברחה עם אחרוני מאמיניה, שם השמיד את כל האלים אשר התנגדו לו. עוקב אחרי יריבתו הותיקה, גילה באלגורת' את העולם הידוע, והחל חומד גם אותו. עד מהרה, החלו יצורי תופת שלו משוטטים בעולם הידוע ועושים נפשות. כמו פיוריליה, הוא משקיע משאבים רבים בבני האדם (ועוד יותר מכך - בעלפים), בכדי שיעשו את רצונו.
באלגורת' הוא רודן אכזרי וחסר תקנה, החומד את כל מה שהוא רואה ורוצה לכפוף אותו לרצונו האפל. מכיוון שאין לו כוחות יצירה משל עצמו, הוא מעוות ומשחית יצירות של אחרים, או יוצר מהן גרסאות אפלות הסרות למרותו. מאמיניו מאורגנים לא פעם במסגרת של אימפריות זדון מאורגנות היטב, וכמעט אף פעם לא כשבטים פרועים וכאוטיים או ממלכות שאמאניות כשל צ'אוגארוק (לו באלגורת' בז כעשב השדה ובדרך-כלל אינו משתף עמו פעולה, אף כי מדי פעם הוא משעבד את משרתיו לרצונו). באלגורת' הוא שחצן, שפל, וחסר כל מילת כבוד.
כוחותיו העיקריים של באלגורת' בעולם הידוע הינם High Elves או Elven Lords,  אשר השתעבדו לרצונו לפני מאות ואלפי שנים, והפכו ללגיונות מזרי האיימים הבאים להשליט את רצונו על אומות העולם הידוע. כמו כן, יש בשירותו המונים של אורקים ומפלצות אנושואידיות אחרות, וכן שדים, דרקוני זדון, אלמתים (אם כי זה לא תחום ההתמחות העיקרי שלו), ועוד כהנה וכהנה. כמו כן, תחת מרותו נמצאים כיום גם בני אדם לא מעטים, ואלקיריות של אופל (דארקירי), ועוד כהנה וכהנה. מרכז כוחו של באלגורת' היא האימפריה הקאזאטירית (Kazattyra), שבצפון לוסטוליס, שם מושל בשמו גדול משרתיו בעולם הידוע, הטיראן של ה-Elven Lords האפלים, קסטאל אר-טורגול.
אלא, שלמרות הצבאות האפלים האדירים שברשותו, כמות מאמיניו וחילופי המהלומות המרשימים בינו לבין אלת האור, באלגורת' לא הצליח במסעו לכבוש את העולם הידוע. ראשית, רבים מיריביו התאגדו מולו, והדבר בא לידי ביטוי בברית רופפת בין פיריוליה ל-High One. שנית, הוא עצמו, לאחר שבלע עולם שלם, ונתחים נכבדים מהעולם הידוע, נעשה עצל ואיטי יחסית, ואינו ממהר להפעיל את מלוא כוחו. עם זאת, נבואות אפלות חוזות שבסוף העידן הנוכחי, ההולך וקרב, ינחית באלגורת' מתקפה חדשה ואדירה מקודמותיה אשר תזעזע את אמות הסיפים של קלדאריה.



בני אלמוות חשובים למערכה בז'ראל

בז'ראל עצמה יודעים מעט מאד על חמשת האלים האמיתיים (לא כל שכן במחוז ראכנהורף הנידח). העם סוגד ברובו לכנסיית ה-Glimmering One,  המפולגת לכ-10 פלגים שונים מזה מזה, הנאבקים זה בזה על ההגמוניה. קיומה של אלת האור ידוע רק למשכילים ולאנשי הכנסיה הבכירים, היות ורבים מפלגי הכנסיה מטשטשים מאד את עובדת היות הזוהר משרת, בסופו של דבר, של כח גדול ממנו. קוראדור ידוע לתושבי דרום ז'ראל בתור "אלת הטבע" של הדרואידים העתיקים מהיערות שמעבר לגבול, הנאבקים בכנסיה מזה יותר מאלף שנים. שלושת האלים האחרים כמעט ולא ידועים, אלא ליחידי סגולה. עם זאת, מספר בני אלמוות חשובים ידועים וממלאים תפקידים חשובים (גלויים או נסתרים) במערכה.

