פרק 4: שירם של כוכבים מרים (חלק ג')

 

חזרה לפרק קודם | מעבר לפרק הבא | חזרה לאינדקס של הקמפיין | מעבר לדף הפייסבוק של מלסטרה

 

 

 

הקפלה הנטושה של אלת האור

לאחר הקרב הגדול באולם המרכזי, החבורה המותשת עושה את דרכה לעבר המיקום המשוער של הקפלה, שם לפי מה שנמסר לדמויות צריכה להסתתר הדלת לגנזך. החבורה מנווטת נכון דרך המעבר היחיד ממנו לא הגיעו אויבים במהלך הקרב, ומוצאת את עצמה בחדר תפילה מאורך שנמצא בחלק המזרחי של מרתפי האחוזה.

החבורה מגלה שהקפלה היתה שמורה בידי שלושה צמחים מפלצתיים יורקי רעל, שכמו רוב היצורים המעוותים שינקו את החיות שלהם מהשורשים של העץ הרעיל, מתו כאשר הפורטל נסגר וההשפעה של העץ המעוות דעכה. מעבר ליצורים המתים, הקפלה עצמה לא הרוסה במיוחד, וניכר כי גם לא היתה בשימוש מרובה בתקופה שלפני האסון. חיפוש מהיר מלמד את החבורה שהיא מכילה קירות מכוסים בארונות ספרים; שתי דלתות צדדיות למה שנראה כמו חדרים פשוטים למגורי כוהנים; מזבח אורגי ערפל שמאחוריו פסל מאובק של אלת האור נעליו קערת פולחן; ופסל נוסף של אביר שמחזיק מגילה משיש בידיו בקיר הצפוני.

ככל שהדמויות מעמיקות אל תוך הקפלה, כך החום המבאיש והלח של יתר אזורי המרתף מפנה מקומו לקור הולך וגובר. החבורה מגלה שמקור הצינה הוא מפתח אפל בפינה הדרום-מזרחית של הקפלה, ממנו יורדות מדרגות למפלס אחר ואפל יותר. רילקה חשה בנוכחות של כוח עתיק ואפל למטה, ומזהירה מפניו את הדמויות. לפי הכיתובים שדל'ארנור מצליח לפענח, המדרגות האלו מוליכות לכוך של המשפחה – שלפי כל הסימנים, משהו רב-עוצמה ומסוכן בתוכו התעורר. החבורה מחליטה לא לחקור לכיוון הזה, משום שלא נראה לדמויות שהפתח לגנזך נמצא שם.

 

חיפוש במדפים ובחדרים של הכוהנים (נראה שהם ארזו את חפציהם ולא נכחו במרתפים בזמן האסון – אולי הם צוו ללוות את בני משפחתו של אדון הבית) מעלה כל מיני חפצי פולחן, לרבות מיניאטורות של פירות שונים, וספר שמעמיק בביצועים ונוסחים שונים של "טקס הפירות המבורכים" של אורגי הערפל.

הדמויות מגלות גם שלושה ספרים שנראים מוזר באחד הארונות, שצמודים זה לזה "אוצרותיו של המלך הזוהר" "חנית האש ממעמקי האדמה" – שדל'ארנור מזהיר את החבורה שהוא עוסק בגזע הנוראי והמרושע של פיות האבק; ו"לקחיו של האביר העניו". החבורה חושדת שהספרים או אחד מהם מפעילים מנגנון, אבל מחליטה לדחות את הטיפול בהם לאחר-כך.

בסופו של דבר, כאשר דל'ארנור מאיר עם הפנס הרוני שלו את הפסל של האביר עם המגילה, הפנס חושף כתב רוני על המגילה שאי אפשר היה לראות קודם. הדמויות מגלות מעין חידה מורכבת ממספר מילים עם אותיות לחיצות (כלומר, יש ללחוץ על אות נכונה אחת בכל מילה כדי ליצור צופן או סיסמא נכונה). הדמויות מנחשות באופן נכון, שהפתרון הוא פשוט "קאהרלירי" – שמה של אלת האור של אורגי הערפל.

כאשר הדמויות לוחצות על האותיות המתאימות, הקיר מאחורי הפסל רועד, ופותח דלת שמובילה את החבורה הישר אל תוך הגנזך הסודי של האחוזה.

