פרק 6: משתה לחולדות
חלק א'
חזרה
לפרק קודם | מעבר
לפרק הבא | חזרה
לאינדקס של הקמפיין | מעבר
לדף הפייסבוק של מלסטרה
|
הקדמה: המאורעות
בקלסילדי החדשה אחרי ההרפתקה הקודמת החבורה זכתה למספר שעות של מנוחה בקלסילדי החדשה, לפני שיצאה מזרחה לעבר ואלקוריל
עילית. המפתח שקל'ריס מצאה אצל אורג הערפל המעוות
(להבדיל מ'שליש מפתח קסום' שהקבצן אל'טור פה-זבל דיבר
עליו) התגלה ככזה שפותח תיבה שאורג הערפל המעוות השאיר אחריו, ובתוכה סכום נאה
של כסף, כמה חומרי גלם יקרי-ערך לאריגה, ושני חפצים קסומים: טבעת וגלימה, עם
צורות של פרחים ועמודי מקדש תואמים. ריי'נואורין לא התעוררה עדיין; המרפא אורג הערפל
הבטיח לחבורה שהיא תחלים; הרעל נוקה מתוכה ולכן במקום לפרפר ולסבול מסיוטים, היא
שקעה לשינה עמוקה. כך או כך, הדמויות לא יכולות לדבר איתה עדיין, ובוודאי לא
לקחת אותה להמשך ההרפתקה. אורגי הערפל, מזועזעים מהאבדות שספגו
ומהנטישה של חלק משמעותי מהאנשים שלהם דרך הפורטל במגדל, מסרבים בתחילה לשלוח
ולו לוחם אחד לעזור לדמויות, בעיקר משום שהם חוששים מההתעוררות של אנשי הזאב
האל-מתים בתוך הכוכים של סארקראקט ומפחדים מהתקפה
מהכיוון ההוא. בסופו של דבר, לאחר ויכוח ארוך, המרפא שמנהיג את קלסילדי החדשה מסכים לאפשר לסייר הצעיר מית'נורן
להתלוות אל החבורה. מית'נורן עצמו צמא לתהילת קרב
ושמח מאד להרוג בוזזים, שודדים וחלאות מקרב בני-האדם. הפלדין הזקן משער חורף, וארדוריל,
מסכים ברצון להצטרף גם הוא: כבודו מחייב אותו לבוא לעזרתם של אנשים חפים מפשע
(ברובם לפחות) שמותקפים בביתם בידי שודדים, שכירי חרב ושאר חלאות מהסוג שהולך
אחרי לורול. החבורה מגיעה אל וארלקוריל
בחסות האפלה שבתחילת הלילה הבא. העיר נראית מרחוק כמו גהינום של להבות מתמרות, רעמים וצרחות רחוקות; והטירה הגבוהה מעליה, עדיין
שלמה, מוארת מפעם לפעם באדום כאילו מדובר במחזה מהתופת; אפשר לשמוע מפעם לפעם
רעם של כלי מצור מופעלים, וגם צווחה חדה, דומה לשל ציפור גדולה, עולה לעיתים
מהשמיים סביב הטירה. בהמשך, הדמויות יגלו שבפועל, הלהבות
חלשות ומעטות יותר מכפי שנראה במבט ראשון; אכן שולחה אש בכמה מקומות, אבל חלקים
רבים מואלקוריל עומדים על תילם, ובכמה מהם מתהוללים
כל אנשי ה"ערב רב" שנספח לכוח של לורול:
שומרי עיר שערקו; שכירי חרב מיער וארתארון, לוכדי
עבדים, בוזזים מקצועיים ועוד. הקרב על שער הגן החבורה סוטה מהדרך הראשית שמוליכה אל
השער המזרחי של ואלקוריל, שנראה שמור בידי כוח גדול
מכדי שקומץ הרפתקנים יוכל לנצח אותו בהסתערות. במקום זאת, החבורה לוקחת שביל
צדדי שמתפתל כלפי מעלה ונכנס אל תוך הגן של אחוזה קטנה בצפון-מזרח הטבעת של ואלקוריל עילית, לא הרחק מהמתלולים שעולים מהעיר אל עבר
הגנים והשערים של טירת אבאריל עצמה. הדמויות מתקדמות בין צריפים בוערים של
פועלים וגננים ששכנו מחוץ לטבעת, וכמה גופות של האחרונים, רובם נראים כאילו נורו
מאחור כאשר ניסו להמלט. השביל מסתיים בשער גן שמוליך
אל חצר האחוזה שנישאת כעת מעל הדמויות, ויכולות לשמוע את הקולות הגסים של גברים
חמושים ששומרים עליו. הערת
השה"ם: בשלב הזה, לחבורה היו שתי ברירות ממשיות.
