פרק 6: משתה לחולדות
חלק ב'
חזרה
לפרק קודם | מעבר
לפרק הבא | חזרה
לאינדקס של הקמפיין | מעבר
לדף הפייסבוק של מלסטרה
|
פתיחה: חקירה
מהירה ראנ'סיל מנסה לחקור את שומרות הראש של המכשפה
(המנוחה) אג'ניר, ומצליחה להוציא מהן, אחרי שורה של
גידופים והצטדקויות ("לא יודעות כלום, אגניר
אמרה שיש הרבה שלל בבתים של המפונקים השחצנים שהתייחסו אלינו תמיד כמו אל
טינופת"), משהו על כך שהן ראו את לורול רק פעם
אחת; ושהוא והחברים שלו "מחפשים משהו מתחת לאדמה", אולי תכשיטים
קסומים שהן שמעו שיש לבית אבאריל שפע ממנו. לאחר דיון קצר נוסף בחבורה, הדמויות
מתפשרות ומשאירות את שומרות הראש קשורות; וארדוריל
מציע לבני האצולה הצעירים שהחבורה שחררה לסגת מהמקום, לפני שהשודדים שנמצאים
עדיין בבית יצאו, ונוזף בנערה הצעירה (הוא מקווה שהיא למדה לקח, לפיו שודדים
ופורעי חוק במציאות הם רומנטיים הרבה פחות מכפי שהם מוצגים בכל מיני סוגים של
ספרות מפוקפקת). לאחר מכן, הדמויות פותחות את השער הצפוני
של הגן של האחוזה, שמוליך אל פאתי ואלקוריל עילית, בין בקתות ובתים קטנים בוערים
נוספים, שמעבר להם מתחילים הגנים התחתיים של טירת אבאריל. ככל שהדמויות מתקדמות, כך מתחזק רעש כלי
המצור שיורים על הטירה מלמטה, וסופגים יריות נגדיות של בליסטראות מתוך טירת
אבאריל. בין הגן התחתי לעילי אכן מפריד קיר מאונך וגבוה, והכלים של לורול יורים שוב ושוב מעליו, כאשר מפעם לפעם עולה מהשמיים
השחורים צרחה גבוהה, שמזכירה ציפור ענקית. מעט מאוחר יותר, הדמויות יוכלו להבחין
שמדובר בגריפון שטס במעגלים, ומפעם לפעם אוחז בטלפיו אבן כבדה, אותה הוא שומט כלפי מטה, לעבר כלי המצור
של לורול; ולפחות פעם אחת, הוא גם פוגע פגיעה ישירה
באחד מהם, ונוסק כלפי מעלה אל מחוץ לטווח הקשתים שמנסים לירות בו. ההתקדמות אל
הגנים התחתיים של הטירה החבורה לא מספיקה כמעט להתקדם אל תוך
השביל הראשי שחוצה את הגנים התחתונים, לפני שפטרול אויב מגלה אותם; ענק מערות
אפור ומעוות, ואחריו שני קשתים אנושיים. מתפתח קרב קשה, שבו קל'ריס
סופגת פגיעות של הקשתים והענק, ומתמוטטת חסרת הכרה; הענק מצליח לפגוע גם בוארדוריל ולהעיף אותו באוויר במכת אלה, בעודו שואג בצחוק
מטומטם ועבה. ראנ'סיל צצה מהצללים ליד הקשתים, אבל לא
מצליחה לפגוע בהם באופן משמעותי; לאחר כמה חילופי מהלומות, ענק המערות מתמוטט,
והקשתים נסוגים בריצה במעלה שביל הגן כשהם צועקים קריאת אזהרה. החבורה שומעת קולות עונים, כנראה מכיכר
