פרק 1: אף צהוב (חלק ב')

 

חזרה לפרק קודם | מעבר לפרק הבא | חזרה לאינדקס של הקמפיין | מעבר לדף הפייסבוק של מלסטרה

 

 

 

כניסה למערות המטפטפות

מעבר לסדק הצר שבחומת האבן, משתרעת מערה גדולה שהולכת ומתרחבת.

קאלריס וטל'אורין מבקשות מהסייר קאריול לגשש קדימה; וכך החבורה מגלה שבצד אחד (מזרח) המנהרה ממשיכה בקו מאוזן, בדרך מרופשת עם מרצפות מתפוררות, לעבר התפצלות חשוכה אי-שם בהמשך; בצד המערבי של המנהרה, הקרקע יורדת בגרם מדרגות משובש לעבר פסל גדול על כן שרובו עדיין עומד, ואילו במרכז, הדרך חסומה בידי טבעת של שיחים צפופים.

החבורה מנסה להתגנב לעבר השיחים, במטרה לא להראות בידי צופים של כת 'האף הצהוב' (אם יש כאלו בשטח), ומגלה שמרכז המנהרה חסום בידי מאגר מים כהה ושמנוני, מוקף שיחים, שמשהו במעמקיו מאיר מפעם לפעם באור צהבהב חיוור שעולה ודועך לסירוגין.

הדמויות מתווכחות, כאשר טל'אורין מזהירה מפני טורפים שמשתמשים באור כדי למשוך קורבנות; וקאריול חולם על 'תיבה של אוצר נחמד' (כשהוא מזכיר, וממש לא בפעם הראשונה, שלמרות שהוא 'הסייר הכי טוב באגם השוקע', הוא 'די קצר בכסף'.).

החבורה מחליטה להתקרב בזהירות, ולירות חיצים לעבר הבוהק במים; אחרי שדווקא 'הסייר הכי טוב באגם השוקע' מפשל, חץ של אחת הדמויות פוגע בזווית הנכונה, ומחריד מרבצו גוש ג'לואידי ענקי (Slime) בגוון כהה, שבתוכו זורח מדי פעם אור זהוב.

היצור מתגלה כיריב מסוכן, שתוקף עם השלוחות הדביקות והחומציות שלו, מסוגל למעין 'הדיפה' שאם היא מצליחה היא גורמת לפגיעות של נשק לא קסום להסב לו נזק מינימלי (לחבורה אין עדיין נשק קסום); ולאחר כל פגיעה או אפילו מכה מכוונת היטב שנהדפה, הוא הופך 'מואר' יום, עד שהוא נטען מספיק כדי לשחרר קליע גדול ומסוכן של אש נוזלית– שלא מושפע במיוחד מהשריונות הכבדים של קאלריס וטל'אורין.

טל'אורין, שבמהלך כמה וכמה חלקים של ההרפתקאה מפגינה ביצועים חלשים למדי בכל מה שנוגע לפגיעה, סופגת התקפות מסיביות ומאבדת את ההכרה; הדמויות האחרות נפגעות, אבל בסופו של דבר מצליחות להמית את היצור, שמתפרק לשרידים מהבילים ומצחינים.

בין השרידים של הסליים הדמויות מוצאות כמה מטבעות נחושת וכסף, שרידים של כד רחצה שפעם נחרט עליו תבליט אומנותי של גבר עירום רוקד, ואת הסיבה העיקרית לזוהר – רסיס של אבן דארניד ששווה לא פחות מ-150 באן.

 

הקרב גרם להרבה מאד רעש, אולם למרות החשש של הדמויות, שום דבר לא נראה כתוקף אותן (הגם שיש כל מיני הדים לא ברורים במרחק, שהדמויות לא מצליחות לקלוט).

החבורה ממשיכה מערבה, ובוחנת את הפסל הגדול – שמסתבר כפסל של כוהנת צהובה מחזיקה בספר, שבאורח לא אופייני פוסלה בגוף שמן למדי. קאלריס מבחינה שעל אחד השרוולים של הכוהנת הזו נחרט סמל זהה לגמרי לסמל שני המעויינים זה בתוך זה (כולל הסדק העדין למעלה) שקאלריס מצאה על הנערה שנרצחה בשולי רובע מקדש ארבע ההשתקפויות.