להסתער על שער הגן, או לנסות לחמוק בין הבקתות הבוערות אל תחתית הצוק עליו בנויה
האחוזה, ולהשתמש בחבל כדי להכנס לחצר שלה בדרך שקטה
יותר (מה שכרוך בסכנה שאחת הדמויות תיפול ותרעיש, באורח שיגרום לחבורה להתגלות
כאשר הדמויות במצב גרוע בהרבה מבחינת יכולת לנהל קרב). החבורה בחרה בדרך הישירה
יותר. ראנ'סיל מתגנבת ראשונה בין הצללים, ומזהה ארבעה
גברים: שני שומרי עיר עריקים ושני שכירי חרב וארתארים.
היא מצליחה לצותת לחלק מהשיחה שלהם: הם מתפלאים על הדרך שבה לורול
הציב בליסטראות ומפגיז איתם כדי להתקיף מהגנים התחתונים את איזור
הגנים העיליים של הטירה, דווקא במקום בו אין שער ודרך, אלא חומה גבוהה מאד. חלק
מהחלאות לא מתעניינות בכלל בהתקפה הזו, וכל מה שהם רוצים זה "למלא שקים בביזה'לה" ולהסתלק לפני שהלורד עצמו או מישהו מנאמניו יופיע ויתקיף התקפת נגד ("תופס נחש בזנב,
פתאום מכיש אותך עם הראש!"). בשיחה מוזכר גם ריב בין "בוס
וארקה" ל"בוס קוטגה" – כנראה מנהיגים
של שתי חבורות של שכירי חרב ובוזזים וארתארים, שאולי
קשור לאותה שאלה. בשלב מסוים, הדמויות מסתערות, כאשר
ההתקפה נפתחת בדקירה מאחורה של אחד משכירי החרב בידי ראנ'סיל,
שמצליחה באורח חלקי בלבד, ובברד חיצים של הסייר מית'נורן;
וארדוריל וקל'ריס מסתערים,
שכירי החרב צווחים שמתקיפים אותם, וקולות גסים עונים מהחצר. השומרים העריקים נלחמים עם חרב ומגן,
ומסוגלים לגרום הלם ולהפריע לתמרוני נשק בחבטה של המגן; שכירי החרב הוארתארים נטולים תרגילים מוחכמים,
אבל תוקפים במהירות מספר פעמים בסיבוב עם להב אכזרי בכל יד. כאשר החבורה מכריעה מספיק מהם, תגבורות
אויב מתחילות לזרום דרך שער הגן: בהתחלה, שני לוכדי עבדים עם להב אכזרי ושוט,
שמסוגלים ללפף שוט מסביב לרגליים של דמות ואז להמעיד עליה ולהנחית התקפה שגורמת
נזק גבוהה מאד על הדמות הלכודה; ובהמשך שומרים ושכירי חרב נוספים, ביחד עם צייד וארתארי פראי שנראה כמו ברברי מוחלט עטוי בפרוות, עם קשת
גסה ועם עכברוש ענק מאולף. למרות כמה פגיעות וכשלונות
מצד החבורה, בסופו של דבר הדמויות מצליחות להתגבר על שומרי שער הגן ועל התגבורות
שלהם; כאשר הרעשים הרמים שעולים מכל הכיוונים, כנראה מכשילים את שכירי החרב
שנמצאים עמוק יותר בתוך האחוזה ומונעים מכוח נוסף וגדול שנמצא עמוק יותר בפנים
מלהצטרף לקרב. לוכדי עבדים
בחצר המרכזית, וחיסול חשבון ישן החבורה מתקדמת אל החצר המרכזית, שנמצאת ליד
הדלתות של האחוזה עצמה. הללו נפתחו והופלו למחצה, ונשמע שיש 'חגיגה' או לפחות
מספר גדול מאד של גברים חמושים וגסים שמרעישים מבפנים. בתוך החצר, עומדות שלוש עגלות רתומים
לפרדים וארתארים שעירים ומפוספסים, שנוחרים ורוקעים
בחוסר שקט; חבורה של שבויים קשורים ברגליים כך שיוכלו ללכת בקצב איטי, מעמיסה על
