בקעת קיירן: ספר הבסיס של עולם המערכה מלסטרה

פרק 4: צפון מזרח הבקעה – מחוז קארן א-תאל

דמויות חשובות במחוז

קוֺרְ'דֶלִין קור-אומת'ל (38)

בתו של לורד מרנליון. אישה גבוהה וקודרת, שנודעה בגופה החזק והגמלוני ובמזגה הסוער. בשנותיה המוקדמות יותר, התאמנה רבות בכלי נשק והחשיבה עצמה הרפתקנית נועזת; אולם היתקלות קשה סמוך לגבול יער מאג-אגלור, שפרטיה לא התבררו מעולם עד הסוף, הותירה אותה מצולקת בכל גופה ופניה, צולעת וסובלת מהתקפי זעם.

לא ברור מה הביא את קור'דלין בגפה סמוך לעצים הקדומים האלו, בלא משמר או מלווים, ומי התוקף שקרע אותה לגזרים. כך או כך, התוקף לא סיים את המלאכה והותיר אותה לשכב חסרת הכרה במשך שעות ארוכות, עד שידידה דאז ראל'היר, שלפי השמועות היה מיועד להפוך לארוסה (ע"ע) מצא אותה ונשא אותה בחזרה אל חצר הגרניט.

בשש השנים שעברו מאז, מנסה קור'דלין להפוך עצמה למלומדת אפורה לפי המסורת של אורמ'תריל, אולם הצלחתה חלקית בלבד; והיא הפכה לאישה מרירה, קנאית וזועפת יותר מאי-פעם. בתור 'מלומדת אפורה', היא חולשת כיום על 'החניכים הרמים' של הטירה, מעבירה לבני האצולה הצעירים שיעורים, ולא מגלה סבלנות רבה לאף אחד מהצעירים שמעלה את חמתה, מכל סיבה שהיא.

יחסיה עם ראל'היר התקררו מאד, ותחת זאת, מספרים שהיא מאוהבת כיום באהבה נואשת ברב-האומנים המעודן והערמומי שהגיע מהנסיכות האפורה. זה אינו חש כלפיה דבר, אולם יודע היטב לנצל את חולשתה כלפיו. מפעם לפעם, היא נתקפת בגעגועים לשיטוטיה הישנים בארצות הפרא, ולעיתים שוכרת הרפתקנים כדי להשיג עבורה חפצים או חומרים שהיא נזקקת להם עבור המחקרים שלה.

אָרְ'לִירִיוֺן קור-אומת'ל (32)

בנו של הלורד מרנליון. צעיר נלהב, בעל כשרון סביר (אם כי זקוק עדיין לניסיון וליטוש) בתור לוחם ומפקד צעיר, שנחוש בדעתו להעלות את חצר הגרניט ובית אביו לגבהים שלא נודעו עדיין. בנעוריו, היה תלמידו ובן חסותו של המפקד ראל'היר קור-אמ'טיר (ע"ע), ורצה מאד כי יינשא לאחותו הבכורה ויהפוך לחלק מהמשפחה.

אולם בהמשך, כאשר מעמדו של ראל'היר בחצר דעך, והוא הפך בהדרגה בלתי רצוי אצל הלורד, גם אר'ליריון צינן בהדרגה את יחסו אל מורהו הישן. במקומו החל הצעיר הנלהב להעריץ את המפקד החדש, אורג הערפל האצילי למראה, ולהפציר בו לסייע לו בדרכו לגדולות.

קפטן פָאלָנְסָאר (??)

אורג ערפל נוקשה, ששימש בעבר בדרגה בכירה באחד ממסדרי האבירים של ממלכת האור הנשגב. אבירי המסדר לחמו עד טיפת דמם האחרונה בניסיונם הנואש להגן על עיר הבירה וחצר המלך הנשגב של האור במלחמה בה נפלה הממלכה וחרבה לגמרי. יש הטוענים כי פאלנסאר היה בין היתר מפקדה של הגבירה וארליריל (ע"ע), או שהם לפחות לחמו שכם אל שכם.

מסופר, שהאסון והאורח בו פאלאנסאר שרד אותו, לאחר שרוב אנשיו נהרגו, ניפץ משהו בתוכו, והפך אותו מאביר אצילי לשכיר-חרב קר ונטול עכבות, שמאמין ש"האור מת". חרף העובדה כי שערו הבהיר האפיר לגמרי, הוא נותר נאה להפליא, והכריזמה שלו ומיומנותו בחרב הרשימו מאד את לורד מרנליון, שהפך אותו לאחר זמן-מה למפקד המשמר של חצר הגרניט, במקום המפקד הקודם, שהיה מאנשיו הוותיקים של אביו.