מרכזית שאפשר לראות מרחוק, בגלל פסל מרשים של הגבירה "רסיס קרח" שעומד
בתוכה, אבל לעת-עתה, נראה ששום מתקפת נגד נוספת לא מגיעה. עם זאת, ברור לחבורה
שאנשיו של לורול בגן הוזהרו מפני הדמויות. כעת, כל הדמויות (והדב"שים)
נמצאות כבר בדרגת התשה ראשונה. החבורה מתקדמת בזהירות במעלה שביל הגל, כאשר רעש
כלי המצור הולך ומתחזק מכיוון צפון-מערב. ראנ'סיל מתגנבת בין העצים והשיחים שליד השביל,
ומצליחה לגלות כוח של כ-12 מאנשיו של לורול שמעביר
עגלות ומכין קליעי מצור בתוך הכיכר, ביניהם לפחות שני ציידים פראיים עם חולדות
מלחמה ענקיות (שאחת מהן מרחרחת בחשדנות לכיוון הכללי של ראנ'סיל,
אבל עדיין לא מזהה את הריח שלה). מהכיכר, מתפצלות שתי דרכים: אחת ממשיכה
צפונה ומערבה, לעבר המקום בו מוצבות הבליסטרות של לורול ויורות אל הטירה; והאחת ממשיכה צפונה, חומקת מתחת
לצוק קטן אל תוך הצללים. מהשיחות, הצעקות והקללות בין האנשים, ראנ'סיל מבינה שחלקם לא מרוצים מהדרך בה לורול (שמסתבר ששדרג את עצמו מ"סרן לורול" ל"המלך לורול"),
מבזבז זמן בהפגזה של הטירה, עד שכוח אויב יבוא מאחוריהם – הבריונים של לורול ששמעו על החבורה, חושבים שהדמויות הן החלוץ של כוח
כזה. מי שנראה כמפקד של הכוח נוהם לבריונים לשתוק, ומהדברים שלו עולה שבוס קוטגה נמצא בסוף השביל הצפוני (לא זה שמוביל לבליסטראות),
שומר על מקום שנקרא "שער אבן", והוא ו"האבירים שלו" לא
מתערבים בקרב בינתיים. בחינה של השטח מלמדת את הדמויות שנסיון לעקוף את הכיכר מערבה (לכיוון הבליסטראות) עובר בשטח
חשוף יחסית שיגלה את החבורה. לעומת זאת, ממזרח הגן סבוך מאד ומכיל שבילים צדדיים
נסתרים יותר, שמובילים צפונה ואפשר אולי להשתמש בהם כדי לעקוף את הכיכר והכוח
ששומר עליה – הדמויות חשות את ההתשה, ומעדיפות להמנע
מקרבות שנראים מיותרים. השביל המזרחי
והעץ החולה החבורה לוקחת את השביל הצדדי המזרחי הצר,
ומניחה אחריה מלכודת שתוכל "להזהיר" את הדמויות אם אויבים יבואו
אחריהם. השביל הצר חומק בין צמחיה סבוכה, שחלקה
הפכה חולנית ומבאישה; והצחנה הולכת ומתגברת ככל שהדמויות ממשיכות; ואז, הדרך
נכנסת אל בין השורשים של עץ ענק, שנראה כבר מרחוק חולה מאד ומעלה צחנה. ראנ'סיל מתגנבת קדימה, ומצליחה לגלות ששורשי העץ שורצות
תולעי ענק מגעילות, שמדיפות ריח כבד של מחלה ומוות. החבורה משתמשת בתחבולה למשוך את התולעים
הראשונות לעיקול של הדרך, שם קל'ריס מותחת להן תיל
ממעיד עם להבים, שמעכב את היצורים, פוצע אותם והופך אותם לקורבן קל מאד לחבורה.