כמו כן, החבורה מגלה מעבר צר מאד שחבוי בחשיכה שבין הפסל לקיר.

הדמויות מחליטות לבדוק מה יש מאחורי המעבר, וצריכות להדחק בו אחת-אחת, תוך שכל דמות שעוברת צריכה גלגול כשרון כדי לבדוק האם הסתבכה או נדקרה בידי זיזי אבן חדים שבוקעים מהקיר בחלק הצר ביותר של המעבר.

 

 

קרבות מול שוכני מערה מעוותים

טל'אורין, שעוברת ראשונה לאחר חיכוך קל בזיזים, שומעת נהמה גסה מהתפצלות חשוכה מולה, כאשר אבן מרופשת ומעלת צחנה שורקת באוויר, סודקת וממלאת באדים מבאישים את הקיר לצידה.

מול טל'אורין מתסתמת דמות מעין אנושואידית, של יצור קרומי עם ידיים מטופרות ארוכות, שאינו עוטה על עצמו כל לבוש, עם כתפיים רחבות, כמעט בלא צוואר ולוע עצום, נודף כולו צחנה של ביוב.

טל'אורין מסתערת על היצור לפני שיספיק להרים עוד אבן מרופשת, מחטיאה אותו בעוד 'החטאה מפוארת', אבל מצליחה לאלץ אותו לעבור להשתמש בטפרים ובשיניים שלו במקום בהשלכת אבנים.

 

עוד יצור דומה מגיח מהחשיכה, וקאריול, שמגיח מהמעבר אחרי טל'אורין, מנהל איתו קרב קליעות, ובכך מונע ממנו להצטרף ליצור הקודם שנלחם בטל'אורין בקרב פנים אל פנים.

הקרב מתארך, ומלווה בלא מעט התקפות לא מוצלחות של שני הצדדים; אבל בסופו של דבר, כאשר גם קאלריס מצטפרת לקרב, אחד היצורים מוכרע; האחר, פצוע פצעים קשים, מנסה להסתובב ואולי להמלט אל תוך החשיכה, אבל הדמויות מכריעות גם אותו לפני שהוא מספיק אפילו להתחיל להמלט.

הערה: החבורה מגלה שלמרות הטפרים הארוכים והנשיכה הרעילה של היצורים האלו, התקפות הקליעה שלהם הרבה יותר מדוייקות ומסוכנות.

 

הדמויות בוזזות שרידים של צמח ('מנת צמח עוצמה') מעוצמה בסיסית מאחד היצורים, ובוחנות את התפצלות המסדרונות החשוכה שלפניהן.

אחד הצדדים של ההתפצלות (ממנו הגיעו היצורים) הוא מסדרון צר ויבש יחסית שפונה צפונה, וכבר מרחוק רואים שהקירות שלו חפורים, וערמות אבנים נפלו לצידם. הצד האחר של ההתנפצות הוא מסדרון רחב ולח בהרבה שממשיך מערבה, אל בין שרידי פסלים אנ'מירים שלא נשאר מהם כמעט כלום מלבד הכנים שלהם, ובהמשך מוצף במי אפסיים רדודים ומבאישים.

בנוסף, הדמויות מוצאות בקיר ליד ההתפצלות שרידים של לוח אבן שבעבר הכיל תגליפים וחריטות עדינות, אבל עם השנים נסדק ונקבר למחצה בתוך הקיר. קאלריס מצליחה להפעיל את כשרונות פענוח הכתבים שלה, אבל מגלה שלא מדובר ברונות קסומות – אלא בחלק משיר מבודח שנכתב באנ'מירין גבוהה, ומספר על כוהנת 'בריאה ואוהבת חיים', ששילמה חמשת-אלפים מטבעות עבור חומרי גלם מארץ רחוקה כדי להבקיע דרקון קטן מהביצה – אבל בסופו של דבר, לאחר שהתברר שאהבה מסיבות הרבה יותר מאשר לבלות לילות שלמים על גווילים עתיקים, קראה לחמישים חברות וחברים, שעשו משתה גדול ואכלו ביצים שלוקות.

