פרק שני: עם האוכל בא התאבון

חלק א'

חזרה לפרק קודם | מעבר לפרק הבא | חזרה לאינדקס של הקמפיין | מעבר לדף הפייסבוק של מלסטרה

פתיחה: מחנה של אביונים ובריונים

מאורת הגנבים אליה הוזמנה ראנסיל לפגישה, ומכונה בפי הקהל שלה בחיבה 'חצר הכיסים', היא מקום סודי מתחת לקרקע, שהכניסה אליו היא דלת סודית במנהרה לחה, בפאתי איזור מחוץ לואלקוריל, מתחת לחלק הצפוני של טבעת האבן של העיר. שם, שורצים כעת נדכאים שלא מצאו את המקום שלהם לאחר הקרב על העיר ומלאכת השיקום שלה – משרתים שפוטרו כי נחשדו בגניבה, עובדים שנפלטו משירות בתי אצולה שנפגעו קשה באותו לילה, בריונים שמחפשים עבודות חדשות, ועוד.

נראה שמישהו – אולי מטעם טירת אבאריל ואולי ממקום אחר – דואג באופן חלקי לחלוקת אוכל בסיסי לאנשים שהתקבצו כאן, יש לפחות קדרת מרק אחד שתור של אנשים בבלויי סחבות ממתין ומתכתש לידה; אבל כך או אחרת, העליבות וההזנחה מושלים כאן.

קל'ריס מכסה את עצמה בברדס, כדי לבלוט כמה שפחות; מנגד, דווקא ריי'נואורין מושכת תשומת לב לא רצויה, והחשש וההסתייגות הגלויים שלה מהמקום העלוב והטיפוסים בו (שמתחרה אמנם בשביעות רצון על כך שהיא חמקה לזמן-מה מסבתא שלה), מגבירים את תשומת הלב הזו.

זה מתחיל בקטע ספק קומי וספק גרוטסקי עם משרת מפוקפק שפוטר באשמת גניבות, ומעמיד פנים שהוא זקן ואומלל הרבה יותר מכפי שהוא באמת, שמתחנן בפני ריי'נואורין (ואז בפני הדמויות האחרות) שתקח אותו כמשרת שלה. ראנ'סיל מנסה להפטר ממנו על-ידי נדבה של קומץ מטבעות נחושת, אבל הארוע מסתיים רק כאשר ספק עמיתה שלו מחדר המשרתים של המעסיק הקודם, ספק שותפה שלו לגניבות שפוטרה גם כן, מתחילה לצעוק ולקלל אותו, והוא משיב לה מנה אחת אפיים.

אלא, שחלק מתשומת הלב מסוכנת יותר, ובאה מחבורה של בריונים שיושבת ליד מדורה; כמה מהם נשמעים כמו טיפוסים מפוקפקים רגילים, שמתלוננים על המזון הגרוע וחוסר בעבודות משתלמות, כולל מצד טיפוס שהכינוי שלו הוא "חוות חזירים"; אחרים לעומת זאת, נראים מטורפים ורצחניים בהרבה – והם סוקרים את החזה של ריי'נואורין ומביעים רעב חולני, מזילים ריר ומתחילים להתקרב. קל'ריס מתייצבת לפניה, שולפת את החרבות שלו ומפעילה את מלוא הכריזמה שלה כדי להרתיע אותם.

מתוך ארבעת הבריונים שמתקרבים, שניים – שנראה שהתעניינו יותר בארנק של ריי'נואורין, מהססים ומתחילים 'לחשוב מחדש'. בריונים אחרים ליד האש רוטנים על התוקפים שהם הפכו 'מטורללים כמו האנשים בחורבה'.

כשרון השכנוע והאיום של קל'ריס גורם לכך, שהדמויות מותקפות בידי שני בריונים במקום ארבעה; ושני התוקפים מוכרעים בקלות בידי שטף התקפות מהירות של קל'ריס, התקפה מהירה מהצללים של ראנ'סיל, ולחש של ריי'נואורין.

אלא, שהקרב לא נגמר עדיין; נשמעת צווחה מפחידה, ומתוך החשיכה עפה חנית קטלנית, שמורידה בבת אחת יותר מחצי מנקודות הפגיעה של קל'ריס. היריב מנצל את ההפתעה, ומסתער קדימה עם שני להבים משוננים, מנומרים בכתמי דם ישנים יותר. התוקף הזה נראה מטורף יותר ואנושי עוד פחות מהיריבים הקודמים – מרוב תאווה לבשר אדם, נראה כאילו הלסת שלו מוגדלת במעט, והוא לא מפסיק להזיל ריר, כאילו הוא כלב חולה בכלבת.

