פרק שני: עם האוכל בא התאבון
חלק ג'
חזרה
לפרק קודם | מעבר לפרק הבא | חזרה
לאינדקס של הקמפיין | מעבר
לדף הפייסבוק של מלסטרה
|
כניסה לאגף הגנזכים הדמויות מתארגנות לחלק האחרון של המשימה
אחרי הפסקה קצרה, שבה ראנסיל בוכה על חברתה הקרובה מהכנופיה. היא נושאת עליה
הספד קצר, מנסה לשאת תפילה לזכרה, ומתלבטת איזה אל היה מוכן לקבל מישהי מסוגה של
'מחצלת'. ריינואורין מנסה לנחם אותה (היא לא ממש יודעת איך, מעבר לזה שגם היא
איבדה אחות בנסיבות מזוויעות, ומסוגלת לחשוב בעיקר על הבטחות לנקמה אכזרית
ויסודית בקניבלים הנגועים שרצחו את 'מחצלת' ובמי שהפעיל אותם), ומית'נורן ניצב
על המשמר בפנים קודרות, וממלמל שהוא חש רוע גדול שורץ בצד השני. הדמויות שמות לב ששני המלווים שלהם –
הקוסמת ריי'נואורין והסייר אורג-הערפל מית'נורן, עסוקים יותר ביותר בלקנטר אחד
את השני. מאחורי דלת הגנזך, יש לא חדר אוצר אלא
אגף סודי שלם שהיה פעם מפואר מאד: מסדרון ארוך שבתוכו קבועים שני זוגות של דלתות
שהיו פעם נעולות ונפרצו בכוח. האגף כולו הוא מעין צומת T עם ראות לקויה. מה שפעם היה
מהודר ויפיפה, כעת כולו מושחת בברוטליות, מצחין ושורץ רפשים. נראה שהקניבלים
הנגועים השתוללו כאן והרסו כמעט כל דבר שלא הצליחו לבזוז – כולל עיטורי קירות,
תמונות ורהיטים; ובשלב מסוים – עוד לא ברור בדיוק איך – המקום התמלא ברפשים
שתקפו גם את הקניבלים. מיד אחרי הכניסה, בין שתי הדלתות
הראשונות, הדמויות מבחינות בגוויה של קניבל נגוע שכל החזה שלו נוטף עיסה ירוקה
שרפשים זעירים שורצים בה. הערת
השה"ם על האיזור והאתגר:
מיד לאחר הכניסה של הדמויות, בדיקת אבחנה בסיסית נותנת לחבורה את המידע הבא: ·
כל החדרים הצדדיים (הדמויות רואות דלתות לארבעה כאלו
במסדרון שמהווה את ה"גזע" של צומת ה-T של האגף, או לפחות רובם,
שורצים רפשים מסוגים שונים. הדלתות פתוחות למחצה כי נפרצו כבר, כך שהרפשים
יכולים בהחלט לצאת למסדרון. ·
יצור גדול, כנראה ספק אדם ענקי וספק רפש מבעבע, צועד
בגמלוניות במסדרון הרחוק (ה"כובע" של ה-T), כנראה בין שני חדרים שיש
בשני הקצוות. הוא איטי, ממלמל חלקי דברים שמהולים בבעבוע, כאילו הוא מדבר בפה
מלא שמן; ומדי פעם כשהוא מרים את הקול, הרפשים מסביב רוחשים ב"תשובה".
הרמז לחבורה:
לתזמון והמיקום של הקרב נגד היצור הזה יש משמעות קריטית. הוא כנראה מסוגל להפעיל
קריאה שתזעיק אליו את כל הרפשים בטווח די גדול מסביבו. לכן, המקום הגרוע ביותר
להלחם בו זה בלב הצומת. רנ'סיל מנסה לצותת, ושומעת קטעי מילים
במלמולים של היצור הענקי, כמו "זה לא הוגן" ו"אני מלך, מלך
גדול... השופט האפל בעצמו אמר..." "אני מלך... לא כמו אמא'לה
העלובה..." "גנבים, בוגדים... אני ארטש... מעיים שלהם אני
אמצוץ-" הדמויות מחליטות, בלי לבחון היכן בדיוק
היצור הגדול נמצא, לשרוף את הגופה של הקניבל שמוטלת במסדרון, כדי שלא יזמן או
יהפוך למשהו. למזלה של החבורה, גלגול אקראי של מיקום
היצור הגדול באותו רגע מראה שהוא באחד הקצוות של המסדרון, כנראה ליד דלת שנמצאת
שם, כך שהוא רחוק מהצומת ויעברו כמה סיבובים עד שהוא יעבור שם ויבחין בלהבות. הקרב הגדול
במסדרון הכניסה לעומת זאת, ברגע שהדמויות מבעירות את
הקניבל המת, הסליימים בשני החדרים הצדדיים הסמוכים לכניסה חשים את הלהבות
ותוקפים משני הצדדים. חלק מהם הם סליימים ירוקים יורקי רעל, שכאשר הם הודפים
בהצלחה התקפה, הם מתפצלים לסליימים קטנים יותר; מהצד השני מגיעים סליימים
זהובים-ירוקים מנומרים או סימביוטיים עם עובש רעיל, שמשפריץ מהם כאשר הם נלחמים.
