הקדמה | העידנים
הקדומים | גזעים | גאוגרפיה | היסטוריה
הידרוסטית | המערכה | יצירת
דמות
מבוא לאי ההידרוסטי: אקלים, גיאוגרפיה והיסטוריה
מחוזות האי ההידרוסטי: חבל טיטאנלום שבמערב דוכסות צלרהיים ("The
Looms")
עלייתה ונפילתה של
משפחת ת'וראלד
דמותה של אמאנדה (מנדי) ת'וראלד, וחלק גדול מהרקע המשפחתי שלה הם פרי
רעיונותיה של נבט טחנאי.
"הם נגמרו כולם
ביום ההוא של התאונה עם הסוס - אז כשהביאו את הליידי הצעירה הביתה, אתם יודעים יפה
איך... אחד-אחד זה גמר אותם, כל אחד בדרך הארורה שלו" (משרת אלמוני עם ספל
שיכר)
בית ת'וראלד הינו דוגמא
מובהקת למשפחת מתעשרים חדשים שעלתה והתערבבה בג'נטרי ההידרוסטית המקומית עד שהפכה
לחלק ממנה, הגם שמפעם לפעם, יש מי שעודו מרים את האף לעומתם ורוטן דבר-מה על פסולת
של סוחרים חמדנים ומלחים שיכורים ששכחו את מקומם. עד לפני שנים מעטות, היו משפחה
ידועה מאד במחוז, אשר גם מי שסלד מהאורח בו עלו לגדולה, לא יכול היה להתעלם מהם,
ובעיקר מהארועים החברתיים העשויים למופת שערכו באחוזתם, היושבת על כף יפיפה המתנשא
מעל מימי אגם קת'ריליה. אלא, שתאונה מחרידה לפני שש שנים, הפכה עליהם את הכף
והמיטה עליהם צער רב, ולאחר מכן גם שורה של שערוריות.
ראשית המשפחה: וילהלם
ת'וראלד "השור" משתקע בהידרוסט
ראשיתה של המשפחה לפני
ארבעה דורות, בוילהלם (ויליאם) ת'וראלד, קיידרהרצי מלוטנרהיים שבחוף העשן, שהחל את
דרכו כנפח בשירות הרוזן פרידריך פון ציצוביץ-הורנתאו ("הדגול"); וילהלם,
גבר שזכור כבעל שפם צהוב-אפרפר ענקי, קומה נמוכה ומבנה רחב, נודע בכינוי
"השור", בשל כוחו הפיזי העצום; ובמהלך השנים התקדם בחצר הרוזן נוכח
כשרון רב בחישול מתכת ובהפעלת פטיש מלחמה גם יחד, עד שככל הנראה הפך לחביבו
ומקורבו של בן-דודו של הרוזן פרידריך, יוהאנס פון ציצוביץ, שזכה ברבות הימים
לכינוי 'יוהאנס השחור'; מסופר, שיוהאנס גמל ל"שור" על חרב מלחים מעולה
שהלה חישל עבורו, בין היתר בכך שהכיר לו אישה בשם אירמינטרוד, מלומדת עדינה שחיה
בחצרם של בני ציצוביץ, ויש חושדים כי היתה למעשה ממזרה של אחד מהם.
בין אם בשל העובדה כי
פרידריך 'הדגול' התנגד בתוקף לעצם ההיכרות בין נפח לבין המלומדת אירמינטרוד, ובין
אם בעובדה כי זמן לא רב לאחר מכן התגלע ריב עצום בין הרוזן לבין יוהאנס עצמו
(מסיבה דומה: רומן בין יוהאנס עצמו לבין לוחמת-קוסמת בת-בלי שם - ג'ורג'יאנה רל), מה שהביא ליציאתו של
האחרון לגלות, הרי שוילהלם "השור" הלך אחר ידידו ונותן-חסותו לחיים של יורד
ים, וכנראה שירת תחתיו במשך שנים – גם בתקופות בהם הואשם יוהאנס עצמו בכך שלא בחל
מלשלוח את ידו בשוד ים, בעיקר של ספינות מאמת'וריה וקאנדבירש, אולם ככל הנראה לא
רק; מסופר שבאחת מאותן פשיטות, שם "השור" את ידו על תיבה מלאכת מחשבת של
גלף עץ או יצרן צעצועים אמת'ורי – חפץ, שמאוחר יותר יהיה בעל משמעות רבה בתולדות
המשפחה.
