מילים ומושגים בשפה האנ'מירית (אנ'מירין)

 

 

שם המילה

פירוש

Xוּק

חיקוי לעגני, נסיון עלוב, עלבון (מופיע תמיד בתור סיומת)

Xִי

צורה של שייכות, בדרך-כלל של קבוצה/רבים.

אנ'מירי = אנשיהם ("אלו השייכים") לאנמירל/אנמיירי.

Xָיְירִי

סיומת שהיא צורה נפוצה של ריבוי. לעיתים מביאה להשמטה של העיצור האחרון (אנ'מיירי - הרבים של אנמירל)

אֶ / אֶר

מילית שבאה בין שני שמות-עצם ומתארת שייכות של הראשון לשני).

(דרון-א-רימב = קפצן השדפון)

אוֹאֶ

אפור נוצץ, עם נטיה לכסוף. מופיע כ"אורֶה" כמילה עצמאית; עם תנועה ארוכה וחזקה יחסית אחרי ה"א".

אוֹמ

אפור סערה, לעיתים עם נגיעות של סגול וכחול.

מופיעה כ"אומרֶה" בתור מילה עצמאית.

אוֹנ

אפור מעונן (ולעיתים גם בהקשר של דעת או חוכמה).

יופיע לעיתים כ"אונרֶה" כמילה עצמאית.

אוֹנְרֶה

חוכמה/דעת, בעיקר בהקשר של חוכמה נסתרת ולא מופגנת ברבים.

אוֹר

אפור; מאוזן לגמרי בין לבן לשחור (יכול להופיע בהשאלה גם במילים שמרמזות על איזון). יופיע לעיתים כ"אורנֶה" בתור מילה עצמאית.

(בשפת הנסיכות האפורה, אומרים "אורמֶה" (במקום "אורנֶה")

אֶלט

כחול לילה, כחול כהה מאד. מופיע כ"אלט" כתחילית/סיומת, או אלטרֶה" כמילה עצמאית.

אֶנ

שמימי, נעלה

אֶסְטְרָה

יבשת

בֶּאהִי

זונה (בעיקר ממין זכר); נער שירות במקום מפוקפק. מילה גסה ומעליבה מאד שמשתמשים בה בעיקר באנ'מירין ביבים. באה מ"באהין" (עלם חמודות בלהג של מאמיני באבוס).

בָּאס

כשפים (במשמעות שלילית מאד).

בָּארְבּ

מזרח, מזרחי

בֶּארוֹל/ בֶּארוֹן

נער צעיר, עלם.

בֶּארִיֶאל

נערה צעירה, עלמה ("בֶּארֶאל" במשלב נמוך יותר של השפה)

בֶּארִיל/ בֶּארִין

נער צעיר או עלם עדין (במשמעות מעט נשית, לכן הסיומת הנשית יותר).

התעוות ל"באהין" בלהג של מאמיני האל באבוס.

בּוּר

זעיר, גמדי, זוטר (יכול להחשב מעליב, אבל מעט פחות שלילי מ"פּוּר").

בָּר

אחוזה כפרית, לעיתים במובן של מקום לחופשה ולמרגוע (לעיתים גם במובן שרומז על מסיבות חשק של עלמים ועלמות)

גָאִיר

מזוהם, טמא. מופיע כ"גָאר" במשלב נמוך יותר של השפה.

גָארְ'תָ'ארוֹן

איחוד טמא (מילולית); שמו של שד תופת רב-עוצמה שנוצר בריטואל אפל של איחוד טמא (פוז'ו).

גוֹם

פרה, בן-בקר (ברבים - גומיירי, או גוֹמוֹר במשלב נמוך יותר)

דֶאר/דָאר

צהוב חזק, נוטה למוזהב

מופיע כ"דאר" בתור תחילית או סיומת, וכ"דארנֶה" כמילה עצמאית.

דוּרוּק

רמץ ("השארית העלובה שנשארה אחרי האש (הצהובה) האדירה").

דִימְבּ/ דִימְבּוּ

שרץ אבק קופץ (מילה באנ'מירין ביבים בלבד).

דִיר

זהוב או זהוב כהה

מופיע כ"דיר" בתור תחילית או סיומת, וכ"דירנֶה" כמילה עצמאית.