מאותו כיוון, מגיע גם סליים סגול איטי רוחש אנרגיה קסומה פראית, מהסוג שהדמויות
כבר למדו שקרב פנים אל פנים איתו הוא יותר מקטלני. מתפתח קרב בין הצדדים; הדמויות סופגות
מספר פגיעות, אבל הקרב נוטה בבירור לטובתן. אז, לאחר שלושה-ארבעה סיבובים, היצור
הגדול מגיע לצומת, ומאחר והוא רואה באד המצחין הרבה יותר טוב מהדמויות, ושומע גם
את קולות הקרב, הוא נעצר, נוהם ומתחיל להתקרב. לאחר סיבוב נוסף, כשהוא מבין סופית
שהדמויות נמצאות ליד הדלת, הוא מנופף בפטיש הענקי שלו, צועק שוב שהוא המלך וכולם
בגדו בו, ומשמיע קריאה רועמת שמזעיקה את כל הרפשים בטווח גדול מאד. מאחר והדמויות כבר נלחמות ברפשים משני
חדרים, מה שמגיע ביחד עם היצור העצום זה הרפשים משני החדרים הרחוקים יותר בהמשך
המסדרון מדלת אחת, מגיעים רפשים לבנים
של אנרגיית כפור, ומהשניה, קצת מאוחר יותר, מגיעים לא פחות מארבעה רפשים סגולים
קטלניים ואיטיים. בין לבין, לפני שהיצור מתחיל להתערב
בקרב, החבורה מתגברת על רוב הרפשים שתקפו קודם. הרפש הסגול המתקרב נפגע מהתקפות
שונות, ואז מקללת קרח אכזרית שריי'נואורין למדה מהחפצים הגנובים של קוסמת הכפור
קאהל'סילרה – היצור הפגוע מתכסה בקרח, ומנסה להאבק בו; ריי'נואורין מחייכת את
החיוך המתוק והאכזרי ביותר שלה, מפטירה משהו כמו "שלום ולהתראות,
מתוק" – ומשגרת ביצור הקפוא והחלש פטיש כוח שמנפץ אותו למאות רסיסים קטנים. כאשר היצור העצום מתקרב, הדמויות יכולות
לראות אותו טוב יותר. הוא היה בעבר אביר של אבאריל, ועדיין
נושא עליו שריון קשקשים קרוע עם סמלים; משהו שינה אותו, וגרם לו להתנפח ולהגיע
לגובה של כ-2.5 מטרים; הבטן שלו תפוחה ומבעבעת מאחורי קרעי השריון והאפודה;
העיניים שלו זוהרות בסגול חסר אישונים והלוע שלו מורחב. היצור מתקדם בצעדים
גדולים קדימה, מקדים את הרפשים שיוצאים מהחדרים הצדדיים. קל'ריס חשה קדימה
להתייצב מולו, ורנ'סיל מנצלת הזדמנות ונעלמת בצללים. היצור – שהדמויות מזהות אותו כאביר
המרושע מורפרין, בנו של בעל הטירה שחזר באורח פלא ממסע המלחמה של לאנתוריון הבן
(שלכאורה אף אחד מלבד ניצול בודד לא שרד ממנו), שואג שוב שהוא מלך, ומתקיף את
קל'ריס במהלומה כזו של פטיש, שיכולה להעיף פר באוויר; למזלה, הוא מחטיא בצורה מבישה,
והיא מחזירה בהתקפת נגד שפוצעת אותו קלות. הערה:
במהלך כל הקרב הארוך הזה, השה"ם סבל מקוביות נוראיות. נדמה לי שיותר מ-80%
מגלגולי ה-1ק20 שלי הוציאו תוצאה של 8 ומטה. למעשה, זה אחד הדברים שמנעו סכנה
ממשית מאד ל-TPK, כי החבורה הצליחה
למעשה להזעיק כמעט את כל היצורים באיזור בבת-אחת או כמעט בבת-אחת. למעשה,
הטעות הראשונה (להצית גופה באמצע המסדרון ולמשוך רפשים) הגנה עליהם במידה
מסויימת מהטעות השניה (להשאר להלחם במקום שנמצא בטווח הראיה של מורפרין המעוות,
ברגע שהוא יגיע למרכז ה'מסלול' שלו במסדרון השני) – משום שלחבורה היו 3-4
סיבובים להלחם ולפגוע קשה ברפשים משני החדרים הסמוכים, לפני שמורפרין וכל האחרים
הצטרפו לקרב. ראנ'סיל יוצאת מהצללים מאחורי מורפרין, ודוקרת
מאחור בפגיעה מוצלחת שמורידה לא מעט נקודות פגיעה ליצור, והקרב שדעך קודם מתחדש
במלוא העוצמה. מורפרין מכה עם הפטיש הענק שלו, שמסוגל גם למכות חבורתיות וגם
להתמקדות כבדה יותר על יריב אחד; כל פעם שהוא נפגע, נוזל מהפצעים שלו סליים
זעיר, עם נק"פ 1, אבל דרג"ש גבוה שגורם נזק כבד כל פעם שהוא פוגע. בנוסף, הסליימים הלבנים יורקים קרח שפוגע פה
ושם בדמויות, מזיק ומאט אותן. קל'ריס וראנסיל מתמקדות באביר המעוות
העצום; ריי'נואורין שולחת את רוב הקסמים שלה בסליימים הרחוקים יותר, בעיקר
בארבעת הסליימים הסגולים שמתקדמים באיטיות רבה, אבל ברגע שיגיעו לטווח פנים אל
פנים, עלולים לעשות נזק לא שפוי. מית'נורן פוסח על שתי הסעיפים, וממילא
סובל ממזל רע ורבים מהחיצים שלו מחטיאים או נהדפים. בנקודה מסוימת, הוא בוחר
לציית לקריאה של קל'ריס להצטרף להתקפה על המפלצת הענקית, ולא לזו של ריי'נואורין
שמבקשת סיוע בפגיעה בסליימים הסגולים הפצועים. ריינ'ואורין מתוסכלת, ומלגלגת
עליו ועל "אורגי הערפל שיודעים לקלוע בשערה ממרחק עצום", מה שגורם
למית'נורן להסמיק מאד. ("זה מה שקורה למי שמקשיב
לקל'ריס"!). בשלב מסוים, מורפרין נכנס לטנטרום; הוא
מחליף את ההתקפות הרגילות שלו בשאגות איומות, שיש בהן ספק בעבוע וספק יבבה של
ילד מפונק; הולם ברצפה ובקירות, ומתחיל לגרום נזק הלם הולך וגובר לכל החבורה.