לרוע המזל, הרי
שאירמינטרוד, שהיתה ונותרה אישה עדינה שהורגלה בחיי נוחות תרבותיים, לא שרדה לאורך
זמן את החיים הקשים בים, ולאחר שנים מעטות חלתה ומתה; ומסופר שחלק מליבו של
"השור" מת ביחד איתה.
רעייתו השניה וילדיו של
"השור": בסופו של דבר, ולאחר מספר שנים סוערות התיישב וילהלם בהידרוסט בעקבות
אדונו ומפקדו, וחי ליד בית האחוזה שזכו בו יוהנאס פון ציצוביץ' ורעייתו
ג'ורג'יאנה, שתככים פוליטיים הביאו לכך כי הכתר הכיר בה כנצר לגיטימי לבית הדוכסים
של צלרהיים, גם אם לא היחיד; לאחר מספר שנים, שינה את שמו מוילהלם לויליאם, ונישא
בשנית – הפעם למורה מקומית בשם אלייזה. זו, בתו של כוהן זוטר, נראתה כהיפך הגמור
מאירמינטרוד כהת השיער והעדינה; אישה אדמונית וגדולת גוף, בעל מזג "של
להבה" ומרץ בלתי נדלה.
אלייזה ילדה לויליאם ת'וראלד
שלושה ילדים: ג'ון (ובהטיה קיידרהרצית, יוהאנס), לידיה וקורווין, שכל אחד מהם הלך
בדרך אחרת.
קורווין, שחלם מאז
ילדותו על ההרפתקאות של אביו, ליווה את יוהנאס פון ציצוביץ הזקן בנסיון הנפל שלו
לשוב לחיי יורד ים בגיל מבוגר, התגלגל בין ספינות, ומסופר כי בסופו של דבר השתקע
והקים משפחה הרחק מהידרוסט, אי-שם באחת המושבות בדרום הרחוק; לידיה לא התחתנה
מעולם, שימשה במשך שנים כפרח כהונה אולם לא גילתה ולו שמץ של כישורים מאגיים
הדרושים לכהונה גבוהה; ובסופו של דבר, הפכה למנהלת נוקשה וקפדנית של בית ספר
לבנות, באחד המחוזות הסמוכים, תפקיד בו היא משמשת עד היום.
הבן הבכור ג'ון, היה
בסופו של דבר מי שהעלה את המשפחה לגדולה וצבר את רוב הונה, תוך שימוש נכון
בחסכונות שהותיר אביו.
ג'ון ת'וראלד, עסקיו ורעייתו
ג'ון, לעומת זאת, היה
זה שנטל את החסכונות של אביו, וביחד עימם גם את קופסת הצעצועים המפורסמת; בתחילה,
הקים סדנת מלאכה ומסחר צנועות ליד אחוזת צלרשילד, אולם לאחר הסתלקותם של שני
האבות, היחסים בינו לבין היורש החדש של האחוזה, אדריאן צלרשילד, הלכו והורעו –
בעיקר נוכח העובדה, כי אדריאן היה מתנשא הרבה יותר מאביו; ואילו ג'ון כנוע ומסור
לשירות 'הטובים ממנו' הרבה פחות מאביו שלו; בסופו של דבר, עקר ג'ון לקינגספארן,
ותקופה מסויימת חי גם בהידרקראון, כשהוא נושא לאישה את פיליס גארן, בתו של סוחר
כספים שהפך לבנקאי בימים הראשונים של ראשית השגשוג של כיבוש אמת'וריה ולאחריה
מושבות נוספות בידי כתר הוד מלכותו. מסופר, כי בעוד ג'ון עצמו עשה עסקים וצבר
עושר, הרי שפיליס התאהבה ממבט ראשון בתיבת יוצר הצעצועים, והחלה – תחילה כשעשוע
ולאחר מכן כפרנסה, להשתמש בה; עד כדי כך שבעלה, שתחילה בז לעיסוק הזה, החל להעריך
אותו יותר ולהשקיע כספים כדי לסייע לרעייתו.