 

 

הגנזך הסודי

הגנזך הוא חדר עצום שמורכב מהיכל מלבני מרכזי מתוכו יוצאים מסדרונות קצרים ורחבים, שישה מהם, מחולקים לשלושה זוגות של פתחים שעומדים זה מול זה. כל הקירות, גם בהיכל המרכזי וגם במסדרונות, מלאים בארונות של ספרים ומסמכים. מלבד זאת, בקצה של כל מסדרון קצר, וגם בקיר המרכזי הרחוק בצד השני של הגנזך, נמצאות ויטרינות נעולות היטב, שבתוכם זוהרים אוצרות שונים. כל מרצפות השיש של המקום מלאות רונות, שחלקן דועכות ונדלקות ומציתות סמלים מסמלים שונים. החבורה מנחשת – ובצדק, שחלקים רבים ברצפה ממולכדים, באורח שמצריך את דל'ארנור – מומחה הרונות של החבורה, לבדוק היטב כל צעד שהדמויות עושות.

בנוסף, במקומות שונים בצידי ההיכל המרכזי נישאים פסלים – כולם, מלבד אחד, של עלמות ערפל בתנוחות ריקוד מעל בריכה; והאחרון (כפי שמתגלה לדמויות מאוחר יותר כאשר הן מתקדמות, היה פעם גם הוא של עלמת ערפל, שסולקה או נשברה ואז הוחלפה בפסל של שדון גועלי ש'מטיל את מימיו' אל תוך הבריכה שמתחתיו.

 

מנגנון הרעש: מעבר לנזק שבדריכה על מלכודות או הפעלת מלכודות אפשריות על הויטרינות, כל הפעלת מלכודת גורמת רעש; וכל חיטוט בארון ספרים יכול לגרום רעש. כל פעם שהרעש מצטבר לסך גבוה מספיק, החבורה מותקפת בידי סוג של רוח שומרת – שכל פעם היא חוזרת חזקה יותר, וגם עם מלווים – שדונים מגעילים עשויים למחצה מצל.

 

הדמויות, שמנחשות נכון שהחפץ שהם מחפשים עבור המלומדת האדומה – מפה מעוטרת של אורגי ערפל שמפתח צמוד אליה, חבוי באחת מהספריות הרבות, וצריכות להתקדם בזהירות בין המרצפות הרוניות, לזהות את הנושא שבו עוסקת כל ספריה, ולהחליט אם להסתכן ולחטט בה ולהקים רעש, כדי לשלוף 'דברים מעניינים' מתוכה – שאחד מהם יכול להיות המפה שהחבורה מחפשת.

ברוב הספריות, אפשר לחטט (ולהסתכן ברעש) שלוש פעמים, כדי לבחון כל מה שיש שם, ולוודא ששום דבר חשוב לא הוחמץ. כפי שהדמויות מגלות עד מהרה, לא חסרים שם דברים מעניינים מסוגים שונים – לאו דווקא מה שהחבורה ציפתה למצוא.

 

בשלב הראשון, הדמויות נעות בזהירות בין הארונות, ומסתפקות בבדיקה מרחוק מה בערך יש בויטרינות, כאשר חלק מהן החבורה 'מסמנת' כראויות לפריצה לאחר שהחבורה תמצא את המפה קודם לכן.

כפי שהחבורה מגלה עד מהרה, כשרונות האבחנה הרוניים של דל'ארנור לא מספיקים ב-100% מול שלל האריחים הרוניים המרצדים והחמקמקים, וכמה וכמה פעמים, הדמויות דורכות על מלכודת, מה שמסתיים בפיצוץ של נזק הלם שפוגע, מחליש זמנית ומזעזע את כל החבורה; ובהמשך גם התקפות של שדוני צל שצצים מתוך חרירים בקירות, כל פעם במספר גדול יותר.

הרוח השומרת, שהדמויות נאלצות להתמודד איתה מספר פעמים, מופיעה בפעם הראשונה והשניה בצורה של מעין אנושואיד  מרחף עם קרניים, בעל יכולות דמויות קסם – כאשר כל פעם שהרוח חוזרת, היא חזקה יותר, עם נק"פ, נזק, דירוג שריון ודירוג פגיעה גבוהים יותר.

