אינדקס המפלצות של קלדאריה
|
יסוד קסם: Chaos or Desert Nature |
נטיה: Chaotic-Neutral Evil |
שיוך: Surhildor |
|
רקע |
||
|
האוסטלופיקטוס הרצחני,
הנקרא גם אוסטלופיטקוס טיראניס, הינו זן של אוסט' רובוסטוס, החי בשרשרת המדבריות
שבגבולה המערבי של קלדאריה, מעבר לגבעות דירלאוס; אנשי קוף אלו הסתגלו באופן
מיוחד לשרידה באיזורי החום הקטלני של אבאר-דורקא ושאר המדבריות העצומים שמעבר
לפרובינקיות המערביות של הילאסיאס. לפי אחת השמועות, נוצרו כמה מן הזנים
בניסויים קסומים של מכשפים אלמתים בעמקי המדבר. |
||
|
קרב |
||
|
שיטת התקפה וקרב בלתי
חמוש: אוסטלופיטקוס רצחני אוהב לארוב
לקורבנותיו בתוך חול עמוק, כשכמעט כולו שקוע בפנים, ולהגיח החוצה בקפיצה מהירה.
טפריו המחודדים הינם נשק התקפה מכובד למדי, בעוד נשיכתו גורמת נזק ניכר, וכל מי
שנפגע ממנה מציל נ' קרן מוות, או מאבד דם בקצב של 3-1 נק"פ לסיבוב, עד שהוא
חובש את פצעיו או מת. האוסט' הרצחני תוקף
תמיד בחבורה, כאשר התוקפים משתדלים להקיף את טרפם מסביב, במעין מעגל, כאשר הם
מונעים מיריביהם להתלכד ומאלצים אותם לפזר את כוחם. בד"כ, הם אינם יודעים
להשתמש בארטילריה (כמו ידוי גושי סלע). 1 מכל 7 לוחמים (בד"כ המנהיג) יהיה
רכוב על עוף מדברי מפלצתי בשם אוראק (ראה תיאור). קרב חמוש: הפרטים היותר מפותחים של הגזע למדו להתקין כלי נשק אכזריים, או
שקיבלו אותם מאחרים. הנשק החביב עליהם ביותר הוא נשק מוט קצר, בעל להב מגלי
משונן, עשוי מעצם או חומר קרני מיוחד של מפלצות שמתו במדבר, המכונה אצל היצורים
פום-דום. לעיתים, יופיעו גרסות של הנשק העשויות מתכת כבדה ומשוננת, ואלו בדרך
כלל נעשו עבורם בידי בני גזעים מפותחים יותר. שימוש בלחשים: רוב האוסטרלופיטקסים הרצחניים אינם מסוגלים להבין במאגיה, אולם
מדי פעם, מופיעים אצלהם שני סוגים של מטילי לחשים: השאמאן השבטי הינו
הנפוץ ביותר (80%): הוא פרט חזק במיוחד, חמוש היטב, בעל 10 מאנה לקב"פ,
ומסוגל להטיל לחשי כאוס. שאמאן שבטי, כמו הלוחמים שלו, יהיה תמיד זכר. לעיתים,
מכל מקום, מופיעה נקבה מטילת לחשים המכונה אדופאר, שיש לשפוט אותה ככוהנת מדבר
בעלת 15 מאנה לדרגה, בדרגה השווה לקב"פ. לעיתים נדירות מאד, יהיו אדופאר
שיעלו דרגות מעבר לכך, עד דרגה 15 או אף יותר מכך (אדופאר נעלות). |
||
|
משכן וחברה |
||
|
אוסטרלופיטקוס רצחני
חי במשפחות מורחבות, הכוללות כ 100-30 פרטים, מהם כ40%- לוחמים. אחד מכל 7
לוחמים יהיה בואזאף - מעין מפקד זוטר, או מפקד להק ציידים. לכל משפחה יהיה ציף'
אחד, והסיכוי למצוא מטיל לחשים הינו 5% לכל 10 פרטים החיים בשבט. מטיל לחשים כזה
יהיה שאמאן (80%) או אדופאר (20%). על כל 15 פרטים, תהיה ברשות השבט עוף האוראק
אחת. לעיתים, יהיו ברשות השבט גם כמה צבועי מדבר, גובליני חולות בתור משרתים,
וכ"ו. השבט נשלט בצורה קשוחה
מאד בידי הצ'יפ, שהוא הזכר החזק ביותר והאכזרי ביותר. אי ציות משמעו מוות (או
בריחת המורדים להקים להם שבט חדש). כאשר המנהיג מזדקן או נחלש, הוא נרצח
בד"כ בידי זכר צעיר וחזק יותר מקרב מעמד הבואזאף. חלוקת המזון נעה לפי
פירמידת הכח, כשהנקבות והצעירים נאלצים להסתפק בשאריות. השבטים, כמוהם כרוב
היצורים החיים בשממת פלוריאן ומדבר דורק, נודדים לפי עונות השנה ובעקבות הטרף.