הגם שג'ון ת'וראלד חי
רוב ימיו בקינגספארן, כשהוא רודף אחרי עסקים וממון, הרי שהוא הסכים בסופו של דבר
להפצרותיה של רעייתו, שמאז ילדותה חלמה על אחוזת קייט, וקנה "במחיר
הזדמנות" את האחוזה הנקראת כיום על שם בני ת'ורלאד, מידי בעליה הקודם –
הבארון קרופורד המוזר וההולל, שאיבד את כל כספו על מותרות והימורים.
בכך למעשה, שב ג'ון
ת'וראלד ונטע יתד במחוז ילדותו – ושנים לאחר מכן, עתיד היה להצטער על כך. לג'ון
ופיליס היו שלושה ילדים:
- הבן הבכור ברת'ולד, שמת פחות משנה לאחר הולדתו.
- הבן השני אוסווין, שמשמש ראש משפחת ת'וראלד דהיום;
- הבת הצעירה אלאנדרה,
נערה לבבית שנישאה בגיל מוקדם יחסית לאיש צבא בשם אדווין גארת'לן, כיום סרן בצבא
המלכותי של מחוז צלרהיים.
אוסווין ת'וראלד
ורעייתו לורליין וולקלייר
אוסווין ת'וראלד,
שיחסיו עם אביו השאפתן והנוקשה לא היו קלים, ירש חלק גדול מכשרונה של אמו, ומעט
למדי מהכשרון ובעיקר מהאהבה לפיננסים של אביו. לרוגזו של אביו, שהיה ונותר עד יום
מותו "סוחר בנשמה", הרי שאוסווין חשק הרבה יותר בחיים שלווים של ג'נטלמן
כפרי, ובסופו של דבר נטל את האחוזה שאביו רכש בתור בית קיץ בלבד ובסופו של דבר
השתקע בה, כשהוא נוטש את העולם הגדול מאחוריו לטובת הנוחות של חיי הכפר, עם ההון
שירש מאביו וההכנסה השנתית הצנועה, אבל הנאה למדי של האחוזה עצמה. הגם שרצה מאד,
ובמידה מסויימת הצליח להשתלב באצולה המקומית, הרי ששם עצמו במידה רבה ללעג, כאשר
התעקש להוסיף ולהחזיק בסדנת הצעצועים של אמו – תחילה, בטענה כי זה הדבר היחיד
שמביא לאמו הזקנה אושר, ואם יסגור או ימכור את הסדנה, יגרום לה למות מצער; ולאחר
מכן, מכוח הרגל ותחביב שלו עצמו, שניטש בהדרגה, ולא באורח מוחלט, רק בשנים
האחרונות.
לרוגזו של אביו, בחר
אוסווין לדחות את ידה של בתו המחוזרת מאד של בעל חברת ספנות עולה, הגם שהנערה רחשה
לו (ויש אומרים שגם לצעצועים שהכין) חיבה רבה, ותחת זאת התאהב בגבירה צעירה,
מיוחסת אבל עניה למדי בשם לורלין וולקלייר (Wulkleir), נצר לבית אצולה גווע
מהווסט-דונס, ואחת משלוש אחיות שאיבדו את אביהם ואימם בנסיבות מצערות מאד הקשורות
ליריבות עתיקה בין שושלות באותו מחוז; וביחד עם דודתן נאלצה לעקור הרחק דרומה,
למחוז אחר – מאורעות וחוויות נעורים, שהגבירה לא אהבה לדבר עליהם, אולם מספרים
שהותירו על נפשה צל אפל. מספרים, כי אוסווין, ששלט היטב במסורת המשפחתית, התאהב
בלורלין וולקלייר ממבט ראשון, גם אם לא בעיקר משום שהיתה דומה מאד לתמונה של
המלומדת אירמינטרוד, שהיתה ועודנה תלויה בסלון של האחוזה המשפחתית; עם אותו יופי
חיוור, מעודן ואפלולי משהו, ממוסגר בשיער כהה וארוך ובשפתיים אדומות כדם.