דֶל

שלישי

דְרָאנְתֶ'ה

דרום, דרומי

דְרוּן

שרב או שדפון

הָאר

אלף או לעיתים במשמעות של "הרבה לאין ספור".

וָאר

תחילית מופרדת לבית אצולה, בעבר השתמשו בו בעיקר לתיאור שושלות הנשים, בדגש על השושלות של הכוהנות, שהיו החשובות והנעלות יותר בתרבות האנ'מירי.

המקור של המושג הוא כנראה "וארמֶה", שהוא מילה מעט ארכאית ל"חופשי" או "שט עם הרוח", וגם "שמימי".

וָארְמֶה

חופשי, לא קשור, שט עם הרוח, וגם "שמימי" (מושג מעט ארכאי).

שימש כיסוד ל"וָארְמֶרְדִיר" בתואר עתיק יומין של שליטים או מלכים מקומיים בערים השונות של מישורי סלנטיר

וָארְמֶרְדִיר

מלך או מלכה, בדרך-כלל במשמעות של שליט עיר מדינה או מלך כוהן.

ארכאי מאד, לא נעשה בו שימוש בהיררכיה של האימפריה האנ'מירית.

(במשמעות עתיקה מרומזת: האדם הנעלה שמנהל את טקסי הזריחה")

בתקופת האימפריה, יכול לשמש ככינוי לעגני ל"עריץ קטן" (ביחד עם הכינוי הלעגני עוד יותר, פּוּרְמֶרְדִיר, או באירונה מוחלטת "אֶנ-פורמרדיר")

טִיל / טֶל

כחול (בעיקר כחול-ירקרק / כחול-ים)

מופיע כ"טיל" או "טל" בתור תחילית או סיומת, וכ"טילנֶה" כמילה עצמאית.

טִיר

גדול (במובן של מרכזי, אדיר, דגול) - מופיע כמעט תמיד כסיומת.

לכן, פירוש שמה של העיר סלנטיר היא "העיר שבמרכז" או "העיר הדגולה שבמרכז מישור האבן הגבוה".

יֶאר

צהוב בהיר/עדין

מופיע כ"יאר" בתור תחילית או סיומת, וכ"יארנֶה" כמילה עצמאית.

יִר

צהוב עכור, לעיתים עם נגיעות של אפרפר או חום.

מופיע כ"יר" בתור תחילית (לעיתים נדירות מאד כסיומת, ואז עם הדגשה של העיצור הכפול של ה"י", ובתור יִירנֶה כמילה עצמאית.

לוֹר

מפל או מבוע מים.

מופיע כ"לור" בתור תחילית או סיומת, וכ"לורנֶה" כמילה עצמאית.

לִיאֶ/לִיאָ

תכלת.

מופיע כ"ליא" בתור תחילית, ליאֶרְן כסיומת, או "ליארנֶה" כמילה עצמאית.

לִינ

כחול (בעיקר כחול-ערב)

מופיע כ"לין" בתור תחילית או סיומת, וכ"לירְנֶה" כמילה עצמאית.

לִיר

ורוד. מופיע כ"לירנֶה" בתור מילה עצמאית.

מָארֶן

ארץ רחבת ידיים; מקום עצום שכולל בתוכו חבלי-ארץ ומחוזות שונים, אבל עדיין קטן יותר מיבשת.

מוּר / מוּרֶה

צל (לא ברור אם הגיע או יצר את המילה המקבילה בפאר'לין - מוֹז)

מִינ

שחור; מופיע כ"מינרֶה" בתור מילה עצמאית.

מיר (או מירֶל)

יהלום (או אבן יקרה בכלל)

מֶל

שחר, דמדומי שחר

נָארְל

ערב צלול / הכיוון מערב

נָארְן

אגם

נִי

שני

נִימ

לבן. מופיע כ"נימרֶה" כמילה עצמאית.

סיל

נוצץ/מפואר (יופיע כ"סילרֶה" בתור מילה עצמאית)

סֶלֶנ

מוגבה (למשל: רמה או מישור גבוה)

פָארֶן

צפון, צפוני

פּוּר

תחילית שמשמעה הקטנה (לא פעם מעליבה ולא של חיבה), מופיעה גם במשמעות של "חסר" (כמו "חסר צלם אנוש", בשם "פור'ראטי".

