המדריך לשליט המבוך של מלסטרה

 

פרק 1: דמויות שחקן בעולם של מלסטרה – יצירה, פיתוח והנחיה

 

 

חזרה לחלק הקודם | מעבר לחלק הבא | חזרה אל האינדקס של ספר החוקים

 

 

1.2: התייחסות לרקע של הדמויות והשילוב שלו במערכה

 

במלסטרה, שלב בניית הרקע של הדמות הוא משמעותי מאד. העולם והשיטה מעודדים ומתאימים לכתיבת רקע משמעותי ומושקע לכל אחת מדמויות השחקן, שמתאים למשחק ופיתוח של הדמות לטווח ארוך (ולא רק בחירה בין מספר אופציות מכניות קצרות שהמשחק מציע 'רשימה' שלהן). בתת-פרק זה, ינתנו הסברים והמלצות כיצד לעודד את השחקנים לכתוב רקע משמעותי לדמות, לסייע להם בכך, ולאחר מכן המלצות כיצד לשלב את הרקע בהרפתקאות וקמפיינים ששליט המבוך כותב.

 

 

התחשבות ברקע של הדמויות

הרפתקה ובעיקר קמפיין שאפשר להריץ אותו באותה דרך ובלי שינויים משמעותיים לכל חבורת דמויות, מכל רקע שהוא, בלא התאמות או השפעות על המשך העלילה, הוא קמפיין טוב פחות. בוודאי ובוודאי, אם לא מדובר בהרצת הרפתקה מוכנה, אלא בכתיבת הרפתקה מקורית של שליט המבוך.

הרקע של הדמויות לא נכתב כדי שיתעלמו ממנו. ממש כפי שהוא אינו אמור 'לשנות את העולם' ולגרום לו לרקוד לפי החליל של הדמות והשאיפות שלה, כך הוא אמור גם אמור להשפיע על הסיפור, ולתמרץ את המנחה לקחת את קרסי העלילה שהרקע ומניעי הפעולה של הדמות שמופיעים בו כוללים, לכלול אותם בסיפור ובקוי העלילה שהוא כותב, ולתת לשחקן תחושה שהרקע שלו משמעותי ומתפתח ביחד עם הקמפיינים השונים – גם אם לא באופן בלעדי, וביחד עם קווים אחרים.

 

 

שלב בניית הרקע לפני פתיחת הקמפיין

שילוב והתייחסות ראויה ומכבדת לרקע של השחקנים מתחילה עוד לפני פתיחת המשחק, בעידוד השחקנים להשקיע מאמצים ומחשבה בבנייה של הדמויות, ומתן עזרה וסיוע במידת הצורך מצד שליט או שליטת המבוך, תוך ניצול הכלים המכניים של בניית הדמות (ראה ספר החוקים לשחקן המתחיל) כדי לבנות את הדמות ביחד ובהתאם לרקע שלה.

עם זאת, חשוב לזכור: בניית הרקע שייכת קודם-כל לשחקן! שליט המבוך צריך לסייע ולייעץ, אולם לא לנסות להחליף את השחקן בבניית הדמות. מלבד במספר מקרים קיצוניים של סיפור דמות מופרך לגמרי, או סותר את השיטה או כללי השולחן, על שליט המבוך 'לישר קו' עם הרקע של דמות שבונה השחקן, ולתת עצות שילכו ביחד עם הרעיון ויציעו – לא יכפו - דרכים לשפר אותו ולשלב אותו בעולם המערכה.

 

 

 

 

שלבים מומלצים בבניית רקע

 

·         אם מדובר בשחקנים מתחילים שלא שיחקו עדיין במלסטרה ולא מכירים את העולם, אז בשלב הראשון, מומלץ לבקש מהשחקנים לקרוא את הרקע הכללי לעולם ולבקעת קיירן (אם מדובר בקבוצה מתחילה שמשחקת בבקעת קיירן), שמתוארים בפרקים 1-3 בספר עולם המערכה, וכן את פרק 4 בספר החוקים למתחיל שמתאר בקצרה את המקצועות השונים שפתוחים לשחקנים מתחילים[1].