במשך תקופה, נראה היה
שמזלו של הזוג החדש של בית ת'וראלד שפר עליו, ויותר ויותר, בעיקר לאחר מותו של
ג'ון ת'וראלד, עלה בידם להכות שורשים בקרב הג'נטרי המקומית, חרף עיקומי האף;
הגבירה החדשה הביאה עימה סגנון ומיומנות חברתית שבית ת'וראלד נזקק לו מאד, ומסופר
כי באותם ימים, היו בני ת'וראלד מארחים למופת, שידעו לערוך נשפים בטוב-טעם באחוזתם
היושבת על האגם; וגם בני סאות'ווארד עצמם לא יכלו להמשיך ולהתנשא די הצורך כדי
להמנע לאורך זמן מלהשתתף בהם; ועד כי כך הגיעו דברים, כי אפילו הבארון הנוקשה לבית
סילברגארד כיבד אותם בנוכחותו פעם או פעמיים, חרף הסתייגותו הלא מעטה מנשפים וארועים
באורח כללי, שלא לדבר על יחסו לאצילים מטעם עצמם, שמעולם לא למדו להחזיק חרב,
ועסוקים כל ימיהם בסרסור כספים, אדמות וירושות.
לזוג ת'וראלד נולדו
שלושה צאצאים:
- הבת הבכורה איאנה (נולדה 2416), ונקראה על-שם אביה
המנוח של הגבירה האם, סר איאן וולקלייר;
- התאומים הלא זהים ג'ייד ואמאנדה (מנדי) (נולדו 2422),
הגורל מכה - הליידי הצעירה איאנה וגורלה המר
כאן, בדיוק כאשר נדמה
היה כי משפחת ת'ורלאד עולה לשיאים חדשים ושמה ללעג את מקטרגיה, הכה בהם הגורל
באכזריות. ליידי איאנה הצעירה, גדלה להיות אישה צעירה יפיפיה ומוכשרת באורח יוצא
דופן – מספרים, כי היא היתה כשרון טבעי ראשון במעלה בחרב ועוד יותר מכך ברכיבה על
סוסים, ממש כפי שידעה לנהוג כליידי מעודנת כאשר רצתה בכך; עוד מגיל צעיר, וחרף
הבעיה המסויימת ביחוס המשפחתי, סבבו אותה מחזרים רבים; ואמה היתה מחככת ידיה מרוב
הנראה, כאשר חשבה על שידוך מהולל שבתה תזכה לו, הרבה מעל ומעבר לבני האצולה
המקומיים על אחוזותיהם הקטנות וגאוותם המפותחת. איאנה עצמה אמנם לא הראתה סימנים
כי היא ממהרת להתמסר, ותחת זאת השקיעה יותר ויותר בפיתוח הכשרונות שלה עצמה, כמו
גם בכמה וכמה מסעות רכובים למרחק גדול יחסית, שגרמו לה להעלם מן הבית לשבועות
ארוכים; אולם הוריה קיבלו זאת כמשובת נעורים שעתידה להתעדן ולהתבגר. שני אחיה
הצעירים, בעיקר אמאנדה, היו כרוכים אחריה בכל עת שהדבר רק התאפשר. אמאנדה, שכבר
כילדה נודעה כטיפוס בעייתי בהרבה, שהבריות ריכלו כי "היא נופלת מאחותה בכל
מובן שהוא", קנאה מאד באיאנה, כפי שהעריצה אותה, ושמרה מכל משמר את פגיון העץ
שגילפה עבורה איאנה עבור יום הולדתה השמיני בתור "חרב אימונים".
