פרק 7: תמונתו של העלם לורי (חלק ב')
חזרה לפרק קודם | מעבר לפרק הבא | חזרה לאינדקס של הקמפיין | מעבר לדף הפייסבוק של מלסטרה
|
ההתקלות במפחת האימים הפתח
בקצה המזרחי של המסדרון הלח עם הגלגלים המסתובבים מוביל למקור של הלהט, של הלמות
הפטיש ושל הקול המעוות והשמנוני - שגורם לריי'נואורין להחוויר בבת אחת. הדמויות
מתקדמות, ומגלות שהחדר הלוהט במזרח הוא מפחה גדולה עם סדנים ושקתות קיטור לוהט,
שחלקן מחוברות לצינורות מוזרים. על הקירות תלויים כלי נשק מבעיתים, ומסביב יש
ערמות של מטילי מתכת, ושל פיסות עור - חלקן ממקורות מבעיתים למדי. טל'אורין
המתה הולמת על הסדן, כשהיא נוהמת בקול שנראה כמו חיקוי לעגני, נמוך ושמנוני,
לקול המקורי שלה ("שושלת... נשים... שלי, אני אחשל... שושלת"); המראה
שלה הוא מזעזע. הקסם שהקים אותה כאילו 'ניפח' אותה ליותר מפי אחד וחצי מהגודל
המקורי שלה; הפצע הנורא בבטן שלה בוער באש, ששולחת כמו 'עורקים' אל הפנים ואל
הגרון המשוסף שלה; השער שלה האפיר כולו, ונופל בפראות מאחורי הראש שלה; עיניה
בוערות באש חסרת אישונים; היא מחזיקה פטיש נפחים עצום, שסמלים טמאים חרוטים
עליו. ריי'נואורין
צורחת ומנסה לקרוא בשמה של אחותה; והאל-מת מתקיף מיד ("אף אחד... לא יעצור
את השושלת שלי... אני אחשל את העצמות שלכם... גם את שלך... ואז נהיה שוב..
ביחד") הנפחית
האל-מתה מנסה להתקדם אל אחותה; קאל'ריס מתייצבת ביניהן, ורא'נסיל תוקפת את
טל'אורין מהצללים - וכך מתחיל הקרב. הנפחית
האל-מתה נלחמת באמצעות הפטיש העצום שלה, שמסוגל להסב נזק כבד מאד, אבל החבטות
שלו כבדות וצפויות יחסית; בכל פעם שהפטיש מחטיא או פוגע ונהדף, הוא מתיז ניצוצות
של אש, שמתגשמים לשדון אש זעיר, חלש יחסית, אבל בעל יכולת להטיל חזיזי אש זוטרים
כל סיבוב, בלא הפסקה. בפועל, במהלך הקרב זומנו שניים כאלו. בנוסף
לזה, כל שלושה סיבובים, טל'אורין מפעילה התקפה של מעין טנטרום - שאגה
("שושלת נשים, שלי!!!!") שמלווה ברקיעת רגל שמרעידה את המפחה ומתיזה
קיטור רותח לכל הכיוונים; התקפה שמסבה עד 20 נקודות נזק הלם (או חצי מזה למי
שמצליח בגלגול הצלה) לכל הדמויות בחבורה, ומסוגלת להדליק את מי שנכשל באש
מקוללת, שלא כבה וממשיכה להזיק כל סיבוב עד שהקרב נגמר. הקרב
קשה, משום שהנפחית האלמתה משוריינת ובעלת כוח סבל גבוה מאד; התקפות הרקיעה
וההתלקחות שלה, בתוספת לשדונים שנכנסו לקרב ויורים חזיזי אש קטנים שכמעט לא
מחטיאים כל סיבוב, פוגעים קשה בדמויות הפחות משוריינות, ומביאות את רא'נסיל לסף
התמוטטות. לעומת זאת, ההתקפות הראשיות של טל'אורין פוגעות מעט מאד (גם עקב
גלגולים נמוכים שיצאו למנחה...), ובסופו של דבר, היצור העצום מוכרע. כאשר
טל'אורין מתמוטטת, הגופה שלה מצטמקת בחזרה לגודל טבעי; האש שלה דועכת, ומותירה
גוויה רקובה למחצה וספוגה בכתמים יבשים של הדם של עצמה. ריי'נואורין מחבקת את
הגופה של אחותה וממררת בבכי; הדמויות האחרות מסייעות לה לעצום את עיניה של
טל'אורין; קאל'ריס מנסה לבצע מעין טקס השכבה מאולתר ומהיר, ומנסה לנחם את
ריי'נואורין שעכשיו הנשמה של אחותה חופשיה; ראנ'סיל (שאף פעם לא הצטיינה בטקסים)
אומרת לריי'נואורין שיש נקמה לחשוב עליה. הדמויות
מוצאות במפחה מטילי מתכת יקרים; את הספר הישן שטל'אורין קיבלה בזמנו על חישול
חרבות דרקון (שכעת הוא פגום וספוג בדם שלה), וגם חרב קצרה משובחת שהנפחית
האל-מתה אכן יצרה לפי הידע באותו ספר - לפחות לפי העובדה שצורה מרומזת של דרקון
חרוטה על הלהב שלה; והיא כוללת תכונות של עמידות לאש, בונוס קטן לסיכוי לפגיעה
קריטית; ואפשרות - פעמיים ביום, לגרום ללהב שלה לבעור באש עזה שמכפילה את הנזק
הבסיסי של החרב למספר סיבובים. ראנ'סיל
לוקחת את החרב הזו, ונראית מרוצה מאד מה'רכישה' החדשה שלה. חדר הריטואלים הדמויות