השיר מסיים באמירה שדרקון אולי לא נולד באותו יום, אבל הרוטב היה כל-כך סמיך וחריף, שהאורחים עצמם כמעט ונשפו אש.

 

הדמויות מחליטות להמשיך למסדרון הצפוני והיבש יותר, ומגלות שרידים של מכוש שבור עשוי עצם ליד אחת מערמות האבנים; כאשר בדיקה של החריצים בקיר מגלה שמדובר בעמדות שבו מישהו ניסה לכרות דברים מתוך הקיר.

טל'אורין וקלריס מנצלות את כשרון הכריה שלהן כדי לחפש בחריצים ולחצוב בהם בעדינות; מאחד החריצים, חבוי עמוק בתוך האבן הלחה, הדמויות שולות אבן חן שלמה בגוון שחור-צהוב – גארליט קצוץ במצב טוב (135 באן), שמתאים לשמש כאבן שיבוץ; בחריץ השני בקיר, החבורה מצליחה פחות, מצליחה לשלות רק גוש גס של אבן חרסית – והדמויות נמלטות אחורה בזמן, כאשר אבנים מתמוטטות, וגורמות לרעש גדול.

מאי-שם בצפון, במקום בו המסדרון מתרחב ונכנס למערה גדולה בהרבה, עולה נהמת אזהרה גסה.

 

נהמות אחרות עונות – דומות להפליא לקולות של שני היצורים שהחבורה קטלה קודם.

 

למרות זאת, החבורה מתקדמת מתוך המסדרון אל אותו חלל גדול, שמתגלה כסוג של מבנה תת-קרקעי דמוי אמפיתאטרון עצום, שחלקים ממנו כבר התמוטטו. אור גס ואדום דולק במרכז שלו – המקום השקוע ביותר, שבו נמצא סוג של מחנה מוזר.

לדמויות אין זמן להתבונן לעומק, כי חבורה גדולה של אנושואידים מגעילים עם לועות עצומים מתקרבת בקפיצות גסות – חלק מהיצורים נשארים מאחור כדי להטיל אבנים, והאחרים סוגרים קדימה. החבורה מגלה, באיחור, שהדרך בה התקדמה קדימה לא מאפשרת לה לעשות שום הכנות או לתפוס עמדות ירי טובות, והקרב מתגעש במהירות.

טאל'אורין סובלת עדיין מביצועים ירודים; קאר'יול, שכבר קודם התחיל להתייהר יותר ויותר לאחר ההצלחות הקודמות של הקליעה שלו, ולא פעם לדבר על טל'אורין כ'אישה עדינה ויפה' שצריכה גיבור גדול כמוהו, מצליח להפיל את אחד הקליעים של היצורים; גם היצורים שלוחמים פנים אל פנים סופגים אבדות, ולמשך זמן-מה נראה שהקרב נוטה לטובת החבורה.

המצב משתנה, כאשר שני יצורים מרשימים יותר מצטרפים לקרב – אחד, קלע מצובע, מהיר וקטלני יותר מהאחרים, שמלווה ב'זבוב מחמד' מעופף זהוב-עכור בגודל של כלב, והשני יצור מגודל וחזק מהאחרים שמנסה להתקרב לטווח פנים אל פנים.

קאריול פוגע פגיעה לא חמורה מדי בקלע, אבל עד מהרה מתמוטט מהתקפה מיוחדת שהקלע מורה לזבוב המחמד שלו לבצע (מה שלפחות מוחק מפניו את החיוך השחצנית ואת החשק לספק להתחיל עם טל'אורין וספק להתנשא עליה); קאל'ריס מבצעת תמרון מהיר ומוצלח שהורג את זבוב המחמד, וגורם לקלע לצרוח בזעם ולהתמקד בה לאורך המשך הקרב; טל'אורין ניצבת מול שרידי היצורים שתקפו בהתחלה, ומול המנהיג המגודל והנוהם שלהם, כשהיא מתגוננת בהצלחה עם המגן שלה מפני שצף-קצף של התקפות טפרים ונשיכות.

