בקעת קיירן וסביבותיה בשנת פתיחת המערכה

תת-פרק זה מתאר את המצב בארצות מסביב לבקעת קיירן (האיזור המומלץ לתחילת המערכה), ובבקעת קיירן עצמה.

זאת, נכון לשנת 598 לספירה האנ'מירית, ו-50 שנים לאחר ההתנפצות הגדולה. השנה הזו נחשבת "שנת תחילת המערכה" בכל החוברות והקמפיינים של מלסטרה.

נמל טיל'מירלן וסביבתו

שרידי עיר הנמל הענקית (שהחורבות שנותרו מחלקים רבים שלה עדיין שקועות בתוך הים), משמשים כמעוזה של העוצרת לוסרלין א-רילאריון, שמגדלת את בנה של 'ורד אפור' ונחשבת כמחליפתה.

העוצרת עושה כמיטב יכולתה לייצב ולהנחיל משטר וסדר, כולל חידוש דרכים, הקמת צבא וגביית מיסים בעיר הנמל המוכה ובסביבותיה. זאת, לאחר שההתנפצות הפכה חלקים גדולים שלהם מאיזור חקלאי פורה למדבר סלעים מוכה רוחות. כיום, לאחר שנים של מאמצים וקרבות, היא שולטת ברוב המוחלט של מחוז טיל'מאריס שממערב לבקעת קיירן. אלא, שהמחוז עדיין מלא בבעיות וסכנות, וחלק מהיערות, הביצות והבקעים העמוקים שהותירה ההתנפצות הגדולה עדיין שורצים מפלצות, ופה ושם גם בני אדם עוינים. כל זאת, כאשר כוחותיה של העוצרת קטנים בהרבה מכפי שהיתה רוצה.

המחלוקת בתור שורות המורדות לשעבר ופרישת חלקן, כולל מספר קצינות מוכשרות מאד, פגעו לא רק בתוכניותיה של העוצרת, אלא גם בה עצמה באורח אישי. למרות הקשיים, העוצרת נחושה בדעתה להרחיב את השפעתה מזרחה - אל בקעת קיירן, שהיתה עד כה עצמאית לחלוטין וכמעט 'שכוחה' בידי העולם הגדול. לשם כך, היא מתכננת לערוך בקרוב מסע אל הבקעה, ולקחת עימה את יורש העצר הצעיר, בכדי לשכנע את האצילים ויתר נכבדי הבקעה להישבע לו אמונים.

נסיכות אורמ'תריל

ממלכה עתיקה שמתשרעת הרחק מצפון-מזרח לבקעת קיירן, מהצד האחר של רכס קארנסיל העצום.

אורמ'תריל, או "הנסיכות האפורה" היתה מרכז לתרבות יחודית ואגדות מרתקות, מתקופות שקדמה בהרבה לכיבוש האנ'מירי. תחת שלטון האימפריה, הנסיכות הפכה לממלכה ואסאלית, ונשלטה בשיתוף בין בית הנסיכים העתיק שלה, האצולה המקומית והכוהנות של ההשתקפות האפורה. היא נודעה בין היתר בנוף יפיפה ובסוסים המשובחים שגדלו שם.

לאחר ההתנפצות הגדולה ודעיכת השלטון האנ'מירי, הנסיכות שבה בהדרגה לתפקד כממלכה עצאית. אלא, שלפני שלושה עשורים, פרצה בנסיכות מלחמה פנימית עקובה מדם בין הנסיך הרם לבין האצולה במחוז ההררי של ת'אריל עילית. המלחמה הזו, שקרויה "מרד התארילין השני", הוכרעה לטובת הנסיך רק לאחר התערבות אכזרית של לגיונות אנ'מירים ששהו עדיין בסמוך לנסיכות.

