המדריך לשליט המבוך של מלסטרה
פרק 1: דמויות שחקן
בעולם של מלסטרה – יצירה, פיתוח והנחיה
|
חזרה
לחלק הקודם | מעבר
לחלק הבא | חזרה
אל האינדקס של ספר החוקים 1.3: משחק של דמויות מרובות בבת
אחת קיימות
שיטות, בהן מותר או אפילו נהוג שכל שחקן מקבל יותר מדמות אחת ומשחק מספר דמויות
במקביל. במלסטרה, הדבר אינו מומלץ וכדאי להמנע ממנו - לא רק בגלל החשש שהשחקן לא יצליח להפריד בין
הדמויות, ולהפוך כל אחת מהן לאישיות בעלת אופי נפרד, שאיפות והתנהגות משל עצמה.
מלבד
חשש זה, יש גם סיבות נוספות להמנע ממצב של ריבוי דמויות של אותה שחקן, שקשורות
בעולם עצמו. מלסטרה
מיועדת למשחק עומק ולפיתוח ארוך טווח של דמויות, שמתאים יותר להשקעת משאב הזמן
המוגבל של השחקן או השחקנית (בוודאי כאשר מדובר בקבוצה של שחקנים בוגרים שאין
להם זמן ויכולת להפגש כל שבוע), ולא דורש מהם לחלק את הזמן בין מספר דמויות. לכך
מצטרפת גם העובדה שהשיטה של מלסטרה מתאימה יותר לקבוצה קטנה של עד ארבע דמויות
שחקן, ולכן פחות רצוי שיותר ממקום אחד בקבוצה יתפס על-ידי אותו שחקן, והוא או
היא יצטרכו לעשות חלק ניכר ממשחק התפקידים שבתוך הקבוצה 'בינם לבין עצמם'. מובן,
שההמלצה שלא לשחק יותר מדמות אחת, אינה קשורה למצב בו שחקן משחק שתי דמויות, כל
אחת בקמפיין נפרד לגמרי (כל עוד יש לו זמן וכוחות לכך, כולל הגעה לפגישות
סדירות). כמו כן, יתכנו מצבים או קמפיינים מיוחדים בהם המנחה והשחקנים דווקא
ירצו, מסיבות שונות ומיוחדות לאותו מצב, לתת לשחקן אחד או יותר לשחק יותר מדמות
אחת. כמו כללים רבים במלסטרה, גם ההמלצה שלא לאפשר משחק של יותר מדמות אחת
לשחקן, אינה נכונה במאה אחוז מהמצבים, ויש לה חריגים! כך
או אחרת, על שליט המבוך לשקול היטב הצעות או בקשות כאלו, ולהתיר אותן רק אם הוא
בטוח שהן לא יפגעו באיכות של הקמפיין, בהרצה השוטפת שלו, וכמובן בהנאה של יתר
השחקנים והחלק ההוגן שלהם ושל הדמויות שלהם בתשומת הלב של שליט המבוך. שליט המבוך וריבוי דב"שים משמעותיים שים
לב: כשם ששחקן יכול להתבלבל ולשחק משחק תפקידים מושקע וטוב פחות כשהוא צריך לטפל
ולשחק במקביל יותר מדמות אחת, גם שליט המבוך אינו חסין מכך! הכוונה היא למצב של
משחק שוטף של דב"שים מרובים – לאו דווקא 'אנשי עיירה' ודב"שים שהמגע
איתם הוא קצר ולא משמעותי מאד, אלא כאלו שמהווים חלק בלתי נפרד מהחבורה, כך
שהצורך לשחק אותם חורג מסצנות כאלו ואחרות שבאות מדי-פעם, אלא צורך שוטף וכמעט
תמידי. מהסיבה
הזו, כדאי ששליט המבוך, בעיקר אם הוא מתחיל, ימנע או יחשוב פעמיים מצירוף של
יותר מדב"ש קבוע אחד לחבורה, באורח שהופך אותו או אותה לכמעט 'דמות שחקן
נוספת'. לפני ששליט המבוך חורג מכך, כדאי שיתנסה קודם במשחק שוטף של דב"ש
קבוע אחד, ויחרוג מכך רק אם הוא בטוח שהוא מסוגל לעשות זאת בלא לפגוע ברמת משחק
הדב"שים שלו או ביכולת שלו לעקוב אחרי המאורעות, כולל ההתפתחות של
הדב"שים הללו, בלי לקפח או לפגוע בהנאה של השחקנים. שיקול
נוסף הוא שכל דב"ש קבוע כזה מהווה תוספת להטלות הקוביה, הגלגולים ושאר
הדרישות המכניות השוטפות בניהול ההרפתקה, בעיקר בקרבות אבל לא פעם גם מחוץ לקרב.
ככל שביחד עם דמויות השחקן פועלים גם דב"שים משמעותיים רבים יותר (כלומר,
כאלו שיש לטפל בגלגולים שלהם ולעקוב אחריהם באופן מפורט, כמעט כאילו היו דמות
שחקן), כך חלק גדול יותר מהמכניקה הופך ל"שליט המבוך נמצא בשני הצדדים
ומשחק מול עצמו" – וכדאי לשים לב לכך, לפני שהדבר יהפוך את השחקנים לדמויות
משנה או יצמצם מדי את זמן המשחק שלהם. גם
לכלל זה יש חריגים: החל מאילוצים זמניים במשחק; שחקנים שדווקא מחבבים מאד
'שותפות הדוקה' עם יותר מדב"ש משמעותי אחד. בדרך-כלל, כדאי לצמצם את מספר
הדב"שים המשמעותיים והקבועיים ולהגביל אותו במידת האפשר לאחד, או לכל היותר
שניים. הדבר
אינו אומר שאין מצבים זמניים שבהם מוצדק להפעיל מספר גדול של דב"שים לצד
דמויות השחקן – אולם אלו מתאימים בדרך-כלל לסצנות מיוחדות, כגון קרב אפי בסיום
קמפיין, שבו קבוצה גדולה של דמויות שחקן ודב"שים מנהלים קרב מפורט וקשה
כנגד יריב אימתני והמשרתים שלו. כמו כל האמצעים המיוחדים לסצנה מיוחדת או מאבק
אפי – יש לנקוט בהם בצמצום, אך ורק כאשר הדבר נחוץ, ולא לשחוק ולדלל אותם סתם-כך
במהלך השוטף של ההרפתקאות. |
כתב וערך: גדעון אורבך, 2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כלשהי אסורים בתכלית, בלא היתר
מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש
פרטי שלא בתשלום.