בקעת
קיירן: ספר הבסיס של עולם המערכה מלסטרה
פרק 4: צפון מזרח הבקעה – מחוז קארן א-תאל
פרולוג
| נוף
ודרכי הגעה ועזיבה | אוכלוסיה | היסטוריה
ומערכה | דמויות
חשובות | ארגונים
| מוצא
לדמויות שחקן | הרחבות
|
נוף, מקומות מרכזיים ודרכי הגעה ועזיבה אזור מעברי ההרים והגאיות העמוקים שמתחת להן, הוא החלק הגבוה ביותר
בבקעת קיירן, שלעיתים קרובות מתואר כ"משקיף ממרומים" על המרחב הירוק
של הבקעה שמתחת לו. זו ארץ סלעית של מדרונות מיוערים בדלילות, ומצוקי סלע מוכי
רוחות ששבילי עגלות משובשים מתפתלים ביניהם. הדרכים הצדדיות מתחברות בסופו של
דבר אל דרך המלך העולה במעגלים מעלה-מעלה, לעבר הרכס העצום של קאראנסיל שנישא גבוה מעל האיזור,
וניתן לראות תמיד את פסגותיו העצומות המכוסות שלגי עד.
המים הגועשים מתחת ובקרבת המפלים מפרנסים כפרים
קטנים ומחנות של דייגים וחקלאים, רבים מהם עניים למדי וסובלים מפעם לפעם מהתקפות
של שבטים פראיים או מפלצות מהמפלסים הגבוהים יותר. לקראת החורף, רבים מאותם כפריים עוזבים את ישוביהם ועוקרים לאיזורים נמוכים
יותר בסביבות ומתחת למפל התחתון – או אל הבטחון היחסי (אבל גם חיי העוני, ולא
פעם יחס משפיל) של הישובים הגדולים יותר ומוקפי
החומות. דרך המלך: לא הרחק מהמקום בו המפל התחתון מתרסק אל תוך הבקעה והופך לאפיקו
של נהר הקיירנה, דרך המלך העתיקה נפרדת מאפיק הנהר,
ועולה צפונה. הדרך, שמתאימה עד היום גם לעגלות עמוסות סחורה,
עולה בהדרגה על רגלי הרכסים, ואז פונה מזרחה, במקום בו הרכסים הופכים גבוהים
ותלולים יותר. הדרך ממשיכה לעבר טירת הלורד והעיירה שלצידה,
ואל ההרים שמעבר להן, כשהיא חובקת את הסלעים, חולפת פה ושם מתחת לספק פסל ספק
תבליט עתיק שנחצב בקיר הסלע, או (פה ושם) מתחת למאורות תמיד מהבהבים באדום
שהתקינו כוהנות עתיקות בתוך טבעות נחושת גסות למראה.
טירת ת'אל א-קארן היא
מעוזם של האצילים משושלת קור-אומת'ל, הנאמנים באורח
מסורתי להשתקפות האפורה. כיום, הם מושפעים מאד בידי המאורעות בנסיכות אורמ'תריל, שם יושבים כמה משארי בשרם, מה שהפך את המצב
בחצרות הגרניט לרגיש ומסוכן יותר מבעבר. הטירה, על
שני מגדלי האבן הגדולים שלה, צמודה לצוק סלע אדיר. ושני מגדלי האבן העצומים שלה
נראים למרחוק. בתוך העמק הקטן מתחת לטירה נמתחת העיירה 'חצרות
הגרניט': שלושה מפלסים של אבן העולים זה מתוך זה. בצידיהם,
חצובים בסלע מבנים קטנים, שמשמשים למגורי רבים מהאנשים שמצטופפים סביב הטירה. חצרות הגרניט משמשת כתחנת העצירה המרכזית של
סוחרי מחצבים ממרומי רכס קאראנסיל, היורדים עם
מרכולתם אל תוך הבקעה. שם, הם מציגים את סחורתם ומתמקחים עליה עם סוחרים ואומנים
מקומיים אשר הקימו כאן חנויות. זהו שוק המחצבים האפלולי של העיירה, אשר שרוי
בעלטה רוב שעות היום (אפילו בקיץ!) בגלל המצוקים שנישאים מעליו, והערפל שעומד לא
פעם מעל האזור כולו. סחר המחצבים ושוק
המחבצים מספקים חלק ניכר מההכנסה של השושלת המקומית. מדובר באחד המקומות הטובים
– אולי הטוב ביותר מחוץ לגילדות של אנ'מירלור - לקנות
לא רק מחצבים גולמיים, אלא גם חפצים שונים ממתכת או אבן, כולל כלי נשק ושריונות
משובחים ואפילו קסומים – לפחות עבור קונה בעל מוניטין טוב או מראה נכבד מספיק
כדי להתקבל 'אצל האנשים הנכונים'.