עם זאת, סלדה אמאנדה
בכל ליבה, כבר מילדותה המוקדמת, מהדרך בה הליידי האם לא פסקה מלהשוות בין אמאנדה
לבין אחותה הבכורה והמוצלחת, כשהיא תובעת מהראשונה להתבונן באיאנה ובמידה רבה
"להיות כמוה".
התאונה: אז, בראשית הקיץ של
2434, קרתה התאונה שניפצה את התקוות, ועימם במידה רבה את משפחת ת'וראלד כולה.
איאנה, שהיתה אז בת
שמונה-עשרה ובשיא פריחתה, השתתפה במסע צייד שארגן אחד האצילים המקומיים במעלה
הגבעות; ולפי כמה מהשמועות, התחולל ריב בינה לבין אחד ממחזריה, שלאחריו היתה איאנה
נסערת באורח חריג יחסית; ובמהלך הציד, נפרדה מהקבוצה ורכבה בפראות רבה יותר מהרגיל
– עד שסוסה החליק או העיף אותה מעל גבו במורד, וגרם לה להדרדר ולהפגע קשות בראש מן
הסלעים. לפי הגרסה הרשמית, עבר זמן רב עד שנמצאה, כשהיא מתבוססת בדמה; לפי גרסאות
אחרות ורשמיות פחות, הרי שהמארח וכמה מהאחרים התייחסו לפציעה בזלזול, והתעקשו
להמשיך בצייד, באורח שגרם לפינוי ולטיפול בה להתעכב במשך זמן קריטי.
אומרים במחוז, שעדיף
היה לכל, לו היתה ליידי איאנה מתה באותו יום... אולם תחת זאת היא שרדה- בתור שבר
כלי עלוב ומעורר רחמים, צל נלעג של דמותה הקודמת; מתקשה בהליכה ובדיבור, וגרוע
מכך, פגיעת הראש נטלה ממנה את מוחה המבריק ותבונתה, ותחת זאת, היא לוקה בהתקפי
מחלה ובשאר תסמונות קשות. במשך שנים, נותרה איאנה בחדריה, כאשר אביה משקיע ממיטב
כספו ברופאים וכוהנים, שלא עלה בידם להועיל אלא במקצת; כיום, יש האומרים כי הדבר
היחיד אותו היא יודעת לעשות, זה לשבת לעיתים בסדנה הישנה של בני ת'וראלד ולגלף
דמויות וצורות בעץ; וגם זאת בימים טובים יותר.
התדרדרותה של המשפחה -
נפילתה השערורייתית של הבת הצעירה אמאנדה (מנדי)
גורלה של איאנה, המיט
אסון ודרדר את ליידי ת'וראלד; הגבירה האם הזדקנה טרם זמנה, חדלה מלארח והסתגרה
בביתה, כשהיא לוקה בהתקפי זעם וצער. עד כדי כך הגיעו הדברים, שלאחר חודשים מספר,
החליט מר ת'וראלד להוציא את שני הילדים הנותרים מהבית, והללו גדלו כשהם עוברים
מבית אחותו ובעלה איש-הצבא (על חופו הצפון-מזרחי של אגם קתריליה, הרחק מעבר
למאדסבי), לביתה של אחת מאחיותיה של הליידי האם – עלמה מבוגרת, קפדנית וצדקנית
שנראה שלא הטיבה עם הילדים יתר על המידה; בעיקר לא עם הבת הצעירה, שהלכה ו'התלבטה'
לרעה כטיפוס פראי ובעייתי, ככל שחלפו השנים.