בזמן המלחמה וביתר שאת אחריה, הכה בנסיכות אסון כבוד: משהו הרעיל חלק גדול מהמישורים הפוריים והפך אותם בהדרגה לשממה סלעית נגועה בפרצי קיטור מתמר, בקעים עצומים בקרקע, שרק חזזיות ארסיות ופטריות מוזרות גדלות בה. החורבן גרם לרוב-רובם של הסוסים שגדלו במחוזות האלו לגווע באיטיות. שלדיהן של החיות האומללות עדיין פזורים במקומות רבים במישור שזרוע בשרידי חוות וכפרים ריקים מאדם, ששוקעים באיטיות בתוך החזזיות והפטריות.

כעת, בית הנסיכים, האצולה והסוחרים הגדולים מתכתשים על השטחים הפוריים שנותרו, כאשר שיירות חמושות עודן מנסות לעשות דרכן דרך מישורי הטרשים המתים אל מחוזות ת'ארילין עילית שעדיין נתונים לכיבוש של צבא הנסיך, ואל מצודות ומעוזים אחרים שבגבול הנסיכות.

בשנים האחרונות, גברה והלכה השפעתו של מיסטיקן מוזר בשם ת'ירנפל. רבים סבורים שהוא הפך את נסיך החדש והצעיר של אורמת'ריל לבובה. המלומד קיבץ מסביבו חסידים רבים, שמאמינים בקנאות באמונה מוזרה שמכונה בפניהם "התורה הגדולה". האמונה הזו עוסקת בגזע דמיוני ושטני של קופי אדם בשם 'גאבוטו' - יצורים שלכאורה חדרו לתוך האנושות וטימאו את הדם של רובה.

בין אם בגלל הסיבה הזו, או מסיבות אחרות, אורמ'תריל והנסיך שלה נקטו עמדה קיצונית ובלתי מתפסרת כנגד עוצרת הורד האפור; והם מתייחסים לנאמני ההשתקפות הכחולה שחתמו על הסכם השלום עם האחרונה בתור פחדנים ובוגדים.

וארת'ארון ("היער המוצלף")

האיזור שמדרום לבקעת קיירן ורכס קאראנסיל, הוא יער עצום ומוזר של עצים קוצניים גבוהים ודלילי עלים, שמכונים 'עצי חנית'. מדרום לו, הרמה הסלעית משתפלת אל תוך ערבה חשופה ומוכת רוחות; זו בתורה מסתיימת בסדרת מצוקים אדירים שנופלים אל חוף מורעל זרוע בחורבות. שם שכנה בעבר עיר הנמל הגדולה רור'פול, שההתנפצות הגדולה הציפה בנחשולים רעילים, והפכה רבים מתושביה ליצורים אלמתים למחצה, נגועים באצות מבאישות.

יער וארת'ארון הוא ארץ סלעית ומסוכנת, מיוערת בצפיפות ושורצת מתחים פנימיים ואויבים חדשים וישנים; לצד סכנת האלמתים מהנמל המורעל, מפלצות מקומיות רבות הפכו נועזות יותר ויותר מאז ההתנפצות הגדולה. לכך נוסף המתח שבין הלגיון השלישי לכוחות מקומיים אחרים; שלא לדבר על פושעים שניצלו את המצב ועלו לגדולה.

בנוסף לכל אלו, נפלה על האיזור צרה קטלנית נוספת: 'שער חורף' - העיר היפיפיה שחלשה על היער מגבוה, ונשלטה בידי נסיכים גולים מגזע אורגי הערפל, חרבה כליל, ורבים מתושביה נטבחו. הכוח שעשה זאת נקרא "כת השלג האדום": כת דרואידית חסרת רחמים, שרבים מאנשיה ידעו ללבוש צורה של חיות פראיות, ושלטו בקסמי טבע רבי עוצמה – ומספור שהם נשבעו להרוס את העולם הישן והבלתי-צודק כדי לברוא תחתיו עולם חדש ומושלם.