חוזרות למסדרון עם הגלגלים המסתובבים, ופונות כעת מערבה, אל חדר אפלולי ומוזר
שממנו עולות מדרגות לקומה גבוהה יותר, ובצידו הצפוני יש פתח נוסף שמוביל לחדר
חשוך מאד עם זהרורים סגולים חולניים מרחפים באוויר שלו. הדמויות
שמעו עוד מקודם מלמולים וצחקוקים מהחדר הזה, והן מוצאות בו שש גומחאות שבכל אחת
מהן כפות צעיר מוזר, שמפרפר ומצחקק בקול ספק-אנושי; רוב הכפותים האלו נושאים את
סמל המכחול של העלם לורי; ומשהו בפנים שלהם נראה מעוות לגמרי - כאילו הפנים שלהם
מצטמקות מבפנים, נוטות הצידה כמו נאד עור מחורר שהמים או היין טפטפו ממנו. הדמויות
בודקות את הכפותים האלו, ומבינות שמשהו בפרפורים שלהם מזין את הצינורות של
המפחה. הכפותים לא מגיבים לדמויות באורח ישיר, אלא רק מצחקקים, מוחאים כפיים
ומקשקשים שטויות וחלקי מילים: "כיף, בום. כיף טראח. עונג... עונג... בום-בום,
כן... החשלת... הי הי... החשלת מחשלת שושלת... היא היא... נשים, פשפשים,
עכבישים... הי הי הי..." החבורה
מחליטה להרוג את האנשים האלו, גם מחשש שיזעיקו מתישהו תגבורת או ימצאו דרך להזיק
לחבורה, וגם משום שהם לא רק משרתים של לורי ומאמינים בדרך שלו, אלא נראים כמי
שאי אפשר לעשות עבורם הרבה. ריינואורין
מטילה אל הגומחה המרכזית חנית ברקים, שהורגת מיד את הכפות שנמצא שם, ואז מתפוצצת
בהבזק חשמלי שהורג את האחרים; הכפותים מפרפרים עוד קצת, ודוממים; והזוהר החולני
בצינורות מאחוריהם דועך בהדרגה. החבורה
ממשיכה אל הפתח הצפוני החשוך, ומוצאת את עצמה בחדר ריטואלים מזוויע, שבמרכז שלו
מעגל רוני מלא סמלים מרושעים, וגם חלקי גולגלות ועצמות; במרכז המעגל מרחף כד
קבורה אנ'מירי באוויר, מסתובב באיטיות סביב עצמו, מוקף בזוהר של קסם מוזר, כאשר
האד עצמו מפליט מפעם קול צרחה או יבבת יסורים נמוכה. ליד
אחד הקירות יש תנור כבוי, בצורת מעין פנים מעוותות בצחוק חולני, ולידו ערמות של
חומרי הסקה, וממנו בוקע צינור שמטפס למעלה, לעבר חור במרכז התקרה. על אחד
הקירות, בין עמודים עתיקים שתומכים בגג, ישנה תמונת שמן שמתארת שני ילדים בגיל שבע
(או משהו דומה), רודפים זה אחרי זה במעין משחק ילדותי כשאושר על הפנים שלהם,
ומאחור רואים במטושטש דמות שדומה ללורי, מביט בהם מתוך חלל דלת כשהוא מוזג משהו
סגול מבקבוקון. הדמויות
מחליטות לבקש מריי'נואורין להשתמש ביכולת הקסם שלה כדי לירות עוצמה עדינה שתשבש
בהדרגה את הריטואל, במקום לנסות להפיל את הכד או לשבש את הקסם בכוח. ריי'נואורין
מתחילה להתרכז, ומצליחה בגלגול קשה יחסית, מה שגורם לכך שהכד ינחת בעדינות במקום
ליפול - והחבורה מרוויחה את היתרון בזה שהצל המיוסר של האישה שבוקע מתוך הכד לא
מתקיף בטירוף של ייסורים את הדמויות, אלא מבין שמדובר בסוג של ידידים. הצל
- של אישה מבוגרת יחסית בבגדים מהודרים, בוכה בקול לוחש שכאילו בא ממצולות תהום "הוא
היה... כמו הילד שלי. למה? למה?" הצל
מרחף אל אחד הקירות, לעבר עיטור שנראה קודם חסר חשיבות ומצביע עליו, ואז מתפוגג
באנחת בכי אחרונה. הרונה הזו מפעילה מגרעת שקודם היתה כמעט בלתי ניתנת להבחנה,
שחושפת תא סודי עם כפפות עור אפורות-כסופות עם סמל הכישור הכסוף; הכפפות האלו
מחזקות הדיפות (של דמות לוחם או מקצוע דומה) או חמיקה (של גנב), וכוללות גם
יכולת של הגנה קריטית. הערת השה"ם: הדמויות חוקרות
את התנור, אולם מנחשות את הסוד שלו רק בשלב מאוחר יותר. כאשר מדליקים אותו, הוא
משלח אור ולהט דרך הצינור אל הקומה למעלה, ולמעשה אל הבסיס של אחד הפסלים שנמצא
שם - שהוא חלק ממערכת הקוד ששולט על הדלת לחדר הסופי של המבוך. הקומה העליונה של המרתפים החבורה
עולה במדרגות, פותחת בקלות דלת משוריינת (שאם החבורה היתה באה מהכיוון ההפוך,
