רלתאריה הרביעית לשמה לבית סיל-רל'קלאריס, גבירת כס הזריחה והשקיעה

כללי

רלתאריה נחשבת באורח רשמי לשליטה העליונה של נמל ראלסורם, הכוהנת האדומה הבכירה ביותר, ויושבת על הכס העתיק שנחשב שני בחשיבותו רק לכס ההשתקפות האדומה בסלנטיר. בפועל, נראה שמזה שנים היא שליטה בשם בלבד, כאשר הכוח האמיתי נמצא אצל "מועצת התשעה" של אילי ההון והסוחרים הגדולים – הגם שרבים טוענים שלדעתה, אם תאמר באורח ברור ותקיף (חזון שאינו נפרץ היום) יש עדיין השפעה רבה.

גם בקרב המאמינים האנ'מירים האדוקים יותר, היא דמות שנויה במחלוקת בעיקר בגלל 'הרפורמה הגדולה' שהעבירה (או אולצה להעביר, תלוי את מי שואלים) לפני שנות דור, ששינתה סדרי עולם, ולמעשה העבירה את השלטון לאצולת הממון החדשה, וגם קיבלה את בניה הזכרים לחצר שלה כ'נסיכים' לכל דבר ועניין, דבר שהיה בלתי מתקבל על הדעת בתקופת האימפריה.

מראה חיצוני

רלתאריה היא כוהנת מבוגרת ומהודרת, ככל הנראה מתקרבת לגיל מאה, אולם נראית כבת שבעים לכל היותר. היא אישה בגובה ממוצע (או מעט נמוכה יחסית לאנ'מירית), בעלת גוף עגלגל, שיער לבן ארוך וגלי שמסודר כמעט תמיד בתסרוקת מוקפדת; עיניים כחולות-אפורות חדות-מבע, אף מעט חד וגבות עדינות ומעט ארוכות.

בפומבי, רלתאריה לבושה תמיד במיטב המחלצות שמעידות על מעמדה: אנ'סילנה של כוהנת אדומה מהמעמד הגבוה ביותר, עשויה מקטיפת ערפל מכושפת, ומשובצת אבני חן אדומות יפיפיות (ולעיתים רחוקות, ופחות ופחות בשנים האחרונות גם אנ'סילנה קרבית שמשלבת שריון קשקשים טקסי, שנוצק לפני כמה דורות עבור סבתא שלה (או אולי סבתא של סבתא שלה, שטוענים שהיתה אחת מבנותיה הרבות של ההשתקפות האדומה בכבודה ובעצמה). כאשר הדבר נדרש, היא מחזיקה את שלושת האוצרות הקדושים של נמל ראלסורם: כתר הזריחה והשקיעה, שמשובץ באבן ראהל'קאליט אמיתית[1], שמפעם לפעם עדיין זוהרת באור עמום של אש חיה, אם יש הטוענים כי זה רק שריד לאורה בימים טובים יותר; המגילה המכושפת של ורדי הערפל, שהועברה לנמל ראלסורם לאחר שאורגי הערפל כרעו ברך והפכו לואסאלים של האימפריה האנ'מירית; ומראת יד שמכונה 'נשמת הזריחה', ומשובצת באבני קורליד-כוכב ובגולות זעירות של זכוכית מכושפת. גם כיום, אחרי 'הרפורמה הגדולה' – רק לכוהנת שיושבת על 'כס הזריחה והשקיעה' יש את הזכות להוציא את שלושת החפצים הללו מהגנזך, קל וחומר להחזיק בהם.

אומרים שבגנזך הארמון חבוי גם חפץ רביעי, שלעולם אינו מוצא מהאפלה: החרב של המצביאה רסיס-קרח, ולפי גרסה אחרת הקסדה המעוכה שלה, שכוח הכשפים שלה נעכר והאפיל לאחר שהמצביאה אבדה. לפי הכללים הישנים, החפצים האלו שייכים לכוהנות הכחולות או למסדר הקאראנ'סירי, שאין לו נציגים רשמיים כלשהם בנמל ראל'סורם – אולם חצר הזריחה והשקיעה מסרבת בתוקף להשיב אותם.

לרלתאריה יש 'תווים חדים ולשון חדה'; אם כי כיום היא מאופקת בהרבה ומהולה בגינונים 'של סבתא קדושה שאוהבת את כל ילדיה ונוהגת בהם ברוך ובמתינות, כדי שהאור האדמדם ישרה על כולם' (ולפי אלו שמעריכים אותה פחות – הגיל עושה את שלו, וכיום היא חדה הרבה פחות מבעבר, גם אך לא רק משום שהיא מוקפת בעשרות כוהנות, פקידים, לחשנים וקרובי משפחה, שמקשים על המציאות שמחוץ לארמון להגיע אליה באורח שקוף וברור כפי שהיה לפני שנים.