 

·         לאחר הקריאה, מומלץ לבקש מכל אחד מהשחקנים לגבש רעיון כללי ("קונספט") קצר לדמות שהוא רוצה לשחק. רעיון כזה יכלול בדרך-כלל כמה קווים מנחים לגבי האופי, המטרות ובסיס קצר או עובדות מרכזיות מהרקע שהשחקן או השחקנית מדמיינים, לעיתים קרובות בתוספת הגזע והמקצוע שהם רוצים לשחק.

 

·         על שליט המבוך לבדוק בשלב זה, האם הרעיון לדמות אפשרי למשחק (לא סותר עקרונות של עולם המערכה, בלתי אפשרית מכאנית, או לא מתאים במובהק לכללי השולחן ולקבוצה – רצוי מאד לא למהר ולפסול קונספט, ולהעדיף להציע לשחקן היכן לשנות מעט ולשכתב במקום זאת.

 

·         לאחר מכן, על שליט המבוך לחשוב לאילו איזורים אפשריים בבקעת קיירן או בכל מחוז אחר במלסטרה בו המשחק מתחיל, הרעיון של השחקן מתאים במיוחד. בהתאם לכך, כדאי להפנות את השחקן או השחקנית לקרוא את התיאור של אותם מחוזות. כדאי לתת יותר מאפשרות אחת, כדי לתת בחירה מסויימת, ולהקשיב לשחקן גם אם הוא רוצה להתאים את הדמות דווקא למחוז אחר[2].

 

·         מומלץ לבקש מהשחקנים, בעיקר אם הם מתחילים, לא ליצור דמויות 'זרות' שבאו מארצות אחרות. הדבר עלול ליצור בעיה בשילוב משמעותי של הרקע של השחקן במשחק, ולהפוך שחקנים רבים למתוסכלים בהמשך. אם חייבים או השחקן מתעקש על דמות זרה, מוצע לבנות את הרקע כך שהיא בילתה לפחות מספר שנים בבקעת קיירן או באיזור בו משחקים, כדי שלפחות הפרק האחרון ברקע יהיה רלוונטי לאיזור המשחק ולמה שאפשר לשלב בקמפיינים.

בעניין זה, יש לשים לב: מלסטרה אינה עולם שאפשר לעבור בין החלקים השונים שלו במהירות ובקלות, גם לא באמצעים קסומים (שאם הם קיימים, הם נדירים ומצויים ברשות דב"שים רבי עוצמה או במקומות שקשה להגיע אליהם). לכן, לאיזור ההתחלה יש משמעות רבה שכדאי שגם השחקנים וגם שליט המבוך יקחו בחשבון מראש.

 

·         בשלב הזה, יש לבקש מהשחקן לבנות את הרקע שלו בתוך האיזור הספציפי שמתאים לרעיון הכללי של הדמות, ומצא חן גם בעיני השחקן. כעת, על השחקן לבנות סיפור רקע מפורט יותר, אם אפשר במקביל לבנייה המכנית של הדמות או לפחות לשלב הראשון של "חלוקת נקודות עדיפות" – שקובע בין היתר את הגזע, המקצוע, הכשרונות והמעמד החברתי ממנו באה הדמות.

יש לעודד את השחקן לקשר את הדמות שלו לדב"שים, מקומות ספציפיים או מאורעות שמתוארים בתת-הפרק שעוסק באותו איזור ממנו הדמות מגיעה. קישורים כאלו לא רק מציעים לשחקן רעיונות לגבי הרקע, המשפחה וארועים שעיצבו את הדמות או את השקפת העולם והמניעים שלה, אלא גם יוכלו בהמשך להציע לשה"ם 'קרסי עלילה' לשלב בקמפיין.

 

·         בשלב האחרון, השחקן מעביר את הרקע בחזרה אליך, שליט או שליטת המבוך. בשלב זה, על שליט המבוך לקרוא בעיון את הרקע, לוודא ששום דבר בו לא סותר את עולם המערכה או המאורעות הגדולים (למשל, מדבר על ברית בין לורד אבאריל לבין לורד אנזאריון, שהם אויבים מושבעים), או משהו עקרוני אחר בעולם – הגם שלעיתים, אפשר להניח לדמות עצמה לחשוב באורח סובייקטי דברים שאינם נכונים על העולם סביבה, אם זה מה שהשחקן רוצה.