בסופו של דבר, לא לפני שקאלריס נאלצת להפעיל את השימוש האחרון (לאותו יום) בטבעת המרפא שלה, שתי הלוחמות מצליחות, בכוחות משותפים, להפיל את מנהיג היצורים; שרידי היצורים מנסים להמלט, אבל רק הקלע המצובע מצליח לצאת מהקרב בחיים ולהעלם בחשיכה.

 

על רוב היצורים אין שום דבר בעל ערך, או לכל היותר חלקי עצם מגולפת או מעט צמחים מבאישים שאפשר למכור לאלכימאי בעד כמה מטבעות. על היצור הגדול, לעומת זאת, החבורה מוצאת ניצב עשוי היטב של פגיון גדול או חרב חד-ידנית, שבלא ספק נעשה בידי נפח אומן ולא בידי אחד האנושואידים (הוא שווה 180 באן, ומשובץ ברסיסי אבנים טובות – אבל הלהב לא נמצא בשום מקום); מנת צמחי-שמן איכותית יותר ממה שנשאו עליהם היצורים האחרים, וחרוז זעיר עם כישוף חלש – בגוון צהבהב עכור עם רונה דהויה.

(החרוז הוא 'טרינקט' שמקנה קוצץ נזק 1- ועמידות לאש למי שנושא אותו בכיס).

 

לאחר שהקרב נגמר, הדמויות יכולות לבדוק את אותו 'אמפיתאטרון'.

באמצע, נמצא המחנה הנטוש של היצורים, שבמרכזו אש עם מוט ברזל, עליו נצלה עכברוש עצום במיוחד שמישהו פשט ממנו את העור; והמון חלקי עצמות, קרעי אריגים, פיסות של יצורים וצמחים חסרי ערך, ושאר מיני טינופת.

היצור ששרד ברח צפונה, אבל קאריול מאבד את העקבות שלו.

נראה שפעם נישאו מצידי המבנה הזה ארבעה עמודים, שכל אחד מהם גולף בדמות השתקפות אחרת, אבל כולם קרסו – מלבד זה של ההשתקפות הצהובה, שעדיין קרוס למחצה על הקיר בצפון-מזרח, וגרם מדרגות מזוהמות עולה ממנו.

בצפון ה'אמפיתאטרון' יש עוד פתח שמדרגות עולות ממנו, אל תוך קמרון שהיה פעם מפואר, והסמל המעויין האנ'מירי של ארבע ההשתקפויות עדיין חרוט עליו; מהכיוון הזה, עולים קולות חזקים מאד של מים משקשקים.

 

 

הגשר השבור

החבורה מתווכחת קצת על הדרך; טל'אורין נחושה בדעתה "למצוא יציאה" מהמבוך (מלבד זו שהדמויות  נכנסו דרכה), וחושבת על לסקור את הזרם של המים ולבדוק להיכן הוא ממשיך.

אף אחד לא תוקף את הדמויות כשהן עולות במדרגות – ולקלע המפלצתי שברח אין זכר - בינתיים.

הדמויות מוצאות את עצמן על גדה סלעית גבוהה, בצידה הדרומי הרחוק של מנהרה עצומה שרוב-רובה מים עמוקים מאד ושחורים. גשר אבן שפעם חיבר את שתי הגדות קרס בחלקו המרכזי, ונותר כמו 'זרוע כרותה למחצה' שעוברת מעל חלק מהמים הכהים.

הגדה הצפונית רחוקה מאד, ערפילית, וקשה מאד להבין מה יש שם.

הדמויות חשות צחנה עזה קרובה יותר, ומגלות שבקצה הגדה שלהן, ליד שרידי פסל גדול על כן (כנראה של כוהנת צהובה אחרת, שלא נשאר ממנה הרבה), זרוקות שתי גוויות של גברים צעירים, שסרטנים קטנים ויצורים אחרים מכרסמים אותם.