תולדות חיים

רלתאריה היא צאצאית של שושלת נשים מכובדת במיוחד, שלפי המסורת מקורה בהשתקפות האדומה בכבודה ובעצמה, ואולי ספגה גם דם של אורגי ערפל פה ושם לאורך שלוש-מאות השנים האחרונות. המידע על נעוריה אינו ברור, ויש אומרים שחלק ממנו טושטש בכוונה; אולם בצעירותה היא לא נחשבה כמועמדת לרשת את הכתר המקודש ואת אבן הראהל'קאליט של אמה, הסתובבה בתור פרח כהונה אדום ויש אומרים גם סורר למדי בארצות רבות – כולל אצל אורגי הערפל ההרריים של הר השחר האדום, ואולי שירתה פרק זמן גם בצבאה של 'רסיס קרח', הגם שכנראה נפצעה והוחזרה הביתה לפני הקרבות האחרונים בהם אבדו המצביאה וחלק גודל מצבאה.

ראלתאריה הפכה ליורשת רק אחרי 'עסק הביש' שארע מעט לפני פרוץ מרד הורד האפור, ושעליו לא אוהבים לדבר או לנדב מידע רב בחצר הזריחה והשקיעה, ושבו אחותה הבכורה קלסוריאל הודחה במפתיע ובלא נימוקים רבים מהחצר ומהירושה, והועברה ביחד עם בן-זוגה דאז, אורג ערפל למחצה שאפילו שמו כמעט ולא נהגה כיום, לגלות (או אולי אפילו מעצר בתנאים שיאים למעמדה) במקום מרוחק בפנים הארץ, שם נרצחו שניהם באכזריות לאחר שנים בידי קבוצת מתנקשים – יש אומרים מכת אכזרית של אורגי-ערפל שפנו לרוע; ויש אומרים שהם נשלחו בידי מאמיני באבוס, או אולי אפילו בידי כוהנת מושחתת שהפכה בחשאי ל'חסרת צבע' – עוד לפני ההתנפצות הגדולה.

לפי השמועה, הגם שרלתאריה לא דיברה על כך, הסילוק המסתורי ולאחר מכן הרצח של אחותה הבכורה, שהיתה קשורה אליה מאד בגיל צעיר יותר (יש אומרים, שהיא זו שלימדה את רלתאריה להשתמש בחרב) השפיע עליה מאד, ושינה אותה לנצח; הגם שבאורח רשמי היא נשאה את הדברים בפנים חתומות וב"צער אנמ'ירי מאופק כמו שראוי שיהיה".

מאז המוות של אחותה וזמן קצר לאחר מכן, הדעיכה הסופית והמוות של אמה, רלת'אריה הפכה ליורשת הכס ולכוהנת האדומה הבכירה ביותר – כאשר לא כולם מאמינים שהדבר גובה בכוחות כהונה אמיתיים בעוצמה מספקת לכך.

בשנים הראשונות, היא היתה אכן מעורבת בהרבה בענייני הנמל וסביבתו, ולא פעם התנגשה עם אנשי אצולת הממון החדשה וגורמים אחרים, או ניסתה לתמרן ביניהם. ידוע, שבתקופת המלחמות הגדולות שהסתיימו בחורבן ממלכת אורגי הערפל, היא תמכה במתן עזרה משמעותית יותר לשכנים ממערב (אם כי הרבה פחות ממה שרבים מאורגי הערפל חשבו שהיה ראוי או הוגן לתת), כאשר רבים מאילי הממון ביקשו לשמור על נייטרליות, ולכל היותר להסתפק במתן מחסה לפליטים שהחלו לנוס מהחורבן של הממלכה המוארת.

כך או כך, מסיבות שקשורות ככל הנראה הן לפוליטיקה המקומית וליחסי הכוחות שהתהוו לאחר חורבן ממלכת אורגי הערפל (כולל ירידת קרנם של מסדרי האבירים המקומיים); הן לשנים החולפות עליה עצמה, לתככים ולחצים משפחתיים וגם לחובות ההולכים ותופחים שהחצר האדומה החלה לצבור, נראה שהמערכה בינה לבין אילי ההון הוכרעה, או שהיא הבינה להיכן הרוח נושבת, ובחרה בפשרה כל עוד ניתן היה להגיע לפשרה – והתוצאה היתה "הרפורמה הגדולה" שהפכה את הגבירה האדומה לשליטה בשם בלבד, אם כי היא נותרה סמכות דתית עליונה (הגם שבנמל ראלסורם, רבים מהמעמד הגבוה לפחות נוטים 'לנהל את חייהם כאשר האלים בשמיים והם על הקרקע, על כל הנובע מכך'), ועומדת בראש חצר מפוארת, שאילי ההון באדיבותם שילמו את חובותיה וקיבלו על עצמם – דרך "מועצת התשעה" לשאת בחלק מהעלויות שלה.

הרפורמה הגדולה, שאכזבה והרגיזה חלק מתומכיה היותר מסורתיים של החצר, כולל אך לא רק האבירים של נמל ראלסורם, אפשרה למראה הבכירה להביא לחצר באורח רשמי גם את בניה הזכרים, שיש טוענים שלפחות אחד מהם הזכיר לה – במראה שלו או בתכונה מתכונותיו – משהו מימים ישנים ושמחים יותר.