שתיים מהעגלות מכל וכל: מחלקי שיש שהוצאו מהקירות; רהיטים יקרים, כלי אוכל, שקים
עם סחורות ועוד; ואילו העגלה השלישית ריקה ועם מראה מפחיד יותר של שלשלאות ברזל שקשורות לדפנות הפנימיות שלה. השבויים נראים ברובם כמשרתי-בית שנלכדו,
מלבד אחד – בחור צעיר שלפי קרעי הבגדים והקול שלו, נראה כמישהו ממשפחת אדונים;
והוא זוכה להצלפות ולהתעללות גדולה במיוחד. מקרב נוגשי העבדים שמצליפים ומזרזים
את השבויים, ראנ'סיל (וגם וארדוריל)
מזהים קול מוכר אחד – הפושע ראמקה, שבגד בהם בקרב
בתוך שלולית הזוהמה מתחת לכלא, וכנראה מצא עבודה חדשה אצל אחד
ה"בוסים" של לוכדי העבדים. כנראה שיש לו היכרות מוקדמת כלשהי עם
האדון הצעיר והמדמם, משום שהוא לא מספיק להכות בו ולהתגרות בו ("איך גלגל
מסתובב! פעם אתה אדון קטן וראמקה כלום בשבילך, עכשיו
אתה עבד, וראמקה בוס. אחרי עבודה, עושה אותך מנשק
רגליים של ראמקה!"). כאשר האדון הצעיר לשעבר (נער בן 17 בשם טילמאריון, בנו הצעיר של בעל האחוזה שבניגוד לאביו, לא נמלט
כאשר התחילה ההתקפה) מנסה למלמל תשובה, הוא סופג עוד הצלפות וגונח בכאב, לקול
התרועות של נוגשי העבדים. בנוסף למחזה במרכז החצר ולקולות מהבית
עצמו, יש שערים פנימיים שמובילים מהגן צפונה ודרומה; צפונה, יש בריון גדול ששומר
על שער גן פתוח, שמעבר לו עולות צעקות גסות, חלקן של נשים, היכנשהו
מהגן הצפוני של האחוזה; מהשער הדרומי, שמוליך כנראה לחצר משרתים, עולה צחנה
נוראית ועולים ציוצים של שרצים. החבורה שוקלת להתקיף מיד, אבל בסופו של
דבר מתעכבת קצת כדי לאפשר תוכנית גיבוי של נסיגה דרך השער שהדמויות טיהרו, כאשר קל'ריס מניחה מלכודת תיל ממעיד עם להבים באותו מקום. העיכוב מציל את החבורה מהפתעה מסוכנת,
כאשר פטרול גדול שסובב את החצרות של האחוזה מתגלה; בריון ענק וקירח עם זקן אדמדם
ופטיש עצום (שמכונה בידי האחרים "פיצי"), ושני ציידי-הרים ברברים עם
שני עכברושי ענק מאולפים כל אחד. מהנהמות של 'פיצי' עולה שהוא משרת את בוס
קוטגה; ושהוא מסכים מאד עם הגישה שלו בריב שלו
(שהדמויות לא גילו עליו הרבה) עם בוס וארקה; ונוהם על לוכדי העבדים שהם 'פחדנים
עלובים שלא מבינים כלום'. החבורה נסוגה, מחכה שהפטרול יתרחק, ואז
מתקיפה את לוכדי העבדים; כאשר ראנ'סיל מתגנבת לעבר
הגב של ראמקה, נחושה בדעתה לסגור את החשבון עם החלאה
על הדרך בה הוא ערק מהחבורה כאשר ראנ'סיל כמעט נטרפה
בידי מפלצת ביוב, וגם גנב חלק מהשלל בדרך. לאחר רגע, הקרב נפתח; לוכדי העבדים
נתפסים בהפתעה, וראמ'קה נפצע, אם כי לא מנוטרל עדיין
מהתקפה מאחורה של ראנ'סיל. הוא צורח בכעס ובאימה
כשהוא מזהה אותה. השומר ליד שער הגן הצפוני סופג שלוש פגיעות קריטיות מתמרון
'הקשת החזקה של אנסאריון' של הסייר מית'נורן, ונהרג – מסומר במתוכו
אל המשוכה בחיציו של אורג הערפל – לפני שהוא מצליח אפילו לצרוח. לוכדי העבדים מנסים להתארגן ולהשיב