בתור מפקד משמר, פאלאנסר נערץ על רבים בשל דמותו המרשימה, קולו השקט וניסיונו הקרבי העשיר, אולם מנגד הוא קר כמו קרח, ומסוגל להקריב אנשים בלא ניד עפעף. הוא אוכף ביד ברזל את רצונותיו של הלורד, כולל הנבזיים והקטנוניים ביותר, בלא שמץ של יסורי מצפון. פאלנסאר משתף פעולה עם חסידיו של ת'ירנפל בחצר הגרניט, למרות שהוא בז בליבו לאנשי אורמ'תריל ולטירוף 'דם הגאבוטו' שלהם. למעשה, לא רק שפאלאנסר אינו מאמין בסיפורים האלו, אלא למעשה הוא איבד את היכולת להאמין בכל דבר שהוא, מלבד בחרבו, שכלו החד ובאינטרסים שלו עצמו.

אָמְ'נוֺרֶל "הבהיר" (27)

רב-אומן מעודן שהגיע מאורמ'תריל, והפך לצורף וחרש שכיות החמדה החביב ביותר על הלורד וקרובי משפחתו.

אמ'נורל הוא אדם צעיר ומבריק, בעל פנים חלקות ונאות, מאורכות במקצת, שפם אדמדם דק ומטופח, וקול מתנגן ורך. מסופר, שהיה לו עתיד מבריק בארץ מוצאו, אולם סכסוך עם אומן מבוגר יותר ורב כוח, ואולי גם הבטחת נישואין שהופרה, אילצו אותו לגלות למקום שהוא מחשיב כפרובינציה עלובה.

מעמדו של אמ'נורל בחצר, הגם שאין לו תואר רשמי, הוא חזק מאד, וכפי שלמדו כמה וכמה אנשים בדרך הקשה, מסוכן מאד להסתכסך איתו. השפעתו של הרב-אומן על בתו ובנו של הלורד היא ניכרת מאד; רבות מהגברות של החצר, כולל בתו הקודרת של הלורד, מאוהבות בו במידה כזו או אחרת – והוא אינו מחזיר אהבה ממשית לאף אחת מהן, אולם יודע היטב כיצד לתמרן אותן.

אמ'נורל רואה את עצמו, בסתר ליבו, כבן-תרבות כמעט יחיד בחצר של פראים למחצה, שחובתו הטבעית לנסות לחנך ולעדן אותם. הוא נחשב כמאמין אדוק בתורות של ת'ירנפל, כולל בכל הנוגע לסכנה שבדם קופי הגאבוטו, ויגיב בכעס ובחומרה רבה על כל פקפוק בתורות האלו שיושמע בנוכחותו.

רָאלְ'הִיר קוֺר אוֺמְ'טִיר (44)

נצר למשפחה אנ'מירית מקומית עתיקה וטהורת-יחס, ששולטת באחוזה (שסביבה כפר גדול) מבודדת יחסית שיושבת מעל אגם הררי במרומי מעברי ההרים שמדרום לדרך המלך, בערך באמצע הדרך בין הדוש'מאגור לבין יער מאג אגלור. ראל'היר היה בעבר קצין משמר צעיר ומבטיח, ואיש אמונו של הלורד לשעבר אר'תיריון. הלה ראה בעין יפה את הידידות הקרובה בינו לבין נכדתו, קור'דלין, ורמז שאירוסין בין הצדדים יקבלו את ברכתו.

אלא, שהדברים השתנו לאחר חילופי השלטון, וגם לאחר אותה הרפתקה כושלת של קור'דלין שהותירה אותה מצולקת ושבורה מבפנים ומבחוץ; הגם שראל'היר היה זה שמצא אותה שוכבת חסרת הכרה ונשא אותה בחזרה אל חצר הגרניט, ובכך הציל אותה ממוות בטוח – הרי שנראה שהיא מאשימה אותו מאז בדבר-מה, שטיבו המדוייק לא התברר מעולם.

בהדרגה, הפך ראל'היר ללא רצוי בחצר הגרניט, והוא מבלה את זמנו באחוזת האבן הקטנה והמבודדת של משפחתו שמעל האגם הקפוא. מאז, הוא ספג מספר מכות נוספות, בין היתר העלמותו של אחיו הבכור וזמן קצר לאחר מכן מותו של אביו. מכה נוספת נחתה עליו עם מותו המסתורי של האדם הנערץ עליו מכל, מפקד המשמר הקודם של טירת קור אומתל. הלה נמצא מת בנסיבות מוזרות במקום מבודד – כאשר נראה ששם קץ לחייו, שנים מספר לאחר הדחתו והחלפתו באור הערפל פאלאנסר; - אולם יש שמעלים חשדות אפלים יותר בנידון.