היא היתה נעולה ומוגנת בקוד שצריך לפענח ויכול לשחרר רעש רם ומלכודת אם הדמויות
יכשלו) ומוצאת את עצמה באמצע הצד המזרחי של מסדרון עצום בעל צורה של פרסה (שחלקה
המקומר נמצא בדרום, ושתי ה'זרועות' שלה שלוחות צפונה). כל אחד משני האגפים של
המסדרון העצום הזה, המזרחי והמערבי, כוללים שורה של עמודים מעוטרים מהצד
ה'פנימי' של הפרסה - שנופל אל תוך בריכה עמוקה של מי גופרית שמזינים את המרחצאות
שנמצאת ב"מרכז" של החלל העצום שהמסדרון מתעקל סביבו. במרכז
החלל, בין שני גשרי אבן שבוקעים מצדדי 'הפרסה' עומד מעין אי מוגבה, ועליו פסל
עצום שמזכיר מעט את העלם לורי, עומד עם יד מורה, כאשר מהתקרה גבוה מעליו נופלת
קרן אור ומאירה את הראש המעוצב היטב שלו. כפי
שהדמויות יגלו מהר מאד בהמשך, האי הזה שמור בידי ארבעה קשתים ושומר נוסף שמנמנם
במרכז, כאשר מתוכו גם עולות מדרגות מתפתלות כלפי מעלה (למעשה - אל תוך האחוזה
עצמה). כמו
כן, בקצה הצפוני של כל חלק מ'הפרסה' של המסדרון, ישנו פסל נוסף וקטן יותר:
במזרח, של עלמה עירומה שמחזיקה ספר וראי ביד אחת, ובידה החופשיה מצביעה גם היא
קדימה; ובצד המערבי, של מעין ספק אדם וספק תיש, שמחזיק אשכול ענבים ביד אחת
ומצביע גם הוא בידו החופשית. הדמויות
מבינות שמדובר בסוג של מנגנון, אולם מחליטות לבדוק את האיזור ובמידת הצורך לטהר
אותו מסכנות מיידיות, לפני שהן מתחילות להתקרב לפסלים. ראנ'סיל,
שמתגנבת ראשונה לפני החבורה, מצליחה להבחין ולהזהיר את החבורה מפסלים קטנים
וחשודים שיושבים בזוגות בחלק הדרומי של כל 'זרועה' (בדרך אל מרכז הפרסה). במבט
ראשון, הפסלים האלו נראים כמו פסלי חרס של כלבים; במבט שני, יש להם שדים של אישה
ופנים מעוותות במעין עונג זנותי, עם שפתיים מרוחות בשפתון. החבורה
מחליטה לא להתקרב לפסלים האלו, וגם לוותר בשלב ראשון על בדיקת אחת הדלתות
שבוקעות מ'הפרסה' במזרח, שהיא דרומית וקרובה מדי אל זוג הפסלים שיושב שם.
הדמויות מתנהלות בזהירות, כשהן נצמדות לקיר המזרחי, בנסיון - בשלב זה מוצלח -
להמנע גם מסכנה שהקשתים על האי המרכזי יאתרו אותן. האגף
המזרחי כולו נראה מבורדק ומלוכלך יותר מהאגף המערבי, עם לא מעט תיבות, חביות
וכלים מכלים שונים זרוקים ליד הקיר שלו (מה שמסייע לדמויות במידה מסויימת להמנע
מכך שהקשתים יבחינו בהן). החדר
הראשון שהחבורה נכנסת אליו, מעט מצפון למקום בו נכנסו לאגף המזרחי של 'הפרסה',
הוא מעין מחסן של צבעים; הדמויות מבחינות בתמונה שמתארת גבר מבוגר ועשיר רוכן על
תיבה מלאה בזהב; וגם באומן גוץ ומוזנח עם זקנקן נוחר בקולניות על הרצפה. בדיקה
שלו מעלה שהוא שיכור או מסומם לגמרי, לא חמוש בכלל, והפנים שלו לא מצומקות או
מרוקנות כמו האנשים הכפותים למטה. החבורה
מתווכחת מה לעשות איתו - האם לכפות אותו, לחסל אותו במהירות, או לחקור אותו;
ובסופו של דבר, אחרי ויכוח לא קל, מחליטות להשאיר אותו במקום. הערת השה"ם:
החבורה החמיצה קטע גרוסטקי למדי, שבו אם היו מעירים את האומן המסומם, הוא היה
כל-כך מעורפל, שהוא היה מזהה את אחת הדמויות בטעות בתור אחת ה'פילגשים ארוכות
הלשון' (ראה בהמשך), ומנסה לחזר אחריה באמרות שפר כמו: "אוי, יפיפיה מגוונת, מיוחדת
שלי... העיין שלך זורחת כמו השמש, הלשון, או הלשון הארוכה, הרטובה כמו התגשמות
של הנדיבות, של העינוג הצרוף, קורנת כמו הכוכבים. בואי לזרועותי, חד-עין יפיפיה,
המגע של הלשון שלך... הוא סם של חיים, שמש מלטפת. אני כורע ברך בפנייך, יפיפיה
הוז'י מקורית, מלאה בהשראה.." מה שהחבורה לא החמיצה לעומת זאת - זה
מידע מועיל; משום שלורי לא בטח באוויל המסומם ולא העלה על דעתו לשתף איתו משהו
חשוב. החבורה
מוצאת בחדר שלוש אמפולות של צבע מכושף - כחול, ירוק וחום-זהוב, וקאל'ריס לוקחת
אותן בכדי לנסות להשתמש בהן בציורים שלה מאוחר יותר. החדר