 

לתאור מפורט ועדכני של הדת הז'ראלית


הזוהר –
The Glimmering One
אוריינטציה: משרת (פחות או יותר) של אלת האור
בני אלמוות זוטרים תחת שליטתו: אחת (ואלארי המוארת)
גזע מקורי: בן-אדם או עלף.

הזוהר מתואר באגדות הז'ראליות כאיש כנסיה עתיק ונשוא פנים, עטוי לבן, וכולו אפוף בהילה בוהקת שממנה ככל הנראה בא שמו. הוא מפורסם בכך שהגיע לז'ראל לקרוא תגר על האפלה ששררה בה לפני כ-3,000 שנים, כאשר שבטי האדם הפרועים שישבו בה סגדו לנאקרוב האכזרי (ראה בהמשך), ולימד אותם את דרכי האור (אם כי משמעותן של דרכי האור נתונה מאד במחלוקת בין הזרמים השונים בכנסיה). לפי האגדות, כלא הזוהר את נאקרוב אי-שם בכלוב נצחי בלב מימד התופת של נאקרוב עצמו. במקורן, מצוותיו של הזוהר לא היו שונות בהרבה מאלו של אלת האור עצמה, אלא שבמשך השנים חדרו לכנסיה או לחלקים אלמנטים מאלמנטים שונים, שחלקם מתנגשים למדי עם המקור (כגון תאוריות על בורות וזוהמה בשם האל, ואף דברים גרועים יותר).
איש מתלמידיו של הזוהר או מאבות הכנסיה הז'ראלית לא הצליח לזכות בחיי אלמוות (ואולי לא בכדי), מלבד תלמידתו הראשונה ונושאת כליו של הזוהר, הגבירה ואלארי "המוארת", הנחשבת בז'ראל כפטרונית של האמונה, ובעיקר של האבירים, ולפי אגדות אחרות היתה דרואידה רבת עוצמה שהמירה את דתה בהשפעתו של הזוהר ועברה לשרת אל אלת האור (מידע מפורט על הזוהר וואלרי המוארת יובא בסעיפים שיעסקו בכנסיה הז'ראלית).
כהונה: כוהניו של הזוהר דומים לדמות הכוהן הקלאסית של מו"ד: הם קוסמים של Life Magic היכולים לשאת עליהם שיריונות אבירים, אולם השימוש בנשק חד נאסר עליהם. כמו כל הכוהנים של דתות האור, יכולתם המיוחדת היא התכונה הישנה-נושנה של גירוש והשמדת אלמתים.



נאקרוב
– The Spectral Dragon
אוריינטציה: עצמאי, במקורו ככל הנראה משרת של צ'אוגארוק או בלגורת'.
בני אלמוות זוטרים תחת שליטתו: אחד (ארווילייה השחור)
גזע מקורי: כנראה סוג של דרקון כאוס או יצור דומה.