בנוסף, מומלץ ששליט המבוך יציע לשחקן או לשחקנית שכתובים ושינויים קטנים שיהפכו את הסיפור לקוהרנטי ומתאים יותר לאיזור ויעצים את השילוב של הדמות בעולם ואת קרסי העלילה שאפשר להפיק מכך. שליט המבוך גם יכול לכתוב, אגב כך, תוספות 'נסתרות' לסיפור הדמות – כל עוד הן עוסקות ברקע ובמאורעות שלא ידועים או לא מובנים לדמות (למשל: סודות משפחתיים שהדמות אינה מכירה). מומלץ מאד לא לעקם ולשנות בכוח רעיונות שנוגעים לדמות השחקן עצמה, כל עוד הם אינם מופרכים לגמרי. אפשר ומומלץ לעזור לשחקן עם שמות מתאימים, אם הוא מתקשה בהם או מבקש עזרה; לבנות באופן כללי דב"שים קשורים לסיפור, לתת להם שמות ולהוסיף או להרחיב את המניעים שלהם שהשחקן יצר בסיפור הדמות, ועוד.

 

·         בסוף שלב זה, יש להעביר בחזרה את סיפור הדמות לשחקן או לשחקנית (מלבד התוספות הסודיות, כמובן), לבדוק האם הם מרוצים מהתוצאה או רוצים לעדכן או להוסיף משהו – וברכותי! הרקע של הדמות מוכן למשחק, ובשלב זה הוא אמור להתאים לבניה המכנית שלה, ולכלול קרסי עלילה מעניינים עבור שליט המבוך.

 

·         כדאי להמליץ ולעודד (אבל לעולם לא להכריח!) את השחקנים ליצור רקעים משותפים, שנבנים בעבודה משותפת של שני שחקנים או יותר. לא מדובר רק באופציות מובהקות של דמויות שהן אחים או חברים לשעבר באותו ארגון; גם קשרים רופפים יותר, שיבנו היכרות מסויימת (עדיף כזו שתתאים לכך שהדמויות עומדות לחבור זו לזו לטווח ארוך בתור קבוצה) שתשחק תפקיד ברקע של כל אחת מהדמויות.

 

·         הרקע אמור להסתיים במה שהביא את הדמות לאותו מקום שבו מתחילה ההרפתקה הראשונה, או המפגש הראשון בין דמויות השחקן בו נוצרת החבורה. מומלץ מאד לעבוד עם השחקנים באורח שהרקע או המניעים של כל דמות יכללו סיבה טובה, ש'תדביק' את הדמות לטווח ארוך לדמויות השחקן האחרות, כולל כאלו שאין לה היכרות מוקדמת איתן. זהו כלל חשוב, שראוי מאד להקפיד עליו, משום שחבורה מוצלחת של דמויות שחקן, חייבת להכיל סיבות ומניעים אמיתיים שמשאירים את הדמויות ביחד גם לאחר הרפתקה-שתיים ראשונות. לכן, תמרון עלילתי כמו 'כולכם נפלתם בידי סוחר עבדים ומוחזקים ביחד בכלא שלו' נחשב חלש ולא מספיק לטווח ארוך. מצב בו קיימות סיבות טובות שהיו גורמות לדמויות דווקא להפרד, ומולן אין הרבה מלבד 'אבל אתן דמויות שחקן ואני לא יכול לכתוב הרפתקאות נפרדות לכל אחד מכם!' – הינו במידה רבה מצב של כשלון שיש להמנע ממנו.

 

 

המלצות נוספות בעניין רקע

 

·         כדי להקטין את הסיכוי לחיכוכים בין דמויות בעלות אופי שהיה גורם להן באורח ריאלי להתרחק זו מזו, או גרוע מזה, להפוך לאויבות זו של זו, רצוי לקבוע 'כללי שולחן' שימנעו מראש יצירה של דמויות בעייתיות שמועדות למצבים כאלו. בשולחן האישי שלי, למשל, חל איסור על בניית דמויות שחקן מרושעות או כאלו שיש להן נטיה לבגוד בחבורה או לבצע מעשים מזוויעים (אונס, רצח של קורבנות מזדמנים, נטיה להצית את הפונדק, להטיל מומים באויבים מובסים, ועוד); וכן מומלץ לא לאפשר דמויות שמטיבן הן "זאבים בודדים" בלי רצון או סיבה להשתנות – קרי, אופי שמצדיק אי שיתוף פעולה עם דמויות אחרות, ביצוע פעולות משמעותיות בלא להתייעץ עם החבורה, ועוד.