למרות הפגיעה הרצחנית הראשונה והתקפות החרב של הקניבל המעוות, שמתוגברות ביכולת שגורמת לו ל'נעילת דם' – כלומר, להתמקד במטרה שפגע בה עם בונוסים הולכים וגוברים לפגיעה, לנזק ולסיכוי לפגיעה קריטית, החבורה מתאוששת מההפתעה ומתגברת על היריב במהירות יחסית, בעיקר כאשר ראנ'סיל צצה מהצללים ומבצעת תמרון מוצלח של דקירה בגב.

הדמויות עוררו תשומת לב רבה עוד יותר כעת, ומעגל שלם של אנשים נדהמים ולוחשים מקיף את הארוע מכל הצדדים. קל'ריס הולכת אל הבריונים שלא השתתפו בקרב, שעדיין יושבים מסביב למדורה – ומשחדת אותם בחופן מטבעות כדי שידברו על 'המטורללים מהחורבה' שהזכירו קודם, הגם שהם די מפחדים לעשות זאת. מסתבר שהם שמעו משהו על כנופיה של קניבלים שהתנחלה בחורבות של טירה מקומית, היכנשהו מעל הקניונים הסלעיים שמדרום-מזרח לואלקוריל, ומדרום לסארקראקט. כעת, מתחיל לעלות חשד שהחבורה הזו 'מדבקת' – והשפיעה על כמה מהבריונים המקומיים, כפי שהדמויות למדו 'על בשרן'.

כניסה אל "חצר הכיסים"

לאחר מכן, החבורה ממשיכה הלאה, חומקת לתוך המערה הלחה שבקצה האיזור, לאחר שנראה כאילו אף אחד לא עוקב אחרי הדמויות. הדמויות מדשדשות במי האפסיים המגעילים, עד שראנ'סיל מזהה את הסימן שנמסר לה – שורש של עץ שתקוע באחד מהקירות המטפטפים, שנראה קצת כמו חוטם. מעבר לו, ראנ'סיל שומעת קולות עמומים – גם כאלו של שומר גדול וגס שנמצא ממש בצד השני.

ראנ'סיל מושכת את ה'חוטם' שאכן פותח דלת סודית... נכשלת בבדיקת זריזות, וסופגת אגרוף אדיר מ"השומר הגדול" שמתגלה כקוף שעיר, גדול יותר מאדם. ראנ'סיל מועפת לקיר הנגדי, והקוף מתקדם אחריה, נוהם בגסות ומנופף באגרוף כאילו הוא מסמן לה "תסתלקי לפני שתחטפי עוד".

הדמויות מחליטות לא להתחיל בקרב של ממש, וראנ'סיל מנסה לסמן שיש לה הזמנה.

רגע קצר לאחר מכן, מופיע מאחורי הקוף שומר זקן, מגחך וגס רוח במיוחד. הדמויות משוחחות איתו, וראנ'סיל מוסרת את השם שהזמין אותה שהיא משערת נכון, שלפי הקודים של הגנבים, הוא ערב לה ולמלווים שלה. השומר לא ממהר להכניס את הדמויות, שואל שאלות בקול גס, ומלגלג על ראנ'סיל שבתור גנבת היא נכשלה במבחן הזריזות שנדרש לכניסה.

בסופו של דבר, לאחר חילופי דברים, השומר הזקן מתרצה, פוקד על הקוף שעדיין נוהם בפרווה סמורה לזוז, ומאפשר לדמויות להכנס.

"חצר הכיסים" היא מאורה חשוכה שהחלק המרכזי שלה משמש כפונדק עם שולחנות, כריות ושטיחים גסים, שכל מיני טיפוסים מוצללים רובצים עליהם, שותים, משוחחים, צועקים ופה ושם מתקוטטים. האור חלש ועמום מאד, וחושף דלפק שירות שאינו שונה מאד משל פונדק רגיל, ועוד מה שנראה כדלפק או משהו דומה, מוסתר מאחורי וילון כחול, וכמה בריונים ערניים יחסית, אחד מהם עם חוטם מחודד ועיניים צהובות שמקנות לו חזות אנושית רק למחצה, שומרים עליו.

למקום יש כמסתבר גם 'תוכנית אומנותית', בדמות פייטן מפוקפק שכאשר הדמויות נכנסות, בדיוק נמצא באמצע שיר 'בשבחי המקום' שהטיפוסים מסביב מצטרפים אליו מדי פעם, או פורצים בשאגות צחוק גס.

שמעתם אולי על מקום די עצוב

שאליו מתנזלות כל חלאות הביוב

התפריט מגוון, גם בשר גם מרק

אז שלום ותודה – ותביא ת'ארנק!

