המדריך לשליט המבוך של מלסטרה

פרק 2: דמויות בלא שחקן בעולם של מלסטרה

חזרה לחלק הקודם | מעבר לחלק הבא | חזרה אל האינדקס של ספר החוקים

2.4: סוגי דב"שים ודרכי מעקב אחריהם

הדרך הטובה ביותר לרשום נתונים של דב"ש ולעקוב אחריהן, תלויה בסוג שלו. בתת-פרק זה יפורטו סוגים מרכזיים של דב"שים, שנקבעים בהתאם לסוג האינטרקציה שלהם עם דמויות השחקן והתפקיד שהם ממלאים בעלילה.

יש לשים לב, שדמות בלא שחקן אינה קבועה תמיד לאותו סוג שבו הופיעה לראשונה – והסיווג, ואיתו גם דרך הרישום והמעקב אחריה יכולים להשתנות.

דוגמא: החבורה נתקלת בלוחמת אויב בתוך מבוך. בשלב זה, מדובר ביריבה, שיש לה 'תיבת נתונים' של אויב עם דרגת האיום שהיא מהווה על החבורה[1]. החבורה מנצחת בקרב, מותירה את הלוחמת בחיים ומנסה לדבר איתה ולשכנע אותה למסור פרטי מידע – דבר שהופך אותה דומה ל'דב"ש מקומי" שהוא מקור מידע פוטנציאלי. בהמשך, הדמויות מחליטות שהמבוך מסוכן מאד, ומציעות ללוחמת השבויה סכום כסף אם תלווה אותן ותעזור להן עד שיצאו מהמבוך – מה שהופך אותה למלווה זמנית, שדורשת 'דף דמות מקוצר' לניהול נכון במהלך ההרפתקה.

דב"ש קבוע

דמות בלא שחקן שמלווה את הדמויות בהרפתקאות לפרק זמן ארוך, לעיתים קמפיינים שלמים, עד שהיא הופכת ל'חלק מהחבורה' לכל דבר ועניין. הסיבות יכולות להיות מגוונות: מקשר לרקע של אחת מדמויות השחקן או למטרות שלה; דמות שפיתחה קשר רומנטי או חברי עמק עם אחת מדמויות השחקן; או שפשוט התגלתה כמתאימה מאד – גם מבחינת יכולות וגם מבחינת אופי, לדמויות השחקן, באופן שמשלים את החבורה לשביעות רצונם של שני הצדדים.

בתוך המשחק: דמות כזו נחשבת לחלק בלתי נפרד מהקבוצה, וברמה הפנים-משחקית, דמויות השחקן אינן אמורות להבדיל בינה לבין דמויות השחקן עצמן. מומלץ ששליט המבוך יכתוב לעצמו, גם אם בקצרה, את הרקע והשאיפות של דב"ש כזה, תיאור אופי, ואולי אפילו מילה על בני משפחה ודמויות מהרקע שלו. לעיתים, אפשר לערב אותם בחוטי העלילה השונים של הקמפיינים – או לפחות יציב קרסי עלילה שקשורים אליהם, בעיקר אבל לא רק כשהם קשורים ונוגעים גם לרקע של דמויות השחקן או חלק מהן.

ברמה הטכנית: מאחר והדב"ש הקבוע מלווה את הקבוצה לזמן ארוך, יש משמעות למעקב אחרי ההתפתחות שלו – כלומר, קבלת נקודות אימון וכשרון ושימוש בהן ללמוד יכולות חדשות; וגם למעקב מדויק אחרי הציוד שלו – בעיקר אם הוא מקבל חלק מהציוד שהחבורה מוצאת בהרפתקאות, משתמש בכסף שקיבל לרכוש ציוד טוב יותר, ועוד.

המשמעות היא, שלצד הרקע, על שליטה המבוך לכתוב ולתחזק דף דמות מלא של הדב"ש, כאילו היה דמות שחקן שנשלטת בידי השה"ם, ולדאוג לעדכן אותו בסוף כל הרפתקה – או 'להסמיך' שחקן שיהיה אחראי על המשימה הזו.

