הקדמה | העידנים
הקדומים | גזעים | גאוגרפיה | היסטוריה
הידרוסטית | המערכה | יצירת
דמות
מבוא לאי ההידרוסטי: אקלים, גיאוגרפיה והיסטוריה
4.4: היסטוריה
מודרנית: מנפילת "החצר המרקדת" ועד היום
(2340-2440 לסה"א)
4.4.5:
הידרוסט והפזורה הקיידרהרצית – מבוא ליחסים הדיפלומטיים לאחר מלחמת האמתיסט
חזרה לאינדקס | לערך ההיסטורי הבא |
לערך ההיסטורי הקודם
הגזע הקיידהרצי, לפי המסורת, נחשב לאחד הגזעים
האנושיים שמקורם באימפריה הקדומה של הורקרייס, וככזה הוא נחשב "דודן
רחוק" של ההידרוסטים של מרכז העולם הידוע והז'ראלים של צפון העולם הידוע.
קרבת היחש בין הצדדים אינה רק עניין של מסורה, אלא נראה שהיא ניכרת גם בדמיון בין
שפות הדיבור ובמראה החיצוני (נקודה שנויה במחלוקת, משום שהמראה ההידרוסטי הקלאסי
נוטה להיות חיוור יותר ובעל שער כהה, יחסית למראה הקיידרהרצי הקלאסי החיוור פחות
ובעל השיער הזהוב; מה גם ששני הגזעים הללו התערבבו זה בזה, כמו גם בגזעים אנושיים
אחרים, במשך מאות על מאות שנים).
אלא, שההבדל המהותי בין הגזעים השונים של צאצאי
הורקרייס נעוץ בנקודה אחרת: בניגוד להידרוסטים ולז'ראלים (ואולי גם הריילורים
המקוריים), שנחשבים כבני מחוזות הספר של הורקרייס שנמלטו אל ארצות השממה כאשר
החריבו האלים את האימפריה הקדומה, הדרדרו לברבריות מוחלטת למשך עידן שלם, בטרם
הגיעו לסיל'נאראלד והקימו בהדרגה את הציביליזציות העכשוויות שלהם, הרי
שהקיידרהרצים מקורם בחלק אחר מאוכלוסיית האימפריה, שלפי האגדה הושלכו לגלות
"מעבר להררי חושך" – קרי, למימד אחר ואפל[1]. מכל
אותו מיתוס מפורסם, דומה כי נקודה אחרונה זו היא היחידה שיש לה ביסוס מוצק
בהיסטוריה חדשה בהרבה: הקיידרהרצים, חרף היותם בני-אנוש ודודנים רחוקים של
ההידרוסטים, אכן פרצו אל קלדאריה במחצית האלף השני לספירת האור, דרך פורטאל אפל
שנקרע בהר קויירן שבמזרח העולם, ושטפו בסערה את פני העולם הידוע. כאשר הופיעו
הקיידרהרצים בקלדאריה לראשונה, כבר היו תרבות מפותחת, נוקשה ובעלת רמה טכנולוגית
ומאגית גבוהה ביותר, שהתעצבה באפלת המימד האכזרי ממנו הגיעו. החברה הקיידרהרצית
המקורית, כפי שהתגלתה לעולם הידוע, היא תיאוקרטיה צבאית אפלה הסוגדת ל"שלשלאות
הנאצלות" של האפל האפל ורב העוצמה טוטנהאגן – אל שמקושר למוות, משמעת ברזל
והעריצות (פירוט על מקורו האגדי של טוטנהאגן והקונפליקט בינו לבין אל הרקיע
מנלת'וריוס, ראה
כאן).