בדרך זו, אפשר למנוע מראש את הויכוח הנצחי שיש בקבוצות רבות, שבו שחקן או שחקנית שגורמים אי נוחות או כעס בפעולות בעייתיות של הדמות שלהן, מעלה את הטיעון "אבל זה מה שהדמות שלי היתה עושה! זה האופי שלה!".

 

·         השקעה ברקע, לא חייבת להתבטא בכתיבת עשרות עמודים של רקע מליצי ומוגזם! רקע טוב יכול בהחלט לכלול כמה עמודים מפורטים, אבל אין להגזים בזה, או לעודד את השחקנים להגזים בזה. הדבר נכון במיוחד, לדמויות שחקן טיפוסיות שמתחילות את המשחק כשהן צעירות, בראשית החיים והקריירה שלהן כהרפתקנים.

במיוחד, כדאי להמנע מסיפורים דרמטיים מדי, שמקנים לדמות חשיבות גדולה מדי עבור הרקע והמעמד החברתי ממנה באה; כוללים חלקים מוגזמים ומוקצנים מדי; או עסוקים בלתרץ מדוע הדמות מדהימה, מוכשרת ויוצאת דופן מעל ומעבר לכל הסביבה שלה, או מדוע יש לה כוחות כאלו ואחרים או יעוד נעלה. סיפור רקע פשוט, אבל משולב היטב באיזור עם קומץ קרסי עלילה קוהרנטיים ותיאור כללי של כמה דב"שים פשוטים שקשורים לרקע של הדמות עדיף בהרבה על "רומאן סוחט דמעות ומלא ייחוד" בתור סיפור רקע.

 

·         כבד את הרקע של השחקנים והשחקניות שלך: זהו כלל שאי אפשר להגזים בחשיבות שלו. שחקן שהשקיע זמן ומאמצים בקריאת חלקים מהעולם ואז בבניה של רקע מושקע, מצפה שהעבודה שעשה לא תהיה לחינם, ותהווה רק קישוט לקמפיין שלא מתחשב בו, או גרוע יותר – רומס אותו ברגל גסה.

אמנם, אי אפשר להפוך את הרקע של השחקן לקו הראשי בכל הרפתקה והרפתקה, בוודאי אם בקבוצה יש מספר שחקנים שלא כתבו רקע משותף; ויש גם מאורעות אחרים בעולם וסיפורים אחרים שיכולים לעמוד בבסיס קווי העלילה של הקמפיין. ובכל זאת – רקע שם בכדי ששליט המבוך יתחשב בו וישלב אותו בדרכים שונות, לפחות מדי פעם ובחלק מקווי העלילה. מומלץ שכל קבוצת הרפתקאות ("כרך" בתוך הקמפיין) יכלול לפחות קו עלילה אחד שנוגע לרקע ולמניעים של אחת מדמויות השחקן. קו כזה יכול להיות כל דבר רלוונטי, מפגישה עם דב"שים שקשורים לסיפור הרקע של הדמות שיקחו תפקיד בעלילה, ואולי ישתלבו גם בקווי עלילה 'כלליים' של הקמפיין ששליט המבוך כותב, ויכולים לפתח ולהמשיך את הרקע של הדמויות או חלקן ולספק לו 'טוויסט' מעניין; הרפתקאות שמיועדות לפחות בחלקן לסייע באחד המניעים של דמות שחקן (למשל – חיפוש אבן חן קסומה נדירה שדמות עם כשרון תכשיטנות חולמת לשלב ביצירה הבאה שלה); או הרפתקאות שהולכות לכיוון שדמויות השחקן בוחרות לפי המניעים של עצמן, ולא בהכרח לפי "עלילה אפית גדולה" ששליט המבוך כתב וקבע מראש.

 

·         דברים אלו נכונים, גם לגבי החלקים המכניים ברקע, כמו בחירת כשרונות יצירה. אם שליט המבוך סבור שאין לו דרך לשלב טיפול בכשרון יצירה ומניעים או סיפורים שקשורים אליו בקמפיין, עדיף להודיע זאת לשחקן מראש ולא לתת לו להשקיע נקודות עדיפות וכשרון רבות בכשרון יקר שלא ישפיע על המשחק ולא ייוצג בסיפור.

 

 

מעל הכל: לעולם אל תרמוס ברגל גסה את סיפור הרקע של השחקן!