איש לא יודע מהיכן באה מפלצת עתיקה זו, הנראית כדרקון עצום, שמוטת כנפיו מגיעה למאות רבות של מטרים, וכולו זוהר בכל צבעי הקשת ומסמא את העין. אולם, נאקרוב היה זה שגילה ראשון את שבטי האדם הפרועים ששכנו במישורי ז'ראל, ושעבד אותם לתקופה ארוכה מאד, עד אשר הגיע הזוהר וקרא עליו תגר.
נאקרוב נהנה להפיץ כאוס (אם כי הוא שולט גם בקסמי מוות, רוח ואפילו טבע), וכמו כן נהנה לנגע את בני האדם בחטאים, פריצות מידות, אכזריות ורשע. דומה, כי החטאים מעניקים לו כוח, בו הוא משתמש למטרותיו האפלות. כוחו נעזר, בין היתר, בארטיפקט עתיק ומקולל בשם כוס הרשעה (The Goblet of Evil), אשר הולכת ומתמלאת ככל שבז'ראל נעשים מעשי רשע, חטא ופריצות רבים יותר, וכאשר היא עולה על גדותיה, היא מאפשרת לו ליצור כוחות חדשים, או לחולל אסונות איומים היכולים לשנות לחלוטין את פני המערכה.
העידן העתיק של ז'ראל, טרם קומה של הארץ כממלכה, רצוף במלחמות בין "נושאי האור" של הזוהר ואבות הכנסיה, לבין "בני התוהו" של נאקרוב, בהם ניצחו האחרונים לעיתים קרובות מדי. ראש בני התוהו וגדול תלמידיו של נאקרוב הינו בן-אדם במקורו, בשם ארווילייה השחור, אשר מהלך עד היום בארץ בתחפושות שונות בכדי לקדם את מטרותיו של אדונו האפל.
המלחמות בין נאקרוב לזוהר הסתיימו, לפי המיתולוגיה הז'ראלית, בכליאתו של נאקרוב בכלוב נצחי בלב היכל התופת שלו - אלא שמסופר על דרך מסתורית לנפץ את הכלוב, המפוזרת במיני נבואות אפלות, הקשור לחפץ הקרוי כדור הגורלות ולשבע רונות האופל. ככל הנראה, מטרתם העיקרית של ארוויליה ותלמידיו הינה למצוא ולהפעיל דרך זו, בכדי שאדונם הנורא יחזור לעופף בשמיה של ז'ראל.
כהונה: כוהניו של נאקרוב הינם מכשפים אפלים, אשר כולם מתמחים בקסמי מוות, אולם מעבר לכך, לכל אחד מהם יש התמחות צדדית, היכולה להיות בקסמי כאוס, בקסמי רוח אפלים
(
magicShadow), ולעיתים אף בצד האפל של קסמי הטבע. לכולם יש את היכולות המיוחדות של שליטה באלמתים, וכן יכולת מסויימת של השחתה, המשתנה מכוהן לכוהן.



גוגולוס אדון המלתעות (Gogullus)
אוריינטציה: עצמאי, במקורו ככל הנראה משרת של צ'אוגארוק
בני אלמוות זוטרים תחת שליטתו: אין.
גזע מקורי: Demon, ככל הנראה טאנאר'רי.

גוגולוס הוא דאמון עתיק יומין, שעזב את המימדים התחתונים לפני עידנים, בכדי לפעול באופן עצמאי וככל הנראה זכה אי-שם בתקופה העתיקה לאלמוות מידו של צ'אוגארוק. גוגולוס (ובשמו בפי העממים העתיקים: באבוס או בארבוסקו), מתואר כשד אדום, שמן מאד, בעל קרניים ארוכות ולשון בשרנית משתרבבת. פולחנו תועד לראשונה אצל כתות פרועות ומסוכנות בעמקי היערות של מאסקארו, אשר סירבו להכיר בכניעת בני עמם לאימפריה של הואלקיריות, וביקשו, דרך פולחן התאוות, לחזור לימי "התפארת" של עידן הכאוס).
גוגולוס (המזכיר לעיתים את נאקרוב בשיטות הפעולה שלו, למרות שהוא אינו מכיר באדונותו), נהנה להפיץ נהנתנות מרושעת, תאוות בלתי מרוסנות (מאכילה גסה ושכרות ועד אורגיות פרועות של מין אלים) ואכזריות בקרב בני האדם, אם כי שיטותיו פרימטיביות וכאוטיות הרבה יותר משל נאקרוב. כיום, הוא אלוהיה הרשמי של ממלכת נוסלה המרושעת - דומיניון מורד בצפון מערב ז'ראל, אשר נשלט בידי "ארבעת האחים העקובים מדם" (ראה ערך בתאורה של ז'ראל). מעמד הלוחמים מקרב מאמיניו ידוע במנהגו לגלח את ראשו כליל משער (ולכן הם מכונים לעיתים "גלוחי הראש" או פשוט "גלוחים").
כהונה: כוהניו של גוגלוס הם מכשפי כאוס (כאוטיקנים), אשר מלבד קסמיהם הרגילים, מקבלים את היכולת המיוחדת של "ענן באבוס" – יכולת לשלוח ענן המעורר את האלימות והתאוות השפלות ביותר בקרב מי שבא עמו במגע.