זהו המקום בו ספגו המורדות של הורד האפור תבוסה
מפתיעה ועקובה מדם מידי נאמני ההשתקפות הכחולה שבראשם עמד מסדר אבירי הכפור (קאראנ'סירי). הללו עצרו את הסתערות כוחות הורד האפור בברד
של אבנים מתגלגלות וחיצים בוערים בלהבות כפור.
דרך המלך ממשיכה מזרחה, ומטפסת אל תוך רכס קאראנסיל במקום שנקרא "המדרגות הקפואות". כאן, נישאים משני צידי הדרך שני פסלי ענק
שמגיעים לגובה של כמה עשרות מטרים, ומתארים את המצביאה המהוללת אֶנְ'לָאניר (בהגיה הררית אנלאהניר) טָאהְל-אֶנְ'לינְד ("רסיס הקרח") משפדת בחרבה שדת גארת'ארון רושפת וחושפת לוע, כאשר שתי דמויות הענק, שפוסלו
כאילו קפאו ממש באמצע קרב, וחלקן העליון לא פעם מלבין משלג, מסוככות על הדרך
העולה משני עבריה. שני הפסלים המפורסמים, ופונדק עתיק שחצוב באבן מתחת להן, וקרוי
באורח לא מפתיע במיוחד "רסיס הקרח", מהווים למעשה את הגבול בין בקעת קיירן לרכס קאראנסיל.
מאג-אג'לור:
יער קדמוני סבוך, וקשה לגישה, הצומח מתחת למורד הדרומי של רכס דוש'מאגור, גבוה מעל סדרת המפלים האדירים של קאראנ'דון; ביער זהמתנשאים עצי ענק
קדומים שקשה למצוא במקומות אחרים, והוא מהווה ככל הנראה גם משכן ליצורים מוזרים
וחיות נדירות. הדרכים היחידות להגיע אליו, הם דרכים הרריות בוגדניות, נגועות
בסכנה של שודדים, שבטים פראיים ואפילו מפלצות.
רק אנשים מעטים מאזור תאל א-קארן מעיזים
להתקרב לשם – וגם הם יראים מאד מהיער הקדום ולא מעיזים להכנס
לתוכו, בטענה שהוא שורץ רוחות רעות ומפלצות קטלניות במיוחד. לפי אגדות
מקומיות, ביער העתיק גרו בעבר הרחוק יצורים מוזרים, כולל משני-צורה רבי עוצמה,
ואנשים קדושים התבודדו בו. גרסה פיוטית ומעט אחרת של הסיפור מופיעה ב"שירה
הראשונה" של הרועים מעמק טולו (ראה פרק 4.5) ומספרת על מוצאם המיתי של
הרועים גבוהי-הקומה, בטרם נדדו על העמק בו הם שוכנים
כיום. כיום, כמה מהקנאים באנשי הטירה, שהושפעו יתר על
המידה מהמיסטיקן ת'ירנפל וחסידיו בנסיכות אורמ'תריל, החלו לדבר על כך כי הרוחות הרעות ביער אינן אלא שאמאנים של אנשי קוף שטניים מגזע הגאבוטו,
שיתכן שכבר רוקמים מזימות כיצד לפגוע בטירת תאל
א-קארן ולזהם את דם הנוטרים שלה בכשפים המרושעים שלהם. |
כתב
וערך: גדעון אורבך, 2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כשלהי אסורים בתכלית, בלא היתר
מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש
פרטי שלא בתשלום.