כך החלה מלחמה אכזרית שהשתוללה במשך שנים בכל רחבי יער וארתארון, עד שברית זמנית של כל הכוחות האחרים ביער הביסה את כת השלג האדום בקרב הגדול של קוטראקין. שרידי 'השלג האדום' נסוגו אל תוך החורבות המקוללות של שער חורף, שם לפי השמועה הסתכסכו והחלו 'מטהרים' אלו את אלו. עם זאת, שרידים של אנשי הכת והתומכים שלהם עדיין שורצים פה ושם גם בחלקים אחרים של יער וארתארון.

כיום, שורר ביער וארת'ארון שקט יחסי מתוח; שרידיו של הלגיון השלישי, והמפקדת הישישה וחסרת הרחמים שעודה מנהיגה אותו ביד רמה, מתכוננים למלחמה – לא רק באלמתים ובשרידי כת השלג האדום, אלא גם בפלג קיצוני של תומכי הורד האפור, שמתנגד נחרצות להסכם השלום שחתמה העוצרת, והתיישב בארץ שנקראית נול-דאראת', מעבר לגבולו הדרום-המזרחי של היער.

רכס קאראנסיל

קאראנסיל הוא איזור ההררי שממזרח לבקעת קיירן, שמכסה חלק גדול ממרכז חצי האי-טילמארן. הוא מכיל שלל מכרות עמוקים ועשירים, מהן הופקו בין היתר גם אבני חן נדירות בעלות חשיבות רבה עבור האנ'מירים. ליד פתחי המכרות וסביב הדרכים שחוצות את ההרים, מבנו מקדשים וטירות שהיוו בסיס לתומכים נאמנים ורבי-עוצמה של ההשתקפות הכחולה, כולל מסדר אבירי הכפור, הקאראנ'סירי. מסדר האבירים הזה, היה זה שבלם את המורדות של ורד אפור בקרב לין-מורלית', מנחית עליהן את אחת התבוסות הקשות ביותר שנחלו בכל מהלך המרד.

עשורים לאחר מכן, מנהיגו של אותו מסדר אבירים, בשמה וברשותה של הכוהנת הכחולה הגדולה של הרכס ("המראה של כס כוכב הערב"), חתם על הסכם השלום השנוי במחלוקת עם עוצרת הורד האפור. מסופר, כי לאבירי הכפור והכוהנות הכחולות היו סיבות טובות לחתום על ההסכם – משום שמתחת לפאר וההדר העתיק, הם לחוצים מאד. סכנה גוברת והולכת שורצת בעלטה מתחת להרים, ומאיימת על המכרות של נאמני ההשתקפות הכחולה. בין היתר, שבטים של אבנוני מערה – אנושואידים פראיים שהיו מאז ומעולם אויביהם המרים של בני האדם ההרריים, הולכים ומתרבים, ותקפו שוב ושוב את המכרות ומעוזי ההרים; ושמועות מדברות גם על יצורים נוספים, עתיקים ומפחידים עוד יותר.

בנוסף, בשנים האחרונות חלה הדרדרות הולכת וגוברת ביחסים בין ההרריים הנאמנים להשתקפות הכחולה לבת-בריתם לשעבר - הנסיכות האפורה של אורמ'תריל. רוב-רובם של אבירי הכפור והכוהנות הכחולות אינם מסתירים את דעתם, כאילו הנסיכות כולה השתגעה ושטופה בסיפורים טפשיים על דם טמא של קופים, במקום לסייע במאבק מול הסכנות האמיתיות; ואילו בעיני קנאי 'התורה הגדולה' באורמת'ריל, הרי שאנשי קאראנסיל הפכו לבוגדים מטונפים מרגע שחתמו על שלום עם היורשת של ורד אפור, והשלימו עם קיומו של בן-הזנונים 'נגוע דם הגאבוטו' של המורדת הגדולה.