הצפוני יותר, ממש ליד הפסל של העלמה העירומה בצפון האגף המזרחי של 'הפרסה' הוא
חדר ריטואלים נטוש וכבוי למדי, עם שברים של כלים ושל חרסים מפוזרים בתוכו, כולל
חלקי ראש שבור של כלב חרס (החבורה מחמיצה חלק של ספר רוני חבוי באחת הפינות של
החדר). נראה
שלפני שהמקום שימש לריטואלים, הוא היה חדר מזבח אנ'מירי - שרידי המזבח עדיין
בחדר, לאחר שהושחתו בכלים כבדים, קושקשו בצבעים 'מגוונים' ובוזו בעוד דרכים. הדבר
המעניין היחיד שיש בחדר, זו תמונה משפחתית של בני קור טילסורן (לא כולל לורי) אדם
מהודר עם זקן כהה, לידו רעיה מהודרת שמביטה במבט חודר אל התמונה, ילדה בת עשר עם
שיער כהה שמחזיקה קשת צעצוע (הדמויות חושדות שהיא האישה הצעירה שהגופה שלה
התפוררה בגומחה ליד הכניסה של הביוב), ושני ילדים קטנים. לאחר
שהחבורה סיימה עם שני החדרים באגף המזרחי שרחוקים מספיק מכלבי החרס בדרום,
הדמויות מתכננות התקפה על האי במרכז. רא'נסיל
מתגנבת בצללים לאורך גשר האבן שמחבר את האגף המזרחי אל האי, ומצליחה שלא להתגלות
עד שהיא מתקרבת אל אחד השומרים מאחורה. באותו רגע, ריי'נואורין מגיחה ממחבואה
מאחורי אחד העמודים באגף המזרחי, מכוונת את היד שלה לאחד הקשתים ומטילה עליו לחש
משיכה, כשהיא צורחת 'זה בשביל אחותי, חלאה!'. הקשת
נכשל בגלגול ההצלה, ניתק מהקרקע ו'ממריא אל תוך האוויר' באלכסון; ואז
ריי'נואורין מחווה כלפי מטה, מה שגורם לקשת הצווח ליפול ב'פלוף' אדיר אל תוך מי
הגופרית למטה. ראנ'סיל
צצה מהצללים ודוקרת דקירה כפולה מאחורה את הקשת השני, שצורח קריאת אזהרה ומנסה
לכוון את הקשת אל ריי'נואורין, ופוצעת אותו קשה. קאלריס מסתערת לאורך הגשר כדי
להצטרף אליה - אבל הדבר לוקח לה שני סיבובים. הקשת
הפצוע מנסה לשלוף חרב ולהתקיף את ראנ'סיל; הדמויות מגלות בדרך הקשה שהשומרים של
לורי, הגם שהם נראים ונלחמים כמו בני אדם רגילים, מסוגלים - כאשר הם פצועים מאד
וחשים את המוות מתקרב, ליכולת לא אנושית שגורמת לעיניים שלהם לזהור בסגול, ואז
הם מפליטים צרחה שגורמת נזק צל לא גבוה לכל היריבים שלידם - באורח אוטומטי ובלי
גלגול הצלה. שני
הקשתים בצד השני של האי, והלוחם שרבץ ליד המדרגות צורחים ומצטרפים לקרב, וראנ'סיל
סופגת מטחי חיצים שפוגעים בה קשה. בנוסף
לזה, צעקות עולות למלמעלה, ופטרול של חמישה שומרים עם חרבות בא בריצה במורד
המדרגות. הערת המנחה:
ספירת הרעש הגיעה ל-20 במהלך הקרב עם הקשתים; מה שמשחרר את הפטרול הראשון (שהוא
הקל יותר מכל הפטרולים והתקפות הנגד המתוכננות בכל פעם שהרעש יגיע לכפולה של
20). על
האי מתרחש קרב קצר וברוטאלי. ריינואורין מפעילה לחש שגורם לגל של הדף, שמפיל
שניים מהאויבים שמסתערים במורד המדרגות ופוגע באחרים - לרבות אחד מהם שמתגלגל
הישר אל תוך החרבות של קאלריס. ראנ'סיל נאבקת בקשתים בצד השני, מכריחה אחד מהם
לעבור לקרב פנים אל פנים ומכריעה אותו עם יכולת ה'קריעה לגזרים' של גנב. בסופו
של דבר, למרות פגיעות קשות שהחבורה נפגעה (ומד ההתשה שהולך ומטפס - ראנ'סיל
מגיעה כבר לדרגת התשה שניה, וריי'נואורין לא רחוקה מזה גם היא), החבורה מכריעה
את כל אנשיו של לורי שעל האי והמדרגות. החבורה נועלת וחוסמת את הדלת למעלה, כדי
לעקב פטרולים נוספים, ואז מתפנה לבחון את האגף המערבי (בצפיה זהירה מהאי), ואת
שלושת הפסלים, שהדמויות מנחשות שהם דומים שלא בכדי לאביר הנטוי במפלס התחתון,
וכנראה מכילים גרסה משוכללת ומסוכנת יותר של אותו המנגנון. הדמויות
מתצפתות על האגף המערבי של 'הפרסה' ומגלות שהוא מפואר יותר מהאגף המזרחי, ונראה
כמו סוג של 'חדרי אורחים'. הדמויות
מבחינות בשתי דמויות שנכנסות ויוצאות מהדלתות בצד המערבי; ממבט ראשוני ממרחק, הן
נראות כמו משרתות או מלצריות, כנראה עירומות, שנושאות מגשים עם שתיה ואוכל.