הדמויות לא מצליחות להפריע לו ולשבש לו את הריכוז, מה שעולה לחבורה בלא מעט נזק,
ומקרב חלק מהדמויות לנפילה, ביחד עם היריקות של הסליימים הלבנים שלא נפסקות. הדמויות נאלצות להשתמש בכל אמצעי ריפוי
או הגנה שיש להן כדי לשרוד, כאשר גם קל'ריס וגם ראנ'סיל קרובות מאד לנפילה.
הדמויות מחזירות בתמרוני נשק – כולל מצב 'קריעה לגזרים' של ראנ'סיל, וסדרת
התקפות מהירות של קל'ריס שביחד הולכות ומורידות את הנק"פ הרב שיש ליריב
הראשי. כאשר מורפרין מגיע לרבע האחרון של
הנק"פ שלו, הוא ממלמל שוב משהו על ההבטחה של השופט האפל, ומתוך הפצעים שלו
בוקעות זרועות תמנון סגולות, חצי-שקופות, שמשמיעות לחישות מצמררות נגד התודעה של
היריבים כאשר הן מנסות להכות וללפות דמויות מסביב. למרות כל ההתקפות הקטלניות, והעובדה שאחד
או שניים מהסליימים הסגולים הצליחו להגיע לטווח פנים אל פנים (עוד מבט קטלני של
ריינואורין במית'נורן), הקרב הולך ונוטה לטובת החבורה; היצור הגדול מוכרע בסופו
של דבר, ומתמוטט במלמול בכייני אחרון "אמא... אני מפחד..." כשהוא
מתחיל להתמוסס לעסיס רפשים ואדים סגולים לוחשים. אחרי עוד כמה סיבובים של קרב (שוב
קוביות מזעזעות של השה"ם, שגרמו לרפשים סגולים להחטיא התקפות קטלניות מטווח
אפס), הדמויות מכריעות את אחרוני הרפשים, ושקט מוזר יורד על המסדרון שמלא
בשלוליות בצבעים שונים, אדים וריח נוראי, עם שרידי השריון והנשק של מורפרין
המעוות. לצערן של הדמויות, אין עליו שום דבר בעל ערך ("גם כן מלך",
כפי שרנ'סיל מעירה בשילוב בין תסכול לציניות). החבורה מתארגנת ומלקקת את הפצעים; חלק
מהדמויות נמצאות כבר בדרגת התשה שניה או קרוב אליה, והעייפות ניכרת עליהן;
קל'ריס, למרות כשרון 'איש הברזל' וצורת הבניה שלה שנועדה לאפשר לה לשרוד קרבות
ארוכים, מגיעה לדרגת התשה ראשונה. בנקודה מסוימת, קל'ריס מתערבת כאשר לדעתה
ריינואורין מגזימה בקנטור של מית'נורן. הנימוק הרשמי הוא שהיא חוששת שרוחו של
הסייר (שלא הבריק בקרב הגדול) תשבר, אם כי נראה שקל'ריס לא מחבבת את הדרך בה
ריי'נואורין מלגלגת בעקיפין על ההחלטות הטקטיקות של קל'ריס במהלך הקרב. כך או
כך, קל'ריס מוחקת לריינואורין את החיוך מהפרצוף כאשר היא מעירה "יקירתי,
אולי לא כדאי שאת דווקא תלעגי למי שעשתה החלטות שגויות"[1]. החבורה מתלבטת קצת, משום שברור לדמויות
שהן יתקשו לעמוד בעוד קרב מסוכן. ראנ'סיל עייפה, כואבת (לא רק פיזית) וממורמרת.
בסופו של דבר הדמויות מחליטות לנסות לחפש בחדרים מסביב – אחרי הכל, נראה שהרפשים
שהיו בהם כבר יצאו לקרב ונהרגו, וחבל להגיע עד לכאן רק כדי לסגת, בעיקר כאשר
יתכן שהקניבלים לא הצליחו לרוקן את כל האוצר. החדרים הצדדיים כל החדרים הצדדיים במסדרון הראשון, מלבד
אחד, הושחתו בלא היכר על-ידי הקניבלים הנגועים שנראה שממש יצאו מגדרם, לא רק כדי
לבזוז, אלא גם כדי להשחית. הם ניפצו וקרעו לגזרים כל חפץ שאי אפשר היה לקחת,
ובמקומות מסוימים ממש עשו את הצרכים שלהם על יצירות אומנות וחפצים אחרים. "חדר
הנשים": על דלת החדר הראשון שהדמויות בודקות,
אדון הטירה הקודם הספיק לשים קרשים מצולבים עם שלט גס שאוסר כניסה
"לתמיד" לחדר. לפי המצב של הדלת, הקניבלים ואחריהם הרפשים (מכאן באו
הרפשים הירוקים) לא מאד כיבדו את רצונו. בחדר היו פעם רהיטים עם עיטורים אנ'מיריי
ותמונות עם נשים ופיות, שולחן הסבה קטן, מיטה ושולחן עבודה של תכשיטנית – כנראה
ליידי קורלת'יריה, רעייתו לשעבר של אדון האחוזה ואמו של מורפרין. על הקיר יש
תמונה קרועה ותלויה על מסמר אחד, בה צויירו האדון ורעייתו, כשהיא מחזיקה את
מורפרין התינוק בידיה; תמונות אחרות מציגות את הזוג מוקדם יותר, כנראה בזמן
האירוסין, כשהוא בשריון והיא מחזיקה טבעת מכושפת בוהקת על כף היד שלה – נראה
שבתמונה הזו התעללו עוד לפני שהקניבלים הגיעו; ומישהו כועס מאד נעץ בה חרב
שנשארה תקועה באריג. תמונה אחרת (או מה שנשאר ממנה) מציגה נוף מהת'ארילין ומטע
של דקלי פנינה. הדמויות מחפשות בין הקרעים והשברים, כולל