השנים לא הטיבו עם ראל'היר: מי שהיה פעם קצין בעל חזות מרשימה השמין, פיתח חיבה יתרה לטיפה המרה, אותה הוא חולק עם מלומד מנודה מהנסיכות האפורה, שסולק לאחר זלזול פומבי במלומד העליון והתורה שלו על דם קופי הגאבוטו, ובסופו של דבר התגלגל עד אחוזת קור אומטיר.

ראל'היר פיתח מזג קודר וציני למדי – כמו גם תיעוב תהומי, יש אומרים חסר פרופורציה, למפקד המשמר החדש, ואולי גם לאורגי ערפל בכלל. עם זאת, מספרים כי כשרונו של ראל'היר בחרב ובגישוש במרחבים הסלעיים והקרים מעולם לא נטש אותו כליל. הוא לא נישא מעולם לאחר הריב בינו לבין הגבירה קור'דלין, אבל מסופר שהוא מגדל את בנו היתום של אחיו האבוד, ומייעד אותו להיות יורשו.

סרן מוֺרְ'דְרִיל וָאר-לִירְסוֺרֶל (65)

קצין בשירות קור-אומתל שהצטיין בנעוריו בקרב לין מורלית, וכיום שולט באחוזה קטנה באיזור נידח וקשה לגישה, על רכס פראי מדרום לאדמות קור אומטיר.

מורדריל ידוע לשמצה כאדם מר נפש, אכזר וחסר מעצורים, ששמועות מספרות על אנשים אפלים ואפילו מפלצות ששורצים באחוזה שלו ובמרתפים מתחת לה. אין לו כיום נתינים רבים שחיים מחוץ לאחוזה שלו, והכפריים המעטים ששרדו בסביבתו מפחדים ממנו פחד מוות.

מסופר, שאדמותיו של מור'דריל, נידחות ומעטות באנשים ככל שיהיו, חולשות על מכרה עתיק, וחשוב לא פחות – על נתיבי הברחה של סחורות יקרות, וכי הסרן נוטל 'מס הגנה' לא רשמי, מכל מבריח שרוצה להנות מהגנתו ולא להיות מוסגר לחצרות הגרניט. היחסים בין מורדריל לשכנו מבית קור אומטיר סבוכים, ולמרות עוינות עתיקה ביניהם ואפילו קרבות שהתרחשו בין הבתים בעבר הרחוק, כיום בנו של הסרן משמש כסוג של חשב או לבלר בטירת קור אומטיר.

למרות החשד במעורבות בהברחות וקשר עם שודדים ואפילו מפלצות, למור'דריל יש קשרים רבים – ישנים וחדשים, בחצרות הגרניט ובטירת הלורד, כולל שמועות כי הצליח להתידד עם כמה מאורגי הערפל שמקיפים את ראש המשמר החדש, או לפחות כי הוא למד לעשות איתם עסקים כאלו ואחרים.

אֶנְ'רוֺסְט ואוֺמְ'לָאר לבית מָאלְנִיר (54 ו-51)

שני אחים, דומים מאד זה לזה בגוף גדול וחסון, בשערם החום-מאפיר ושפמיהם העבים והמטופחים; האחד משמש רב הסוהרים של חצר הגרניט, והאחר קצין משמר – אחד האחרונים מאנשיו של ארת'יריון שעודם בתפקיד. סבם של האחים עלה לגדולה בצבא האימפריה בזמנו, והיה אחד מאנשי פלוגת העילית של המצביאה 'רסיס הקרח' בכבודה ובעצמה. מספרים כי הוא נפל בקרב הנורא שבסופו אבדה המצביאה עצמה.

אנ'רוסט ואומ'לאר הם מאחרוני הקצינים 'מהסוג הישן' בחצר הגרניט – גברים מחוספסים ובעלי פה מלוכלך למדי, אבל הגונים, ולא אוהבים כלל את המתרחש בחצר, ובעיקר את המעצרים או ההגליות החפוזות של אנשים רבים ששירתו את בית קור אומת'ל בכבוד מזה שנים רבות.

בחזרה לאינדקס של הגרסה העברית של האתר

בחזרה אל האינדקס של חוברת הבסיס

כתב וערך: גדעון אורבך, ‏2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כשלהי אסורים בתכלית, בלא היתר מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש פרטי שלא בתשלום.