באבחנה טובה יותר, מתברר שלא מדובר ב'נשים' - לפחות לא לפי מה שמקובל אצל אנשים
'משוחררים פחות' מלורי והחבורה שלו. למעשה,
מדובר בהכלאה מגונה בין ארוך לשון לאישה, עם עור ורוד עמוק ולח, ראש עגול בלא
צוואר עם עין ענקית אחת במרכז ולוע שמשרבב לשון ארוכה על השדיים שלהן, וטפרים
מבחילים בקצה הרגליים. החבורה
מתווכחת - קאל'ריס רוצה מאד לקטול את היצורים האלו, ראנ'סיל מתלהבת הרבה פחות,
ומעדיפה להשאר במחבוא וללמוד את המנגנון של הפסלים משני הפסלים שהחבורה כבר
טיהרה את הסביבה שלהן - ואם כבר להתקיף את הפילגשים ארוכות הלשון, אז לא דרך
הגשר המרכזי החשוף, אלא מכיוון אחר - אולי דרך האגף המסתורי בצפון, שאליו שלושת
הפסלים 'מצביעים', והחבורה עוד לא ביקרה בו. האגף הצפוני קאל'ריס
מסכימה לבסוף, לא ברצון רב, לחזור לאגף המזרחי; מהחלק הצפוני שלו, מעבר לפסל של העלמה
העירומה, ישנו גשר מוצלל שמוביל אל תוך החדר הצפוני בחלל. הדמויות
מתקדמות בלא לפגוש שום אויב נוסף, אל תוך חלל מלבני גדול, שהקיר הדרומי שלו נופל
אל תוך בריכת מי הגופרית למטה, במרכזו כמה וכמה שולחנות ארוכים ומעוטרים שנראים
ריקים, וכל יתר הקירות שלו - הצדדיים ובעיקר הקיר הצפוני, מלאים בספריות עמוסות
בכרכים וגווילים שונים. כמו
כן, מהפינה הדרום-מערבית שלו יש גשר נוסף שמוביל אל צפון האגף המערבי של 'הפרסה'
ואל פסל איש התיש עם הענבים שעומד שם. על
הקירות ישנן שתי תמונות שמן נוספות - אחת מהן היא של לורי הצעיר מאד - ילד יפיפה
בן פחות מעשר, שכבר רוכן על שולחן מלא בקבוקונים וספרים מסובכים; ובדלת מאחוריו
מצויירת אישה מבוגרת ומהודרת שמביטה בו בתערובת מוזרה של הערצה וזעזוע. התמונה
האחרת היא של הלוויה: חמישה ארונות מהודרים מובלים בדרכם האחרונה מול קהל גדול;
לורי עומד לבדו לצידם, מרכין ראש בתנוחה של אבל - אבל הצייר, בכשרון עילאי,
הצליח לצייר שבב של חיוך נבזי מתעקל בזווית הפה שלו. הדמויות
מצליחות למצוא בין הספרים מגילת קסמים, שריי'נואורין לוקחת אליה. הספרים
עצמם הם ברובם על נושאים שונים שקשורים באומנות; אבל יש גם כמה שעוסקים באנטומיה
וניתוחי גופות, וגם קצת בהיסטוריה ופוליטיקה אנ'מירית. הדמויות מצליחות לגלות
שלושה ספרים שמעניינים אותן יותר: האחד,
ספר שעוסק בהרחבה בקורותיו של פיית האבק גראטור 'עין אדומה' שנודע כאומן ותכשיטן
מהדרגה הראשונה; האחר, עוסק בהיסטוריה הפחות ידועה של הקרב האחרון של גנרל
קולסקארין (קולסקה) ואנשיו מול הדרואידים של כת השלג האדום ובני בריתם - במאבק
נואש במרומי ההרים הקפואים, לאחר נפילתה של שער חורף עצמה. הספר
השלישי עוסק ב'מכרות הסודיים של ארץ הכפור' - ובאורח לא מפתיע, מעניין מאד את
ראנ'סיל. הערת המנחה: החבורה
החמיצה כספת סודית, מוגנת היטב וממולכדת באורח אכזרי, מאחורי אחת התמונות; שהיו
בה בין היתר תכשיט קסום חזק, כמה אבנים טובות, וסכום נאה מאד של מטבעות יקרים. הספרים
האלו כבדים וקשים ללקיחה. כדי לקחת שניים מהם, החבורה נאלצת לוותר על חצי ממטילי
המתכת הכבדים שנלקחו מהמפחה של טל'אורין. החבורה לוקחת בסופו של דבר את הספר על
גראטור ואת הספר על המכרות, ומותירה את הספר על גנרל קולסקארין מאחור. צופן ההגנה המכושף של העלם לורי דבר
נוסף שהדמויות מוצאות, זה מעין לוח כסף מעוטר מעל הספריה שבמרכז הקיר הצפוני,
שבתוכה שלוש 'בועות' כסף כבויות, ומסביב לכל אחד מעגל רוני. הדמויות
מנחשות נכון, מההיכרות שלהן עם האביר המפוסל במפלס התחתון וגם מבחינה שכבר ביצעו
בפסלים, שאפשר לכוון את האצבע המורה של כל אחד משלושת הפסלים (העלמה במזרח, לורי
העצום באי במרכז, ואיש התיש במערב) לכיוון הבועית המתאימה - ואז לנסות להפיק מכל
פסל קרן אור בעוצמה מתאימה, שאפשר לווסת דרך 'הצמיד' שאכן מפוסל על היד המורה של