של כישור גדול ומכושף שעמד כאן פעם, ומגלות שהחדר שימש לא רק את קורלתיריה
ומלאכות התכשיטנות שלה, אלא גם אישה נוספת בשם אנ'סילד; הדמויות מוצאות שרידים
של קופסה מעוטרת שאדון הטירה קנה פעם לאותה אישה – אולי אחותו. בתוך ההרס והטינופת, הדמויות מחלצות את
הליבה המכושפת של הכישור, שבניגוד ליתר חלקיו כמעט לא ניזוקה, וגליל יפיפיה של
קטיפת כוכבים מית'ווארית. כמו כן, בין כל שרידי הספרים והגווילים שנקרעו לגזרים
ושימשו לעשיית צרכים, קל'ריס מוצאת כמה דפים שלמים יחסית, שעליהם דיאגרמה מורכבת
שהיא למעשה מתכון תכשיטנות שהגבירה קורלת'יריה כתבה או השיגה וניסתה ללמוד. זה מתכון שנחשב "עוצמה שניה+",
ודורש חומרי גלם יקרים בהרבה מתכשיט רגיל מעוצמה שניה, כולל שתי אבני גרזן ושני
אגליטים טחובים באיכות מתאימה לשיבוץ. התמה שלה קשורה למפלצת המכונפת האגדית –
דרקון העורב הואתארי, ויש לו שורה של כוחות אפשריים[2], כולל
בונוסים להתגנבות וחמיקה, מה שגורם לראנסיל כמעט 'להזיל ריר' ולהתחיל לתכנן איך
להשיג חומרי גלם שיאפשרו לקל'ריס וריינואירין להכין עבורה תכשיט כזה. חדר הגביעים: החדר השני (ממנו הגיעו הרפשים הזהובים)
הוא סוג של חדר הסבה עם שולחן מפואר ומדפים על מדפים של כלים מפוארים עם סמלי
המשפחה וסמלי אבאריל. כמו ביתר החדרים, הקניבלים השחיתו באכזריות ודקרו בחניתות
כל מה שהם לא הצליחו לקחת. בהתחלה, הדמויות לא מוצאות כאן כלום, אבל
בהמשך הדמויות מזהות מנעול-קיר שסוגר תא-אחסון סודי שהתחבא מאחורי אחת התמונות
ההרוסות למחצה. ראנ'סיל מנסה לעבוד על המנעול, מפעילה מלכודת, והחבורה מותקפת
בידי רפש גועלי שהסתתר מאחוריו – רפש זהוב-ירוק שבתוכו שרד פרצוף אנושי כמעט
שלם. הרפש הזה, שהיה פעם אנ'רוס – אחד המלווים
של מורפרין, שמר על חלק מהתבונה שלו, וממלמל דברים כמו "הם בגדו בנו...
בגדו בבוס מורפרי... את הנוצץ הגדול לא יקבלו... לעולם..." הרפש החצי-אנושי מסתער על הדמויות, כשהוא
נדלק בגוונים זהובים-סגולים, משחרר סביבו רעל וטבעות צל, אבל בסופו של דבר מוכרע
בידי החבורה. מנגד, הקרב גורם לראנסיל להכנס לדרגת התשה שניה. לאחר מכן, החבורה מוצאת בין השרידים שלו
ובחלל הסודי בו הוא שרץ גביע לא קסום אבל יקר (ראנ'סיל דווקא מרוצה מזה שהוא לא
קסום... היה לה די והותר מגביעים מכושפים עד לסוף חייה), שניתן במתנה שקשורה
לבית אצולה מקומי אחר, אליו נשלח מורפרין לחניכות כאשר היה בן עשר. כמו כן,
הדמויות מוצאות פסלון נחושת שלבש גוון סגלגל, של אדם מעוות עם זרועות תמנון ופה
ענקי. החבורה מחליטה לא להחזיק בו למרות
היכולות שלו, ולנסות לשבור אותו כדי להגיע לאבנים היקרות בתוכו (בכך למעשה
הדמויות מונעות מעצמן הכנסה של חפץ עם קללת צל חבויה ואכזרית אל תוך החבורה). כאשר
הפסלון נשבר, מתפוצצת מתוכו טבעת צל שפוגעת בדמויות, ואבן צל יקרה אחת בשווי 450
באן, שנשארה שלמה יחסית. חדר הקוסם
והפורטל: החדר הבא (ממנו יצאו ארבעת הרפשים
הסגולים), היה פעם מעין ספריה, וכעת נראה כמו אחרי פיצוץ קסום גדול – עם כמה
וכמה שרידים של קניבלים נגועים שנתפסו בו. האפלולית של החדר והספריות שנקרעו
לגזרים (וחלקן כאילו 'נשאבו') מוארת בזהרורים סגולים. הדבר היחיד שנראה שלם, זה תמונה של קוסם
זקן עם חיוך מסתורי, מבט פולח וגלימות כהות, עם סמל שנראה דומה לסמל הויברן של
המשפחה, אבל גם שונה. משהו בו מזכיר גם לראנסיל וגם לקל'ריס משהו או מישהו שהן
פגשו – ביחד או בנפרד, אבל הן לא מצליחות להיזכר מי זה היה ומתי זה קרה. התמונה
כאילו מתבוננת בדמויות, כאשר שני פמוטות עם נרות קסומים, כל אחד מצד אחר שלו,
מאירות אותו ואת הקיר סביבו. קל'ריס מציעה לראנסיל, שהפעם רק הגנבת
תשאר בחדר ותעסוק במלכודת, כאשר הדמויות האחרות ישארו במסדרון החיצוני תחת חסות
קיר – כדי שאם תופעל מלכודת, הן לא יפגעו. רנ'סיל ממורמרת (על קל'ריס, על הפקפוק
ביכולות שלה, שגם היא עצמה חשה בינה לבינה ובכלל), אבל מסכימה. החלק של החדר ליד התמונה אכן מלא בקסם;