אלדאריה
(Aldaria)
אוריינטציה: בעקרון, משרתת של קוראדור, למעשה די עצמאית.
בני אלמוות זוטרים תחת שליטתה: אין.
גזע מקורי: ככל הנראה ואלקירי כחולה (Anorkyra).

אלדאריה, גבירתו של שבט הארלדארה הנושא את שמה (ראה היסטוריה של ראכנהורף לפרטים) נחשבת כגבירת הסופות, והינה בת אלמוות מקומית מאד, שאינה ידועה במיוחד מחוץ לדרום ז'ראל וראכנהורף. אלדאריה מתוארת כאשה יפיפיה, בעלת שער לבן-כסוף ארוך, עוטה כולה הילה של ברקים ועונדת נזר כחול יפיפיה על ראשה.
התכונות המוערכות על אלאדאריה הינם תעוזה, עוצמה, אבירות-רוח, וכן חופש במובן החיובי של המילה (להבדיל מההפקרות של גוגולוס, למשל). תכונות אלו השתקפו בשבטי הארלדארה, שחיו את חייהם במרחבים של דרום ראכנהורף, כשהם נטולים קודקסים דתיים מפורטים ומגבילים, הנראים בעיני אלדאריה כנתעבים.
אלדאריה, במקורה, שייכת לפנטאון אלי הטבע הראסטהופי, אולם היא עושה כחפצה, חופשיה כרוחות הסופה עצמן, ואינה מרבה לקבל מרות של בני אלמוות אחרים. כאשר היא זועמת, היא מסוגלת לשלח סופות נוראות ואיתני טבע אחרים על מי שעורר את חמתה. מספרים, כי שינוי האקלים ההולך ומסתמן בראכנהורף הוא פרי הטבח הנורא שעשו במאמיניה.
כהונה: הכהונה של אלדאריה מורכבת מנשים שהן Storm Druids,  קרי דרואידיות שמתמחות בקסמי רקיע, סופה וברקים (להבדיל, למשל, מצמחים ובעלי חיים), ויכולתן המיוחדת, מלבד כוחן הרגיל, היא יכולת מסויימת לשלוט ברוחות ובמזג האוויר על-ידי הפעלת כח רצון. מתחת לדרואידות אלו עמד המעגל השני של משרתי אלת הסערה: The Tempest Knights,  מעין מסדר אבירים שבטי, אבל מהולל באומץ ליבו ובארגונו המסודר יחסית, אשר רובם היו גברים שקודשו כשומרי עמק הסערה המקודש, ומגיני הדרואידות של האלה. אלו ואלו ספגו אבדות נוראות ב"מלחמת הקודש" שהכריז סטפאן דה-ארז'ולי הקנאי על הארלדארה, אשר הסתיימה בטבח של רבים מבני השבטים, שריפת כל מקדשיהם וחיסול של הנהגתם. עקב כך, לפי השמועות, נחלשה מאד אף אלדאריה בעצמה.