כל פסל - תוך כיול החוגה למספר הנכון. (רק
שהפעם, המספרים הם לא מ 0 עד 5, אלא מ-0 עד 9). הדמויות
בוחנות את המעגל הרוני מסביב לכל אחת מהבועיות, ומגלות שהוא מורכב ממספר גדול של
אותיות זעירות. שתי הדמויות בחבורה שמבינות בצפנים ובכתב רוני (קאל'ריס
וריי'נואורין) עושות ביחד בדיקת ידע רוני עבור כל מעגל. הערת
המנחה: ככל שגלגול ההבנה הרוני יוצא מוצלח יותר, כך הדמויות 'פוסלות' מראש יותר
אותיות. הצלחה רגילה מותירה את הדמויות עם חמש אותיות רלוונטיות מסביב לבועית; א ל כ ס ו נ מ ח צ י ת מ ח ל ו ת הצלחה
טובה יותר - עם שלוש; נ כ ס ח צ י ל ו ח קריאה רונית ב-5ק10 תתן והצלחה
מוחלטת - עם אחת בלבד לכל בועית רלוונטית, שהיא כמובן האות הנכונה. נ, צ, ח. הבדיקות
הרוניות שהדמויות מבצעות עולות יפה, כך שבאחת הבועיות נותרות שלוש אותיות, ובשתי
האחרות - אחת; מה שמאפשר לדמויות לנחש את המילה 'נצח'. לאחר
מכן, ראנ'סיל יכולה להבין שכל בועית היא למעשה מנעול מורכב - אולי המנעולים
המורכבים ביותר שראתה אי-פעם. בתור גנבת עם כשרון מפותח של פריצת מנעולים, היא
מקבלת הזדמנות לנסות ולפרוץ - בבדיקת כשרון כמעט בלתי אפשרית, את החור הראשון -
באורח שאם תצליח אותו, היא תוכל לפרוץ את אותה בועית בלא צורך באור בעוצמה
המדוייקת מהפסלים. בין
הדמויות שוב פורץ ויכוח קשה, שהופך לריב של ממש. ראנ'סיל מעוניינת מאד לבדוק את
המנעול. קאלריס לא מפסיקה להפריע ולהתווכח איתה, כשהיא דורשת להתקיף קודם את
הפלגשים המעוותות ולטהר את האגף המערבי או לפחות את הפסל שנמצא שם. הדבר
מסתיים רק כאשר ראנ'סיל נוהמת על קאל'ריס שאם היא רוצה, היא יכולה להסתער לבד;
היא נשארת בדיוק כאן - ומתכוונת לחקור - בתקווה בלי הפרעות מטופשות נוספות, את
המנעולים. קאל'ריס
נכנעת, כעוסה למדי. מבחינה
של החורים, נראה שהם לא ממולכדים; אולם לעומת זאת, המנגנון שלהן כל-כך מורכב,
שכשלון אחד בבדיקת פריצה יהפוך אותם ל'בלתי ניתנים לפריצה' או 'מעל היכולת של
ראנ'סיל' - לפחות בלי השימוש בפסלים. מצד שני, כשלון עם אחת הבועיות - לפי איכות
הבדיקה של הפריצה שראנ'סיל ביצעה - יעזור לה להבין מעט טוב יותר את המנגנון
המורכב, באורח שיקל עליה לבחון ואולי לפרוץ את הבועיות האחרות (קרי, גלגול פריצה
קל מעט יותר). ראנ'סיל
מצליחה להוציא תוצאות גבוהות, אבל עדיין נכשלת בבדיקה של הבועית הראשונה, וגם של
הבועית השניה. בבחירה חכמה (או עם מעט מזל, או שניהם ביחד), ראנ'סיל מתחילה את
הבדיקה בבועית המזרחית, ועוברת ממנה למרכזית ורק בסוף למערבית - כך שמבחן הפריצה
מול הבועית המערבית הוא הקל מכולם, וראנ'סיל מצליחה בו. כאשר
הגנבת פורצת את הבועית המערבית, נשמע 'קלאק' והיא זזה הצידה וזוהרת קצת, באורח
שמאפשר להבין - ובאורח נכון - שהחלק הזה של המנגנון נפרץ, באורח שמייתר גישה
והתמודדות עם הפסל המערבי, באגף שהחבורה עוד לא טיהרה. הערת המנחה:
למעשה, החבורה ייתרה מבחן שהיה הרבה יותר קשה רק מקרב עם שתי הפלגשים ארוכות
הלשון שהדמויות כבר ראו, שהרעש שלו היה מזעיק כמעט מיד שתיים נוספות וקוסם מגעיל
ששכשך כשהוא חובק אותן במרחץ באחד החדרים הצדדיים. למעשה, כדי להדליק את האור
בפסל הזה, החבורה היתה צריכה למצוא דלת מלכודת באחד החדרים במערב, ולמצוא את
מקור האור שהיה חבוי במפלס תחתון יותר, מעבר לגן של פטריות הזיה מכושפות שהיו
יכולות 'להתקיף' את הדמויות באמצעות הזיה מרושעת שהיתה 'יוצרת' העתקים מעוותים,
מכוערים ונלעגים של הדמויות עצמן. הדמויות
בוחנות תחילה את הפסל המרכזי - שהוא היחיד שכבר זוהר באור שבא אליו מלמעלה; כמו
שהחבורה ניחשה, אפשר להזיז את היד שלו כך שתצביע על הבועה המרכזית, ולכוון את
עוצמת האלומה לפי סיבוב הצמיד שלו לאחת הספרות בין 1 ל-9. ראנ'סיל