אבל לא מהסוג שהחבורה חשבה. במקום מלכודת, ראנ'סיל חשה כוח רצון זר חזק; ומיד
לאחר מכן, האפלה בצד החדר מתגלה כסוג של פורטל שחור-סגול, שמתוכו מגיח פרח צל
מפלצתי גדול מאדם, בוהק בסגול-שחור, נע על גבעול שמתפקד כמו גוף. ראנ'סיל נתפסת בהפתעה; והיצור ממוטט אותה
בפגיעה ממוקדת אחת. הגנבת נופלת חסרת הכרה, והחבורה מזנקת ממאחורי הקיר (אגב מבט
קטלני של ריי'נואורין בקלריס) ותוקפת את צמח הצל לפני שהוא מספיק לוודא הריגה
בגנבת. הצמח מתגונן בהתקפות של קנוקנות סגולות
קוצניות; חזיזי צל מורעלים ויכולות נוספות, אבל בסופו של דבר הדמויות מכריעות
אותו, ומקימות את ראנ'סיל החלשה מהרצפה. הגנבת קמה על הרגליים – אבל נכנסה כעת
להתשה מדרגה שלישית, שמחלישה אותה מאד[3]. מהצמח נופל חלק מהפרח שלו, שכעת נראה כמו
גולה נוצצת בכוחות צל קסומים. לאחר דין ודברים בין הדמויות, נראה
שהמנגנון של התמונה הוא לא מלכודת, אלא מעין מאבק כוח רצון קסום בינה לבין הדמות
שתעיז לנסות להתרכז בה. נוכח המחשבה שעדיף מטיל לחשים שיעשה את זה, ריי'נואורין
מתנדבת לעשות את זה. ראנ'סיל מתרחקת – מבחינתה, היא מיצתה את המקום הזה ולא רוצה
להכנס לשום קרב נוסף, אם היא לא חייבת. מתחיל מאבק בין ריינואורין לתמונה,
שמשחררת כוחות צל ופותחת פורטלים נוספים מהם מסתמנים עוד צמחי צל שיורקים עליה
חזיזי צל; קל'ריס מוציאה את המגן שלה, ועושה ככל יכולתה להגן על ריי'נואירין, עד
שהקוסמת מצליחה לשבור את הרצון של התמונה; הפורטלים דועכים ואיתם צמחי הצל
המפלצתיים, והדמויות מוצאות תא אוצר מאחורי התמונה, שהקניבלים לא הגיעו אליו. בתוך התא יש שק עם לא פחות מ-80 מטבעות
זהב טהור (שוות 2000 באן), ומקל קטן בצבע סגול עם צללים מרצדים. הדמויות מגלות,
שהמקל והגולה הם שני חלקים של שרביט קסמים רב-עוצמה, שמקנה עמידויות לקסמי נזק
ולקללות, מנעול לחש מהיר ומשופר, יכולת קללת נגד מהירה, ובונוס לנזק של לחשים. במצב הזה, רנ'סיל מוותרת על הגולה הסגולה
שנראתה קודם כטרינקט, וריי'נואורין מקבלת בשמחה את השרביט לשימושה. חדר המראה
הקפואה: החדר הצדדי האחרון במסדרון הכניסה לגנזך
היה פעם סדנה של תכשיטן, שהקניבלים הרסו לגמרי, ניפצו את הכל ובזזו ביסודיות.
מכאן הגיעו הרפשים הלבנים, והאוויר כאן עדיין צונן מאד. קל'ריס שומעת מעין קריאה
חרישית בשמה, שמובילה למה שנראה כראי מנופץ למחצה (מתגלה שהוא לא שבור, אלא שרוט
ומרוח בטינופת), שלידו שני מעמדים עם קטורות כבויות. לידו, יש ערמה של סחבות
שהיו פעם בגדים. החבורה, ובעיקר רנ'סיל, לא מתלהבים
במיוחד מהרעיון להתעסק עם הקריאה, אבל בסופו של דבר קל'ריס מנקה את הראי שמתחיל
לנצנץ באור בהיר וקר. במקום את הבבואה של עצמה, קל'ריס רואה בצד השני צוק מעורפל
ששלג נצחי יורד ממנו על קרקע קפואה, שם מכורבלת דמות אישה עם שיער לבן, פצועה או
חלשה וחסרת אונים. הדמות קוראת לעזרה, מספרת בקול מקוטע,
כאילו היא מתקשה לדבר, שבגדו בה, גנבו ממנה. הרוח הקפואה מיללת מאחוריה, ומאי-שם
עולה שאגה זועמת, אולי של יצור שדומה לאריה. הדמות ממלמלת בעצב משהו על
"נוכל וגנב" ש"השאיר אותה כאן, ומנע ממנה אפילו את המנוחה
האחרונה עם החברים שלה שהוחזרו לטירת נימראנסיר" קל'ריס מנסה לדבר איתה ולשאול שאלות.
האישה משיבה משהו מקוטע ולא לגמרי קוהרנטי עך כך ש"הם מחזיקים משהו שלא
שייך להם. הכוח שלהם... מחזיק אותי כאן, לענות לשאלות הטפשיות שלהם". ואז היא מאבדת הכרה וראשה נשמט על חזה,
ממש אחרי שהיא ממלמלת?: "מפתח... מנעול... שרשרת. תביאו
אותם לכאן ותדליקו את הקטורות. אדון החורף הארוך... בבקשה... אני אגמול
לכם-" רנסיל סקפטית מאד; מהמעט שהיא שמעה על
אדון החורף הארוך, כל הרעיון של להתעסק עם האישה הכלואה או הישות הזו לא נראה
לה. הדמויות האחרות לעומת זאת לא שוללת עזרה לעלמה במצוקה, שסובלת כאלו יסורים –
כל עוד יעשו את זה בזהירות. החלק העמוק של
הגנזך החבורה המותשת מעמיקה לתוך הגנזך.
