גנרל גלתארן קור-רולקורה

גלתארן (61) שמשמש מזה שנים כמפקד כוחות 'צבא היבשה' של נמל רל'סורם, הוא מצביא לשעבר, נצר למשפחה עתיקה שנמנתה על תומכי מסדר קלדוריל, שכמה מבניה, קרובי משפחה רחוקים שלו, עדיין משרתים כאבירים במשרד. גאלתארן לעומת זאת, כיום אחד מחברי 'מועצת התשעה' שנחשבת לשיטה האמיתית בנמל ראל'סורם, חרף העובדה כי במלחמה הגדולה שימש כמצביא שלחם ביחד עם אורגי הערפל כנגד 'שבעת העממים מהדרום' – ואולי דווקא מהסיבה הזו, הלך לקצה השני, וכיום הוא האויב המושבע ביותר של אורגי הערפל ו'הבריתות הישנות' במועצת התשעה.

גלתארן הוא גבר גבוה ורזה, בעל שיער בלונדיני שהחל להדלדל, זיפי זקן בהירים שכמעט לא האפירו, פנים צרות עם ארשת פנים חמורה, כמעט נזירית. למרות העושר הרב שהשיג, הוא מסתובב עם בגדים פשוטים יחסית ושרשרת כסף חבוטה שניתנה לו בצעירותו. הוא אינו נשוי ואין לו ילדים, וכמעט אין לו שארי-בשר קרובים – בין היתר משום שבינו לבין שארי-בשרו שחיים עדיין ליד טירת קל'דוריל שורר נתק מוחלט. לדבריו, הוא בז לקשרי דם, ויוריש את נכסיו ומעמדו בבוא-היום למי שימצא ראוי לכך.

גלתארן, שנולד למשפחה שהיתה קשורה לאורגי ערפל, ואחותו הבכורה (שכמוהו, היתה חסרת ילדים ומתה לפני כשני עשורים) היתה אבירה ומפקדת זוטרה במסדר קל'דוריל, החל את דרכו כתומך נלהב של 'הדרכים הישנות'; הוא בילה את רוב שנות המלחמה הגדולה בחזית, כשהוא נלחם בראשות כוח קטן לצד אורגי הערפל; נפצע פעמיים, נפל בשבי (ויש אומרים שגם עונה, אבל שוחרר בהתערבות של אחד מאבירי מלרוסקוס שרחש כלפיו כבוד) – ולאחר המלחמה, התבודד מספר שנים הרחק מהנמל הגדול, לפני שחזר וחשף את עמדותיו ודעתו, שהשתנו מהקצה אל הקצה.

זמן קצר לאחר-מכן, ירש את הונה של דודה רחוקה ועשירה שהלכה לעולמה (יש אומרים, מנודה למחצה מסיבות שכיום מעטים זוכרים), חזר לשירות נמל ראלסורם ובסופו של דבר מונה למפקד של הכוח הצבאי שמופקד על הגנת נמל ראלסורם מהיבשה – וככזה, זכה – מסיבות שקשורות במסורת סבוכה ומעט תככים ומאבקי כוח פנימיים – גם במושב ב'מועצת התשעה' (הגם שרבים טוענים כי לפי המסורת הנכונה, המושב צריך להיות שמור דווקא למפקד הצי).

כיום, גלתארן מחזיק הן במשרתו הצבאית, והן בבעלות על קוי אספקה שקשורים לכוחות החמושים של הנמל (הוא נוטה לעקם את האף בעניין, כאילו 'נאלץ לרכוש אותם בניגוד לרצונו', ולהשאיר את רוב ההתנהלות שם בידי הכפופים לו), ומנגד, מחזיק בחצי מהבעלות על סדנת יצירה גדולה לאבנים יקרות ותכשיטים, שהוצאה למכירה לאחר שגילדת התכשיטנים העתיקה של נמל רל'סורם פשטה את הרגל, והזכיונות והנכסים שלה הוצאו למכירה פומבית – מעשה שיש לגבי לא מעט תהיות ומשקעים שלא נעלמו גם ארבע-עשרה שנים לאחר מעשה.

גלתארן חי כמעט לבדו בבית הגדול שרכש, מוקף במשרתים שיראים מאד מהקפדנות שלו והתקפי הזעם שלו; אולם זוכים לתשלום ולתנאים שהם מעל ומעבר למה שאפשר לקבל בבתי אצולה אחרים מאותו דרג, ורבים מהם, למרות הפחד מאדונם, נוטים להתגאות בעצם העובדה שהם נמצאים בשירותו.