מנחשת, שאם האות שנותרה סביב הבועה המרכזית היא "צ", כדאי לה להמר על
הספרה 9 (שהיא כפולה של 90 - הערך של צ' בגימטריה). הערת המנחה: בהעדר מילון
מדויק של אנ'מירין גבוהה, נאלצנו להשתמש במקבילות בעברית... הניחוש
מגלה כמדויק; ובמקום להפעיל מלכודת של קרן עוצמה שורפת שהיתה פוגעת קשה בדמויות,
מסבה הרבה רעש ואולי גם מזעיקה פטרול אויב גדול מלמעלה, נשמע 'קלאק' והבועית
המרכזית נפרצת. כאשר
הניחוש הזה מסתבר כנכון, לחבורה אין בעיה להבין שהספרה הנכונה עבור הפסל המזרחי
היא "5" (לאות 'נ') - מה שעובד, לאחר שהדמויות מבינות שכדי להפעיל את
הפסל של העלמה שלא זוכה לאלומת אור משלו, צריך להזרים אור מהתנור הצוחק בחדר
הריטואלים למטה, דרך הצינורות בקיר אל הבסיס של הפסל. כך,
הפסלים האירו ופתחו את הבועית המזרחית והמרכזית; ומאחר וראנסיל כבר פרצה את
הבועית המערבית, החבורה לא צריכה להתעסק או להאיר את הפסל של איש התיש; הבועיות
כולן זוהרות, וחלק מהקיר הצפוני זז בנהמה - ופותח פתח אל החדר הסודי שמעבר לו. החדר האחרון - תמונתו של העלם לורי החדר
האחרון הוא מעין מלבן מאורך שמשתרע מדרום (הקיר דרכו נכנסו הדמויות) לצפון;
התקרה נתמכת על-ידי שישה עמודים שמפוסלים בצורה של עלמים עירומים שעיניהם דולקות
באדום; על כל אחד מהקירות הצדדים, ליד התקרה, יש שורה של מסכות של פנים מעוותות
שנראות כאילו הן בוכות או צוחקות בארשת מטורפת (ואפשר ממש לשמוע הדים לגניחות
הבכי ולצחוקים באוויר - בעיקר אם לדמות יש כוח קסם). ערמות של שברי חסרים ערומות
בפינות ולאורך הקירות. ושם,
באמצע הקיר הצפוני המרוחק - תלויה התמונה. אפשר להבחין, עוד מהקצה השני
של החדר, בהילת קסם ההגנה החזק שמקיף אותה. למרבה ההפתעה, במקום תמונה של העלם
לורי במלוא יופיו, התמונה מציגה כמו גרסה נלעגת ומגעילה של לורי - אדם זקן עם
שיער בהיר דליל, חרוש קמטים ובהרות ומזיל ריר מהפה הפעור והשמוט שלו. ריי'נואורין
חשה את הקסם ומזהירה את הדמויות שאי אפשר לפגוע בתמונה מרחוק, בעיקר לא עם
קסמים. ממה שהיא חשה, אפשר לפגוע בתמונה רק בנעיצה מכוונת של להב או נשק דומה,
שנעשית מטווח קצר ובמלוא העוצמה והכוונה - עדיף להב קסום. ראנ'סיל
מתקרבת לתמונה בזהירות, כאשר באורח מחוכם, היא מקפידה להתגנב בצד החדר, בלי
להתקרב למקום שבו העיניים הזוהרות באדום של העמודים-נערים יפלו עליה במישרין;
וכאשר היא משתופפת נמוך, כדי להשאר מחוץ לטווח הראיה של המסכות שתלויות גבוה על
הקירות הצדדיים. כך,
ראנ'סיל מתקרבת אל התמונה בצד השני; ומתכוננת להתקפה. ריי'נואורין מזהירה אותה,
שכנראה ההתקפה תפעיל הגנות או תגרום תגובה - היא בספק אם יהיה לה זמן ליותר
מהתקפה אחת או לכל היותר שתיים. ראנ'סיל מפעילה את יכולת ההבערה על להב הדרקון
החדש שלה (צדק פואטי - להב שחישלה טל'אורין האל-מתה), וריי'נואורין מעצימה את
הפגיון עוד יותר באמצעות כוח טהור מאסכולת הקסמים שלה. ראנ'סיל
מנחיתה התקפה כפולה - השיסוף הראשון מחטיא, והשני פוגע וגורם חתך עמוק בצד הפנים
השמאלי של התמונה, שמתחילה להעלות עשן ולהזיל נוזל סמיך ומצחין - כמו גרסה של דם
מכושף ונאלח במיוחד. מהתמונה,
מהקירות, ומהחדר כולו עולה צרחה איומה; כל החדר רועד. העיניים של הפסלים נדלקות
ובוערות באש. קאל'ריס נסוגה מהדלת - אבל הפסלים יורים אחריה וגורמים לה נזק כבד
(מעל 50 נקודות נזק עם התקפה כפולה של שני פסלים שפגעו - למזלה פסל שלישי
החטיא); עוד שני פסלים מחטיאים את ראנ'סיל, והגנבת מנסה את מזלה בשיסוף אחרון על
התמונה - שהפעם פוגע היטב ועמוק יותר; ראנ'סיל כאילו חותכת את האף במרכז התמונה,
ומהחור בוקע סילון של נוזל מצחין; ומותירה חתך עמוק מהאף ומטה לכיוון הצד הימני
של הפה. החלל
כולו רועד; זעקות וקריאות זעם עולות מהאפלה, כנראה מהמדרגות - שם כוח משמר גדול