 

הדמויות מתקדמות, נופלות מפעם על מלכודות, בוחנות ארונות ומתווכחות האם לחטט בהן ובמי קודם. בסופו של דבר, הדמויות שמות יד על כל החומרים הבאים:

 

1.      אוסף קבלות מפוקפקות, שמכילות ראיות לכך שאדון האחוזה אחראי למעילה, ולקשרים מפוקפקים עם סוחרים מהמערב, שהוא ארגן להם דרכים לעקוף את המכסים של גבירת האגם השוקע.

2.      מכתב שעוסק ביהלום דם אפל שהיה שייך פעם ללורד בשם תורבאליר, שבסופו של דבר הועבר בעד עמלה אל 'הידיים המתאימות'. כותב המכתב, אולי אדון האחוזה, מעיר שזה נכון שדם של אורגי ערפל (ואולי בעיקר אורגות ערפל) נשפך בגללו, אבל "זה לא היה באשמתנו, הדברים כבר קרו. הן לא יחזרו לחיים אם נמנע מלהפיק מעט פיצוי ורווח'.

3.      דיווח מוזר ולא ברור על משפחה אנושית שנעלמה, בית קיץ ואיזכורים  'הרוח שלה רודפת את בית הקיץ. המפתח חבוי היטב ואין לשחרר אותו'. ו'יודעת הרבה יותר מדי. מבוכה גדולה'.

4.      מכתב מסוגנן היטב מאורגת ערפל שמכנה את עצמה "היועצת טיאליס" (התואר איך שנכתב הוא תואר בכיר מאד בהיררכיה של אורגי הערפל). היא מסבירה לאדון האחוזה שבני האדם הם אויבים של אורגי הערפל; ו"צריך סבלנות להמתין עם המכה לשעה הנכונה. חצר השמש עדיין אל חזקה מספיק".

5.      היא מוסיפה שלהגשמת התוכנית היא תשתמש בכלי אנושי טיפשון ששמה ליארמיר. היא תפיק ממנה את המירב.

6.      אורון ודל'ארנור מזהים דמיון בין הניסוחים לדברים ששמעו וראו בקמפיין הקודם, עם אורגי הערפל שרצו להשתמש בפורטל כדי להגיע לאותה 'חצר השמש' ונפלו במקום זאת לידיים של העוגים.

7.      ספר מפורט על חורבן ממלכת אורגי הערפל, כולל מפות נדירות או סודיות למחצה לאחוזות/טירות של אורגי ערפל מעבר לים ששיחקו תפקיד במלחמה.

8.      פרוטוקול של משפט שנערך לפני ההתנפצות: כוהנת השחר המפורסמת העמידה לדין כוהנת צהובה סוררת בשם סרילינה שהורשעה ברצח ובהתנהגות מבישה. באופן לא טיפוסי ומוזר, מוזכר אגב אורחא שסרילינה הנ"ל היתה נשואה כמו אצילה פשוטה – המשפט עסק בהאשמה שלה ברצח של בעלה. בסוף הפרוטוקול מוזכר שסרילינה גורשה בחרפה מאנ'מירלור, נכלאה במגדל בצפון יער וארתארון וחיה בו כנראה עד היום – מה שהופך דווקא את הכוהנת הפושעת והמבישה לכוהנת הצהובה היחידה שנותרה חיה ולא מעוותת אחרי ההתנפצות.

9.      חלקי יומן, כנראה של קוסם, מעיר המאגים האפלה יוטקארו, ביחד עם מסמכים שדורשים פענוח לא קל כדי להבין אותם.

10.  ספרון עם מידע על התכשיטן האגדי מגזע פיות האבק – גראטור העין האדומה, שמכיל לא מעט מידע מעניין עליו ועל היצירות השונות שלו.

11.  ספר שעוסק בקרבות ים, עם פרק על הספינה המפורסמת 'עלמת הסערה', כולל איור שניתן להוציא מהספר, להשלים אותו על-ידי כותב רוני ולהעביר לאומן זכוכית, בעלות כללית של 2000 באן (לא כולל שכר עבודה של הדב"שים), שאמור להפיק בועית זכוכית קסומה זעירה עם צורה של הספינה בפנים, בעלת כוחות קסם לא מזוהים.