במשך מאות שנים, הפכו הקיירהרצים חלקים רבים במזרח ומרכז העולם הידוע לזירת קרב,
עד שהקימו את האימפריה האפלה שנשלטה בידי כוהני ואבירי אחוות המוות. אלא שזו החלה
מתערערת במהירות בסוף האלף השני לספירת האור. החל מן המאה ה-19, נגלו סדקים
ומרידות אף בקרב הקיידרהרצים עצמם. זאת, כאשר המורדים הקיידרהרצים כופרים
בטוטנהאגן ומבקשים (ברובם) לשוב לאמונה עתיקה יותר בזוג אלים: אל המלחמה העתיק
קרייגנסדורף (לפי מסורות מסויימות, מלך קיידרהרצי קדום שהפך לבן-אלמוות); ואלת
המסתורין הנעלה ליטנגארדה.
האימפריה של אחוות המוות התרסקה סופית במאה ה-21,
כאשר כוהני טוטנהאגן איבדו את השלטון ברוב-רובם של שטחי העולם הידוע, לרבות האי
המזרחי הגדול שהפך למרכז ההתיישבות הקיידרהרצי בעולם הידוע (מכונה לעיתים על שמם
"קיידרהרץ", או "נולדנשטאל"). את מקומם, תפס קייסר צבאי
("קייזר"), שעמד בראש מערכת חצי פיאודלית וחצי צבאית, חילונית בהרבה
מקודמתה (אף כי, באורח רשמי, היא מכוונת לאמונת קריגנסדורף וליטנגארדה).
עם קריסת שלטון "החצר המרקדת" בהידרוסט, היו צאצאי הקיידרהרצים פזורים
על פני שטח רחב (אותו כבשו בסערה בעידנים קודמים, תוך שהם מחסלים או מטמיעים בכוח
את יושביו הקדומים, שנשכחו מלב), מהאי המקורי של קיידרהרץ במזרח (מחוז שלטונם של
הקייזרים הצבאיים משושלת פון זאגנווהאר), ועד לתפזורת של נסיכויות קטנות וגדולות
על-פני חוף העשן. על אף העובדה, כי באורח רשמי טען הקייזר מן המזרח כי הוא-הוא
הריבון העליון על כל ה"קיידרפולק" (האומה הקיידרהרצית הגדולה), הרי
שבפועל נהנו הנסיכים והרוזנים השונים מעצמאות מלאה, והגדולים ביניהם ניהלו מדיניות
חוץ עצמאית ומסועפת, תוך התעלמות לא רק דה-פקטו, אלא גם דה-יורה, משאיפות הגדלות
של בית זאגנווהאר. הרוזנים העשירים של חוף העשן ובעיקר הדוכסות הגדולה של
גאלנמאייר ("הקיידרהרצים המערביים"), היו מקורבים מזה דורות להידרוסט
הסמוכה, ונישאו בנישואים פוליטיים לאציליה ואף לבית המלוכה שלה; ואילו ממלכת ההרים
הטרופית למחצה, קריינליכט, נחשבה מסתורית ומסוגרת יותר (ומפותחת ותרבותית הרבה
פחות), נסיכיה התגאו בהיותם צאצאי הקושרים הקיידרהרצים האגדיים שהיו הראשונים
לכפור בפולחן טוטנהאגן ואחוות המוות, והסתמכו על קשר הדוק עם גזע הראל'זהארק של
נימלאנטיר ("אמזונות האש"), שנסיכות המערכה שלהם הגנו על קריינליכט בעבר
מפני אחוות המוות, וכרתו עם היונקרים הנוקשים שלה ברית דמים הדוקה שחוזקה אף היא
בקשרי נישואין ודם.
קהילות קיידרהרציות נוספות שרדו, למעשה, גם
בארצות אחרות ותחת שלטונות לא קיידרהרצים (הגם שרבים מבני הגזע הזה חוסלו, נמלטו
או גורשו בידי שכניהם כאשר קרסה האימפריה של אחוות המוות). בין אלו, ראוי לציין
במיוחד את הקהילות הקיידרהרציות בצפון הידרוסט, אשר בניגוד למתיישבים אחרים מבני
גזעם, פנו מבעוד מועד כנגד אחוות המוות ושיתפו פעולה עם שכניהם ההידרוסטים
בהתקוממות שהשיבה לאי ההידרוסטי את העצמאות וסיימה את "עידן ליל האיימים
האפל". אולם קהילה זו התערבבה במהירות בתוך האוכלוסיה ההידרוסטית, ולמעשה
סייעו לאפיין בכך את הזהות הצפון-הידרוסטית הייחודית.