לאחר מכן, החבורה מסתערת קדימה, כאשר וארדוריל מוביל
ומטיל לחש שגורם למגן שלו לזהור בלבן ולהראות כאילו הוא הפך לגדול יותר; התמרון
הזה מוכח כיעיל מאד, משום שבין השורשים מסתתרות תולעים גדולות יותר שיורקות רעל
נגוע. מאחוריהן, מתארגנות עוד תולעים נושכות, מוכנות להתקיף את הדמויות שיתקרבו
אל השורשים. החבורה מוחצת את התולעים בקלות; אחד
היצורים היורקים מוכרע כמעט מיד בחיצים של אורג הערפל מית'נורן;
וארדוריל הודף בקלות עם המגן המבורך שלו את היריקות
של היצור השני, ואז הדמויות סוגרות על התולעים לקרב פנים אל פנים; קל'ריס מסבה נזק כבד במכה קבוצתית, וביחד עם יתר הדמויות,
התולעים מתמוטטות בזו אחר זו. מבין השורשים עולות שתי תולעים אחרונות,
וביניהן אדם עם גוף ופנים רקובות, טפרים מחודדים ואיזמל
כריה זוהר באור חולני. הוא עוטה אדרת רקובה ושרידי לבוש שנראה מוזר ועתיק. היצור
מהיר וממוקד יותר מגופות מהלכות מהסוג שהדמויות נלחמו בהן בעבר – ומתגלה כסוג של
ג'ול (טורף גופות). הוא זוכר עדיין את שמו: סנ'מול, ומסוגל עדיין לילל מילים מקוטעות: "סנ'מול
עבד! קשה עבד! נוצצים שלי! רק שלי!" נפתח קרב קשה מעט יותר מהקודמים; הג'ול מסוגל לסחרר את האיזמל
המקולל למכה חבורתית חזקה; והתולעים מסייעות לו
בנשיכות. למרות זאת, החבורה מכריעה אותו בלא פגיעות ממשיות, ואחריו את התולעים
שלו. לאחר שסנ'מול
מתמוטט, החבורה מחפשת במערה המצחינה בין השורשים כדי לאתר את
"הנוצצים" שהוא הזכיר; קל'ריס מצליחה לכרות
מאחד הקירות בקלות משהו נוצץ, שמסתבר כתיבה קטנה ונעולה עם מנעול מאיים, שהרונות שחרוטות עליו מרכיבות את המילים "רקבון הגוף,
רקבון הנפש". רנ'סיל מנסה להתמודד עם המנעול, ונכשלת באורח
שמפעיל את המלכודת האכזרית שעליו – קללת רקבון (מוריד באורח קבוע 1-2 מהכריזמה
של הדמות, מחליש ריפויים ב-33% או 50%, ומורידה ב-3 או 5 את הנק"פ
המקסימלי של הדמות). רנ'סיל מבצעת גלגול מרהיב לאחור
לחמוק מהקללה, שפוגעת בקל'ריס במקום זאת, גורמת לכתם
שחור מאיים להתפשט על הזרוע שלה, ומחליש אותה (בערכים היותר נמוכים שכתובים
למעלה, כי קל'ריס הצליחה בגלגול ההצלה). למרות ההצלחה
החלקית, הרקבון מאיים להתפשט ולהתחזק; וארדוריל מצליח
להשתמש בכוחות הקודש שלו כדי למנוע מהנגע להתפשט – בינתיים. כאשר התיבה נפתחת, מתגלה אכן שהיא מלאה
ב"נוצצים": ארבע אבני חן מעוצמה ראשונה (ענבר גורגי,
אבן לילה ושתי אבני פרופ סגולות), כולן באיכות
שמתאימה לשיבוץ; וביניהן אבן גרזן יקרה ומרשימה יותר מעוצמה שניה, גם היא באיכות
שמתאימה לשיבוץ. אימה על הגבעה:
הקרב מול עדת הג'ולים של אנ'בויה לאחר העץ הענק והחולה, הדרך מתפצלת שוב
לשתיים: שביל אחד חוזר צפונה ומערבה, ככל הנראה עוקף את השודדים בכיכר הפסל,
וממשיך לעבר סוף השביל הצפוני ("שער אבן"), שם המיקום המשוער של בוס קוטגה ו"האבירים" שלו. השביל השני ממשיך צפונה ומזרחה, למקום בו
הערפל המצחין חזק במיוחד, ומטפס על גבעה שבימים כתיקונם הכילה ספסלים וגזיבו מעוטרים מסביב למבני אבן עתיקים ופסלים; כעת, נראה
שהקרקע רעדה ושקעה בראש הגבעה, וכבר מרחוק, אפשר לראות דמויות מעין-אנושיות