דב"ש מלווה

דמות בלא שחקן שמלווה את החבורה לתקופה מוגבלת, בדרך-כלל חלק מהרפתקה או לכל היותר הרפתקה אחת או שתיים. למשל:

· סייר שהחבורה שכרה ללוות אותה למסע באיזור בוגדני או מבוך, משום שאין בחבורה דמות עם כשרון גששות ועיקוב טובים מספיק. בתמורה, הובטח לו חלק מהאוצר.

· גנבת שמחפשת מלווים משוריינים כדי להגיע לכספת במעמקי מבוך שורץ יצורים מסוכנים שהחבורה לא מכירה את הדרך אליו. היא מבטיחה לדמויות חלק מהאוצר בתמורה לליווי.

· כוהנת שהדמויות מצאו כפותה בתוך תא מתחת לטירה אפלה. היא מוכנה לעזור לדמויות בקרבות, בתמורה לכך שיעזרו לה להחלץ.

· קוסם עוין שהתעמת עם הדמויות בתוך מבוך, אולם הגעה של מפלצות מסוכנות שאינן מבדילות בין הצדדים משכנע אותו לשתף פעולה עם החבורה עד להחלצות, בתמורה להבטחה כי יתנו לו להסתלק עם הציוד שלו לאחר מכן.

המשותף לכל המקרים האלו, הוא שההצטרפות של הדב"ש נובעת מצורך זמני, שאחריו הוא מתכוון להסתלק וללכת לדרכו.

מהסיבה הזו, השה"ם אינו צריך להשקיע יותר מדי ברקע של הדמות הזו, מעבר לבסיס שדרוש לו כדי לשחק אותה במהלך ההרפתקה. כמו כן, אין משמעות להתפתחות של הדמות ולמעקב אחרי נקודות אימון, כשרון ועוד.

מכאן, שהמעקב אחרי הנתונים של דמות כזו נעשה באמצעות דף דמות מקוצר, שמכיל רק את הנתונים שדרושים כדי לתחזק את הדמות באופן זמני.

בדפי דמות מקוצרים אפשר לעשות שימוש גם לדמויות שחקן במהלך הרפתקה חד-פעמית (למשל, בכנס), משום שגם דמויות שחקן זמניות כאלו נזנחות בדרך-כלל אחרי ההרפתקה, ואין חשיבות רבה להתפתחות שלהן.

דוגמאות לדפי דמות מקוצרים

דף דמות מקוצר של קוסמת מדרגה שלישית

תכונות: כוח 11, כושר 13, זריזות 13, כריזמה 16, תבונה 18, חוכמה 16, רצון 11

נתוני בסיס: נקודות פגיעה 15, דירוג פגיעה 2 (פיזי) 3 (יריה), דירוג שריון 4, דירוג התשה 4

הגנות: הדיפה פסיבית אחת בדירוג 2.

התקפה בסיסית: פגיון איכותי לא קסום, נזק 1ק1+4

התקפה מרחוק: רובה קשת זעיר, נזק 1ק1+4

אסכולות קסם ראשיות: כוכב השביט וכפפת הברזל.

בונוסים פסיביים:

● 2+ לגלגולי הפגיעה ו-1+ לקוביית נזק של לחשים מאסכולת כוכב השביט

● 20%+ לעוצמה של שריונות כוח, וכן לטווח ולמשקל של לחשי הנעת חפצים.

לחשים:

● חזיז קרח (השהיה 3): התקפה נגד יריב אחד ב-7+ לפגיעה, גורמת 1ק1+6 נזק לכל דרגה של הקוסמת, או חצי.

● חזיז ברק (השהיה 3): התקפה נגד יריב אחד ב-7+ לפגיעה, גורמת 1ק1+6 נזק לכל דרגה של הקוסמת, או חצי.