מלחמה, כאשר כמה מהם מבחינים שקל'ריס היא "סחורה
שווה" ומנסים למוטט אותה, אבל הקרב מוכרע במהירות יחסית. ראמקה הפצוע, שסופג עוד מכה כואבת מראנ'סיל
(וזו מצליחה לחמוק ברגע האחרון משוט שכבר התלפף לה על הרגליים, נבהל ומנסה לסגת
כשהוא מילל משהו על "אולי נמצא דרך להסתדר?!" ראנ'סיל מעלה ארשת נחושה ואכזרית ומפליטה שהזמן
לזה כבר עבר; וארדוריל קורא לראמקה
להכנע מיד ולהשליך את הנשק אם הוא רוצה לחיות, וראנ'סיל תוהה האם תסכים להסתפק בעונש משפיל במקום להרוג
אותו – אבל הבחירה נמנעת, כאשר מית'נורן מפליט שהוא
"לא בעד עסקאות עם רוצחים ולוכדי עבדים", ומשחיל שני חיצים מדוייקים, אחד מהם בפגיעה קריטית. ראמקה צווח, משפריץ דם לכל הכיוונים ומתמוטט –
מת עוד לפני שפגע בקרקע. שני לוכדי עבדים נהרגו, ושני האחרים
מתמלאים אימה ונכנעים; הדמויות קושרות אותן לעגלת העבדים שלהם עצמה, עם שלשלאות הברזל, כאשר קל'ריס
מתחילה לחקור אותם בקשיחות, ומבהירה שהסיבה היחידה שהם עדיין בחיים, היא שכנראה
יש להם מידע שהחבורה רוצה לשמוע. בינתיים, ראנ'סיל
מדברת עם האציל הצעיר, טיפוס 'פואטי' שכנראה העריך יתר על המידה את יכולתו בחרב,
סירב להמלט ביחד עם אבא שלו ולהפקיר את האחוזה
והצוות, וכמובן הוכרע מיד בידי השודדים. הוא אומר משהו על בת משפחה נוספת שנשארה
– "אבל מסיבות רעות" ו"היא נערה רעה". בינתיים לוכדי העבדים המבועתים, שכמובן
מיעטו מאד לשתף אותם בתוכניות הגדולות, מיללים שהם
"רק עשו הוראות שנתן בוס וארקה" ו"באו בשביל שלל כי הם אנשים
עניים". הם פולטים עוד משהו על ויכוח בין בוס וארקה, שרוצה בעיקר למלא את
העגלות בשלל ולהסתלק, לבין בוס קוטגה שרוצה משהו גדול
יותר – אבל אז הפטרול מופיע; 'פיצי' מבין שתוקפים חדרו לחצר ושואג הוראות. הקרב עם הפטרול
של "פיצי" הדמויות נסוגות במהירות לעבר שער הגן,
כשהם מוליכים את האויבים למלכודת שקל'ריס הניחה שם; הציידיים נשארים מאחורה וממטירים חיצים, כאשר קל'ריס סופגת פגיעות ניכרות וחייבת לנצל את השימושים של
טבעת הריפוי שלה כדי לא להגיע למצב מסוכן. מית'נורן
יורה עליהם בחזרה אגב נסיגה ופוגע קלות באחד מהם. ראנ'סיל, שנכנסה לצללים, לא נמלטת ביחד עם שאר
הדמויות אלא מתגנבת אל מאחורי אחד הקשתים. "פיצי" השואג וארבע חולדות
ענקיות רודפים אחרים החבורה לשער הגן, מואטים ונפגעים במידות שונות בידי התיל
הממעיד והלהבים שהניחה שם קל'ריס, ואז מתחיל הקרב; ראנ'סיל לא מצליחה לפגוע קשה בקשת שהיא דוקרת מאחורה
(גלגולים נמוכים מאד), אבל מאלצת אותו לעזוב את הקשת ולשלוף חרב. הקשת השני
ממשיך לירות בחבורה, כאשר מית'נורן ממקד עליו רוב
הזמן את היריות שלו. הקרב קצר, אבל מסוכן; 'פיצי' מנחית מכות
חזקות מאד, שפוגעות ומסכנות גם את וארדוריל וגם את קל'ריס, אבל ההגנות שלו חלשות בהרבה מההתקפות, באורח שהופך