החבורה נפטרת מזקן גועלי עם אצבעות ארוכות מדי, שמתחיל להטריד את ריי'נואורין וקל'ריס, כשהוא מסביר שיש לו עבודות משתלמות עבור בחורות שנראות כמוהן – יש לו חברים עשירים ש'אוהבים לשחק', והאחרון שילם לא פחות מחמש-מאות באן.

ההסבר נקטע, כאשר קל'ריס תופסת ומעקמת לו את היד, ומסבירה לו בחיוך שעוד רגע, היא תשבור לו אותה. הזקן נסוג, רוטן ומקלל את הדמויות, וזוכה ללעג מטיפוסים מפוקפקים מסביב, שאחד מהם מייעץ לו לחזור למה שהוא יודע לעשות – לארגן זיונים עם כבשים.

ממה שהדמויות מצליחות להבין, מאחורי הדלפק נמצאת מישהי שסוחרת בסחורות גנובות בעלות-ערך, ושלאחרונה יש שפע מהן אחרי הקרב על העיר וכל בתי האצולה שנבזזו באותו לילה. כך או אחרת, החבורה מחליטה לבדוק את העניין אחר-כך, ולחפש קודם את הכנופיה הישנה של ראנ'סיל.

הכנופיה אכן שם – גם אם בהרכב חסר יחסית למה שראנ'סיל זוכרת, מה שלא מפתיע מאד, נוכח העובדה שאנשים כאלו נכנסים ויוצאים מכנופיות מדי פעם.

הכנופיה הישנה של ראנ'סיל

מלבד הפארליל שהתחזה למשרת של אחיה של הגבירה ראד'לינד – אמבורז "הגוזָל" (שזכה לכינוי בגלל פלומת הזקן הלא מרשימה שלו), שנראה כמנהיג החבורה כעת, ראנסיל מזהה את הבריון הוארתארי הענקי שמכונה 'ממותה', את הנוכל האנ'מירי המגונדר 'יפיוף', את 'קומקום' הזקן, שנראה כעת די מדוכא מאשר רתחני, את האלכימאית הצעירה ירמילדה בעלת הקול המרגיז ומעט מאנפף, ועוד צעיר שהיא לא מכירה עם זוג עגילים ירוקים, שמכונה 'ילד ירוק' ונראה מסויג יותר מהאחרים ועם מצב רוח רע – כנראה גיוס חדש.

שני אנשים שראנ'סיל מכירה אינם ליד השולחן: עבד מצולק לשעבר של פושעים וארתארים, שהועסק בבורות לחימה תת-קרקעיים וזכה לכינוי "בן חוֺר", והסייפת שהיתה מקורבת מאד לראנסיל, שהחלה את דרכה כפרוצה וזכתה – לא במקרה - בכינוי 'מחצלת'.

הכנופיה – מלבד 'ילד ירוק' שנשאר מרוחק וזועף, מקדמת אמנם את ראנ'סיל בצהלות גסות, כשהגנבים משתמשים בכינוי החדש 'גביראנסיל', מחווים קידות חצר לעגניות, מציעים לנשק את ידה, ולארגן נישואין בינה לבין 'יפיוף' – הג'נטלמן שבחבורה, "כדי להעמיד דור המשך לכנופיה". ראנ'סיל אמנם די נהנית מההצגה ומתפקיד 'הגבירה' שהודבק לה, אבל מזכירה בחיוך, את שתי האצבעות שאיבד האדם האחרון שניסה לגעת בה בניגוד לרצונה, ומבהירה שאין לה שום כוונה להנשא. "חכמוני" שואלת את ראנ'סיל בגיחוך, אם בתור ליידי קטנה, היא רוצה לקנות ממנה – כמובן במחיר מופקע – לק בוהק לציפורניים. היא מתפארת בזה שהיא גנבה את המתכון מ"איזה אדיוט שניסה להשכיב אותי". ראנ'סיל עונה לה שאם היא היתה מחפשת מתכוני זבל במחיר מופקע, היא היתה הולכת לגורג, ונענית ב"ההשוואה המגונה הזו פוצעת את ליבי".

את קל'ריס, ראנ'סיל מציגה כ'יותר מסתם שומרת ראש שעומדת מאחוריה', ונותנת לגנבים רמזים כאילו היא מקימה ארגון משל עצמה, שעוסק בדברים שמצדיקים לשכור קוסמת-קרב מסוגה של ריי'נואורין (זו נראית עדיין דרוכה, ממש לא מתאימה למקום ולא מאושרת מהחברה).