● פטיש קרח (השהיה 5): קליע שפוגע מיד ביריב אחד. גורם 1ק10+10 נזק + נקודת נזק נוספת לדרגה של הקוסמת. היריב מגלגל הצלה, או מוקף בקרח שמשתק אותו לסיבוב וגורם 2ק6 נזק נוסף.

● שריון כוח (השהיה 2): שדה כוח שמגן על הקוסמת/בן-ברית, עם 10 נק"פ + 3 נק"פ לכל דרגה של הקוסמת. רוב ההתקפות של האויב חייבות להוריד אותו קודם, לפני שיוכלו לפגוע בדמות המוגנת.

● לחש משיכה/דחיה (השהיה 10 דקות): לחש חלק שדוחה או מושך חפצים דוממים קטנים.

● הרוח הלוכדת של אנ'אוריס (5 סיבובים): לחש שיכול ללכוד אויב, שחייב לגלגל הצלה או להמשך במהירות לכיוון של הקוסמת.

כשרונות רגילים: כתיבה תמה 1+, עזרה ראשונה 1+, ידע היסטורי 1+ שכנוע 1+

כשרונות מורכבים: קודים וצפנים 1+, פריצת מנעולים ומלכודות 1+

ציוד: גלימות קוסם מכושפות: 3+ לדירוג שריון והדיפה פסיבית.

דף דמות מקוצר של לוחם מדרגה שלישית

תכונות: כוח 16, כושר 16, זריזות 16, כריזמה 12, תבונה 11, חוכמה 11, רצון 16

נתוני בסיס: נקודות פגיעה 39 (34+5), דירוג פגיעה 7 (פיזי) 5 (יריה), דירוג שריון 7, דירוג התשה 5 (3+2)

הגנות: הדיפה אחת ב-1+ לגלגול (דירוג 7) עם החרב; 4+ לכוח החיים (בונוס של המקצוע).

התקפה בסיסית: חרב ליגיונרים (אֶנְרָאלִיוֹן) איכותית, מוחזקת בשתי ידיים. נזק 1ק7+10.

התקפה מרחוק: רובה קשת קל, נזק 1ק1+6

תמרוני נשק:

§ שיסוף פראי: (השהיה 1) מכה ב-2+ לגלגול פגיעה ו-150% נזק.

§ מכת מטאטא: (השהיה 3): התקפה ב-2+ לפגיעה נגד שלושה אויבים ל-133% נזק.

כשרונות רגילים: אתלטיקה 1+, טיפוס 1+, בישול 1+, כיפוף סורגים 1+.

כשרונות מורכבים: עשבונאות 1+, פרוונות 1+

ציוד: שריון קשקשים (איכות רגילה); חרב אנ'ראליון (איכותית) 1+ עם מקום פנוי לשיבוץ אבן יקרה,

שמקנה את הבונוסים הבאים: 5+ לנקודות הפגיעה ו-2+ לדירוג התשה.

הערות: אם הדמות בדרגה גבוהה יחסית, עם מספר גדול של לחשים או תמרונים, עדיף לא לכתוב את כולם, אלא לנסח עבורה טקטיקה קרבית שמבוססת על היכולות שהיא תעדיף להשתמש בהן הקרב.

שכיר, שומר או חייל

דמויות בלא שחקן כאלו דומות לדב"ש מלווה בעובדה שהן נשכרות למטרה ספציפית ובדרך-כלל זמנית. אולם בניגוד לדב"ש מלווה, הן בדרך-כלל בדרגה נמוכה יותר משל דמויות השחקן (או בלי דרגה בכלל), מה שלא מאפשר להשתמש בהן בכוח הלוחם של החבורה, אלא רק למטרות מוגבלות יותר.

כמו כן, בניגוד לדב"ש מלווה, אפשר להשתמש בדמויות כאלו גם למשימות במקום אחר, הרחק מדמויות השחקן.