אותו מטרה נוחה מאד עבור תמרוני האחיזה הכפולה המהירים של קל'ריס,
מה גם שוארדוריל משתמש באור מסמא כדי להפוך את
האויבים למטרה קלה יותר, ומסייע לפגוע בהגנות שלהם – כאשר אגב כך, הוא הורג את
אחד מהעכברושים הענקיים ופוגע באחרים, שהלהבים של המלכודת ננעצו בהם והופכים את
חלקם לאיטיים ופגיעים יותר. הקרב מסתיים, כאשר הקשת האחרון נמלט
בקפיצה לאחור מהירה אל תוך השיחים, והעכברושים שנותרו מאבדים את החשק להלחם ומתפזרים לכל עבר. 'פיצי' שוכב חסר הכרה; מתפתח ויכוח בין קל'ריס וראנ'סיל שרוצות להמית
אותו, לבין וארדוריל שמתנגד בתוקף להמית אדם חסר
הכרה, גם אם הוא בריון אלים ומסוכן. בסופו של דבר, הפלדין
נכנע בלא חשק להפצרות של הדמויות ולטענות שלהן שהוא בוודאי ירצח עוד אנשים חפים
מפשע רבים אם יצליח להשתחרר ולחזור לפעילות, וארדוריל
מתרחק באנחה, וקל'ריס הורגת את הבריון חסר ההכרה במכת
חרב מהירה ומכוונת היטב. בינתיים, מסתבר שהאנשים בפנים הבינו שהם
תחת התקפה, אבל הריב בין בוס וארקה לבוס קוטגה מנע
מהם מלפעול ביחד. בוס קוטגה ואנשיו קפצו על העגלות
כאשר החבורה לחמה ב"פיצי", ויצאו מהחצר דרך השער הדרומי בשעטה פרועה,
כשהם לוקחים אגב כך את שני לוכדי העבדים הכפותים. העבדים ששוחררו נאלצים להמלט לכל עבר כדי לא להרמס. החבורה רואה לרגע את הדמות של בוס קוטגה, לוחם אדיר עם שריון לוחות מבריק וגלימה שחורה; האדון
הצעיר המדמם, מתנשף, ממלמל משהו ש"הם היו רבים מדי בשבילי" – כדי לתרץ
את המובן מאליו, מדוע הוא לא נלחם כדי לעצור אותם (כל אחד מהמלווים של קוטגה היה מסוגל לקרוע אותו לגזרים בסיבוב אחד). לעומת זאת, לפי הצעקות וקולות הגרירה,
האנשים של בוס וארקה מתבצרים בתוך האחוזה, מכינים לדמויות 'קבלת פנים' קטלנית
ברגע שיכנסו פנימה, אבל לא מתקיפים את החצר. לפי הצעקות והקולות, הדמויות לומדות שאחד
מאנשיו של בוס וארקה הוא פייטן, ש"מתבקש" להכין מנגינת עוצמה שתסייע
לחבורה של וארקה בקרב. החבורה מחליטה לותר על עימות ישיר,
ולהמשיך דרך שער הגן הצפוני אל הגן שבצפון האחוזה, שמתחבר כנראה אל הדרכים
שמוליכות מצפון ואלקוריל עילית לעבר טירת אבאריל או הגנים סביבה. ההתקפה על הגן
הצפוני: המכשפה אגניר והחבורה שלה מהגן הצפוני עולות תרועות גסות של
שודדים, ביחד עם צעקות ובכי. בתוך הגן ההרוס למחצה, מונחת ערמה גדולה
של אריגים, בגדים וסוגים אחרים של שלל דומה, ומסביבה יושבת מכשפת-אש שתומת עין
בשם אגניר, עם שתי שומרות ראש – שתי נשים גדולות,
שריריות עם שיער מגולח למחצה ונשק דו-ידני, שנראות קרובות למדי זו לזו. יתר
החבורה מורכבת מבריונים ושכירי חרב. יש שלושה עמודי עץ שפורקו מהאורווה
ההרוסה ונתקעו בגן, ואל כל אחד מהם קשורה שבויה או שבוי: אחת השבויות נראית