בקעת קיירן (איזור תחילת המערכה)

בקעה ארוכה ופוריה שמשתרעת משיפולי רכס קאראנסיל במזרח, ועד לרכס גבעות גבוהות וצחיחות שמפרידות בינה לבין המישורים שסביב עיר הנמל טיל'מארן במערב. בקעת קיירן לא נפגעה באורח קשה בהתנפצות הגדולה - ולמרות מיקומה האסטרטגי, הרי שבשני הדורות שעברו מאז היא נותרה פחות או יותר מבודדת במשך עשורים, מלבד יחסי מסחר דלילים עם הארצות השכונות.

השנים הראשונות שלאחר ההתנפצות אופיינו בתוהו-ובוהו, שנגרם בעיקר בידי גלי פליטים מאיזור טיל'מארן ומאיזור אור'גאקה (שהפכה במהירות ממישורים פוריים לביצה מליחה, שמאוחר יותר גם הפכה מוקד לפשיטה והתיישבות של עוגים בהנהגת נסיך-מכשף רב עוצמה). הנציב האנ'מירי האחרון של הבקעה ניסה תחילה לטפל במצב, אולם כמה מהפעולות שביצע היו בלתי אהודות בעליל, וכמה מהכשלונות הגדולים של התקופה דבקו - בצדק או שלא בצדק - בשמו.

חמש שנים לאחר ההתנפצות, הנציב ובני משפחתו נרצחו באכזריות בידי מתנקשים שזהותם לא נתגלתה מעולם; ומאז, קרסו שרידי המשטר האימפריאלי, והבקעה נותרה מחוסרת שלטון מרכזי ממשי. הגוף היחיד שמנהל את האיזור באורח רופף, היא מועצה שחברים בה נציגי ארבעה בתי אצולה מקומיים, מפקד הלגיון ששרידיו עדיין מוצבים בגבול אורגאקה, כוהנת כחולה אחת שכוחותיה דעכו והלכו, וראש קלאן רועים עתיק ונוקשה.

שני דורות חלפו, והבקעה התרגלה למצב של העדר שלטון מרכזי. מתיחות פורצת מפעם לפעם בין התושבים האנ'מירים והפארלים, הגם שרוב אנשי הבקעה מעוניינים – מי יותר ומי פחות – להמשיך ולחיות בשלום. רוב הפליטים וצאצאיהם עברו תהליך איטי וכואב של השתלבות, שאילץ אותם – הגם שרבים מהם באו במקור ממעמדות מכובדים בהרבה בטיל'מארן וסביבותיה - להתרגל לחיים במעמדות הנמוכים יותר של איכרים ועובדי כפיים.

אלא שכעת, לאחר ארבעה עשורים שלווים יחסית, מתחיל העולם החיצון להתעורר ולשלח זרועות לתוך הבקעה. מדובר לא רק בהתגברות המתח בגבולות, כולל התקלויות הולכות וגוברות בעוגים שהתיישבו באור'גאקה בצפון וביצורים שמשרתים את המאגים שלהם.

הויכוח הפוליטי והמתחים, שהיו רדומים במשך עשורים, התעוררו נוכח הסכם השלום בין העוצרת ממערב, לבין אנשי רכס קאראנסיל במזרח. המתח קרב לנקודת פיצוץ נוכח מה שנראה כנסיון ישיר של העוצרת להתחיל ולהשפיע על הבקעה, עד כדי סיפוחה בעתיד.

בעוד שחלק מתושבי הבקעה מקדמים שינוי כזה בברכה, בעיקר נוכח האיומים ההולכים וגוברים והצללים שמתעבים מסביב, אחרים מתנגדים לכך בכל תוקף. מועצת הנכבדים המקומית מצויה כעת על סף פיצוץ שלא היה כמותו במשך עשרות שנים.

בחזרה לאינדקס של הגרסה העברית של האתר

בחזרה אל האינדקס של חוברת הבסיס

כתב וערך: גדעון אורבך, ‏2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כשלהי אסורים בתכלית, בלא היתר מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש פרטי שלא בתשלום.