דוגמאות נפוצות לדב"שים כאלו הן:

· משרת או סייס שנשכר כדי לשמור על בהמות הרכיבה של הדמויות ולטפל בהן, כולל במצבים בהן הן מופרדות מהדמויות באופן זמני (למשל: נשארות מחוץ למבוך).

· מורה דרך שאינו סייר או לוחם חזק בעצמו, שנשכר להוביל את החבורה דרך תוואי שטח מסוים.

· לוחמים בדרגה נמוכה יחסית שנשכרים כדי לשמור על הבית של הדמויות בעיר כאשר החבורה עצמה יוצאת להרפתקה.

· חיילים שהם חלק מכוח צבאי שסר למרות אחת הדמויות, או שאחת הדמויות היא קצין או קשורה לכוח הצבאי ולמפקדת שלו בדרך אחרת.

· בעל מקצוע שאינו דמות לוחמת, או שהוא דמות בדרגה נמוכה, שנשכר בידי הדמויות להכנס איתן למבוך כדי לבצע שם מלאכה מסויימת – למשל, מהנדס שאמור לתקן מעבר מים שהתמוטט, או עשבונאית שנשכרה לקטוף סוג של צמח נדיר וקשה מאד לקטיפה שנמצא בלב המבוך.

שכיר, להבדיל מדב"ש מלווה, אינו נחשב, גם לא באופן זמני, כחלק מהחבורה. השכר שלו קבוע בדרך-כלל מראש, ולא 'חלק מהאוצר אם נמצא כזה'.

דמות כזו אינה נלהבת בדרך-כלל להסתכן יותר ממה שהיא חייבת עבור המשימה שלה, ועלולה, הרבה יותר מדב"שים אחרים, להמלט על נפשה כאשר העניינים מסתבכים או שהיא נפצעת.

שה"ם אינו צריך להכין בדרך-כלל דף דמות, גם לא מקוצר, עבור דמות כזו, אלא לכל היותר פסקה עם נתוני בסיס לדמות גנרית מאותה דרגה (אם יש לה דרגה), שלא פעם מזכירה 'תיבת נתונים' של יריב פשוט.

מורה הדרך וארקו - לוחם בדרגה 2

נק"פ 20, דרג"ש 5, דירוג פגיעה 5, יוזמה 1+

דירוגי הצלה: פיזי 16, זריזות 14, מנטלי 12.

הגנות: הדיפה אחת עם נשק, קוצץ נזק 1+

התקפה בסיסית: חרב, נזק 1ק6+8.

תמרוני נשק: שיסוף פראי (השהיה 1).

לכך יש להוסיף את מידות הכשרון שקשור למלאכה שהדב"ש נשכר לבצע (למשל: עשבונאות עבור קוטפת העשבים). אין כל צורך לעקוב אחרי ציוד, תכונות או כשרונות מעבר למינימום הדרוש הזה.

גלגול מקוצר להתקלות של שכירים

כאשר שכירים של הדמויות מעורבים בהתקלות כשהם רחוקים מדויות השחקן – למשל: כנופיה רצחנית תוקפת את הבית של הדמויות בעיר כשהדמויות בהרפתקה, ונתקלת בשומרים שהדמויות שכרו – אפשר לגלגל בקיצור את התוצאה, בשיטה של גלגול 1ק10 לשכירים מול גלגול 1ק10 לאויב, באורח שמזכיר במעט את גלגול הקרב המקוצר לדב"שים בקרב גדול.