בעוד ג'ייד הצעיר גדל
להיות עלם ביישני ומלומד, שפיתח תאוות לימוד וכשרון בלתי נדלה לספרים עתיקים,
רונות ושאר עניינים שהפכו אותו בהדרגה למלומד צעיר ומוערך למדי, הרי שמנדי (או
בשמה המלא, אמנדה אירמינטרוד לבית ת'וראלד), התגלתה כהיפך הגמור: נערה פראית וגסת
רוח, שכל הנסיונות (בעיקר לאחר שחזרה לבית הוריה) לאלץ אותה להיות מחליפתה של
איאנה הסתיימו באורח נלעג; ולא רק משום שהבת הצעירה, על צורתה העגלגלה והנמוכה עם
שיערה בגון-הקש הפרוע תמיד, נראתה כהיפוכה הגמור של איאנה... וככל שניסו לאלצה
להיכנס לשמלות, ולכפוף אותה לתעתועי רוחה המשתנים תדיר של הגבירה אמה, כך הקפידה
מנדי לעשות את ההיפך, ובמרוצת השנים פיתחה, כך אומרים, מידות מופקרות למדי ותאווה
לשתיית אלכוהול.
הדברים הגיעו לכדי כך, כי העלמה הצעירה סולקה מפנימיה יוקרתית בקינגספארן. היה זה
הנסיון האחרון ללמדה להתנהג כגברת צעירה, שמעורבותה בשערוריות של שתיה והתנהגות
מבישה ובלתי מוסרית מסוגים אחרים שמה לה קץ; מנדי למדה מעט מאד ועד היום מתקשה
לקרוא באורח רהוט.יותר מכל, היא שונאת ארועים חברתיים של 'בני מעמדה' אליה אולצה
ללכת, בעיקר מפני שאמה שכבר לא הייתה יציבה ביותר, דאגה לרמוס את רוחה ולהביך אותה
לפני כל יציאה שלה לחברה.
לאחר הניסיון הכושל הזה
שבה מנדי הביתה, ומלבד הקינות של אמה הייתה זו תקופה טובה למדי בעבורה. בניגוד
לג'ייד היא סירבה להירתע ממצבה של איאנה והייתה מבלה שעות סגורה איתה בחדר או
משוטטת בגן איתה ועם המשרתת המטפלת בה, מנגנת ושרה לה מדי פעם – הדבר היחיד שלמדה
לעשות היטב בפנימייה – ומגלפת ותופרת יחד איתה בסדנה.
למען האמת, ובניגוד
לטרוניה הנצחית שהוטחה בה שהיא חסרת כשרון כלשהו, מלבד שתיה וזלילה, הרי שמנדי
הצעירה דווקא ירשה כשרון דומה לזה של איאנה בהפעלת כלי נשק – אם כי להבדיל מאחותה
הבכורה, מנדי מעולם לא התמחתה בלחימה בחרבות ארוכות, ותחת זאת, ידעה כבר מגיל צעיר
לבצע להטוטים בפגיונות;... הגם, שבמקום לרכיבה או שנינויות מתוחכמות בנשפים, לקחה
מנדי הצעירה את זריזות היד שלה למחוזות אחרים ומפוקפקים בהרבה. כך או כך, לא בריון
או עושה-צרות אחד עשה את הטעות הקריטית של זלזול בנערה העגלגלה והעצלה, ולא העלה
בדעתו עד כמה זריזה היא עשויה להיות... וכאשר הגיעו הדברים לכלל לחימה, הרי שבמנדי
לא היה זכר לאצילות-הרוח של איאנה; וכפי שלמדו יריביה, היא לחמה באורח ערמומי
ומלוכלך מאד.
מנדי, נורווין סילברגארד, והשערוריה הגדולה בנשף: בסופו של דבר,
לאחר שנה וחצי של חיי בטלה יחסית בבית המשפחה, במהלכה סבלה תדיר מהצקותיה ומצבי
רוחה המשתנים של אמה והתגנבה ככל שיכלה כדי לשתות לשוכרה במאדסבי או בפונדק
'הגירית והסנאי' הקרוב לאחוזת הוריה, נפל דבר.