יוצא, כי חרף החשד הכבד והטינה שנטרו ההידרוסטים
באורח מסורתי ל"דודניהם" הקיידרהרצים על ליל האימים הארוך, הרי שבמחצית
המאה ה-24 לספירת האור, קיימה הידרוסט יחסים מורכבים וענפים עם חלק מן הפזורה
הקיידרהרצית, וזאת חרף מדיניות ההסתגרות למחצה שננקטה בתקופת "החצר
המרקדת". חרף החשדות מן העבר, הרי שהקיידהרצים המערביים, לפחות, נחשבו כעם
הקרוב ביותר להידרוסטים ו"שכנים תרבותיים", ובין הצדדים התקיימו יחסים
תרבותיים ומסחריים. עובדה שכיום נוטים לשכוח לגמרי, הינה כי עד קריסת החצר המרקדת,
רבים האמינו כי המטרופולין התרבותי לא נמצא דווקא בהידרוסט הקרתנית והמסוגרת, אלא
דווקא בערי החוף העשירות של מערב קיידרהרץ, שסחר הים שלהן היה ענף יותר, והן נטו –
וודאי יותר ממלכי "החצר המרקדת" להיות מעודכנות ולקלוט סחורות ורעיונות
מקרוב ומרחוק.
בתקופה בה היתה הידרוסט פרובינציאלית ומסוגרת
יחסית, הרי שהמאבק על ההגמוניה במרכז הסיל'נאראלד ניטש, במידה רבה, בין הקייזר של
האי המזרחי הגדול ("קיידרהרץ"), הכוחות של דרום תת-היבשת ההרקאלית
(ובראשם "מלך האבירים הירוקים" מפאנולדריס), ו"בן השמש"
מאמת'וריה. המאבק על ההגמוניה, ניטש לסירוגין ורוב-הזמן היה בעיקרו דיפלומטי
ומסחרי (בתוספת מאבקים ומלחמות קטנות, לרוב בין כוחות ומדינות ברית וחסות שונות,
פרייבטירים ועוד).
מבחינה זו, הרי שהן הקייזר לבית זאגנווהאר ועוד
יותר ממנו, הנסיכויות של מערב קיידרהרץ וממלכות דרום הרקאליה, נזעקו כאשר כבש
בן-השמש האמת'ורי את הידרוסט, והפך אותה לממלכת חסות. מבחינתם, המדובר היה בהפרה
מסוכנת של הסטטוס-קוו, והתעצמות בלתי-מקובלת של העממים העתיקים ו"ליגת
השמש" באורח שיכול להעמיד אותם בסיכון, ובוודאי להשפיע לרעה על כוחן המסחרי.
מסיבה זו, הרי שכל אותם גורמים פעלו, מי פחות ומי יותר, כנגד האמת'ורים (ואצל
הקיידרהרצים, נעשה גם שימוש בטרמינולוגיה של זעזוע על הדרך בו "הפראים עובדי
השמש" משעבדים את דודניהם התרבותיים וכופים עליהם שלטון של מטורף). על רקע
זה, אפשר להבין את המחסה שנתן מלך פאנולדריס לפליטי שושלת המלוכה ההידרוסטית, כולל
יכולת להתארגן וכספים שסייעו להם לגייס חיילים וכוחות שתרמו מאוחר יותר לשחרור
הידרוסט; וכן את הצי שגייסו אצילים מחוף העשן לעזרת הידרוסט ב"מלחמת
קאלינגהאם" (2372-2374).