תוצאה	ההתרחשות
9- או 8-	האויב ניצח וכבש את היעד בקלות. כל השכירים של הדמויות נהרגו, נוטרלו או נשבו.
7- עד 4-	האויב ניצח וכבש את היעד, במחיר של כמה פצועים והקמת רעש. מחצית השכירים של הדמויות נהרגו, נוטרלו או נשבו. היתר ברחו
3- עד 1-	האויב הסב נזק כבד ליעד והצליח לבזוז חלק ממנו. מחצית השכירים של הדמויות נהרגו, נוטרלו או נשבו. היתר שרדו. אם הרעש של הקרב גרם למהומה או להגעת תגבורת (למשל: משמר העיר), האויב נסוג.
0 עד 3	האויב הסב נזק משמעותי ליעד, אבל לא הצליח להחזיק בו לאורך זמן. שליש מהשכירים של הדמויות נהרגו, נוטרלו או נשבו.
4 עד 7	ההתקפה נהדפה בלא להסב נזק משמעותי ליעד. רבע מהשכירים של הדמויות נהרגו או נוטרלו.
8 או 9	השכירים של הדמויות הדפו את ההתקפה בקלות, בלא שהיא הסבה נזק, ובלא אבדות, מלבד מספר פצעים קלים.

לתוצאת הגלגול בין הצדדים אפשר להוסיף משתנים נוספים, למשל:

· אחד הצדדים הופתע לגמרי: 4- לגלגול של הצד המופתע.

· אחד הצדדים הופתע חלקית: 2- לגלגול של הצד המופתע.

· הפרשי דרגות בין הצדדים: 1+ לגלגול על כל דרגת יתרון של הצד החזק יותר עד הפרש של 2 דרגות. 2+ לכל דרגת יתרון מעל להפרש של 2 דרגות.

· אחד הצדדים מצויד טוב יותר, או חמוש בהתקפות מרחוק שאין לצד השני: 1+ עד 4+ לגלגול, לפי המצב וגודל העדיפות בציוד.

· הפרשי מספר בין הצדדים: 1+ לגלגול של הצד העדיף מספרית, על כל 20% יתרון.

· לדוגמא: 10 שודדים תוקפים 5 שומרים. לשודדים יש מספר כפול (100% יתרון), לכן הם יזכו ל-5+ לגלגול.

· אחד הצדדים שיכור, מותש או עם מורל נמוך: 2- לגלגול של אותו צד (במקרים קיצוניים, יותר).

חניכים

זהו כינוי כללי לדב"שים בעלי דרגה נמוכה מאד (או בלא דרגה) שמשמשים כמלווה קבוע של אחת מדמויות השחקן. הדוגמא הקלאסית היא חניך או נושא כלים, שתפקידו לשרת את הדמות, לדאוג לציוד שלה ולטפל בה אם היא נפצעה – בתמורה לאימוני קרב (נושא כלים), או במקצוע יצירה שהדמות שולטת בו (חניך).

חניך עשוי להשאר עם הדמות במשך זמן רב ולא פעם ליצור עימה קשר קרוב, באורח שמזכיר דב"ש קבוע. מצד שני, הוא נעדר יכולת לחימה כמעט לגמרי, וסביר להניח שיהרג במהירות אם ינסה להתערב בקרב.

מסיבות אלו, אין טעם ליצור 'דף דמות' של החניך, אלא לכל היותר שורת נתונים בסיסית שכוללת נק"פ ודירוג שריון, למקרה שהוא מותקף או סופג נזק בכל זאת.

מצד שני, לעיתים קרובות, כדאי לשליט המבוך להשקיע ולכתוב פסקה או מספר פסקאות על האופי, המראה, הרקע והשאיפות של הדב"ש הזה – משום שמבחינת משחק דמות ויחסים בחבורה, הוא דומה מאד לדב"ש קבוע שמהווה חלק בלתי נפרד מהדמויות.

לעיתים קרובות, כדאי להוסיף גם טבלת התקדמות פשוטה, שעוקבת אחרי הלימוד של החניך וההתקדמות שלו במשימות ובהכשרה שלו.

לשיטות שונות למעקב אחרי סיכון אפשרי לחניך, יש לעיין בתת-הפרק שעוסק בסיכון למלווים לא קרביים.