הרושם שהתעורר אצל הדמויות, כבר מהתחלה,שמתחת לחיוכים ולבדיחות הגסות, יש צל ששורה על החבורה, מתחזק כאשר השיחה עוברת מבדיחות והיכרויות לענייני העסקים. "גוזל" מודה שהוא לא אמר לראנ'סיל את כל האמת – הם אמנם עוזבים את האיזור בשביל עבודה חדשה יותר בואריטרובסקה בדרום, אבל לא זו הסיבה שהם זימנו לכאן את "גביראנסיל" – שהשמועה אומרת שהיא הפכה לפורצת אגדית. (ראנ'סיל די צינית למשמע הדברים, נזכרת לא בהנאה בכמה מהפשלות האחרונות שעשתה עם מנעולים מורכבים).

הכנופיה קראה לראנ'סיל ולחברות שלה, כדי לעזור להן להשלים עבודה אחרונה באיזור אבאריל, שכוללת גם גנזך שהם חושבים שהוא מלא באוצרות, אבל גם מכת נגד לסגור חשבון בלתי גמור ומר מאד.

גוזל מספר לחבורה, על טירה שנמצאת מרחק-מה מדרום ומזרח לואלקוריל (זהה במיקום ל'חורבות' עליהן החבורה כבר שמעה). שכן בה איזה אציל שהכנופיה ידעה שהיו לו קשרים מפוקפקים למבריחים וגנזך שמן מאד; הוא היה נשוי לגבירה תכשיטנית, שנפרדה או ברחה ממנו ועזבה את האיזור לכמה חודשים, ואולי היא השאירה כמה דברים מעניינים שלה (קל'ריס וגם ריי'נואורין מתקשות להסתיר את העניין).

לפי מה שהכנופיה שמעה, היה לו בן אביר מטורף ומפוקפק עוד יותר ממנו, שהצטרף לצבא של לאנתוריון הבן – שרק ניצול אחד חזר ממנו, כפי שהדמויות יודעות היטב. האבא עצמו היה קשור, לפי הניחוש של הכנופיה, לכמה מהכנופיות שתקפו את ואלקוריל – ואולי מסיבה זו נמלט מהאיזור מיד לאחר הקרב, מחשש שבטירת אבאריל יגלו את זה. ממש במקביל – הגנבים חושדים שכדי לטשטש עקבות – פרצה בטירה שריפה גדולה שכילתה את רובה, אבל לא את המחסנים שחפורים מתחתיה.

הכנופיה שמה עין על הגנזך של האציל הזה עוד לפני הקרב על ואלקוריל, ושלחה את 'מחצלת' לעבוד שם בתור משרתת (דבר שיש בו סכנה – הבן המפוקפק של בעל הטירה כבר הרג משרתים בעבר), כדי לגלות פרטים על הגנזך. לאחר שהטירה נשרפה, והאדון שלה נמלט, הכנופיה של "גוזל" החליטה שהגיעה שעת כושר לפשוט על הגנזך – הגיעה ממש אליו, אבל נתקלה במנעול מסובך מאד, שעיכב אותם – וכנראה היה מעל ליכולות הפריצה של 'יפיוף' (ירמילדה מפטירה משהו מאד מזלזל בעניין, וזוכה לעקיצה נגדית מהנוכל המושפל).

הדבר הגרוע יותר היה, שהזמן שהם השתהו ליד המנעול משך תשומת לב של כנופיה אחרת שהגיעה לטירה לפניהם, ולפי התיאורים של "גוזל" וחבריו – מדובר ביצורים הכי מחליאים שהם ראו, גם לפי סטנדרטים מפוקפקים של גנבים. התיאורים של הגנבים מתאימים בדיוק למה שהדמויות שמעו קודם – על אוכלי אדם מטורפים, ולא כאלו שנראים כאילו הגיעו מאיזה שבט פראי ביערות, אלא להיפך. לפי התיאורים של חברי הכנופיה, היה איתם לפחות קוסם אפל אחד, אולי יותר מאחד – הגנבים זוכרים היטב את היללות של התוקפים, שהיו ספק אנושיות ורודפות אותם עד עכשיו בחלומות שלהם.

במהומה שפרצה ובנסיגה החפוזה שגרמה לגנבים להפרד זה מזה, אבדו 'בן חור' ו'מחצלת'. הגנבים פסימיים מאד לגבי הסיכוי שלהם לשרוד – וזו כנראה הסיבה לדכאון הכבד שאחז ב'קומקום'; הגם שכמה מהם מקווים שלפחות אחד מהם הצליח להסתתר בצללים או במנהרות העמוקות שיורדות מתחת למרתפים.

זוהי למעשה "העבודה" שהכנופיה רוצה שראנ'סיל והחברות שלה יעשו. ימצאו את הדלת הנעולה במעמקי המרתפים, יפרצו אותה וישיגו את האוצר שבפנים. בתור בונוס, הכנופיה תשמח מאד לנקמה – כלומר, אם הדמויות יתפסו וישלחו 'אל הבור של האדון השחור' כמה שיותר מהקניבלים הנתעבים ההם, ואם אפשר – שיגלו את גורלם של 'בן חור' ו'מחצלת', ואם יש את מי להציל.