כמשרתת; אחרת כבת-אצולה צעירה עם בגדים קרועים, ושתיהן לא מפסיקות להתייפח;
השלישי נראה כמו משרת בכיר יחסית, גם הוא עם בגדים קרועים ומדמם, ומשהו בו מוכר לקל'ריס (אבל הפעם לא לראנ'סיל
או וארדוריל). אחד הבריונים, עם "חוש הומור" גורם
לאחרים לשאוג מצחוק כאשר הוא מטריד ו'ממשמש' את הנערה הכפותה, קורא לה
"הגברת משושלת הנשים צושקי-בושקי", עושה
העוויות של תינוק, ו"מבקש" "לינוק לה מהציץ". אחת הנשים
הגסות נוהמת לו שכדאי שיחזור כבר לעבודה במקום להמשיך לבלבל במוח. החבורה מתקיפה; הפעם, ראנ'סיל מצליחה היטב בדקירה כפולה מאחורה, שמחסלת את
"מר צושקי בושקי"
המטריד במהירות; מית'נורן ממטיר חיצים על המכשפה, אבל
הגלגולים של נמוכים, ומסתבר שיש למכשפה סוג של מגן אש יעיל מאד נגד התקפות
חיצים. המכשפה משיבה בסוג של לחש 'רץ אש' שפוגע בוארדוריל,
וממשיך להסתובב בחצר ולהתקיף את הדמויות כל סיבוב, כאשר לאחר מכן המכשפה עוברת
לחזיזי אש רגילים יותר. שני בריונים מסתובבים לתקוף את ראנ'סיל, צורחים ומבטיחים לה מוות כואב בגלל החבר שלהם שהיא
הרגה; יתר הבריונים, כולל שתי הנשים הענקיות, תוקפים את וארדוריל
וקל'ריס, ומונעים מהם מלהתקרב אל המכשפה, שממשיכה
להדוף בקלות את כל החיצים של מית'נורן. מתפתח קרב; ראנ'סיל
לא מצליחה להכריע את שני הבריונים שנדבקים אליה, אבל מבצעת מספר חמיקות מרשימות מאד מהתקפות החרב המהירות והמרובות שמונחות
עליה. קל'ריס מצליחה בסופו של דבר להכריע את אחת
הנשים הגדולות; השניה – שחושבת שהחברה שלה נהרגה
(בפועל היא איבדה הכרה) צורחת כמו מטורפת, מתעלמת לחלוטין מקריאת התגר של וארדוריל ו'מנחיתה על קל'ריס את
כל מה שיש לה', כשהיא זועקת וצווחת. בסופו של דבר, החבורה מכריעה את היריבים
בטווח פנים בזה אחר זה; שומרת הראש המגודלת השניה
סופגת מכה שגורמת לה לאבד הכרה; ואז אג'ניר מותקפת
בו-זמנית בידי קל'ריס, שמנחיתה עליה סדרת התקפות
כואבות ומדויקות, ובידי וארדוריל שמפעיל על המכשפה
התקפה קדושה עם הנשק (Smite); השילוב הזה
ממוטט את אגניר, שמתכלה כשהיא בוערת בלהבות לבנות
קדושות. יתר הבריונים מוכרעים במהירות, או
בורחים. החבורה משחררת את השבוים,
ומיד לאחר מכן מתחיל ריב קולני בין טילמאריון הצעיר
ששוחרר קודם לבין הצעירה ששוחררה כעת (אנסיריל) שהיא
למעשה אחותו (כנראה תאומה לא זהה שלו), שעדיין מתייפחת בבגדים קרועים, והמשרתת
ששוחררה מצטרפת אליו בבכי והאשמות. מסתבר שהגברת הצעירה הגתה איזו תוכנית
'לעשות עסקה' עם השודדים כדי להתעשר, וכנראה חייתה מתיאורים רומנטיים למדי של
פורעי חוק בספרים – עד שגילתה שיש 'קצת' הבדל מהדרך בה אנשים כאלו מתנהגים
במציאות; היא בזה לאביה, שמסתבר שהפקיר את האחוזה וברח – ביחד עם היועץ לאנתוריון האב, שהגיע לאחוזה שלו זמן קצר קודם ההתקפה, לבטחון היחסי של טירת אבאריל.