מקומיים ("אנשי עיירה")

מקומיים הם דמויות בלא שחקן, רבות מהן נטולות דרגה או יכולת קרבים, שהחבורה נתקלת בהן כאשר היא מגיעה למקומות ישוב שונים: מהאצילה המקומית ובני הפמליה שלה; הסוחרים ביריד ליד שער העיר; חברי שבט הררי נידח שהחבורה הגיע למחנה שלו; כוהנים וחניכים במקדש; איכרים ובעלי מלאכה, ועד הקבצן השיכור של הכפר.

מקומיים אינם יוצאים עם החבורה להרפתקאות, ואין כל צורך בנתוני קרב שלהם – גם משום שבמלסטרה, התנהגות כמו התקפה רצחנית של דמויות שחקן על אזרחים בעיר אינה מקובלת, ותביא בדרך-כלל לחיסול מיידי של החבורה בידי המשמר המקומי.

מקומיים משמשים בדרך-כלל לאחת או יותר משלוש המטרות הבאות: הפחת חיים ואימרסיה במקום שהחבורה נכנסת אליו; יכולת לספק מידע (נכון ורלוונטי לדמויות, או לא) וקרסי עלילה; וקניה ומכירה של ציוד מסוגים שונים.

כאשר דמויות השחקן נכנסות לאיזור מאוכלס, מומלץ לשה"ם להכין מספר דמויות של מקומיים עבור כל המטרות האלו, כל אחד עם סיפור רקע קצרצר, כמה אינטרסים ודברים שמעניינים אותו או אותה, ורשימה של סחורות אם מדובר בסוחר שיש לו מרכולת שיכולה לעניין את הדמויות. כמו כן, רצוי שהשה"ם יכין קריאות או צעקות של האנשים זה לזה או רכילות שדמויות השחקן יוכלו לשמוע, רק על-ידי האזנה לשיחות מקומיות – באורח שיכול לתת רמזים על מאורעות אחרונים באיזור: ממתיחות בין קבוצות אתניות או דתיות שונות, מעשה מפוקפק או דווקא אצילי שמייחסים לאדון מקומי או לחבורת הרפתקנים שעברה כאן קודם; ועד שמועות על מפלצות שתוקפות אנשים סמוך לדרך שמובילה דרומה מהעיירה.

כמו כן, השה"ם צריך להחליט, לפי הנסיבות, על היחס הראשוני של המקומיים לדמויות השחקן (ידידותי, נייטרלי, חשדני או עוין), ואלו סיפורים משניים או קרסי עלילה יש לכמה מהמקומיים, אבל הם לא ימהרו לחשוף אותם, לפני שאחת הדמויות תיידד עם אותו מקומי ותרכוש את האמון שלו.

לכל מקומי יש דרך אחרת שגורמת לו ליצור אינרקציה או להגיב לאינרקציה – משומרים שעוצרים לבדיקה דמות שנראית להם חריגה או חשודה; סוחר זריז שקורא לזרים כדי למכור להם סחורה במכיר מופקע, תוך שהוא מהלל ומשבח אותה; גבירה רמת יחש שלא תמהר לקשור שיחה ותהיה קרה ומתנשאת אלא אם יצליחו להתחבב עליה או לעניין אותה; או השיכור שיתחיל לברבר ברגע שיחוש תנועה לא מוכרת לידו.

טיפים לבנייה וניהול דב"שים מקומיים

· רצוי לא להסתמך על רשימות אקראיות שנקבעות על-ידי גלגול קוביה, גם לא כאלו שנבנו עבור מלסטרה, אלא ליצור דב"שים שקשורים באופן ישיר מהישוב הספציפי והתושבים שלו, ומושפעים על-ידי מאורעות אחרונים באיזור, כולל כאלו שקשורים לקמפיין.