לאחר שנים בהם חשבו הכל
כי ג'ייד ת'וראלד יבלה את כל ימיו כמלומד הנשוי לספריו, שאינו מגלה כל עניין בנשים
או בחיי נישואין, ניצתה אהבה פתאומית בינו לבין בתו הצעירה של אציל רב-נכסים ממחוז
הנינגלור; אלא, שאביה של העלמה לא היה מרוצה כלל וכלל, והערים קשיים רבים, באורח
שאילץ את מר ת'וראלד לצאת מגדרו כדי לרצות אותו ולהוכיח כי המשפחה ראויה לשידוך כה
מכובד... ודווקא אז, הסתבכה מנדי בשורה של שערוריות; היא הרבתה בתקופה זו להסתובב
בחברתו של צעיר אצילי מסויים שיצא לו מוניטין של פוחז והולל. לנורווין סילברגארד
הצעיר, בנו ויורשו של הבארון הנוקשה לבית סילברגארד. העובדה כי השניים היו נאהבים
לא הייתה בגדר סוד, ורבים תהו אם זהו שידוך חכם ואם שני ההוללים הפוחזים הללו לא
ישתו את כל הונם בחלוף שנה אחת. מה שנראה בעיני רבים כאירוסיהם הלא-רשמיים, הסתיים
בבת אחת כאשר אביו של נורווין מצא עבורו שידוך לעלמה נאה ומיוחסת בהרבה מבתו
השיכורה ועושת הצרות של מר ת'וראלד - שארת בשרו של אדמירל בצי המלכותי עם ציפיות
להכנסה שנתית של חמשת אלפים כתרי זהב בשנה, לא פחות; על פי השמועה מנדי התפרצה
כשהיא שיכורה לגמרי לאירוע חברתי בו נכח אהובה לשעבר, ועשתה שם בושות כאלו שלעומתן
החווירו רוב-רובם של תעלוליה הקודמים.
אומרים שלאחר שנגררה
משם פצחה העלמה במסע הוללות שהסתיים במחלה ממושכת ובגובי חובות רבים שהתדפקו על
דלת האחוזה למרבה הבושה; וכפי שמספרים - מר ת'וראלד התוודע ביום ההוא אל טיפוסים
'ציוריים' כאלו, מסוג ששכח מזמן שהם קיימים כלל ועיקר.
סילוקה של מנדי וההסתבכות האחרונה: לאחר מכן, מסופר כי הגבירה האם
איימה כי תמות מצער, אם לא תשולח בתה הסוררת מהבית, וכך מצאה את עצמה הבת הצעירה
בחדרים עלובים באחד מפונדקי מאדסבי, כאשר רק קצבה קטנה ששילם אביה מפרידה בינה
לבין הרחוב, וחל עליה איסור חד-משמעי להראות את עצמה באחוזת ת'וראלד – בעיקר
ובמיוחד, נוכח העובדה כי אירוסיו של אחיו הולכים ומתקדמים, ובקרוב יכבד אביה נשוא
הפנים של ארוסתו את בני ת'וראלד בביקור רשמי; אולם מספרים, כי התמכרותה ההולכת
וגוברת לשתיה, כמו גם עניינים אחרים ומצערים לא פחות, נטלו את רוב-רובה של הקצבה,
ומדרדרים אותה עוד ועוד עם כל חודש חולף.
יש הטוענים, כי מנדי
הצעירה, מתחת לחזות המחוספסת והאי-אכפתית שסיגלה לעצמה, הולכת ודועכת לתוך דכאון,
ומושכת כתפיים נוכח ההסתברות ההולכת וגוברת שהבקבוק יחיש את קיצה, וכל-כולה אבלה
בתוכה פנימה לא רק על הדרך המבישה בה סולקה מהבית לחיים בתנאים ירודים, אלא בעיקר
על הדרך החפוזה (שלא לומר אכזרית) בה הופרדה מאחותה הנכה, שאינה מסוגלת להבין מה
קרה ובוודאי מתגעגעת אליה וזקוקה לה.