מטילי הלחשים, אם ישנם, נחשבים כעומדים מחוץ להירארכיה, ואיש מבני השבט אינו מעז
לשלוח בהם יד. בדרך כלל, גילם היותר מופלג ונסיונם הופך אותם לסמכות העליונה בכל
הנוגע לכיוון הנדידה ועניינים דומים. השבטים, קטנים וגדולים, נלחמים זה בזה
לעיתים תכופות על ציד ובעלות על הנקבות, והמתים נטרפים בידי המנצחים בלא כל
רחמים. לאוסטרלופיקטוס הרצחני
אין שפה מפותחת. הפרטים משתמשים בסדרה של קולות, נהמות ויבבות, ובכמה עשרות
סימנים מוסכמים. אדופאר נעלות יודעות בד"כ לדבר בשפה או שתיים של בני אדם
או אנושואידים.
|
||
|
ערך למערכה |
||
|
האוסטרלופיטקים
הרצחניים מהווים אחת הסכנות הנפוצות שצופנים המדבריות שממערב לעולם הידוע, אם כי
אין להם כל יכולת להתקרב לכוחם ועורמתם של הדורקים עצמם; הללו רואים בהם מטרד
מרגיז, אבל ניתן בהחלט לפתרון. ידוע על ערים דורקיות שנהרסו או נפגעו קשות במהלך
ההיסטוריה בידי צבאות פשיטה, אולם השבטים המפוצלים של האוסט' הרצחניים בד"כ
אינם מהווים אתגר רציני עבור הדורקים הנבונים והמאורגנים יותר. |
||
|
זנים מיוחדים |
||
|
האוסטרלופיטקוס דיאבוליס, הינו זן מיוחד, ערמומי ומרושע של אוסט' רצחני, החי באיזורים
מסויימים של השממה הפלוריאנית המתה שבלב המדבר, ומשערים כי מקורו בניסויים
קסומים שנערכו בידי נסיכים מכשפים שכוחים בתחילת האלף הראשון לספירת הילאסיאס.
הוא גדול ונבון יותר מקרובו, ופרוותו בגוון אדמומי-צהבהב. הוא מאופיין בהבדלים
קטנים ביותר בין הזכרים והנקבות, ובתוואתו להרג בשם הרג. מספריו קטנים הרבה
יותר, והוא תוקף בד"כ בחבורות קטנות. סבורים, כי האוסט' דיאבוליס גילה את פולחן אש הצללים, או לפחות גרסה
פרימיטיבית שלה, שהועברה לו בידי כוהנים אנושואידים. בניגוד לזנים האחרים של
אוסט' רצחני, הוא אוהב לפשוט לעיתים מזומנות הרחק מעבר לגבולות המדבר, הרבה מעבר
לטווח הבנתם של אחיו הפשוטים יותר. פרטים מגזע זה נמצאו משוטטים ומפילים אבדות ליד
הים הרושקי ואפילו מזרחה יותר, בלב-ליבה של הקייסרות ההילאסיאנית.
האוסט' הרצחניים פוחדים פחד מוות מיצור זה, ובד"כ נפוצים לכל
עבר כאשר הוא מופיע, בלא קשר למספרם (שלעיתים קרובות יכול להכריעו על נקלה). כמה
מהכוהנים הדורקיים, המכירים מצב זה, השתלטו על נקרופיטקים, ומשתמשים בהם כשומרים
ליד מקדשי הטוטם שלהם, בכדי להרתיע את שבטי האוסט' טיראניס מלהתקרב. רק אדופאר
נעלה תעיז להתעמת עם נקרופיטקוס, וגם היא תעדיף לעשות זאת מרחוק, בעזרת קסמים.
ידועים מקרים נדירים ביותר, בהם אדופאר נעלה השתלטה על נקרופיטקוס, בכדי לנצלו
למטרותיה. |
||
|
יסוד קסם: אין |
נטיה: אין |
שיוך: לטא-עוף |
|
יצור זה, ספק זוחל
הולך על שתיים, ספק עוף ריצה קדמון, הינו יצור מהיר, בעל עור חשוף קשיח מאד
בגוון זהבהב-חום, מקור ענק רצחני בעל שיניים חדות, עיניים קטנות, וזנב ארוך,
מהיר וגמיש, המסתיים בחוד משונן גדול, בדומה לזנבו של דרקון. היצור נפוץ, בלהקות
קטנות, בכל רחבי מדבר דורק, כשהוא מחפש טרף, אותו הוא משיג בריצה, מהמם במכות
זנב, ואז קורעו לגזרים וטורפו כפי שהוא במקורו המשונן. לעיתים, ניתן להתקל
בקינים שלהם, הנראים כחפירה מעגלית בתוך חול לוהט, שם מוטמנות הביצים. שאמאנים של אוסט' טיראניס למדו כבר
לפני מאות רבות של שנים כיצד לגנוב את ביצי היצור, מקיני-התל הגסים בתוך החול,
בכדי לקחת ולאלף את הולדות להיות בהמות רכב. אי לכך, ניתן לפגוש לא פעם את אנשי
הקוף כשחלקם רוכבים על יצורים מאולפים ממין זה, דבר המוסיף מאד לסכנתם. |
||
כתב וערך: גדעון אורבך, 2003
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי
ו/או למטרת רווח כשלהי אסורים בתכלית, בלא היתר מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום
והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש פרטי שלא בתשלום