· לא כל מה שמעניין מאד דב"ש מקומי, או אפילו מה שהוא סבור שהוא חשוב מאד, הוא אכן רמז לקמפיין של הדמויות. דב"שים יכולים להאמין שפרט רכילות או כזה שקשור לריב שלהם עם דב"ש מקומי אחר הוא עניין הרה גורל; ולא כל פעם שהם מזכירים מבוך מקומי או מרתף מסוכן מתחת לאחד הבניינים בעיירה, מדובר במקום שקשור לסיפור של דמויות השחקן – אם כי מפעם לפעם, דב"ש כזה יכול, לפעמים במקרה, כן לדעת פרט שיתברר כחשוב מאד לחבורה, לא פעם חבוי בין שלל פרטים אחרים, לא נכונים או לא רלוונטיים.

· צור תמיד שניים או שלושה סיפורים מקומיים שיכולים להוביל להרפתקה שאינה קשורה לעלילה הראשית – גם אם הדמויות לא יתעניינו ולא יתעסקו בהם, הדבר נותן אימרסיה וחיים לעולם.

פטרון

פטרון הוא דב"ש, בדרך-כלל רב עוצמה (בין אם מבחינת דרגה וכוחות, כסף ומעמד חברתי, או שניהם), שהדמויות מכירות (או חושבות שהן מכירות) ומכבדות, די הצורך בכדי לקבל ממנו הנחיות ומשימות, שממלאות תפקיד מרכזי בקמפיין, או לפחות בחלקים ממנו.

לעיתים קרובות, הפטרון ילווה את ההנחיות בעזרה וגמול לדמויות – אולם יש להבדיל בינו לבין דב"ש ששוכר את הדמויות למשימה אחת או שתיים, ואז יוצא מהסיפור. המאפיין של פטרון, שהיחסים בינו לבין הדמויות הם מתמשכים, וכרוכים לעיתים קרובות בסוג של ברית או שבועת אמונים – רשמית או בלתי רשמית.

דבר זה הופך את דמויות השחקן לקשורות באופן נמשך למארג התוכניות של הפטרון, לא פעם לצד או במקביל לדב"שים אחרים (או לעיתים, יש שיחשיבו את הדמויות ל"פיונים" שלו, בצדק או שלא בצדק).

יתכן, שגם האויבים המושבעים של הפטרון ישימו לב לכך, ובשלב מסוים ינסו לפגוע, בעצמם ובעיקר דרך ה"פיונים" שלהם בדמויות השחקן.

מעקב אחרי הפטרון

פטרון עשוי להיות "סתם" סוחר עשיר או בן אצולה חסר יכולת קרבית, אבל לעיתים לא רחוקות מדובר בדמות חזקה בהרבה מדמויות השחקן - דבר שמתבטא לא רק בדרגה גבוהה, אלא גם ביכולות שאינן פתוחות לפני דמויות שחקן, כמו שליטה בו-זמנית ביותר ממקצוע אחד, או אפילו כוחות על-אנושיים (למשל, של דרקון עתיק בצורה האנושית שלו).

מסיבה זו, כמו גם מכך שהפטרון חזק בהרבה מכדי להלחם ביחד עם דמויות השחקן, אין צורך ביצירת דף דמות או רשימת יכולות מדוייקת של הפטרון. מספיקה פסקה תמציתית שבה השה"ם יקבע את הפרטים הבאים:

· הזהות האמיתית של הפטרון והאינטרסים שלו (לפעמים, הם עשויים להיות רחבים ולעיתים גם שונים מאד ממה שהדמויות משערות או ממה שהוא מציג להן). לא כל פטרון הוא 'גנדלף הלבן'! יתכן גם שמדובר בדמות מרושעת שמנצלת את החבורה עד שיגיע הזמן לבגוד בה.

· קשר לסיפורי רקע של דמויות השחקן או דב"שים קבועים, אם יש כזה.

· המקצוע או המקצועות והדרגה המשוערת.

· כוחות איקוניים שמאפיינים את הפטרון.

· דב"שים חשובים אחרים שמשרתים אותו.