ממש כפי ששליט המבוך לא אמור לרצות או לעודד סיפור לא מושקע וגנרי כמו "אבנוני סלע הרגו את כל המשפחה שלי כשהייתי ילד, והמניע של הדמות שלי הוא נקמה באבנוני סלע!", כך אין לנסות לדרוס את הרקע של הדמות כדי לדחוף אותה באורח גס להתנהגות מסויימת או לעשות 'חיים קלים' לשליט המבוך.

כך למשל, אם שחקן השקיע ובנה את המשפחה של הדמות, תוך השקעה בנראות, באופי וברקע של הדב"שים השונים שמרכיבים אותה, סביר להניח שהוא לא יהיה מאושר (בלשון עדינה) מכך שהקמפיין יתחיל בכך ששליט המבוך מבשר לדמות "הגעת בחזרה לכפר שלך, הבית שרוף וכל בני המשפחה שלך מתים. אבנוני-סלע פשטו מההרים והרגו אותם!"

חשוב להבהיר: הכוונה אינה שיש למשפחה שבנה השחקן חסינות מוחלטת מפגיעה. מלסטרה, כזכור, היא עולם אפלולי ומסוכן, לעיתים אכזרי. אבל אסור שמכה כזו שלמעשה מוחקת חלק גדול ברקע של השחקן, תיפול באופן שרירותי, ובלא מתן אפשרות לדמות להתערב ולנסות למנוע את זה. יש הבדל גדול בין מצב בו בן משפחה נהרג כחלק מהסיפור, באורח שקשור לאופי ולהתנהגות שלו שנפרשת בסיפור, או לאחר שדמות השחקן טעתה ולא הצליחה להגן עליו, מאשר מחיקה שרירותית וגנרית של המשפחה כולה "בכתוביות הפתיחה" של הקמפיין.

 

 

 

 

כך או אחרת: שחקנים שחשים ששליט המבוך מתעלם מרקע מושקע שכתבו או דורס אותו, יהפכו מתוסכלים ועלולים לפרוש מהקבוצה או לפחות לאבד את ההתלהבות מהמשחק. בוודאי ובוודאי, שהם יחשבו שבע פעמים לפני שיטרחו וישקיעו בדמויות הבאות שיבנו, כאשר יבנו, אצל אותו שליט מבוך. רצוי להמנע מכך מראש!

 

 

דמויות שחקן וארגונים

ארגונים שונים שמופיעים בספר עולם המערכה, ממסדר אבירים ועד הלגיון שמוצב בגראן א-דרום, יכולים לתפוס את עינם של שחקנים, שירצו לשלב אותו ברקע של הדמות שלהם. אין ספק, שחברות או קשר לארגון יכול לספק הן העשרה וביסוס של הרקע בעולם המערכה, והן לא מעט קרסי עלילה.

מצד שני, כדאי לזכור שחברות במסדר או ארגון אינה רק 'כרטיס חבר' או סמל שהדמות עוטה. ארגון, בוודאי צבאי או מעין-צבאי, ידרוש מדמויות שחברות בו לא רק נאמנות, אלא לעיתים קרובות מטיל על חבריו חובות שונות, שאת חלקן קשה ליישב עם חיי הרפתקנות.

מכאן, ששליט המבוך צריך להתייחס בזהירות לבקשה של שחקן לכלול חברות בארגון ברקע שלו, בעיקר כאשר מדובר בחברות שלא הסתיימה, אלא נמשכת וקיימת גם בזמן הקמפיין. על שליט המבוך לבדוק, עד כמה החובות והחיים בתוך חלק מארגון כזה מגביל וסותר את היכולת לצאת להרפתקאות, ולשתף את השחקן או השחקנית בשאלות הללו בזמן בניית הדמות.

כך למשל: חייל או אפילו קצין זוטר בלגיון האדום התשיעי בגראן א-דרום, נדרש למלא חובות צבאיות שוטפות של הלגיון, חלקן אפורות ולא מאד מעניינות בתור הרפתקה בפני עצמה (להבדיל אולי מחלק או פתיחה של הרפתקה) כגון סיורים, אימונים ביחד עם לגיונרים אחרים, ומטלות אחרות. הוא אינו אמור, בדרך-כלל, לבלות את רוב הזמן בהרפתקאות הרחק ממצודת הלגיון ולחזור לשם רק מדי פעם – הגם שיתכן מאד שלעיתים תוטל עליו משימה ספציפית במקום אחר.