מתנגדי המהלך, מצידם, מעבר לטענה שהחצר שהיתה פעם מקום קדוש שרוח ההשתקפות האדומה שרתה עליו, הפכה ל"לול תרנגולים" רועש, נהנתני ומלא בתככים קטנים ועלובים, מצביעים גם על דמותו המפוקפקת והשנויה במחלוקת של הנסיך הצעיר יותר ורעייתו הדרומית – בתו של קוסם שלקח חלק חשוב ביצירת גדודי האנ'גורג וחורבן ממלכת אורגי הערפל – ורואים בו וברעייתו סכנה לבית המראות המקודש, ולנמל ראלסורם בכלל. מנגד, כמה מאילי הממון וחוגים נוספים מלחשים, ש'ההסדר' של הרפורמה הגדולה תוקפו יפה רק עד שהגבירה רלתאריה תעצום את עיניה – ואז יהיה מקום לדון בביטול החצר כס השקיעה והזריחה בכלל, או לפחות בשינוי דרסטי נוסף ומרחיק לכת בהרבה שלו.

אופי והתנהגות

רלתאריה נחשבת כיום, בעיקר עבור מי שלא הכיר אותה לפני יותר משנות דור, ל"סבתא מפוארת וחדת לשון"; מנהלת תקיפה של "לול תרנגולים מהודר" – שוקק חיים, רגשות ויצרים, שרק מעט מאד מהקדושה והיראה של שנים קודמות נותרו בו – ממש כמו הברק של האבן הקדושה, שהפך לנוגה עמום, ורבים תוהים האם יכבה סופית כאשר הגבירה תעצום את עיניה.

החובות הרבים שלה – מארוחות מפוארות, עמידה בראש טקסים מורכבים (אם כי כיום, כוהנות צעירות יותר עושות את רוב המלאכה, כשהיא מסתפקת בנוכחות או ניצוח על הטקס), קבלת משלחות, ולעיתים אפילו ניצוח על איסוף תרומות עבור אביונים ופליטים (שנמצאים בשפע, בעיקר ברבעים המפוקפקים יותר של העיר העצומה), תופסים חלק ניכר מזמנה, כך שרק מפעם לפעם אפשר להתקל בה באורח שמאפשר לשוחח איתה באורח רשמי פחות ולשמוע משהו מהלשון החדה שאפיינה אותה בתקופות קודמות.

נראה, שהמעטים שניהלו איתה שיחות כאלו אומרים שהיא עודה חדה, וגם מעט מרירה; כי יש לה אמירות שנונות מאד לגבי כמה מצאצאיה או שארי-בשר ושאר מקורבים עליה; דעות מגובשות ומשעשעות למדי בענייני התקרובת שמוגשת בחצר, לעומת מאכלים עממיים יותר שכיום אסורים לה; ולעיתים נטייה לשקוע בהרהורים וזכרונות על אנשים שכבר אינם בין החיים, לרבות מאהבים ובני זוג שלה מתקופות מוקדמות יותר.

מספרים, שהגבירה האדומה ניהלה בעבר חיים – וגם חיי אהבה – סוערים למדי מתחת לרשמיות אנ'מירית קרירה שעליה למדה להקפיד; והיו לה לא פחות מעשרה מאהבים בתקופות שונות – מה שהתבטא גם בשלל הצאצאים שהעמידה, שבאורח רשמי כוללים לא פחות מחמש 'נסיכות בוהקות' ושני צאצאים ממין זכר, שאחרי הרפורמה הגדולה זכו בתואר 'נסיכים בוהקים' (ויש אומרים שיש נוספות או נוספים שלא מוכרים כיום בחצר, מסיבות כאלו ואחרות, או שמתו לפני הרפורמה הגדולה שקיבעה ו'עשתה סדר' במעמדות ובתארים בחצר. יש המרכלים שמפעם לפעם, בעיקר לאחר שהיא חשה עייפה לאחר צורך לתווך או 'לעשות סדר בלול', היא ממלמלת בציניות שאולי היתה צריכה להקפיד יותר על צריכת 'שיקויי ירח מר' בימי עלומיה.

טוענים, שלמרות המתיחות בין חמש הנסיכות והתחרות ביניהן, שגולשת מפעם לפעם לפסים מכוערים – וזה עוד לפני שמתערבים הנסיכים, כמו גם הצאצאים (נכדותיה ונכדיה של המלכה, שמגיעים למניין של כמה עשרות, באורח ש"לא היה מבייש שבט של אנשים אדומי-שיער שאינם אנ'מיריים, לפי כמה מהאנשים שאינם מחבבים את החצר) – אף אחת מהבנות שהולידה המראה הגדולה, או הבנות שלהן, אינה נחשבת יורשת אמיתית או בעלת עוצמה אדירה מספיק לכוחות הכהונה של כתר השקיעה והזריחה, דבר שממלא את הגבירה לא רק במרירות, אלא אולי גם בפחד הולך וגובר.

חזרה לאינדקס ערכים מארצות שונות

כתב וערך: גדעון אורבך, ‏2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כלשהי אסורים בתכלית, בלא היתר מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש פרטי שלא בתשלום.

[1] אבן אפית מדרגה 5, נחשבת כאבן הקדושה ביותר להשתקפות האדומה.