הצדדים נושאים ונותנים, ומגיעים בסוף לעסקה לפיה הדמויות והכנופיה יתחלקו חצי-חצי בתכולת הגנזך; הכנופיה תסמן לדמויות את הדרך אל הפתח הצדדי של המחסנים, שיאפשר לדמויות לא להכנס לתוך הטירה בדרך הראשית, אלא קרוב יותר אל הגנזך, ובתקווה בדרך שמורה פחות; תעביר לחבורה את מה ש'יפיוף' למד על המנעול של הגנזך – וחשוב לא פחות, 'גוזל' מבטיח לחבורה שהוא מכיר מישהי שהיא מומחית במה שהדמויות מחפשות – הבנה בכל מיני עסקאות אפלות עם שדים, באורח שאולי יאפשר לדמויות להתחקות אחרי העקבות של מל'מירסה.

החבורה מתייעצת ומחליטה לא לחכות ולנוח, אלא לצאת במהירות בנתיב שהגנבים הראו לחבורה, אבל לפני כן לעשות 'ביקור' אצל סוחרת החפצים הגנובים – הגם שהיא לא סוחרת או עושה עסקים עם אנשים לא מוכרים בדרך-כלל. הבעיה הזו נפתחת כאשר 'גוזל' – ב'מעמדו' כראש כנופיה מקומית, מסכים לבוא עם הדמויות ולערוב להן אצל אותה מוכרת מפוקפקת.

ה'חנות' של פילארניס

סוחרת החפצים הגנובים מתגלה כאישה השמנה ביותר שהדמויות ראו, בנוסף לכך שהיא גבוהה מאד, ועם פנים מכוערות שמרמזות על כך שיש בה דם של עוגים. היא זכתה לכינוי שלה, גם בגלל זה, וגם ובעיקר משום שהיא מחבבת פרטי לבוש שדומים בצבע ובצורה לאלו של כוהנות כחולות. היא מוקפת בכמה שומרי ראש מיומנים ועירניים – ואכן, לא ממהרת לבטוח ולסחור עם אנשים שהיא לא מכירה, ואל הדמויות היא לא ידידותית בכלל, משום שאיכשהו היא יודעת שהן היו בטירה והסתובבו עם "הגברת אף בעננים" (אלאנדרין) – אותה פילארניס מתעבת בכל ליבה. אלא, שהטיפוס שהיא מכירה ומתעבת במיוחד שקשור לטירת אבאריל הוא מי שפילארניס מכנה "הבן-זונה הערמומי, חתיכת קבצן בן-קבצן, הלוואי ואחד הקוצים שהוא אוהב יתקע לו עמוק בחור של הבולבול".

החסות של ראש כנופיה מקומי אכן עוזרת לדמויות לגרום לכך שהעוגית למחצה תסכים בסופו של דבר לעשות עסקים ולהראות לחבורה את הסחורות שלה, תחת אזהרה ש"לא משנה מאיפה זה הגיע" ו"היא שונאת עכברושים פטפטנים, הם מקבלים ממנה חיוך אדום בסוף"

בנקודה הזו, שומר-הראש שנראה מראש אנושי רק למחצה, עם חוטם מחודד ועיניים צהובות, שואל בקול צייצני נעלב "מה את מקללת? מה אני קשור לזה?" כשהוא מתגלה כאיש עכברוש בעצמו; הבריונים האחרים וגם 'גוזל' מגחכים.

בין הסחורות הגנובות, שאחרי הקרב על ואלקוריל מצויות מאד בשפע, יש המון חפצי נוי ותכשיטים שנגנבו ונבזזו מבתי אצולה שונים; כמה כלי נשק משובחים או קסומים בדרגה נמוכה, שטובים פחות מאלו של החבורה; תיבת נגינה מוזרה עם סמל המעויין האנ'מירי, שיש בה תושבת ריקה לאבן חן – ונראה שכדי להפעיל אותה צריך גם אבן חן יקרה בגוון מתאים שתלוטש בידי תכשיטן, וגם מהנדס שיחבר אליה את המנגנון וימתח אותו.

המכירים של פילאנריס מופקעים למדי, אבל קל'ריס מצליחה היטב בהתמחקות ומורידה את המחירים בשליש, דבר שמאפשר לדמויות לרכוש לא מעט פריטים.