ראנס'יל עייפה וחסרת מוטיבציה, ומודיעה שהיא תסתתר בצללים ולא תתערב יותר
בקרבות, אלא אם כן לא תהיה שום ברירה אחרת. הדמויות מגיעות להצלטבות בין שני
המסדרונת של ה-T, שם עמד עיטור
בדמות מגן אבן מרשים עם סמל הויברן משובץ האבן הכחולה של המשפחה, ומאחוריו מתפתל
הנחש של אבאריל – הקניבלים עשו מטווח חניתות על העיטור ועל התמונות שלצידו,
וטינפו את מה שנשאר בשתן וצואה. באחת התמונות הקרועות אפשר לזהות שלוש
דמויות: אבירה עם שיער בהיר וסמל של בית קור-רילמירן, קוסם צעיר בגלימות שחורות
(אולי גרסה צעירה יותר של הקוסם הישיש שהתמונה שלו היתה בחדר הצללים), ודמות
שלישית שהיא ללא ספק הלורד היוצר הראשון מבית אבאריל (סבו של הלורד הנוכחי) –
שלושתם עומדים בתנוחת נצחון מעל גופה של מפלצת שעירה שהם הרגו. המסדרון ("כובע ה-T") כרגע שקט
ונטול אויבים; הדמויות מבחינות שבכל אחד מהצדדים הרחוקים שלו, יש דלת גדולה. על
אחד הקירות של המסדרון יש סדרה של כ-20 רונות מורכבות, שריי'נואורין חשה מהן
קסם. יתכן שזה מנגנון הפעלה, אבל לדמויות אין שמץ של מושג איך להפעיל אותו – או
אם להתרכז ברונות – אז באיזה סדר, והן בוחרות לא לנחש ולהתמקד קודם בדלתות. חדר ההסבה החדר בקצה השמאלי של המסדרון מתגלה כחדר
ששימש למנוחה וסעודות פרטיות, והיה מפואר מאד, כולל מנגנון מתוחכם שהוציא אוויר
קריר מתוך נקבים בקיר. החדר הזה ספג את ההשחתה היסודית ביותר – לא רק מהקניבלים
והרפשים, אלא גם ממשהו שרבץ כאן, ומדי פעם כתש את כל מה שמסביבו בפטיש כבד. הדמויות מגלות 'קן רביצה' של יצור גדול,
שהשאיר אחריו שרידי מאכלים מרכיבים, קרעי תמונות – כולל תמונה מוכתמת בכתמים
חומציים צורבים (אולי דמעות מהולות בשמן רפשים) של הגבירה לשעבר והתינוק שלה,
שנראה שנקרעה כמה פעמים ואז הודבקה בידיים מגושמות וחוזר חלילה. בחדר יש גם שלושה כלובים גדולים, שנבלות
מרקיבות של מה שהיה בשניים מהם: זוחלים מכונפים צעירים עם עוקץ ארוך ומחודד,
מושלכות מסביב. אחד מהם שופד בחנית של קניבל, והשני מת מוות מלא יסודים ממגע של
רפשים. הדייר של הכלוב השלישי – כנראה מאותו סוג – אינו נמצא ואין כל סימן לגופה
שלו. על אחד הקירות יש תמונה של ילד בלונדיני
חמוד בן שמונה בערך, מחזיק חרב אימונים קצרה מעץ, ומתבונן בטבעת קסומה עם חריטה
של דרקון; התמונה נעקרה ממקומה, והחלל מאחוריה – שכנראה הוסתר בו אוצר, נבזז. הדמויות מהססות; קל'ריס חוששת מאד' מהקן
הגדול וממה שהיה בתוכו, אם הוא קשור לכלובים ולזוחלים המכונפים המתים. אבל שום
התקפה לא מגיעה, ומסתבר שגם המלכודת שהיתה על הגנזך מאחורי התמונה כבר הופעלה
(מטח של זיקים מכושפים קטלניים) בידי מי שהיה כאן קודם. בסופו של דבר, אחרי
אמצעי זהירות רבים שלא נתקלו בשום מלכודת, הדמויות מוצאות אבן חורף – אבן שלג
יקרה שטופלה בשער חורף, וקורנת כוח אור שכנראה צרב את הידיים של הקניבלים, ולכן
הם השאירו אותה מאחור. בתוך הזוהמה של הקן, הדמויות מוצאות מחרוזת קסומה עם
כוחות הגנה, שעוצבה עבור ילד, ורנ'סיל לוקחת אותה. חדר הנצחון על
הכת הירוקה החדר בקצה הימני של המסדרון הוא חדר
אובאלי שבתוכו שרידים של מזבח נצחון אנ'מירי ישן, עם מגשי קטורות ותמונות על
הקירות, שנראה כולו כמו חדר הנצחה לקרב שבו הכוחות של דלוסיה השמידו את כת
היהלום הירוק (מה שיצר בסופו של דבר את הג'ולים שהדמויות זוכרות מהכוכים מתחת
לטירת אבאריל). החדר הושחת מעט מאד, למרות שנבזז, ועל
הרצפה שלו זרוקות כמה וכמה גוויות של קניבלים נגועים שנשרפו כמעט עד עפר – הגם
שכלום מלבדם לא שרוף. התמונות מציגות באופן הירואי את הכוחות
של ההשתקפות הצהובה, ובאורח מטופש וגרוטסקי את אנשי הכת והכוהן שלהם. בולטת בו
אבירה יפיפייה עם שריון זהוב, שדומה לדמות שהחבורה כבר ראתה בתמונה בחלק אחר של
הגנזך. בחדר הזה שורצים שלושה רפשים "נגועי
שמש" ענקיים, שחלקים מהם מתנוצצים בזהוב-צהוב חיוור שעומד בניגוד ליתר הגוף