מתעכב מעט על הדלת שהדמויות חסמו קודם. הפסלים יורים שוב, וראנ'סיל מתגלגלת
ומתחמקת מהאלומות ההרסניות שלהם. גרוע
יותר; כאשר החדר רועד, אחת מערמות החרסים כאילו מתרוממת ולובשת צורה, מתאחה
במהירות לנער חרס עצום, גדול פי שניים מקומת אדם, שעיניו בוערות בסגול של ריק
נצחי. ריי'נוארין צורחת לדמויות להמלט - היצור הזה חזק בהרבה מכדי אפילו לנסות
ולהאבק בו; הדמויות, שרואות את הגודל, וחשות את המחשבות האפלות שעצם הנוכחות של
היצור משלחת במוח או הישר לנשמה שלהן - לא מאד צריכות את האזהרה של ריי'נואורין
כדי לנסות להמלט על נפשן. ריי'נואורין
מטילה לחש קיר כוח על הדלת שמקשרת בין החדר של התמונה לספריה; עלם החרס מסוגל
לבקוע את המחסום בתוך סיבוב בודד, אבל גלגולי התקפה נמוכים מעכבים אותו למשך שני
סיבובים במקום זאת (עד שהוא מצליח להוריד את כל הנק"פ של מחסום הכוח ולאיין
אותו). החבורה,
ביאושה, מחליטה שלא להמלט בדרך בה הגיעה - שעלולה להוביל לתנין הענק, שלא לדבר
על כך שעלם החרס ואולי הפטרול שיבקע מלמטה יוכלו לרדוף ולצוד את הדמויות. במקום
זאת, הדמויות מזנקות מהמעקה של הספריה למטה, אל תוך מי הגופרית. מי
הגופרית צורבים ורעילים באורח שמסב לדמויות נזק כל סיבוב, אבל לא קטלניים מאד;
קאל'ריס מפעילה את לחש הריפוי הקבוצתי (למעשה, חיקוי של לחש הלבלוב של זאגליט)
על החבורה, כדי לעכב את הצטברות הנזק - מה שמציל אותה עצמה מלחטוף מנה גדושה מדי
של נזק רעל שהיה משקיע אותה לתמיד אל תוך מצולות המאגר שמזין את המרחצאות של
לורי. שתי
הדמויות האחרות מצליחות לספוג נזק נמוך יותר, ולשרוד גם הן; ולאחר דקה של שיחה
במים הצורבים, החבורה מגלה פתח למערה צדדית שהן שוחות בכבדות לתוכה, ומשם אל
התעלות החיצוניות - וכך נמלטות מהמרתפים שמהדהדים כולם בצרחות של שומרים ובזעקות
יסורים נוראות שממלאות את האוויר. התרחשויות אחרי ההרפתקאה לצערה
הרב של קאלריס, זמן קצר לאחר שהחבורה נמלטת מהמרתפים של העלם לורי, ושמה את פניה
בחזרה לכיוון מטה המשמר הירוק, בלדר מבורדס צץ מהחשיכה שליד מטה המשמר עם מכתב
מאביה של קאל'ריס - שמתחת למסווה נימוסי, מזהיר אותה ולמעשה מורה לה להתרחק ממגורי
המשפחה שלה במטה המשמר, ולמעשה 'להעלם מהשטח' לכמה זמן, אחרת חייה נמצאים בסכנה
מיידית. במאוחר,
אפשר להזכר שמשפחת ארוסה (לשעבר) של קאל'ריס - משפחת ואר-דלגליר, הם בעלי ברית
קרובים של העלם לורי (מהסיבה הזו, סרן רלמ'אריון זכה בהזמנה לנשף מלכתחילה),
וכמוהם גם משפחת ואת'ורסקה רבת העוצמה מהמשמר הירוק. קאל'ריס
נאלצת לוותר - לפחות זמנית - לא רק על המותרות והתפנוקים של מגורי המשפחה, אלא
גם על הרצון שלה לחלץ את הגביע המכושף והמפוקפק ממקום המסתור במגוריה בו טמנה
אותו - לפחות בינתיים. בשורות
טובות יותר שיגיעו אל הדמויות בהמשך הן שבעיר נפוצו שמועות ש'העלם לורי התמוטט'
לאחר הנשף, מרכלים שהוא לקה במחלה קשה, וכבר ביום למחרת, לורי - חבוי מעין בתוך
אחת הכרכרות שלו - ורבים מאנשיו עזבו את העיר אנ'מירלור לכיוון מזרח (לכיוון
ההרים - מחוז קור אומת'ל או רכס קאראנסיל שמעבר לו) - בלא לנקוב בתאריך חזרה. יהיה
מצבו של לורי כאשר יהיה, לאחר שהתמונה נפגעה באורח אנוש (גם אם לא הושמדה
לגמרי), נראה שאת הנאום המצלצל והכובש שהוא התכוון לתת לפני מועצת הבקעה וכנראה
גם עוצרת הורד האפור והיורש הצעיר של ורד אפור - הוא כבר לא ישא. |
חזרה
לפרק קודם | מעבר
לפרק הבא | חזרה
לאינדקס של הקמפיין | מעבר
לדף הפייסבוק של מלסטרה
חזרה אל אינדקס הקמפיינים של
מלסטרה
כתב וערך:
גדעון אורבך, 2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כלשהי אסורים בתכלית, בלא היתר
מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש
פרטי שלא בתשלום.