ריי'נואורין וקל'ריס מתחלקות בשלל שפילארניס פולטת ש"איזה בחור עשה מבצע מוצלח, והשאיל אותו מאיזו מכשפת כפור טפשה בדרום" -אחת שמהחפצים עולה ששמה הוא או היה קאהל'סילרה. קל'ריס קונה לעצמה משכית נפתחת של אותה קוסמת כפור, שמגעה קר, צבעה כחול וחרוטה עליה עין כחולה עם דמעה שקפאה והפכה לקרח. המשכית מעולה עבור לוחמים – מלבד עמידות לחשמל וכפור, היא מכילה 'מנעול תמרון' עוצמתי שמחזק את אחד מתמרוני הנשק של הדמות וגם מוריד את ההשהייה שלו. קל'ריס משתמשת בו עבור תמרון הדקירה המשולשת שלה – מלבד קיצור ההשהייה, היא מקבלת גם יכולת מחזקת, לפיה אם אחת משלושת הדקירות מגלגלת 16 טבעי ומעלה, קל'ריס מקבלת מיד דקירה רביעית.

ריי'נואורין שתמיד התעניינה ופיתחה קסמי כפור, לעומת זאת, רוכשת מגילה עם שני לחשים כפור מתקדמים ונדירים יחסית שהגיעו מה'אוסף' של אותה קאהל'סילרה. ריי'נואורין מתיישבת מיד להתחיל ללמוד את השלל – הלחשים כתובים בצורה מסודרת מאד וקלה ממש ללימוד. אגב כך היא מעירה בהערכה משהו על היכולות והדרכים היוצאות דופן של הקוסמת ההיא לשלוט בלחשי כפור נדירים ומורכבים יחסית.

קל'ריס משיגה לעצמה גם בקבוקון מוזר עם סמל של זאב מילל; הבקבוקון המכושף מכיל ארבע מנות של שיקוי הזאב השחור, שמקנה לדמות ששותה אותו חושים של חיית טרף, שמאפשרים לה לתקוף מהר יותר, מדויק יותר, ולסיכוי גדול יותר במקצת לפגיעות קריטיות.

היתרון של הבקבוקון המכושף הזה, שהשיקוי בתוכו מתחדש, ומאפשר לשתות מתוכו עד ארבע מנות ביום. מנגד, פילארניס מזהירה את קל'ריס שאם היא רוצה להמנע מצרות וסיכונים, עדיף מאד לא לצרוך יותר ממנה אחת ביום. ראנ'סיל מעווה את הפנים בחוסר שביעות רצון מופגנת, מבהירה שאין לה שום חשק לגעת בשום דבר שנראה שהגיע מאנשי זאב, ומזהירה את קל'ריס שלא להתעסק עם זה – אבל בלא הצלחה.

הדבר האחרון שקל'ריס רוכשת (למרות ההנחה, מבזבזת כמעט את כל כספה במקום הזה), הוא ספר חבוט שהדפים שלו מלאים שרטוטים וציורים, שנראה שמתמקדים בתכשיטים ואבנים יקרות. מסתבר, שהספר היה שייך לאיזו גבירה תכשיטנית שעזבה את האיזור – הבן שלה, שהיה שקוע בחובות, משכן את הספר ולא הגיע בזמן או בכלל כדי לפדות אותו.

קל'ריס מוצאת בין האיורים והשרבוטים השונים, שני מתכונים לתכשיטים – אחד מהם מורכב יחסית, ככל הנראה מעוצמה שניה.

ראנ'סיל רוכשת ארנק תמים למראה, שמסתבר שהוא מסוגל להכיל בתוכו כמות כזו של מטבעות וחפצים מתאימים אחרים, כאילו הוא תיק מסע ענקי; כלי פריצה מכושפים למחצה שנותנים בונוס לפריצת מנעולים ולהמנעות מהפעלת מלכודות על מנעולים; וכמה 'עזרי גנבים' – כמו מנה של 'אבקת שקט' שאפשר למרוח על פגיונות או חיצים, ואבקת הרדמה חלשה שאפשר להטיל או למהול במשקה.

כשהדמויות – עם ארנקים קלים בהרבה, חוזרות אל השולחן של הכנופיה, המקום דליל ומנומנם בהרבה. כמה מהגנבים – כמו ממותה וקומקום, כבר ישנים שנת שיכורים על השולחן.

הערת השה"ם: הדמויות לא התעמקו ולא ביררו בפירוט מי נמצא ליד השולחן ומי לא, וכך החמיצו את העובדה ש'ילד ירוק' נעלם.