12.  גרסה נדירה ומעוטרת של השירה השלישית של טולו, חרוטה ומאויירת ברונות קסומות. רילקה מוקסמת בידי המסמך הזה, ונוטלת אותו אליה.

13.  מספר מגילות קוסם, רובן פשוטות, מסוגים שונים.

14.  מגילה שנראית כמו שיר כתוב בלשון עתיקה, שהוא למעשה לחש שינה רב עוצמה, כנראה הרבה יותר מלחש הקוסם, לשימוש חד-פעמי.

 

חלק מהספריות מכילות לא רק ספרים אלא גם תיבות סגורות וחבילות מסוגים שונים – בעיקר ספריה מכוסה עם הוראת אזהרה ש"אסור לגעת בלא רשות מפורשת של האדון", שממולכדת במלכודת מזיקה ומרעישה – שאכן פוגעת בחבורה ומסייעת למשוך אליהם שוב את הרוח השומרת (ההתקלות השניה איתה, כשהיא חזקה יותר ומלווה בשדוני צל).

הדמויות בוזזות את הספריה הזו, בין היתר, ומוצאות שרביט קסום קטן שמחזק מהירות הטלה של לחשים ונזק של ברקים; ותיבה קטננה, נעולה במנעול מחוכם וכנראה ממולכד, שהדמויות לוקחות בלא לפתוח אותה לעת-עתה. הדמויות מוצאות גם שני בקבוקונים של בושם פירותי יקר, שיש לו תכונה קסומה של הסתרת ריחות אחרים.

 

הקרבות הופכים קשים יותר ויותר עם הזמן; השדונים מגיעים בקבוצות גדולות יותר מאשר בהתחלה, חלקם מטילים חזיזי צל מרחוק, וחלקם מנסים לנשוך את הרגליים בשיניים שמורעלות ברעל קסום שגורם בלבול. הדמויות מצליחות להדוף אותם, וגם את הרוח השומרת בצורתה הראשונה והשניה, כאשר החבורה משתמשת בתרגילים נבזיים משל עצמה – כולל שימוש בלחשי דחיה ומשיכה של חפצים כדי לקבור שדונים מתחת לארונות כבדים, ועוד.

 

הדמויות בודקות את פסל השדון, שנראה חדש יותר מהפסלים האחרים, ומגלים מנגנון מורכב ודוחה למדי, שמתחבר ל"ידית" שהיא לא אחרת מאשר האיבר הבולט דרכו השדון משתין אל תוך המזרקה. החבורה נרתעת מלהתעסק עם המנגנון הזה, משום שהן מבינות שהוא מסובך מאד, הרבה מעבר לאלו שיש על הויטרינות.

 

לאחר שהדמויות מוצאות בסופו של דבר את המפה העתיקה שנראית אכן כאילו היא לקוחה מהממלכה הדרומית של אורגי הערפל, ומתארת הר על אחד מאיי הדרום, מלא ברונות ישנות, ואליה מחובר גם מפתח כפי שתיארה המלומדת, הן מתפנות את הויטרינות.

הדמויות, שמבינות שהזמן דוחק, הקרבות נעשים קשים יותר וההתשה מתגברת, מוותרות על שתי ויטרינות – אחת שבתוכה יש מגילות עם תרשימי הנדסה נדירים, רשומים בלשון לא-לגמרי אנושית עתיקה (אולי דומה קצת לראמג'ירין, אבל בהחלט לא זהה לה); ואחרת שבתוכה יש אוסף של מפתחות מוזרים ונאים, שעל אחד מהם חרוטה צורה של פרי אפרסק.

הדמויות כן פותחות ויטרינה שבתוכה גלימה יפיפיה של אורגי ערפל, עשויה מקטיפה קסומה; היא לא קסומה ממש בעצמה (אם כי נראה שיש ממנה כל מיני הדי קסם, אולי מלא בצער או משהו דומה), הגם שהיא יכולה בהחלט לשמש חומר גלם ליוצרי חפצים קסומים מסוגים מסוימים, ושווה כ-3,200 באן במצבה הנוכחי; הויטרינה השניה שהדמויות פותחות, מכילה שריון קשקשים אפור קסום מאד, שלפי הסמלים עליו היה שייך לקצין פרשים בכיר מקרב המורדים האפורים של תאריל עילית. השריון מכיל לא רק בונוסים לדברים שקשורים בקרב רכוב, אלא גם תוספת של 15 נק"פ והדיפה פסיבית יקרת המציאות. כתמי דם מטושטשים וישנים עליו מעוררים חשד שהסוף של בעליו המקורי – או לפחות של מישהו שהחזיק בו לפני שהגיע לגנזך הזה – היה רע ומר.