בדיקה מעלה שהגופות שוכבות כאן כבר כמה שעות לפחות, כבר החלו להרקיב, אבל הפצעים העמוקים והדרך בה חלקים מהן נתלשו לא מותירים מקום לספק, שהם נרצחו בידי אותם אנושואידים שהדמויות נלחמו בהן קודם. בדיקה מוצלחת מגלה, שהיו פסים צהובים צבועים על הפנים של הגברים המתים; והם עטו סרטי אריג גסים מאויירים בציור מאד מקורב ולא הכי מוצלח של דרקון, עם כיתוב גס של מעין 'ברכת מזל טוב' ב'חיפוש אחרי תיבה קדושה'.

קאלריס חשה סקרנית למדי לגבי טיבה של אותה 'תיבה קדושה', כאשר קאריול, שחושד שהיצור הקלע נמלט לכאן אבל לא מוצא את העקבות שלו, מעיר בציניות על מידת המזל שהסרטים האלו הביאו לדמויות.

 

החבורה מנסה לסקור את הגדה הנגדית, ומגלה שמעבר של הגשר השבור הוא לא קל בכלל – ודורש קפיצה מסוכנת מאד, בעיקר מצד מי שעוטה שריון לוחות.

החבורה מגלה שם שמתחת לצוקי הגדה של הגדה השניה, יש מדף חולי נמוך מאד קרוב לפני המים, שמתחבר לפתח צר (אין לחבורה מושג להיכן הוא מוביל ואיך להגיע אליו), אבל סמוך אליו, בחלקה של מים עמוקים מאד ממש מתחת לצוקים של הגדה שמנגד, יש כנראה מנהרה עמוקה מתחת לפני המים, ומשהו בתוכה מבליח מדי פעם באור מוזר.

הדמויות חוששות מגרסה גרועה יותר של הסליים 'נגוע השמש' שנלחמו בו קודם, אבל בסופו של דבר מבקשות מקאריול – שהוא גם סייר וגם הדמות עם השריון הפחות כבד (יש עליו כרגע שריון עור מוקשה בלבד) לנסות לקפוץ לצד האחר, כדי להשליך משם חבלים ולנסות ליצור מעין גשר חבלים; ליתר בטחון, הן קושרות סביבו חבל.

לרוע המזל, הקפיצה של קאריול נכשלת ממש ברגע האחרון, והוא מאבד את האחיזה בצד השני וגולש למים; ובעוד קלאריס וטל'אורין מושכות במהירות בחבל כדי למשוך את קאריול המפרפר כלפי מעלה, הבעבוע מהצד השני מתקרב במהירות, ומגלה צורה עצומה עם סנפירים, זנב מצליף ולוע עצום – דג המערות הזה גדול לא פחות משני סוסים ביחד.

קאריול אוחז בחבלים ונמשך במהירות כלפי מעלה, מבועת ורועד באורח לא הרואי בעליל ("ד...ד...דג... גדול..."), רגע לפני שהמלתעות האדירות נסגרות עליו; הדג הזועם מצליף בזנב, ומזעזע את שרידי הגשר באורח מסוכן. החבורה נמלטת על נפשה, בהחלטה שכרגע לפחות הדמויות חלשות מכדי להתמודד עם היצור.

הדמויות חוזרות לאיזור של ה'אמפיתאטרון' ובוחנות את הפתח בצד הצפון-מזרחי שלו.

 

 

החדרים מתחת למשכן כת 'צהובי האף'

לצד הפתח המזרחי, החבורה מגלה שרידי ביתני אבן ישנים, מדפים שקרועים בקיר ולוח אבן עם כתובות דהויות, שקאלריס מפענחת אותן כ... מחירון של בית מרחץ ישן, שהציע לאורחיו השכרה של מגבות מבושמות, כדים עם סוג של נוזל רחצה (בורית), ואפילו מגשים עם פטריות חמות ברוטב.

כעת הכל הרוס ומתפורר, וריח מבאיש עולה מהמדרגות.