מארב קטלני בפתח הערוץ

הדמויות לוחצות ידיים עם גוזל והגנבים שעדיין ערים, ויוצאות מ'חצר הכיסים'. הפעם, הקוף הגדול לא מפריע או מתקיף אותן, למרות שהוא והשומר הזקן מתבוננים בחבורה כשהיא יוצאת. הדמויות יוצאות אל המנהרה הלחה והמגעילה, וממנה אל המקום בו חונים הנדכאים, שעכשיו הוא יותר אפל ושקט – השעה היא כבר חצות, ורבים מהאנשים ישנים מתחת לשמיכות עלובות מסביב למדורות עוממות או כבויות.

הדרך שהגנבים הראו לדמויות, עולה ממחנה הנדכאים כאילו לעבר שערי העיר, אבל מתפצלת ממנה לדרך צדדית קשה לגילוי, שנכנסת לאחד הקניונים הסמוכים. הדמויות עולות לעבר פתח הדרך הצדדית הזו, בשקט ככל שהן יכולות – ובכל זאת נתפסות בהפתעה גמורה, כאשר שתי חניתות של קניבלים עפות לעבר החבורה מתוך העלטה, ולמרבה מזלן של הדמויות, מגלגלות תוצאות נמוכות מאד ולא מצליחות לגרום נזק ממשי.

הקניבלים שארבו לדמויות מסתערים על החבורה ביללות, אבל למרות ההפתעה, מובסים במהירות יחסית מרגע שבו הדמויות מתאוששות. ריי'נואורין מנטרלת אחד מהקניבלים למספר סיבובים באמצעות לחש היפוך כוח משיכה, שמטיל אותו צורח לגובה; קל'ריס פוגעת קשה בקניבל אחר, וביחד עם הדמויות האחרות ממוטטת אותו במהירות יחסית. כאשר הקניבל הראשון חוזר למטה, הוא סופג נזק כבד, ולמרות שהוא מתגונן בפראות, הדמויות מצליחות לנצל את המצב הפגיע שלו, ולהפיל אותו במהירות.

המהירות שבה הדמויות נטרלו את שני התוקפים הראשונים מתגלה כמועילה מאד. החבורה מצליחה להבחין בגופה מרוטשת שוכבת לצד הדרך, אבל לא מספיקה לבדוק, לפני שהכוח העיקרי של התוקפים מסתער.

חבורת האויב מונה חמישה – שלושה קניבלים, שניים מהם מהסוג שהדמויות כבר מכירות, והשלישי קשת; קניבל עצום עם עור כהה וכלי נשק כבדים, שמכונה "לאמי המגרגר", ומי שנראה כמו מנהיג החבורה – לוחם-קוסם עם אף עקום וארוך ועיניים צהובות, שביחד עם קול מקרקר מבהירות היטב מדוע הכינוי שלו בפי האחרים הוא "עורב".

מקטעי הדברים והפקודות של 'עורב' כאשר הקרב מתחיל, מסתבר שהוא יודע על החבורה ומצפה לה – עם הוראה מפורשת לחסל את כל שלוש הדמויות.

מתחיל קרב קשה; לצד ההתקפות הקטלניות של לוחמי האויב והקשת שלהם, שכוללות את היכולת של 'נעילת דם' על קורבנות שנפגעו, "עורב" שולט בכמה התקפות נבזיות, שכוללות כישוף שמתעצם ומפיק תועלת מהפחד והכאב של הקורבנות שלו, כולל 'קריאה' מחרישת אוזניים שמסבה נזק הלם לכל היריבים ויכולה לשתק את היכולות המיוחדות שלהן.

הקרב נפתח ברגל ימין עבור הדמויות. ריי'נואורין, ברגע בו היא מצליחה להתרכז, מפעילה את אחד הקסמים שהיא "למדה מקאהל'סילרה' – מערבולת קפואה שמסתחררת מעל הראש שלה, ואז לובשת צורה של ראש של דרקון לבן, שמתקדם במהירות ונושף כפור ממית על כל האויבים בדרך שלו. מלבד 'עורב' שמסוגל להתגונן ביעילות יחסית, רוב לוחמי האויב סופגים נזק כבד, וקל'ריס מצליחה למוטט אחד מהם במהירות יחסית; וזמן קצר לאחר מכן גם קניבל נוסף.

למרות ההתקפות של הדמויות, האויבים מחזירים מלחמה, ומסבים לכל הדמויות – בעיקר לקל'ריס, נזק כבד; לאמי הגדול נלחם כמו מטורף עד שהדמויות מכריעות אותו, וקל'ריס מנחיתה עליו מכת מוות שמתיזה את הראש שלו; הקשת משתמש במטחים של חיצים גורמי דימום, אבל בסופו של דבר מוכרע בלחש של ריי'נואורין.