מתנודדות בעלטה ומיללות – השטח כולו שורץ ג'ולים;
אולם בניגוד לשודדים, הם נראים לא מאורגנים, ומתנודדים באופן כמעט אקראי. החבורה מתלבטת לרגע להיכן להמשיך, ובסופו
של דבר מחליטה להתקיף את הג'ולים, גם מחשש שמעלה קל'ריס, שהיצורים יתחילו לשחר לטרף, וגם מתהיה מה בתוכנית של לורול קשור
ביצורים האלו. החבורה מניחה מלכודת, ווארדוריל שורף מרחוק את אחד הג'ולים
בלחש של אש כוכבים שפוגע בפגיעה קריטית. היצור מתכלה בלהבות לבנות ומילל, באורח
שגורם לחלק מהג'ולים להסתער במורד הגבעה – הישר אל
המלכודת שהדמויות הכינו להם. הג'ולים כולם תוקפים בטפרים ובנשיכה נגועה
במחלה, רבים מהם עם יכולת זינוק מהיר; ובעוד רובם חסרי יכולות מיוחדות נוספות,
כמה מהיצורים החזקים יותר מצויידים בתכונות נוספות: ·
ג'ול 'רעתבן רקוב': מצויד
בזינוק מסוכן, מרפא את עצמו בנזק שהוא גורם בנשיכות, וכאשר הוא מתמוטט או קרוב
לזה, הוא 'משריץ' מתוכו שתי תולעים קטנות עם נק"פ
1 כל אחת, אבל בעלות יכולות פגיעה מעולה ונזק נשיכה כבד. ·
ג'ול 'לועס עצמות': משוריין וחזק יותר, מסוגל לפגוע
בשריונות ולהוריד את דירוג השריון של דמויות בנשיכות שלו. מתפתח קרב קשה, הגם שחבורת הג'ולים הראשונה, לרבות "רעבתן רקוב" שמוביל
אותם, מוכרעת במהירות בגלל המלכודת שממעידה אותם – חלקם הישר על החרבות של קל'ריס והמגן הבוער באש קדושה של וארדוריל;
והצליפות של הסייר שפוגעות בהם עוד לפני שהן מגיעות לקרב פנים אל פנים. למרות זאת, חלק מהדמויות נפגעות; קל'ריס, למשל, נפגעת מנשיכה של תולעת זעירה, שנראתה בהתחלה
קטנה מכדי להיות סכנה ממשית. וכאשר הדמויות נאבקות, הפעם בקושי רב
ויותר ובמחיר פגיעות רבות יותר, בג'ולים נוספים,
שמונהגים בידי 'לועס עצמות', מופיעים שלושה ג'ולים
נוספים. שניים מהם רגילים ולא מרשימים מאד, והשלישי לעומת זאת, מחזיק מטה; לפנים
שלו מחובר זקן כהה רקוב, והוא עוטה אדרת שהיתה פעם
קסומה, שמחוברת לשריון חזה מעוטר בנוסח עתיק (מעין 'חושן') ומשובץ באבנים טובות. היצור מדדה אחרי הג'ולים
האחרים ונעצר במרחק בטוח בתחתית הגבעה, כשהוא מילל, ובתוך היללות שלו יש מילים
שכוללות את שמו:אנ'בויה; ומילים שחוזרות על עצמם
"כוהן אני, כוהן.. ראוי..." קל'ריס צועקת לסייר מית'נורן
לירות בג'ול הכוהן, אבל החיצים של אורג הערפל מסבים
נזק קל מאד; ומיד לאחר מכן, אנ'בויה מילל משהו על
"אש תהום! אש שחורה!" וממלא את כל שדה הקרב בסערה של צל ואנרגיה של
מוות, שפועלת כמו גרסה הפוכה של "סערת אש כוכבים" של פלדין או כוהן אור; כל הדמויות נפגעות וסופגות נזק ניכר; ופלדינים ודומיהם – למשל וארדוריל,
סופגים נזק גבוה יותר ויכולים להדלק בלהבות שחורות (וארדוריל בפועל סופג נזק גבוה, אבל מצליח להמנע מלהדלק באש התהום השחורה). מתחיל קרב קטלני במיוחד. הדמויות
מצליחות, כבר בשלב מוקדם יחסית, להפיל את יתר הג'ולים
המיללים; אבל עוד לפני כן, נסיון
פזיז של ראנ'סיל לעקוף את אחד מהם כדי להסתער על אנ'בויה, מסתיים בהתקפות הזדמנות שמפילות את הגנבת חסרת
הכרה. וארדוריל – שמתחיל את הקרב בקריאת תגר מצלצלת,
אגב שהוא קורא בשמה של אלת האור כנגד האש השחורה של היריב שלו – סופג עד שלב