מעבר לכך שחלק מהחובות שממלאות את זמנו של חבר בארגון לא מאד מעניינות בתור קו עלילה מרכזי להרפתקה, גוזלות זמן רב ומקשות על התרחקות מהארגון, הקושי מוכפל כאשר אותו ארגון משמש כרקע רק של דמות שחקן אחת או חלק מדמויות השחקן ולא של כולן. ברוב ההרפתקות, דמויות השחקן מצופות לפעול ביחד בתור חבורה – מה שקשה לעשות כאשר חלק מהדמויות נודדות בעקבות המניעים שלהן, והעל האחרות מוטלות חובות צבאיות.

 

מהסיבה הזו, אלא אם כן הארגון הוא גם מוקד הקמפיין עצמו או קו עלילה מרכזי בתוכו, או שהחברות והמטלות של הארגון מהוות נקודת פתיחה שהשחקן יודע כי היא יכולה להשתנות במהלך או אפילו בתחילת הקמפיין, יש לנהוג זהירות רבה בבקשה של שחקן להיות חבר בארגון כזה או אחר. על שליט המבוך לבחון בזהירות, עד כמה הדבר יגביל את הדמות ואת החבורה, ועד כמה הוא עצמו יכול או רוצה לשלב את חיי הארגון עם הקמפיין. רצוי, כמובן, לשתף את השחקן בהתלבטויות ולתת לו להציע הצעות.

 

פתרונות אפשריים יכולים להיות:

1.       לחפש ארגון שהחברות בו רופפת יותר, וחלק מרכזי בחובות שהוא מטיל על חבריו כולל מסעות מחוץ למצודת הבית או הבסיס של הארגון.

2.       להסכים עם השחקן שהדמות שלו אינה חברה מלאה בארגון, אלא חברה לשעבר או בת-ברית רופפת יותר של הארגון שאינה חברה מלאה בו. לדוגמא: סייר שעובד עם הלגיון התשיעי ומיודד עם כמה קצינים בתוכו, שיכולים להתייעץ איתו ולבקש ממנו עזרה, אבל לא חייל או קצין ממש בלגיון.

3.       להסכים עם השחקן שהדמות היתה בעברה חברה בארגון, ככל שהדבר מתאים לרקע של הדמות ולארגון עצמו, אבל מסיבה כלשהי שאפשר לבקש מהשחקן להמציא, היא עזבה באורח זמני או קבוע. הסיבות יכולות להיות מגוונות: מעלילה שחבר מרושע בארגון העליל על הדמות והביא להדחה שלה, ועד סיום מרצון ובכבוד של החברות לאחר מספר שנים, תוך שהדמות שומרת על קשרים בארגון, או חופשה ארוכה שהדמות קיבלה כדי למצוא בן משפחה אבוד או מכל סיבה אחרת.

 

מנגד, יש דבר אחד שמומלץ מאד שלא לעשות: 'לכופף' את הארגון ואת הכללים בתוכו באופן מיוחד או גס שאינו מתאים לאותו ארגון, ושאי אפשר להסביר אותו באף הסבר הגיוני באמת מלבד 'זאת דמות שחקן שצריכה לצאת להרפתקאות".

 

 

חזרה אל האינדקס

של ספר החוקים

 

                                                                                                                                 

 

מלסטרה_קאבר.png

חזרה אל האינדקס של מלסטרה

כתב וערך: גדעון אורבך, ‏2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כלשהי אסורים בתכלית, בלא היתר מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש פרטי שלא בתשלום.

 

 

 

 


[1] אם שחקן או שחקנית רוצים מראש לשחק כוהן מכל סוג שהוא, יש להפנות אותם לפרק המתאים בספר החוקים למתקדם.

[2] החריג לכלל הוא מקרה בו השה"ם והשחקנים מסכימים מראש, שהקמפיין יתחיל בתת-איזור ספציפי, ולכן יש להתאים את כל הדמויות, מראש, לאותו איזור. במקרה כזה, כל השחקנים צריכים לשלוט בו ולהכיר אותו, ולבנות את הרקע בהתאם, או לפחות למצוא סיבה טובה מדוע הדמות הזדמנה לאיזור.