פּוּר'רָאטִי

"שבט חסר צלם-אנוש": השם שניתן למפלצות המעוותות שנוצרו מפליטים מורעבים שאיבדו צלם אנוש אחרי ההתנפצות הגדולה, והחלו לאכול בני אדם.

קֶאל

ורוד-אדמדם. מופיע כ"קאלנֶה"

קֶאר

אדום בהיר/חיוור. מופיע כ"קֶאנְרֶה" בתור מילה עצמאית.

קָארָאן

פסגה (גבוהה, "פולחת את הרקיע ונוגעת בשחר").

קוֹר

תחילית מופרדת לבית אצולה; בעבר השתמשו בו בעיקר לתיאור שושלות גברים - כנראה בהשאלה ממשמעות עתיקה של המונח "קוֹרמֶה" גם כ"יציב" ו"נטוע באדמה" (מונח שהמשמעות שלו באנמירין היא לא לגמרי חיובית, אבל גם לא שלילית במובהק; ונועד לבטא פחיתות יחסית לשושלות הנשים).

קוֹרמֶה

יציב, נטוע היטב באדמה (מושג מעט ארכאי).

קוֹרְנֶה

מבוע מים, בדרך כלל במשמעות של קיטור או משהו געשי.

רבים: קוֹרְנוֹל (לכן: "הארקורנול" = אלף המבועים).

קִיר

אדום שושנים בוהק. יכול להופיע כ"קירנֶה" בתור מילה עצמאית.

בבקעת קיירן, המונח מתאר גם את הגוון הבוהק של שדות השיבולת אדומת הראש (ומכאן שם הבקעה עצמה, וגם שמו של נהר הקיירנה, שהוא הנהר "השייך לבקעת קיירן", כשם שהבקעה "שייכת" לשדות השיבולים האדומים.

רֶאבְּרֶה

חרס או חרסינה; יכול להופיע בתור התחילית או המילית "רֶאבּ", שהופכת את שם העצם שקשור בה ל"עשוי מחרס".

המילה התעוותה ל"הֶאב" בלהג של מאמיני האל באבוס.

רָאד

צהוב חיוור (למשל, של שחר עולה)

מופיע כ"ראד" בתור תחילית או סיומת, וכ"ראדרֶה" כמילה עצמאית.

רָאטִי/רָאתִ'י

שבט (לעיתים גם משפחה מורחבת או אפילו עם קטן). מילה טעונה במשמעות שלילית חזקה של נחיתות, פראיות או ברבריות.

רֶאל

ארגמן. מופיע כ"רֶאלנֶה" בתור מילה עצמאית.

רִי

ראשון

רִיל

אדום שקיעה (בהיר יחסית, של תחילת/עיצומה של השקיעה)

מופיע כ"רילנֶה" בתור מילה עצמאית.

רִימְב

קפיצה ארוכה או קפצן רב עוצמה.

בא כנראה מהמילה העוגית "רִימְבּוּ", שיש לה את אותה משמעות

רֶל

מעון. מופיע תמיד בתור סיומת של מקום (כמו אחוזה, נחלה או חבל ארץ).

כך למשל: האחוזה אנזורל היא "מעונו של אנזאריון".

רֶק

אדום כהה ועכור של סוף השקיעה. מופיע כ"רקנֶה" בתור מילה עצמאית.

בהשאלה, יכול להופיע גם במובן של דעיכה או העכרות עגומה.

תֶ'אר

מאוחד, חזק.

תוֹר

חודש

תֶ'ארִיוֹן

ברית או איחוד (התעוות ל"פוז'ון" או "פוז'ו" בלהג של מאמיני האל באבוס).

בשפת הנסיכות האפורה המילה הפכה ל"תֶ'ארִיל".

 

 

 

אנ'מירין

פארלין (אגלור)

מאגארו

ראמ'גיט

מית'ריט

 

 

מלסטרה_קאבר.png

חזרה אל האינדקס של מלסטרה

 


כתב וערך: גדעון אורבך, ‏2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כלשהי אסורים בתכלית, בלא היתר מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש פרטי שלא בתשלום.