הכהה שלהם. החבורה מפתה את הרפשים לזחול לתוך המסדרון כדי להתקיף, ומכינה להם
מלכודת שגורמת ליצורים להתחיל את הקרב כשהם פגועים ומופתעים. מתחיל קרב שראנ'סיל נמנעת מלהכנס לתוכו
ונשארת בצללים; הרפשים מתחילים לזהור באורח בוהק ובוער יותר ככל שהם פוגעים או
הודפים התקפות, וכאשר האור מגיע לשיאו, הוא נפלט אחורה כמטח של חזיזי אש
מסוכנים. מנגד, הרפשים פגיעים מאד ללחשי הכפור של ריינואורין. הקרב קשה וגורר
התשה נוספת – כעת לא רק ראנסיל, אלא גם ריינואורין ומית'נורון נמצאים קרוב להתשה
שלישית, וקל'ריס קרוב להתשה בדרגה שניה. הדמויות מחפשות בחדר, ובין קרעי גווילים
וספרים שנהפכו על הרצפה, הדמויות מוצאות אפוס בחרוזים על משיהי בשם דארת'יליס,
שמוצגת כאבירה צעירה ויפיפיה בשירות הגבירה הזהובה של דלוסיה. רוב האפוס מדבר על
הקרב נגד אנשי היהלום הירוק וכמה מהם היא קטלה, כולל הדרך בה דקרה את כוהן הכזב
שלהם, וגרמו לו לברוח מיבב אל תוך המעמקים השחורים. בסיום יש משהו על גמול, וגם
על נישואין של דארתיליס – כנראה למורת רוחה של גבירתה הזהובה; ושבחתונה נכח מי
שיהפוך בהמשך ללורד אבאריל הראשון, ובידיו מתנה יקרה לזוג; אולי מתנה שחישל
וליטש בעצמו. הדמויות מוצאות בסופו של דבר תא סודי
אליפטי, מוגן במנעול מורכב. ראנסיל משתכנעת לנסות להתאמץ לנטרל את המנעול,
בעזרתה של ריינואורין שמסייעת לה עם הרונות הקסומות שחרוטות סביבו. הגנבת מתקדמת
יפה – אבל הנסיונות שלה מפעילים מלכודת הולכת ומחמירה שסוגרת את דלת היציאה
מהחדר בקסם חזק, ואז מתחילה להטיל אלומות חורבן בדמויות אקראיות, יותר ויותר מהן
על כל נסיון נוסף להתעסק במנעול. הערה: פעם
נוספת, הגלגולים המאד גרועים של השה"ם בקוביות מנעו מהחבורה נזק כבד בהרבה
ממה שספגה. בהמשך, חלקים בקירות מתחילים לזהור,
ונראה שרפשים נגועי שמש נוספים נמצאים בדרכם, אולי דרך מעין פורטלים שהמלכודת
פותחת. ברגע האחרון, רנ'סיל מצליחה להשתלט על המנעול ולגרום לפורטלים לכבות.
הדמויות שרדו את קרני החורבן – גם אם בשן ועין. בתוך הכספת, הדמויות מוצאות שק עם 100
מטבעות זהב עתיקים (2500 באן) שהוטבעו בידי מאמיני ההשתקפות הצהובה לפני שנים
רבות, היכנשהו ביער וארתארון; שיקוי מוזהב מסתורי וחזק, ו... נזר מלחמה יפיפה עם
סמלי דלוסיה וההשתקפות הצהובה, משובץ חלקי דארנידים וקורלידים. החפץ מקנה עמידות לאש, 1+ לדרג"ש
ולקוצץ הנזק, ואפשרות לזמן מתוכו פעם בקרב אש קסומה שיוצרת את אחת ההשפעות
הבאות: להבה על החרב שמוסיפה נזק אש ובונוסים לפגיעה, או שהנזר עצמו בוער ומקיף
את הדמות בהילת אש שגורמת נזק ליריבים סמוכים ויכולה להבעיר אותם. בנוסף, בתוך הכספת נמצאים גם מפתח ומנעול
מוזרים, שמסביבם כרוכה שרשרת עדינה. זה נראה במובהק כמו החפץ שהאישה הפצועה בראי
ביקשה. חזרה לחדר הראי הדמויות, לא בלי היסוס, חוזרים לחדר עם
המראה; האישה עם השיער הלבן נראית דועכת, ובכוחותיה האחרונים מתחננת שידליקו את
הקטורות כאשר החפץ ביניהם ואז, באופן מוזר, שיניחו את החפץ בתוך מצנפת קוסם
מרופטת ומכוערת שזרוקה בתוך ערמת האריגים הקרועים ליד הראי – שהדמויות קודם לא
הקדישו לה כל תשומת לב או מחשבה. הדמויות מצייתות; הראי מתחיל לרעוד;
הכובע שואב לתוכו את החפץ שהדמויות מניחים בו, ואז נעלם ב"פוף!"; בראי
מרצדת לרגע האישה עם השיער הלבן – כעת לא נראית פצועה, אלא זקופה, רבת עוצמה ועם
עיני קרח כחולות בוהקות. החפץ שהדמויות הכניסו לכובע נראה כעת אחוז בידה. האישה אומרת, חצי בלגלוג וחצי בכנות משהו
כמו "השושלת שלי מודה לכם על העזרה" ואז מזכירה שהיא חייבת להם גמול.
בדבר האחרון הזה היא אכן היתה כנה: הלהבות של הקטורות הופכות כחולות-קפואות,
ומשהו מתהווה באיטיות ביניהן – קלף מעוטר שעליו מסודרות רונות בסדר ברור. הדמות מוסיפה עוד "אה, ובתור תמורה
נוספת, קבלו עצה ממני: תתרחקו מאנ'מירלור בזמן הקרוב, בעיקר בחגיגות תחילת הקיץ.