הפטרון נפגש עם הדמויות רק מפעם לפעם, אבל במידה שיש לו רשת אינטרסים שמתקדמת – או מותקפת, בכמה מקומות שחלקם רחוקים מדמויות השחקן, רצוי שבסוף כל יחידה של זמן משחק (הרפתקה של הדמויות), השה"ם יקבע או יגלגל התקדמות ושינויים במצב הפטרון או המערכה שהוא מנהל במקומות אחרים. הדבר יסייע לשה"ם גם להחליט, מתי סביר שהפטרון יקרא לדמויות למשימה – והאם יעשה זאת בנחת ובשיקול דעת, או שמא מתוך לחץ ובהילות.

ארכי-אויב

ארכי-אויב דומה במידה רבה לגרסה העויינת של הפטרון, ולעיתים הוא גם אויב מושבע של הפטרון של החבורה (או פטרון לשעבר שניצל את החבורה ואז פנה נגדה).

כמו הפטרון, מדובר בדמות עוצמתית, לא פעם חזקה בהרבה מדמויות השחקן, שלעיתים קרובות יש לה דב"שים או מפלצות שמשרתים אותה – לא מדובר בנבל מקומי, שאפשר למצוא ולחסל בתוך הרפתקה או שתיים!

עם זאת, לא כל ארכי-אויב הוא אל זדוני או אחד מכוחות הרוע הגדולים של המערכה. אלו, בדרך-כלל, חזקים ומרוחקים מכדי להכיר או להתייחס לדמויות השחקן, אלא אם הללו הגיעו לדרגות הגבוהות ביותר.

מה שמאפיין ארכי-אויב, ממש כמו פטרון, הוא שהתוכניות שלו והמשרתים שלו מצטלבים עם החבורה יותר מפעם אחת. לא פעם, החבורה סיכלה, בפעם הראשונה אולי במקרה, את אחת התוכניות שלו באופן שמעלה את חמתו ודוחף אותו לשלוח משרתים כדי להסיר את האיום. ככל שהמשחק יתקדם, יתכן שדמויות השחקן – בעיקר אם הן מודעות לארכי-אויב ומציבות את ההתמודדות איתו כמטרה ראשית – ילמדו בהדרגה יותר ויותר על הארכי-אויב, המשרתים והתוכניות שלו, יפגעו בהן שוב ושוב, עד שתגיע ההרפתקה האפית שבה תהיה לחבורה הזדמנות לסגור על האויב הגדול הזה ולהכריע אותו אחת ולתמיד – דבר שלעיתים עשוי לחשוף יצורים מרושעים חזקים עוד יותר, שיהפכו לאויבי העל הבאים של החבורה.

המעקב אחרי ארכי-אויב דומה למעקב אחרי פטרון, וכולל גלגול או החלטה כל פרק זמן, איך התקדמו התוכניות שלו, וכמה הוא מודע ונחוש לטפל בחבורה – לא תמיד רק על-ידי שליחת משרתים לחסל אותה, אלא לעיתים גם על-ידי הסחות ופיזור מידע מטעה, שיוביל את החבורה לכיוון לא נכון; פגיעה בדב"שים חשובים לדמויות השחקן שנמצאים במקום אחר עבור הסחה או נקמה, ועוד.

כך או אחרת – ארכי-אויב עשוי היטב אינו מבזבז את זמנו ברביצה במעמקי מקדש אפל או מקום דומה, אלא יודע ליזום, לשנות תוכניות במקרה הצורך, ולפעול לא רק מול דמויות השחקן, אלא במספר גזרות אחרות במקביל, כך שהחבורה לא תוכל להיות בכל מקום ולעצור כל תוכנית או משרת שלו.

חזרה אל האינדקס

של ספר החוקים

חזרה אל האינדקס של מלסטרה

---

כתב וערך: גדעון אורבך, 2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כלשהי אסורים בתכלית, בלא היתר מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש פרטי שלא בתשלום.

---

[1] על תיבות נתונים של אויב ודרגות איום או אתגר, יפורט בהרחבה בפרק על בניית אויבים ואיזון המשחק.