רמת קורדאראנג
|
ישוב מרכזי:
ואראקור-לית' (2500 איש) שליט: המושל
מטעם הכס הרם, האביר האפור (לשעבר סרן) ראלין מלת'רוס ישובים
נוספים:
אסטרין; וארמאלור; קאלאדורן; מאלפירג; אורדורן. מבוא | נוף וצמחיה | דרכי הגעה ועזיבה
| ישובים מרכזיים | דמויות חשובות
מבוא רמת
קורדראנג (Kurdarang) היא מישור גבוה וקר, שנמצא פחות או יותר בגובה של כ-1500 מטרים
מעל פני הים. היא נחשבה תמיד לחבל ספר בין ארצות הת'ארילין הפוריות לבין החבלים
הקדומים והפראיים של קאהרונדה ומדף ת'אריס. זו ארץ של פרחי ענק אדומים ומוזרים
שנסגרים ומלבינים בחורף; עם יותר חוות ועיירות מבודדות של איכרים ורועים נוקשים
מאשר אחוזות מפוארות. במשך
דורות על דורות, היא נשלטה בשלטון רופף של בית אצולה עתיק שנושא את אותו שם,
וזכה לכבוד רב מצד המקומיים. בית קורדראנג ספג מכה עקובה מדם ב'טבח יום הפנינה
הזכה' שארע באחוזה שלו שלוש שנים לפני פרוץ מרד הת'ארילין, ומעולם לא התאושש
ממנה. הגם
שברמה הקרה היו מעט מאד עבדים אירגורסים (להבדיל למשל מבקעת מלהיירי העשירה
שממערב לה) האיזור הצטרף למרד הת'ארילינד, ושלח רבים מהצעירים שלו לקרבות
העקובים מדם שהתנהלו בין אצילי ת'אריל לבין צבאות נסיך אורמ'תריל והלגיונות
האנ'מירים שהצטרפו אליו; רבים מהם לא חזרו. בין הנספים היו גם הלורד האחרון לבית
קורדראנג, שנספה בקרב הנואש בו הלגיון האנ'מירי ה-22 שרף את המקדש הגדול של
היירית'; וביחד איתו נפלו שני בניו. מאוחר
יותר, רמת קורדראנג היתה המקום בו התרחש הקרב האכזרי (מאד) של "המזלג
האדום"; אחד הקרבות האחרונים של מרד הת'ארילין, שבו ניצחו המורדים דווקא,
אבל לא היה בכך בכדי להציל את המרד עצמו, שגורלו כבר נחרץ במחוזות אחרים וחשובים
יותר. לאחר
כניעת מורדי הת'ארילין וחזרתו של שלטון הכס הרם של אורמת'ריל, אנשי הנסיך החרימו
את נחלות בית קורדראנג ואת רוב הרכוש של השושלת, ממנה נותרה כיום רק בתו הצעירה
של הלורד, שעודה זוכה לכבוד ניכר בקרב החוואים המקומיים. רמת
קורדראנג היום עודנה חבל ספר, שכיום נשלט בשלטון רופף של קצין לשעבר בצבאות
הנסיך, שהפך למעין מושל צבאי. כמו במחוזות אחרים של ת'אריל עילית ותחתית, ביחד
עם הכובשים הגיעו סוחרים ומחפשי עושר זריזים ("מגלגלי שטיחים"), שניסו
להשתלט על רכוש של האצולה המקומית ועל נכסים נוספים, וגורמים למרירות רבה בקרב
המקומיים. האיזור
היה ונותר חבל ספר פראי, שרבים מחלקיו מסוכנים כיום עוד יותר מבעבר, ויכולת
המושל (שממילא לא אהוב על האוכלוסיה, וגם יכולתו לרסן את אנשיו שלו היא חלקית)
לטהר את הסכנות והכוחות ששורצים בו היא מועטה למדי: חבורות חמושות של מורדים
לשעבר, שמסרבים עדיין להניח את הנשק; מיליציות שסרות למרות 'מגלגלי השטיחים'
(כולל בן של מצביא מהולל מן העבר, עם יומרות שהפכו למטרד ומסבכות את אנשי הנסיך
שוב ושוב); נוגשי עבדים אלימים לשעבר, בעלי יומרות מסוכנות משל עצמם בהווה;
עבדים לשעבר שלא כולם מצאו לעצמם חיים חדשים כפי שרצו; ועוגים הרריים ממחוזות
הפרא, שחלקם עומדים בקשר עם המורדים לשעבר, והדבר האחרון שעולה על דעתם הוא
לציית לחוקי נסיך אורמ'תריל או לשלם לו מיסים. אולם,
הצל האפל והמפחיד ביותר, עולה מ"הבוהן של מלטירה" - עמק עשיר מאד
לשעבר בשולי בקעת מל'תיריה, ממש מתחת למדרונות שעולים לחלקה המערבי של רמת
קורדראנג; האחוזות באותה עמק, שנודעו לשמצה בהמון העבדים שהעסיקו וביחס האכזרי
כלפיהם (אפילו יחסית למקומות אחרים בת'אריל) נחרבו במרד עבדים גדול, שפרץ בשנה
האחרונה של מלחמת הת'ארילין - מרד שהפך לסדרה של שחיטות אכזריות, תחילה של
האדונים ובני המשפחות שלהם, ולאחר מכן גם בין העבדים לבין עצמם. כיום, המקום
נטוש ונראה שהוא שרוי תחת קללה איומה, שגרמה לרבים מהקורבנות והרוצחים לשעבר
לקום מחדש בתור אל-מתים. רבים טוענים שמחלה שהתפשטה אל תוך רמת קורדראנג שנים
מספר לאחר המרד וגבתה קורבנות רבים בעיקר באיזורי הספר, באה מהעמק המקולל,
וראשוני הנשאים שלה היו ציידי אוצרות שירדו מהעיירה וארלמאלור בכדי לחפש חפצי
ערך נטושים בין חורבות בתי האחוזה של "הבוהן". המחלה
שכחה לאחר שנה; אולם רבים טוענים שהסכנה של המתים המהלכים למיניהם הולכת וגוברת,
וכמה מהם החלו להתגנב לחלקים המערביים של רמת קורדאראנג עצמה. |
כתב
וערך: גדעון
אורבך, 2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כלשהי אסורים בתכלית, בלא היתר
מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש
פרטי שלא בתשלום.