ליטאנגארדה (
Lytengarda)
אוריינטציה: עצמאית, אבל נחשבת כבעלת ברית חשובה של אלת האור.
בני אלמוות זוטרים תחת שליטתה: ארבעה (אביר המידות הנעלות, קייזר הכוכבים, נסיכת המסתורין, הליידי האפורה)
גזע מקורי: Elven Lord

ליטאנגארדה העתיקה ורבת העוצמה נראית כמלכה עלפית יפיפיה ומפוארת, העוטה אפור וירוק, ומחזיקה בשרביט ובכתר העשויים מכסף כוכבים יפיפייה. ליטנגארדה, בימי חייה מלכה עלפית אכזרית ואפלה למדי שינתה את אמונותיה מהקצה לקצה בשל אהבתה לאביר אנושי בשם קריגנסדורף (אשר זכה בחיי אלמוות אף הוא ונותר בעלה ואהובה הנצחי - אך השפעתו באיזור ז'ראל אפסית). ליטנגארדה, שחזתה במפלתם והשתחתותם של העלפים בפני באלגורת', והשתעבדותם של רוב רובם של בני עמו העתיקים של בעלה לבן האלמוות המרושע טוטאנהאגן, חשבה על דרכים להציל את מה שנותר מהעולם הידוע מציפורני כוחות האופל השנים, ובסופו של דבר הגתה את האמונה בשבע המידות הנעלות. לפי תורה זו, שבע המידות הנעלות (שלרובן יש פירושים מיסטיים רבים) הן המסוגלות לשמור על בני האדם, העלפיים והיצורים בני התרבות האחרים מפני נצחונו של האופל, ואין די בסתם אמונה באור ובטוהר המידות (כדרכה של פיוריליה), העשויה להפוך עד מהרה לקנאית, מושחתת וצבועה.
המיוחד בליטאנגארדה הינו כי אין לה "דת" של ממש משל עצמה, ורק קומץ כוהנות ואבירים-מיסטיקנים סוגדים לה במישרין. משרתיה נודדים בעולם במסווים שונים, מקימים מסדרים ואגודות, אשר מתערבבים ופועלים במסגרת דתות אחרות, ובדרך זו מנסים לשמור ולטפח את המידות הנעלות בכל מקום בו הם פועלים, תוך מלחמה תמידית בצללים חשוכים, יצירי זדון וכוהני אופל, במיוחד אלו של באלגורת' וטוטאנהאגן. בדרך זו, צברה ליטנגארדה כח עצום (אם כי נסתר), והצליחה לגמול בחיי אלמוות לארבעה ממשרתיה הבכירים, המוסיפים לפעול כסגניה ועוזריה גם כעת (אביר המידות הנעלות וקייזר הכוכבים באו מהאומה הקיידרהרצית, נסיכת המסתורין מזאהאדריין, ואילו הליידי האפורה מממלכת הידרוסט). מאפיין מרכזי של כל משרתי ליטנגארדה הוא כי הם עוסקים באופן אינטנסיבי במיסטיקה נסתרת (להבדיל ממיסטיקה "פופולרית" של חלוקת קמעות וברכות כנגד עין הרע). רבים מהם, אם כי לא כולם, שולטים בקסמי טבע. החידוש האחרון של משרתי ליטנגארדה הוא הקמה של מסדר מתנקשים-מיסטיקנים, שמאומנים במיוחד למצוא ולהתנקש בכוהני זדון, נקרומנסרים רבי עוצמה, ואפילו באלמתים עתיקים. מסדר זה קרוי בדרך-כלל "ציידי הצללים".
כהונה: כוהנות ליטנגארדה ברובן דומות לדרואידיות של אלדאריה (אם כי הן שונות מהן לחלוטין באמונתן), אם כי יש לה גם כוהנות (לעיתים רחוקות כוהנים - וזאת בדרך-כלל בזאהאדריין) המתמחות בעיקר בקסמי רוח. כל כוהנות ליטנגארדה הן מיסטיקניות, ומרבות להתעסק בדרכי הנסתר ובנבואות. לעוצמתיות ביניהן יש מערכת של קסמים מיסטיים מיוחדים, בנוסף ובנפרד מקסמיהן הרגילים. מלבד זאת, לכל כוהנת של ליטנארדה יש יכולת בסיסית (לפחות) של קריאת מחשבות, וכן של הילה מסויימת של מידות נעלות, הפועלת באופן נוגד לענן באבוס (למשל).