מסוים את עיקר ההתקפות ולחשי הצל, שהולכים ומחלישים אותו, למרות ששיקוי מרפא חזק
ולחש הריפוי האחרון מהחפצים של קל'ריס מעכבים את
הנפילה שלו. אנ'בויה משגר בפלדין
לחש חזיז צל, ולאחר מכן קללה שואבת חיים, שגורמת לו לאבד נק"פ
כל סיבוב ולרפא בהם את הג'ול הכוהן (אחרי הסיבוב הראשון,
אפשר לגלגל כל סיבוב גלגול הצלה לשבור את הקללה, אבל וארדוריל
נכשל בהם שוב ושוב). מנגד, וארדוריל משגר בכוהן הג'ול אש כוכבים שמדליקה אותו בלהבות לבנות – לשכמה סיבובים
מתאזנות עם ההתחדשות המהירה של היצור (10 נק"פ
בסיבוב, לא כולל הריפוי מקללת שאיבת החיים). בינתיים, הג'ולים
האחרים מתמוטטים, וקל'ריס מצליחה להגיע לטווח פנים אל
פנים. היצור סופג ממנה תמרונים מהירים וכואבים, שמתחילים להוריד את נקודות
הפגיעה שלו במהירות. הוא מחזיר לקל'ריס קללה נוראית
(הוא מכנה אותה "תענית רעב"): שגורמת לקל'ריס,
לסיבוב אחד, לרדת לחצי נקודות הפגיעה שלה, לקבל סיכוי גבוה מאד לספוג פגיעה
קריטית מהתקפות באותו סיבוב, ועונשין 4- לכל גלגולי
הפגיעה). וארדוריל מתמוטט, חסר הכרה גם הוא, לאחר שקללת
שאיבת החיים מכריעה אותו סוף-סוף; אנ'בויה וקל'ריס מתמודדים בקרב פנים אל פנים, שבו קל'ריס מצליחה, למרות החולשה הנוראית והתחושה כשהיא כאילו
הפכה – לזמן-מה – שבירה כמו עץ רקוב, לפגוע עוד שתי פגיעות קשות בג'ול; ולפני שהוא מספיק לשגר בה עוד חזיז צל שהיה יכול
לפגוע לנזק גבוה במיוחד ולהפיל או אפילו להרוג אותה בקלות בגלל החולשה של
"תענית הרעב", השהיית 'ברד החיצים' של הסייר מית'נורן
נגמרת, והוא משגר באנ'בויה תמרון של מטח חיצים, כשהוא
משתמש בפעם בחיצים הקסומים והחזקים ביותר שלו. המטח פוגע שלוש פגיעות קריטיות, ואנ'בויה מתמוטט. החבורה, שהיתה
קרובה מאד לחיסול מוחלט (TPK), מתאוששת
באיטיות, וקל'ריס מורידה מאנ'בויה
או ממה שנשאר ממנו את אדרת הכוהנים שמחוברת לתכשיט החזה המוזר; החפץ קסום מאד,
אבל זקוק לתיקונים לפני שניתן יהיה להשתמש בו. סיום: אל תוך
המעמקים כעת, אחרי שלהקת הג'ולים
הובסה, הדמויות מגלות שהקרקע על ראש הגבעה אכן זזה; מבנה עתיק התמוטט או נקרע,
וחשף מתלול של אבני מפולת בוגדניות שיורד מתוכו עמוק למטה, אל מפלס תת-קרקעי
אפל. הדמויות מנחשות, או לפחות מקוות, שהדרך
הזו היא מעקף שיוכל להכניס אותן למה שנמצא "במעמקים", אולי מתחת לטירת
אבאריל או לפחות מתחת לגנים שלה, שם נמצא – אולי – מה שלורול
מחפש, מה שיאפשר לחבורה לנסות למצוא אותו, בלא להסתבך עם קוטגה
ושאר המשמר שחוסם את הכניסה הראשית אל המערות או מה שלא נמצא למטה. החבורה מותשת מאד; ראנ'סיל
ווארדוריל נמצאים בדרגת התשה שניה; מית'נורן נמצא על סף דרגת התשה שניה, וגם מצבה של קל'ריס כבר לא טוב בהרבה. למרות זאת, החבורה מחליטה, לפחות
בינתיים, לרדת אל האפלה ולנסות את מזלה שם. |
חזרה לפרק קודם | מעבר לפרק הבא | חזרה לאינדקס של הקמפיין | מעבר לדף הפייסבוק של מלסטרה
חזרה אל אינדקס הקמפיינים של מלסטרה
כתב
וערך: גדעון
אורבך, 2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כלשהי אסורים בתכלית, בלא היתר
מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש
פרטי שלא בתשלום.