 

 

הקרב הסופי

הויטרינה השלישית, בקצה הרחוק של האולם, שהיא למעשה גם הדבר האחרון בגנזך שהדמויות הצליחו להתעסק איתו, מכילה סט מלכותי של כלי אוכל מי'תווארים מרוקעים בפלטינה, באיכות כזו שלא יפתיע אם באה מארמון הנסיך הרם של שער חורף. הדמויות מוצאות שם גביע מפואר בשווי 2100 באן, וצלחות וכלי אוכל בשווי 1000 באן נוספים, וגם כפית קסומה שמקנה 5%+ לגלגולים של בישול, עשבונאות ואלכימיה.

אלא, שהצלחת האחרונה בסט היא מקוללת, ומתחילה לתקוף את הדמויות (היא לא נחשבת כיריב ממש, אלא כסוג של קסם עוין. דל'ארנור מנסה להפטר ממנו עם לחש נגד, אבל נכשל כשלון מביש). כך או אחרת, הרעש שמוקם הוא מספיק כדי שהרוח השומרת תחזור בפעם השלישית, מלווה במספר שדוני צל. הפעם, הרוח לובשת לא צורה אנושואידית, אלא צורה של דרקון קטן, עם נשיפת כוח טהור קטלנית שפוגעת קשה בכל הדמויות, הצלפה קטלנית עם הזנב ודירוג שריון ודירוג פגיעה גבוהים במיוחד.

מתחולל קרב לא פשוט, שבהתחלה נוטה לרעת החבורה. היצור עושה לחבורה נזק קבוצתי גבוה עם נשיפת הכוח שלו, וההתקפות הראשונות של הדמויות לא מצליחות לחדור את השריון המעולה שלו או נהדפות; החבורה סופגת גם נזק נוסף מהשדונים וגם מותקפת בידי הצלחת המרגיזה שמופיעה מפעם לפעם וחובטת בפנים של אחת הדמויות באורח שיכול לשבש הפעלת לחשים. המומנטום של הקרב משתנה, כאשר רילקה משתמשת בבלוט שמצאה לא מזמן כדי לזמן לעזרתה פרח חי (מסוג לא מושחת). נשיכה קטלנית של היצור על הפרח נהדפת באופן שמתגלגל להתקפת נגד קטלנית לא פחות של הפרח על הלוע החשוף של היצור, מסבה לו נזק כבד ודימום כבד מהענפים הקוצניים. בנוסף, הפרח החי מפעיל את היכולת המיוחדת שלו – בכל פעם שהוא פוגע בגלגול טבעי של 20, הוא מפעיל מיד לחש 'לבלוב מחוזק' של זאגליט שמרפא בהדרגה חלק מהפצעים של כל הדמויות.

לאחר הפגיעה והדימום שסופג היצור, הקרב מתחיל לנטות לטובת החבורה; הדמויות מצליחות לחסל את השדונים בזה אחר זה; היצור סובל מדימום משני מקורות שונים, שמתחיל להשפיע; וביחד עם קללה נוספת שפוגעת בדירוג השריון שלו, הוא הופך אפשרי יותר לפגיעה עבור הלוחמים של החבורה. כך, החבורה מצליחה להתגבר בסופו של דבר על הרוח השומר בצורה החדשה והחזקה שלה.

הרוח נאנקת בכאב, מאיימת ונמוגה; אבל הסכנה רק מתחילה.

