|
אבנוני
סלע תיאור כללי | יצורים דומים | קרב ונתונים יצורים
דומים או קשורים לאבנונים דוש'קובדי:
קיימות אגדות על רוחות מערה רעות (לפי גרסה מסוימת, שרידים מנשמות של יסודנים
קטולים, ולפי גרסה אחרת שדים מוזרים שהכוהני הדוש'מא זימנו בעבר הרחוק ממימד
אחר), שיכולים להתחפר בתוך בליל של בוץ ואבנים לוהטות, ולצאת משם בדמות שמזכירה
גרסה מגודלת ומאיימת יותר של אבנון, שמתוך גופו לא אחת בוקעים אדים לוהטים,
ועיניו זוהרות באדום. יצורים כאלו
עשויים לא פעם להיות קשוריםלאוצר או לעורק מתכת עתיק, עמוק מתחת להרים; או
לחלופין, להשתלט בעורמה על להקות קטנות של אבנוני מערה 'אמיתיים' ולהפוך אותם
לשומרים ולמשרתים שלהם. בניגוד לאבנונים רגילים, לדוש'קובדי יהיו לא פעם לחשים
רבי עוצמה הקשורים לאש, כולל זימון ושיגור סלעים לוהטים, הפיכת אדמה לבוץ לוהט
וקטלני, ואפילו חזיזים וכדורי אש. אבנוני קרח: יצור
אגדי, שנחשב לקרוב-רחוק, וככל הנראה לגרסה אל-מתה של אבנון מערה. היצורים האלו,
נראים כמו אבנונים בהירים מאד, שמקרוב אפשר לראות שהם מצופים במעטה של קרח ושלג;
עיניהם בוערות בלובן מסמא של סופת שלג; הם אינם משתמשים בדרך-כלל בכלי-נשק, אבל
מגעם הוא כפור ממית, ולא פעם הם עשויים להקים את הקורבנות שלהם או מקצתם בתור
גופה מהלכת שנשלטת על-ידם. מסופר שבניגוד לשארי בשרם, הם אינם מחבבים מנהרות
עמוקות, ואולי אפילו מפחדים מפסלי אלת החזיר (או לפי גרסאות מסוימות, מחזירים
בכלל - כולל ובעיקר מחזירי בר הרריים שחיים בהרים) ומהבוצמזין הלוהט; תחת זאת,
הם משוטטים בשלג העמוק שעל הרכסים הגבוהים, בעיקר בלילות של שיא החורף, ותרים
אחרי קורבנות - אבנונים, בני-אדם ואפילו עוגים (או דוש'מא); מסופר, שלעיתים הם
מסתתרים מפי אור היום, או אולי גם מקורבנות פוטנציאליים, כשהם נופלים ומניחים
(או קוראים) לשלג לכסות אותם, עד שהחשיכה והקור יהיו מספיקים כדי לבקוע משם
ולחזור לשוטט. האגדה על
אבנוני הקרח, עתיקה כנראה עוד יותר מבני-האדם שהשתכנו על רכס קאראנסיל, ויתכן
שהיא הולכת אחורה, למלחמות הקדומות בין הדוש'מא לשדי כפור שכוחים. יתכן שכאשר
אותם שדים קטלו אבנונים מגודלים שלחמו לצד הדוש'מא, הם הקימו הקימו אותם להלחם
כנגד יוצריהם. אבנוני קרח לא
נראו עידן ועידנים בבקעת קיירן, והאגדות עליהם שמורות בדרך-כלל לתושבים של
הרכסים הגבוהים והמנזרים העתיקים שעליהם; סיפורים, שכמה מהם התגלגלו מפיהם של
סוחרים שירדו מהרכסים לסחור ב'חצרות הגרניט' שמתחת למצודת קארן א-ת'אל. כלבי טחב:
גרסאות קטנות יותר של בהמת הטחב, שיש הסבורים כי הן נולדות מביצי-סרק שהיצור
הגדול יותר מטיל – ואותן יודעים כמה משבטי האבנונים יודעים להפרות, ולהשריץ מהם
חיה עקרה וחסרת מין, אבל יעילה מאד בדרכה. כלב הטחב אינו
עולה בגודלו על כלב בינוני; רגליו דקות ושעירות, כאשר הקדמיות דומות לאחוריות;
בניגוד לבהמת הטחב, הלשון שלו קצרה יחסית, ונופלת מפיו כשהיא מתפצלת לשלוש או
ארבע אונות בשרניות, שאינן יעילות כנשק או לחפירה – אם כי שיני המחט הדקות
והחדות שלו יכולות לשמש כנשק יעיל, גם מול יצורים גדולים ממנו בהרבה. גם קרן-האף
שלו מנוונת, ונראית כמו שורש גמיש ושעיר, שאינו חזק מספיק כדי לשמש לנגיחה או
דקירה. מנגד, הצמר שלו מפותח ועשיר בהרבה משל בהמת הטחב, ומכסה למעשה את כל גבו
וגופו, מלבד הבטן, כשהוא עולה כלפי מעלה ויוצר רעמה שופעת מסביב לראש. |
כתב וערך: גדעון אורבך, 2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כלשהי אסורים בתכלית, בלא היתר
מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש
פרטי שלא בתשלום.