'עורב' שכמעט לא נפגע עד אותו שלב, מקרקר ש"אני לא צריך את האפסים האלו כדי להרוג ולטעום את כולכן" – ומתגלה כיריב קטלני גם כאשר הוא נלחם לבד כנגד כל שלושת הדמויות, וראנ'סיל מנסה להתקיף אותו מאחור, ואז להשתמש נגדו ביכולת 'קריעה לגזרים'. עורב משוריין; בעל הגנות מעולות ויכולת להשתמש בחרב בוערת בצל שחור עם תמרוני נשק מתקדמים – וגרוע מכל; כל פעם שהוא מסב כאב או פחד, הוא מתחזק, ומתחיל להפעיל יכולות חזקות יותר – כמו לחשי חזיז צל שגורמים נזק כבד; צווחה שגורמת נזק הלם כבד, ומרפאת אותו בכל הנזק שהוא גורם, ועוד.

כאשר "עורב" מאבד יותר מחצי מנקודות הפגיעה שלו, הוא משמיע קול מזעזע, ומשתנה מול עיני החבורה; הוא מאבד כמעט לגמרי את תווי הפנים האנושיות לטובת פנים של עורב הולך על שתיים עם עיניים בוערות בצהוב ארסי, והילה של צל קטלני שבוערת סביבו.

במצב הזה, 'עורב' גורם נזק צל בעצם הנוכחות שלו לקל'ריס וראנ'סיל, שתוקפות אותו מטווח פנים אל פנים; מתקיף חזק יותר עם הנשק ומסוגל לירות קסמי צל קטלניים עוד יותר. קל'ריס וראנ'סיל מפעילות את כל היכולות שלהן כדי לפגוע בו שוב ושוב, ומצליחות להחליש אותו מאד – לפני שחזיזי הצל והילת הצל שלו מפילות אותן בזו אחר-זו.

למזלה של החבורה ריי'נואורין נשארה רחוק מ'עורב' ולכן לא נפגעה מנוכחות הצל שלו; עוד לפני שקל'ריס וראנ'סיל מתמוטטות, היא משגרת בו מילת עוצמה מקפיאה, שפוגעת בו שוב ושוב עם מעטה של קרח מושחז כמו סכינים; "עורב" מחזיר לה בחזיזי צל, אבל ההתקפות של קל'ריס וראנ'סיל השאירו אותו חלש מדי – ובקרב הכשפים שמתחולל – צל מול כפור (וקצת ברקים), עורב מפסיד ומתמוטט.

סיום: תגליות לאחר הקרב

ריי'נואורין מטפלת בקל'ריס וראנ'סיל – שלמזלן, העובדה שחלק מהנזק שספגו היה נזק הלם, מונע מהן להדרדר למצב של גסיסה או גרוע מזה.

לאחר שהדמויות התעוררו, ריי'נואורין מראה להן את הגופה המושחתת שעדיין זרוקה לצד הדרך, ומסתבר שמדובר בלא אחר מאשר 'ילד ירוק' – שהבעת ההפתעה המזוגגת על הפנים שלו מעידה שקיבל מהמעסיקים האמיתיים שלו "גמול" שונה ממה שחשב. למזלן של הדמויות, שני הקניבלים שהרגו אותו בזבזו זמן יקר על לחתוך בתוכו ולהוציא אברי פנים שהם חשקו בהם, במקום לקרוא מיד לאחרים ולארגן לחבורה מארב קטלני בהרבה.

על 'עורב', החבורה מוצאת מדליון שלהפתעה של קל'ריס, נראית כמו גרסה אפלולית של סמל המשפחה העשירה מואריטרובסקה אליה אביה שלח אותה. כמו כן, יש עליו פתק ממישהו שמכונה "שושן", שעליו כתוב:

"תכניס את זה טוב לעצם מעל המקור שלך, חלאה מנוצה. בלי טעויות ובלי תחביבים לפני שאתם גומרים את העבודה עם כל השלוש עכברות. אחרת, בוס אל'בי ישמע את זה ישר ממני. ותדאג להביא לי נתח יפה, או שאני יכעס, וגם חבר שלי בובו הטבח יכעס.

נ.ב: אתה יודע איזה פרס לתת לעכברון הפטפטן, כן? או שאני צריך לכתוב לך במפורש?”

הדמויות נחות ומתאוששות בחסות קיר סלע בכניסה לקניון, ושוקלות את הצעדים הבאים שלהן.

תם ולא נשלם...

חזרה לפרק קודם | מעבר לפרק הבא | חזרה לאינדקס של הקמפיין | מעבר לדף הפייסבוק של מלסטרה

חזרה אל אינדקס הקמפיינים של מלסטרה

חזרה אל האינדקס של מלסטרה

כתב וערך: גדעון אורבך, ‏2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כלשהי אסורים בתכלית, בלא היתר מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש פרטי שלא בתשלום.