הגנזך כולו מרצד באורות מאיימים; הרונות על הרצפות מרצדות וחלקן הופכות מכחולות לאדומות; חלק מהקיר מתחיל להפתח ומגלה פתח שחור; האוויר מלא ביללות ורחשים מאיימים. הדמויות מבינות שכדאי מאד להמלט כל עוד נפשן בן מהגנזך, אולם הן צריכות להתמודד כעת עם מלכודת קטלנית במיוחד של 'רצי אש' חמקמקים עשויים לא מאש, אלא מכוח טהור, שבאים ממספר מקומות ורודפים אחרי הדמויות. כל פעם שדמות נפגעת, היא גורמת לרץ-האש (או רץ הכוח) להתפצל לשניים-שלושה רצי כוח חדשים שמשנים מסלול ורודפים אחרי דמויות אחרות; ורק כאשר הם מחטיאים או הדמויות חומקות מהן מספיק פעמים הם נמוגים.

הדמויות נאבקות על חייהן, נפגעות פגיעות קשות (בעיקר אהלטור, שנמצא על סף נפילה), אבל מצליחות בסופו של דבר להגיע אל דלת הכניסה דרכה באו, וטורקים אותה מאחוריהן – רגע לפני שחמישה רצי כוח שונים מתפוצצים עליה מהצד השני.

כעת, הדמויות בודקות את הספרים של אורגי הערפל בקפלה, ומגלות שמדובר בסוג של מבחן קסום שמלכודת בצידו; לפי כללי הטקס והרוח של אורגי הערפל, הספר הנכון למשוך הוא זה על 'האביר העניו' ולא אלו עם השמות המפוצצים והמפתים יותר – שאמורים להתפוצץ ולשחרר קללה על מי שיגע בהם. לעומת זאת, הספר הנכון נעלם גם הוא במעין פיצוץ – שמשחרר ברכה על החבורה – מסוג שהיה מסייע להן בגנזך, לו היו מטפלים בספרים קודם.

 

המרתפים כולם רועדים; הדי צעקות ממלאים אותן. מסתבר שמשמר העיר כבר עשה את דרכו פנימה והחל לחפש במרתפים, אבל נתקל ביריבים שלא קרסו עדיין באגף שהדמויות לא היו בו (הערת השה"ם: בתי המרחץ) – כנראה סוג של אל-מתים שמעסיקים אותם ומפילים בהם אבדות. הדמויות מסוגלות לשמוע את הקולות הנמוכים והיללות של היצורים גם מהצד השני של המרתפים.

לאחר התדיינות קצרה, הדמויות מחליטות שלא לעזור למשמר העיר, אלא להעלם בחזרה אל הביוב ולהמלט משם בלא להחשף.

 

 

סצנת הסיום: פגישה עם הגבירה גוולדוריל

הדמויות מרימות את פארה חסרת ההכרה מהמקום בו החביאו אותה; נסות אל תוך הביובים מתחת למרתף, ומפלסות את דרכן, כאשר הצעקות של השומרים מהדהדות מלמעלה, וצקצוקים או ריחושים של האוטיאגים הענקיים באים מלמטה. הדמויות מצליחות להבין אילו דרכים יורדות למפלס הנמוך יותר, ונמנעות מהן – אין לחבורה שום כוח או חשק להתקלות במפלצות ביוב כרגע.

בסופו של דבר, החבורה מוצאת צינור גדול, שעל הדפנות שלו מרצד אור אפור שהולך ומתגבר, ומלווה באיוושה של הרבה מאד מים; הדרך נעשית ערפילית, ובסופו של דבר הדמויות מוצאות את עצמן בקצה הצינור, שנופל אל תוך מימי האגם השוקע, ממש מתחת לחלק מהרציפים של קלתוסיה.

קול נשי נשמע מתוך הערפל שבקצה הצינור: "תהיתי אם אפגוש אותכם כאן.האם היה לכם מזל עם המגילה והמפתח?"

הדמויות מזהות את המלומדת גוולדוריל, השמלות האדומות שלה נראות כאילו לא הושפעו בכלל מהרפש שבצינור (ולמרות זאת, משהו בה מסגיר עייפות או דאגה); והשאלה שלה נשמעת יותר כמו הצהרה מאשר כמו שאלה.