אלא, שבניגוד לאחיה שניסה הגנה חסרת סיכוי, מסתבר שהיא פיתה את המשרת שבא עם לאנתוריון האב (הגבר המיבב שהיה
קשור לידה), ביחד עם סחבו מפתח מהיועץ של אבאריל
(המפתח של בית הגנזים שזכור היטב לחבורה) – אלא שהשודדים לא עשו איתם 'עסקה',
אלא קשרו אותם בחצר, כאשר המפתח נמצא כעת על בוס וארקה. הדמויות מתדיינות שוב לגבי שתי הלוחמות
המגודלות ששרועות בלי הכרה; קל'ריס רוצה להרוג את
שתיהן באותן נימוקים בהן השתמשה לגבי 'פיצי', ווארדוריל
מתנגד שוב וביתר שאת – הוא אומר שלהשאיר שובל של גופות של אנשים שהומתו כשהם
חסרי אונים, יהפוך את החבורה ללא טובה יותר בהרבה מהשודדים; וכי גם אם השתיים
האלו ימותו – לא חסרים בריונים ובוזזים אחרים; וכי אולי, לאחר מותה של מכשפת האש
שהן שירתו, השתיים האלו יהיו מסוכנות פחות. בפעם הזו – ראנ'סיל
– משיקולים משל עצמה, תומכת דווקא בוארדוריל. בסופו
של דבר, קל'ריס נכנעת והחבורה קושרת את שתי הלוחמות
המגודלות ומשאירה את גורלן להחלטת השבויים ששוחררו, שלא נראים כמי שמעוניינים
להרוג אותן (לעלם הצעיר יש נטיה לקוד כבוד לא פחות
מאשר לוארדוריל הזקן). רנ'סיל, בינה לבינה, גם מתקשה לשפוט לחומרה את אנ'סיריל שחשבה לעשות עסקה עם שודדים, וחשבה שזה יהיה
רומנטי. היא יודעת על קרובת משפחה מדרגה ראשונה שחשבה והתנהגה בדרך לא מאד רחוקה
מזה, כמה שנים לפני שראנ'סיל עצמה נולדה. החלטה על המשך
הדרך בשלב הזה כל הדמויות, מלבד קל'ריס, כבר הגיעו לדרגת התשה ראשונה. החבורה מתייעצת במהירות לגבי הצער הבא;
האם לנסות להתקיף את בוס וארקה כדי לקבל את המפתח לחדר הגנזים של אחוזת לאנתוריון (או סתם כדי להפטר ממנו ומהכנופיה
שלו), או לצאת מהאחוזה דרך שער הגן הצפוני ולהעפיל לעבר גני הטירה. ראנ'סיל נחרצת למדי בהתנגדות שלה לברירה הראשונה
– למרות חפצי הקסם החזקים שראתה בגנזך, היא רושפת ואומרת שהיה לה מספיק מהמקום
הזה "בשביל כל החיים"; וממילא, לנסות לעצור את לורול
נראה לה חשוב יותר. בסופו של דבר, החבורה מקבלת את העמדה הזו, והדמויות פותחות
את הסורגים של השער הצפוני ויוצאות ממנו לעבר הגנים התחתיים של הטירה ורעם
הבליסטראות שעדיין מהדהד מהן מפעם לפעם. תם ולא נשלם... |
חזרה לפרק קודם | מעבר לפרק הבא | חזרה לאינדקס של הקמפיין | מעבר לדף הפייסבוק של מלסטרה
חזרה אל אינדקס הקמפיינים של מלסטרה
כתב
וערך: גדעון
אורבך, 2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כלשהי אסורים בתכלית, בלא היתר
מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש
פרטי שלא בתשלום.