החבורה עולה במדרגות, ומגיעה לחדר מרובע גדול שהקרקע שלו מלאה בחול רטוב, שבחלקו נעוצים או קבורים למחצה כל מיני חפצים ישנים, ועל הקירות שלו גדלים שרכים בשרניים ומטפטפים.

הדמויות בוחנות את החדר, בעיקר נוכח קולות רחוקים של בני-אדם ומוזיקה שכאילו מגיעים מהחשיכה למעלה, ומאתרות פתח קטן ומסורג בכבדות בתקרה של החדר ("Grate"). קאריול, לעומת זאת, מצליח להזהיר בזמן את הדמויות האחרות מכך ש"החול בצד השני של החדר לא מוצא חן בעיניו" – והוא עמוק וטובעני בהרבה מכפי שנראה במבט ראשון.

קאלריס מטפסת על אחד השרכים (אגב סכנה שאם היא לא תצליח ותיפול, היא עשויה ליפול לחול הטובעני, וזה מעבר לסכנה של יצורים זעירים נושכים בשרכים עצמם), ומצליחה להצמד לתקרה ולהציץ דרך הסורגים. הדמות מוצאת את עצמה מציצה מהרצפה אל תוך מסדרון במפלס גבוה ונקי מעט יותר, ששומרים אנושיים מתהלכים בו; היא שומעת הזזה של קופסאות או ארגזים מאחד החדרים, ורואה בחדר סמוך שתי נשים יושבות ומנגנות על כלי שנראה כמו חיקוי גס לנבל, כשהן חוזרות שוב שוב על המילים:

 

"הוא נולד, הוא נולד, הוא נולד מחדש. את כולנו יכסה בכנפיו העזות".

 

מפעם לפעם קאלריס צריכה להצטנף ולהרחיק את הידיים, כדי שאחד השומרים שמסייר במסדרון לא ידרוך עליה בטעות.

 

החבורה מחליטה לסגת מהחדר, ולא לנסות לבחון את החול (למשל, לירות חיצים כדי לבחון האם משהו מסתתר בתוכו) – חרף תהיה שאחת הדמויות מעלה, האם מתחת לחול הטובעני אין מסדרון תחתי יותר או משהו מעניין אחר.

 

החבורה נסוגה כעת דרומה, לעבר הבריכה העכורה שסמוך לכניסה למערות, וחוקרת את המעבר שממזרח לאותה בריכה.

הדמויות מגלות מדרגות שבורות, שזרם דוחה במיוחד נוזל מתוכן, מדיף ריחות עזים של שתן וצואה.

לבקשת הדמויות, קאריול מגשש ומבחין בעקבות של האנושואידים שהסתובבו במסדרון הזה, אבל נראה כאילו חזרו כלעומת שבאו.

 

המסדרון המגעיל מתפצל לשני מעברים, שכל אחד מהם מוליך לחדר אחר בלא יציאות נראות לעין.

בחדר הצפוני יותר, הדמויות מגלות תפיחה צמחית עצומה פועמת באיטיות, שנראית כמו חציל ענקי ורקוב, מלא בנגעים מהבילים, מחובר לקיר בקנוקנות בשרניות ומפיץ ריח נורא.

גם בתקרה של החדר הזה יש פתח מסורג כבדות (Grate) שממנו עולים רעשי צעקות קצביות של אנשים רבים.

הדמויות מקדימות ויורות חיצים ממרחק על ה'חציל הפועם', מה שגורם לו להתפוצץ ולכסות את החדר בבשר חומצי רותח; הטווח של הפיצוץ גדול בהרבה מכפי שהדמויות שיערו, כך שלמרות שהחבורה שמרה על מרחק, הדמויות עדיין סופגות נזק קל (מעט מאד יחסית למה שהיה קורה למי שקרוב יותר לתועבה הפועמת).

מתוך ענני הטינופת, מגיחים ארבעה זחלים בגוון צהוב-עכור, מהבילים באד חם וזוחלים במהירות לעבר הדמויות. החבורה מטווחת אותם, ומצליחה להרוג שניים מהם לפני שהם מגיעים לטווח פנים אל פנים – מה שמסתבר כמועיל מאד, משום שכל פעם שזחל צהוב נהרג, הוא מתפוצץ ומסב נזק כד לכל מי (שאינו זחל בעצמו) שנמצא בסמוך – אם כי בטווח ועוצמה פחותים בהרבה משל ה'חציל' הענקי.