טוטנהאגן (
Tutenhagen): אל העריצות, הדיכוי והמשמעת, אדון השלשלאות הנאצלות
אוריינטציה: עצמאית לחלוטין, בגד ב-High One לפני אלפי שנים.
בני אלמוות זוטרים תחת שליטתו: שניים (מורטהאוזן אדון אבירי הגולגולת, ורודן השלשלאות)
גזע מקורי: ככל הנראה נאר'ראקי (אחת משבע התרבויות העתיקות של ה-High One)

לטוטאנהאגן הנורא כמעט ואין השפעה בז'ראל, אולם הוא ידוע כיריבם הנצחי והנורא של ליטנגארדה ובעלה קריגנסדורף. הוא נראה כשר צבא אפל, עטוי שחורים, הנושא עליו תמיד את סמל גולגולת המתים (Totenkopher).
טוטאנהאגן הוא אל של סדר מרושע בצורה הקיצונית ביותר: שאיפתו האחת והיחידה היא להשליט את רודנותו המסודרת, המתוכננת, השקולה (להבדיל מבאלגורת', ההולך שבי אחרי תאוותיו והתפרצויות זעמו), הקרה והמדכאת על כל הגזעים שנראים לו ראויים, תוך שמאמיניו הקנאים מוכתרים כ"גזעי אדונים" הרשאים לנצל, לשעבד ולעיתים אף להשמיד את יתר הגזעים, זאת במטרה המוצהרת לכבול את העולם כולו, בגוף ובנפש, בשלשלאותיו הנאצלות של טוטאנהאגן. מן הצד השני, טוטאנהאגן מעודד את חסידיו לפתח את תרבותם ולתרגם את השגשוג שבנצחונות בניצול של עמים אחרים לבניית אימפריות אדירות ועשויות לתלפיות.
הערכים המקודשים לטוטאנהאגן הם משמעת, אומץ, צייתנות, סדר, והיררכיה מובנית, מאורגנת ומסובכת של ממשל, בראשו עומד מנהיג כל-יכול, שאינו כפוף לאיש מלבד לכוהני האל הבכירים.
האומה המרכזית הנמצאת תחת שלטון כוהני טוטאנהאגן היא קיידרהרץ, עם אנושי רב עוצמה שבקע מתוך שערי הלילה באמצע האלף השני לסה"ה, ושעבד חלקים ניכרים מהסילנאראלד למשך מאות שנים. באמצעות "מכונת המלחמה" המאורגנת והמסודרת שלו.
הכוחות המפחידים ביותר הנתונים למרותו של טוטאנהאגן הינם פלוגות המוות (Death Fellowship Followers,  או בקיצור DFF), וארגון הביון וההתנקשות המזוויע שלהם, משמר החצות.

כהונה: כוהני טוטאנהאגן הם קוסמי רוח אפלים (
Shadowmages) או לוחמים-קוסמים מאותו סוג, שמבינים לא מעט גם ב-Necromancery. יכולתם המיוחדת היא יכולת השעבוד: היכולת להשתלט על קורבנות ולכפוף את נפשם ל"שלשלאות הנאצלות" של טוטאנהאגן


אלים נוספים

לדמותו ופולחנו של רונובסק, אל הזעם האדום, הצדק והמרד - לחץ כאן.

 

למידע על בני האלמוות הפטרונים של האימפריה ההידרוסטית ויריביה, לחץ על הסמל למטה

angel12


כתב וערך: גדעון אורבך, ‏2001 ואילך. 
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כשלהי אסורים בתכלית, בלא היתר מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש פרטי שלא בתשלום.