אלא, שאם קיווה הקייזר של קיידרהרץ המזרחית להשבת
הסטטוס-קוו על כנו, הרי שעד מהרה הופתע מהיפוך מוחלט של המטוטלת: אימפריה
הידרוסטית מתהווה שמחצה את רצועת האמת'יסט, והעמידה את האיזור בפני מצב חדש ולא
מוכר. דבר זה יצר – הן בפזורה הקיידרהרצית והן בדרום הרקאליה, עימות בין כוחות
פרו-הידרוסטיים, לכוחות אנטי-הידרוסטיים. רוב האצילים המערב-קיידרהרצים, שהיו
ממילא מעומתים קשות עם ליגת השמש והאמת'ורים בכלל, נטו לברך על המצב החדש וקיוו
להרוויח ממנו; וכך נהג, בשלב הראשון, גם בן-הברית הותיק של הידרוסט מממלכת
פאנולדריס שבדרום הרקאליה – חרף היותו, באורח מסורתי, גורם אנטי-קיידרהרצי מובהק
(ואולי דווקא בגלל עובדה זו).
מנגד, עמדו הראל'זהארק של נימלאנטיר (או
"אמזונות האש", כפי שכונו בשל השלטון המטריארכאלי שלהם) ונסיכות
קריינליכט שנגררה אחריהם; מלכת האש חששה מראש מן ההתערבות ההידרוסטית, ונאחזה
בעניין זה בקשרי הדם של שושלתה ונימלאנטיר בכלל עם אצילים מצפון-הידרוסט, תוך שהיא
מוחה תדיר על היחס המשפיל כלפיהם, ולמעשה מתככת מאחורי הכלאים בכדי להעצים את
הקונפליקט בצפון הידרוסט, וככל האפשר לשמר עצמאות של חבל הארץ ההררי באורח שיאזן
את השאיפות המתעצמות של מלכי הידרוסט ומקורביהם.
הגורם החזק ביותר, הקייזר מבית פון זאגנווהאר
ומפקדי הצבא הנוקשים שלו, פסחו על הסעיפים. מחד גיסא, התקשו "באורח רגשי
עמוק" להשתתף בצערם של האמת'ורים השנואים עליהם, עליהם התרגלו במשך דורות
לחשוב כעל יריב, שלא לומר גזע פראי למחצה, בוגדני ובעל תרבות מזעזעת (בעיניים
קיידרהרציות, לפחות). מאידך גיסא, רבים מהם הבינו כי אימפריה הידרוסטית מתהווה,
בוודאי בברית עם פאלונדריס והנסיכים המערב-קיידרהרצים, עשויה להפוך עד מהרה לאיום
גדול בהרבה.
הקייזר אמריך פון זאגנווהאר, שהעניין (והסיעות
היריבות) הוטל לפתחו, פסח על שתי הסעיפים; ניסה תחילה לטקס עצה ולקשור ברית עם
נימלאנטיר וקריינליכט, מהלך שחשדנותם הרבה של האחרונים כלפי קיידרהרץ ושאיפותיה
העלה בתוהו; אחר – במשך מספר שנים סוערות, ניסה קו אחר – להתקרב אל הידרוסט ולטוות
השפעה פנימית על בית המלוכה שלה, באורח שיטה את היחסים הבינלאומיים באיזור לטובתו.
מהלך נפל זה, שיתואר להלן, נפל על הידרוסט בתקופה
של מבוכה וסערה פנימית, שאפיינה את השנים האחרונות בחיי המלך אנדרו, ובעיקר את
מלכותו קצרת הימים של בנו רדווין, ויצרה כמה וכמה סיפורי תככים ומאבק פנימי
שהותירו חותם למשך שנים ארוכות, ובסופו של דבר, גם יצרו את היריבות
ההידרוסטית-קיידהרצית המרה שקבעה במידה רבה את ארועי המאה הנוכחית – ובסופו של
דבר, גם את עלייתם מחדש של כוהני טוטנהאגן, לאחר מאות שנים בצללים.
חזרה לאינדקס | לערך ההיסטורי הבא |
לערך ההיסטורי הקודם
כתב
וערך: גדעון
אורבך, 2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כשלהי אסורים בתכלית, בלא היתר
מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש
פרטי שלא בתשלום.