המקום מסוכן"; אז, הדמות שלה נעלמת והראי רועד ונשבר. הדמויות נמצאות שוב לבדן, עם המגילה
המוזרה בידיהן, תוהות האם עשו מעשה טוב או מסוכן. בחינה של המגילה הרונית מגלה
מיד, שאלו רונות שזהות למה שהיה במסדרון, באורח שמראה בבירור מה הסדר הנכון לטפל
בהן. סיום: החדר
הסודי כאשר ריי'נואורין מפעילה כוח על הרונות
המסדרון לפי הסדר שמופיע בקלף, הן מרצדות, ואז חלק מהקיר נפתח אל תוך מסדרון
סודי חשוך ועתיק. הדמויות מתקדמות פנימה בזהירות, ומגלות סימנים עדינים שרומזים
שגם כאן – מישהו נכנס לפניהן. המסדרון מסתיים בחדר קטן ועגול, שעל כל
אחד מהקירות שלו (מלבד זה דרכו נכנסו הדמויות), יש ציור גדול שמרצד באור חלש,
ומתחת לו כן קסום, נוצץ גם הוא באור חיוור. אחת התמונות היא של אותה אבירה
יפיפיה, כעת עם שריון שחרוט עליו סמל דומה מאד לסמל השושלת של הטירה; ועל פרק
ידה יושב גור ויברן קטן, כאילו היה נץ. על הכן מתחתיה יש תיבה זהובה עם מנעול
קסום ומורכב. התמונה השניה היא של הקוסם הזקן, ועל הכן
מתחת לו מונח ספר מורכב פתוח וגדול. התמונה השלישית היא של הלורד היוצר,
אבאריל הראשון, חובש את הכתר הקסום המפורסם של השושלת; הכן מתחתיו הכיל כנראה
אבן יקרה גדולה... אבל הוא נבזז, והאבן נעלמה. הדמויות מבינות, לצערן, שמישהו
מהקניבלים, אולי המנהיג שלהם או מישהו שהתלווה אליהן, פענח את הרונות ובזז את
האבן העתיקה והמכושפת – בלא לבזבז זמן על להשחית את יתר החדר או להתעסק עם
האוצרות שלו. ראנסיל רוצה מאד להסתלק; ולמעשה מסרבת
בתוקף להכנס אל תוך החדר או להתעסק עם המנעולים שלו – בעיקר עם זה שנראה דומה
אבל מורכב יותר של המנעול שהיא נאבקה איתו והפעילה את המלכודת שלו בחדר הנצחון
על הכת הירוקה. קל'ריס וריי'נואורין מתעניינות מאד בספר, שנראה כמו ספר שעוסק
בין היתר בתכשיטנות. על הרצפה ישנו פתק עתיק שנפל מהספר. ריי'נואורין מרחיפה
אותו לידה עם לחש, והדמויות קוראות הודאה קצרה, כנראה של המכשף ש'צופה' מעל הספר
– שהספר הזה הוא ספר יקר ערך שהיה שייך לידידו-יריבו המנוח, הלורד היוצר אבאריל.
הקוסם מודה שסילק אותו מהירושה והחביא אותו כאן – כדי שלא יפול לידיים של יורש
הלורד, תורבאליר הצעיר ש"שום דבר טוב לא יצא ממנו". בסוף הפתק יש אזהרה: "אם אינך ראוי
לכוחו של הספר, או אתה משרת את תורבאליר. לך! הסתלק או שהספר יהיה אובדנך!" הדמויות העייפות מהססות; אבל בסופו של
דבר הסקרנות והחמדנות משפיעות על קל'ריס וריינואורין, ולמגינת ליבה של ראנסיל הן
מתקרבות לספר ומנסות להתמודד עם הכוח הקסום שמגן עליו. מתחיל מבחן של כוח רצון (ארבע גלגולים
עוקבים, שמתחילים ב-2ק12 ועולים עד 5ק12); החדר מחשיך; צללים אפלים עם עיניים
אדומות מסתמנים בתוך הקירות. למרבה המזל, הכוח המשותף של קל'ריס וריינואורין
מספיק – ממש בקושי ועל 'קוצו של מספר' כדי להתגבר על ההגנה בלי לשחרר את הצללים
צמאי הדם. הספר נסגר באנחה; והכוח סביבו נחלש.
קל'ריס וריינואורין, ששתיהן תכשיטניות, קיבלו לא מעט נסיון מההצלחה המורכבת שלהן
(20%+ נסיון ממה שדרוש להגיע מדרגת תכשיטנות 2+ ל-3+), וגם קיבלו גישה של מתכון
ל"טבעת כוח-צל זוטרה"). ריינואורין נכנסת כעת לדרגת התשה שלישית.
הדמויות מחליטות לותר על תיבת האוצר מתחת לציור של האבירה ולא להתמודד עם המנעול
המסובך מאד שלה – רנ'סיל מקווה להשתמש במיקום שלה ולהציע אותה כפרס לגנבים
מהכנופיה הישנה שלה בתמורה למידע שישם להם להציע לחבורה על מי שמבין בכל מה
שנוגע לשדים ולעסקאות איתם. וכך, החבורה הופכת פניה ומתחילה במסע
הארוך של היציאה מהגנזים ומהמבוך שמתחת לטירת קור-רילארן השרופה. |
חזרה
לפרק קודם | מעבר לפרק הבא | חזרה
לאינדקס של הקמפיין | מעבר
לדף הפייסבוק של מלסטרה
חזרה אל אינדקס הקמפיינים של
מלסטרה
כתב וערך: גדעון אורבך, 2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כלשהי אסורים בתכלית, בלא היתר
מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש
פרטי שלא בתשלום.