הדמויות נלחמות פנים אל פנים בשני הזחלים האחרונים, ולא מתקשות להתגבר עליהם – אם כי החבורה נפגעת לא במעט מהפיצוצים של היצורים הנותרים.

 

קאלריס מטפסת שוב למעלה כדי להציץ מבעד ל-Grate, ומצליחה באורח חלקי לתפוס עמדה בסמוך, מה שמאפשר לה רק להאזין, אבל לא לשלוח ידיים ולנסות לגרור דברים שנמצאים בסמוך לו.

קאלריס מזהה כמה וכמה סחורות מעניינות – ביניהם קנקן עם שיקוי, חבילת עורות של בהמת ביוב שעירה שכבר עובדו למחצה; וכד עם קשקשי דג חלקלקים ונוקשים שנוקו היטב.

בחדר הסמוך, לעומת זאת, ישנם לפחות עשרה גברים חצי עירומים עם מקלות אימון, קופצים וצועקים לסירוגין; על במה קטנה יושב גבר מהודר יותר עם מעין 'כנפיים' עשויות מאריג מאחורי השריון שלו; הוא צועק פקודות אימון מלוות בשאגות עידוד לאחרים, שקופצים כל הזמן ומנופפים בידיהם כאילו הם מנסים לעוף, אגב שהם עונים במקהלה:

 

"הוא נעור! הוא נולד מחדש!"

"כולנו ילדיו! כולנו עפים איתו!"

 

כאשר קאלריס מדווחת ליתר החבורה, טל'אורין מעקמת את אפה וממלמת משהו לא מחמיא בעליל על אנשים מטומטמים וחסרי מוח, אפילו יחסית לשפע המטומטמים שאפשר למצוא גם ככה בעיר הזו.

 

בחדר האחר, הזלפים המגעילים בריח צואה ושתן נוזלים מאחד הקירות, ובאים כנראה מחור חשוך בתקרה, הדמויות (מלבד טל'אורין) נתפסות בהפתעה בידי שני סליימים נגועי-שמש – קטנים ומאיימים פחות מהיצור הענקי שהסתתר בתוך השלולית, אבל גם חסרים את הזוהר הבוהק שלו, ורק מהבהבים באור עכור.

למרות ההפתעה ומכה מכות כואבות, החבורה מחסלת את שני גושי הג'ל המהבהבים בלא קושי רב, מה שמאפשר לדמויות לנסות להציץ ממרחק בטוח אל החור הנוזל בתקרה (מסתבר שבניגוד לקודמים, הוא לא מכוסה בשכבת סורגים), ולתהות האם אתרע מזלם למצוא את המחראה של כת האף הצהוב.

 

 

תם ולא נשלם...

החבורה מתדיינת האם כדאי לנסות להתגנב למעלה או לעשות משהו אחר – אבל הדמויות ברובן מותשות מאד (טל'אורין וקאריול הגיעו לדרגת התשה שניה, קאל'ריס בדרגת התשה ראשונה, בסכנה לעלות באורח מיידי לדרגה שניה אחרי כל קרב או נפילה במלכודת), כך שהחבורה מתלבטת, האם לא עדיף לנסות לסגת מהמערות ולמצוא תוכנית אחרת, או לפחות למצוא מקום בטוח למנוחה ארוכה.

 

 

 

חזרה לפרק קודם | מעבר לפרק הבא | חזרה לאינדקס של הקמפיין | מעבר לדף הפייסבוק של מלסטרה

 

 

חזרה אל אינדקס הקמפיינים של מלסטרה

 

מלסטרה_קאבר.png

חזרה אל האינדקס של מלסטרה

 

כתב וערך: גדעון אורבך, ‏2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כלשהי אסורים בתכלית, בלא היתר מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש פרטי שלא בתשלום.