הדמויות מעבירות למלומדת את המפה והמפתח, כשהיא עודה מתחמקת מלהסביר מדוע היא צריכה אותם, מלבד העובדה שהם "מזכרת מימים ישנים" ו"דבר של כלום שאני חומדת אותו". בסופו של דבר, היא מתרצה לספר להם שהם היו רכוש של פיראט ידוע לשמצה בשם תרונגו הגמד, טיפוס בלתי נסבל וחצוף עם דחף אז להניח את הטלפיים שלו על אוצרות של אחרים. אבל הוא מת כבר שנים רבות, וכמעט אף אחד מהצוות המקורי שלו לא שרד... מלבד פורץ שהדמויות כבר פגשו. המלומדת מעירה בגיחוך ציני ש"אני משקמת אותו".

 

בתור גמול, גוולדוריל מזמנת בקסם תיבה קטנה, שמכילה שני שיקויים רבי עוצמה: שיקוי אש ראמג'ירית מחוזק מאד,שנראה שטחנו לתוכו קשקש אדום שהעצים מאד את עוצמת הפיצוץ והלהבות שצפויים כאשר ישתמשו בו; ושיקוי בגוון חלודה שמסוגל להסיר דרגה שלמה של התשה. בנוסף, התיבה מכילה מלחיה כסופה וקסומה עם חומרים אלכימיים חזקים בתוכה. אפשר להפעיל אותה פעם אחת כאשר דמות יוצרת שיקויים, ולבחור בין הוזלת עלויות של השיקוי ב-33%, או +15% לסיכוי להצלחה קריטית.

 

גוולדוריל ספק מציעה וספק מנסה מעט לפתות את הדמויות להמשיך איתה לארמון השוקע, שם היא התחייבה – בתור מלומדת – להעביר כמה שיעורים לבנות האצולה הצעירות בבית הספר המפורסם שפועל שם; שם, היא תוכל לעזור לדמויות ולתת להם גמול נוסף... אם כי, היא מזכירה ש'מי ששולט בארמון עכשיו לא ישמח לראות אותה' – אולם 'הרצון של אמא שלו וההזמנה שהזמינה אותי ברורים גם לו וגם לקצינים שלו'.

נראה מהדברים שיש חשבון כזה או אחר בין המלומדת לבין בנה ההולל והמפוקפק של גבירת האגם השוקע (שנמצאת כעת מחוץ לארמון שלה, אולי במחנה העוצרת ואולי באנ'מירלור), או שהוא מנחש שהיא עלתה על כמה מהעסקים המפוקפקים שלו. בארמון השוקע קיימים סודות רבים, חפצי אומנות וכתבים עתיקים שאולי יעניינו את החבורה.

 

הדמויות מתדיינות ומתווכחות ביניהן. כמה מהן מעוניינות בהצעה, אולם בסופו של דבר, מה שמכריע הוא ההתעקשות של אהלטור על החובה להגיע בחזרה למחנה העוצרת, ולעצור שם את התוכניות של גבירת היקינטון השחור מלקבל חסות של קאירה (דבר שאהלטור מסביר שיכול לגרום לחידוש המלחמה בין העוצרת לבין מסדר אבירי הכפור).

מסיבה זו, הדמויות דוחות את ההצעה של גוולדוריל, ומחליטות לחזור דרומה במהירות האפשרית, לאחר שיפקידו את פארה בחזרה בידי המשפחה שלה או במקום בטוח – במטרה להגיע אל מחנה העוצרת ולהתמודד שם מול התוכניות של היקינטון השחור; ולאחר מכן, להמשיך משם בחזרה מזרחה, כדי למצוא את כנופיית 'הגננים' והעץ המעוות שהם מסייעים לגדל, מעין חיקוי אפל ולעגני לעץ של טולו; גוולדוריל מזהירה את החבורה, שתוכנית כזו היא הרבה מעל ומעבר ליכולת התכנון של פור'ראטי; אפילו של הכוהנות שלהם. יש כוח אחר, גדול ומסוכן יותר, שעומד מאחורי התוכנית הזו.

 

 

 

חזרה לפרק קודם | מעבר לפרק הבא | חזרה לאינדקס של הקמפיין | מעבר לדף הפייסבוק של מלסטרה

 

 

חזרה אל אינדקס הקמפיינים של מלסטרה

 

מלסטרה_קאבר.png

חזרה אל האינדקס של מלסטרה

 

כתב וערך: גדעון אורבך, ‏2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כלשהי אסורים בתכלית, בלא היתר מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש פרטי שלא בתשלום.