כך, התנהלו הדברים עד
ממש לאחרונה - כאשר באישון אחד הלילות האפלים והלחים בסמטאות מאדסבי, הסתבכה 'מנדי' ביתר שאת – הפעם למרבה התמיהה
בקטטה אלימה שהיו מעורבים בה הרוזן גאלן בכבודו ובעצמו ואחד מידידיו הקרוביו, בן
אצולה צעיר בשם תיאודור קרופורד-ת'ורנהיל (שאר בשר של הבארון ההולל שנאלץ למכור את
אחוזתו לבני ת'וראלד למעלה שנות דור קודם לכן). לפי מה שמסופר, ובלא שהבריות
יתעמקו בשאלה, מה הביא את הרוזן הצעיר והמהולל וכמה מידידיו למאורת שתיה מפוקפקת
אי-שם לפנות בוקר, שמעה מיס ת'וראלד הצעירה והמנודה, שהיתה סרוחה בקרבת מקום, כמה
בדיחות גסות שגלגלה החבורה הנאצלת על אחותה, כולל חיקוי מלעיג של איאנה הנכה
ופגועת-הראש, ופשוטו כמשמעו, הסתערה עליהם, כשהיא מעיפה את שומרי הראש מדרכה,
והפליאה ברוזן גאלן ובעיקר בידידו קרופורד-ת'ורנהיל את מכותיה, כשהיא "משתוללת
בפראות של סמור ענק" (או אולי אחת מאותן לוטרות אגם אגדיות וענקיות); ועד
שהצליחו השומרים של הרוזן הצעיר להתאושש ולהשתלט עליה, היה גאלן הצעיר וזהוב השיער
משוטח על הארץ כשפניו מדממים (ולפי אחת הגרסאות כולו רועד ומיבב באורח לא אבירי
במיוחד), ואילו חברו שספג את עיקר המתקפה - עם פנים מדממות וכחולות מרוב חבטות,
ואף "משופץ" לגמרי, במלוא מובנה הרע של המילה.
הבריות מרכלות, כי
הרוזן הצעיר, שחש מושפל עד עמקי נשמתו, נשבע להפוך את השיכורה המנודה לדוגמא
ומופת, וחש בעניין זה אל מושל המחוז בכבודו ובעצמו, בבקשה כי ימצו איתה את הדין
ויענישו אותה בעונשים קשים שלא נהוגים כלפי נשים בכלל, ובעיקר לא נשים ממעמדה;
ובינתיים, הושלכה הצעירה השתויה לכלא – אמנם לא בפעם הראשונה מאז נידויה מאחוזת
הוריה, אבל הפעם עם האשמות שקשה מאד להחליקן; וגם אם המושל דחה על הסף את הרעיון
להצליף בצעירה הסוררת בפומבי ('מעשה עלוב שהולם ילידים פראיים'), הרי שמעל ראשה של
מנדי מרחפת אף מרחפת סכנה של כליאה לתקופה ארוכה במקום קשה בהרבה מבית המעצר
העירוני של מאדסבי (אליו כבר הספיקה להתרגל מפעם לפעם, ואף לקשור יחסים לבביים
יחסית עם רב הסוהרים המקומי), ואולי אפילו שילוח כפוי לאחת המושבות היותר רחוקות
ומסוכנות של הכתר בדרום הרחוק.
ובכל אותה עת, כך
מסופר, שומרים בני ת'וראלד עצמם, לפחות
באורח רשמי, על שתיקה רועמת בעניין, ואיש מהם לא בא לבקר אותה או לדבר עם המושל
בעניינה - למצער לא באורח רשמי.
בחזרה
אל האינדקס של מחוז צלרהיים | בחזרה
אל האינדקס של חבל טיטאנלומס
כתב
וערך: גדעון אורבך, 2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כשלהי אסורים בתכלית, בלא היתר
מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש
פרטי שלא בתשלום.