הנפשות הקרובות ביותר אליו, כך מסופר, הם שניים מבניהם של חברים ישנים ליחידה שלו, שנותרו יתומים ופחות או יותר 'אומצו' על-ידיו באורח לא רשמי, שמתחרים ביניהם על ניהול חלק מהעסקים שלו, אבל אינם נוטים לגור בביתו של פטרונם או לשהות בו מעבר להתארחות לימים ספורים פה ושם; בת ממזרה שנודתה מהחלק השנוא של משפחתו, על מעילה בערכים הישנים של מסדר קלדוריל, ועוד כמה אנשים שאסף מכאן ומשם.

שנאתו היוקדת של הגנרל לאורגי הערפל ולכל בני-בריתם היא מן המפורסמות, וידוע לכל שהיא מעל ומעבר שאלות של כדאיות, מסחר או רווח. הוא מתעב אותם ואת הבריתות הישנות באורח קנאי ובלתי מתפשר אפילו מבן-בריתו ושותפו לעמדות הפוליטיות, לורד אלסארד קור-טילריניל.

בעוד שאלסארד, הימאי לשעבר עם הצחוק הרועם, מתייחס לעניין אורגי הערפל כעניין של עסקים ומה שכדאי לעשות, ומתבל את דבריו לא פעם בבדיחות, כשהוא מדגיש שאין לו שום דבר אישי נגד 'אוגרי הערפל', ואלו מהם שירצו יוכלו להשתלב בעידן החדש, גלתארן מדבר בקול שקט, לעיתים כמעט בלחש, קולו ועיניו בוערים משנאה. אורגי הערפל הם עבורו האויב, יצורים צבועים ומנוונים שלא היו ראויים מעולם לברית עם האימפריה האנ'מירית, וכעת זוממים מזימות מרושעות נגדה, בכדי לנסות להשיב את הממלכה הרקובה שלהם על כנה.

הסיבה בגללה מי שלחם באומץ לצד אורגי הערפל, איבד חברים במלחמה ונפצע בעצמו במהלכה, פעם אחת באורח קשה, בפגיעה שלא החלימה לגמרי עד היום, הפך את טעמו והפך לשונא הקנאי ביותר שלהם ושל התומכים שלהם כיום, אינה ידועה באורח מדויק, ויש בעניין ניחושים והשערות שונות – כאשר הגנרל עצמו אינו נוטה לנדב מידע, ואם ישאל יענה בהרצה ארוכה וזועמת על רשעותם של אורגי הערפל ("אין בזה שום דבר אישי, רק עובדות שכל מי שאינו שוטה גמור וארור יכול לראות!") – מהרקבון שלהם שהחל עוד לפני שהאנ'מירים חצו את הים, ועד לשמועות החדשות על לורד סורר של אורגי ערפל בצפון שזומם מזימות נגד בני האדם, ומוכן להתחבר בברית עם יצורים מרושעים לשם כך.

יש הטוענים, שנכווה מהסרבול, הנוקשות והיהירות של אורגי הערפל שלצידם נלחם בצעירותו, והוא מאשים אותם ואת הנהלים הסבוכים שלהם בתבוסה, ובעיקר בדרך בה חברים קרובים נפלו לנגד עיניו; יש האומרים שמישהו הרעיל את מחשבותיו בעודו בשבי, ואולי שדברים קשים שארעו לו שם, קשורים בבגידה של אורג-ערפל ש'זימר' והסגיר סודות כמוסים כדי להציל את עורו; ויש הטוענים כי יסוד הדברים טמון במאורעות שארעו עוד לפני המלחמה – כאשר גלתארן, אז עדיין אביר צעיר ונלהב, חיזר אחרי אורגת ערפל יפיפיה בשם מירסיריל דל-רית'סילרה (ששרדה גם היא את המלחמה, וכיום היא שוכנת – הפלא ופלא – בטירת קל'דוריל), וזכה להשפלה צוננת ממנה, או מבני משפחתה היהירים שלא היו מוכנים ולו לחשוב על זיווג הדם הטהור ו'הנדיר בסגולותיו' של העלמה המיוחסת עם בן-אדם, גם אם אנ'מירי ממוצא אצילי.

חזרה לאינדקס ערכים מארצות שונות

כתב וערך: גדעון אורבך, ‏2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כלשהי אסורים בתכלית, בלא היתר מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש פרטי שלא בתשלום.