פרק 4: שירם של כוכבים מרים (חלק ב')

 

חזרה לפרק קודם | מעבר לפרק הבא | חזרה לאינדקס של הקמפיין | מעבר לדף הפייסבוק של מלסטרה

 

 

 

פגיון וחור בקיר

החבורה נמלטת מההתקלות הקשה במשרתים המעוותים והרפשים בפונדק 'החור של סבא' ומנסה לטשטש את עקבותיה על-ידי שימוש בנתיב צר בין הסמטאות והחצרות הפנימיות בחלק העלוב יותר של קלתוסיה. הדמויות עוצרות במקום מסתור ליד חצר פנימית גדולה ומזוהמת, לא הרחק מהפונדק, כדי לאושש את אורון שנפגע והתמוטט חסר הכרה בקרב בפונדק.

כאשר החבורה מטפלת באורון, הן מבחינות במחזה מוזר בחצר הפנימית: משרת מעוות פצוע מאד גורר את עצמו לחלק אפלולי בצד השני של החצר, כשהבטן שלו מבעבעת. כצפוי, הוא מתמוטט לאחר כמה רגעים, ומשריץ מתוכו שני רפשים ירוקים שחומקים אל איזשהו מעבר אפל. כאשר הדמויות מתקרבות בזהירות אל שרידי הגופה המתמוססת כדי לברר מה קרה, הם מגלים שהמשרת הזה לא נפצע בקרב עם החבורה, אלא הותקף עם פגיון חד בעורף, שעדיין נעוץ בשרידים המבעבעים שלו.

כאשר החבורה בוחנת את הפגיון, הם מגלים פתק משורבט במהירות שהוצמד עליו, שמכיל שתי שורות:

"עקבו אחרי הרפשים"

ו-"חדר הגנזים נמצא ליד הקפלה".

 

הדמויות חושדות, שמי שתקף את המשרת של אורג-הערפל העשיר והמפוקפק היה לא אחר מאשר הפורץ של הגבירה המלומדת, לשעבר אדון אחוזת ת'רומראק (מהכתב אפשר לראות שהוא נכתב בידי מישהו רהוט), ושהוא אמנם התחמק מלעזור לחבורה ממש, אבל תרם את תרומתו – ואגב כך גם הזכיר לחבורה את ה'טובה' שהיא ביקשה מהדמויות: להשיג מפה מחוברת למפתח שנמצאת היכנשהו בחדר הגנזים של אחות אורג-הערפל. כאשר הדמויות מנסות לעקוב אחרי שובל הטינופת הדקיק שהותירו הרפשים, רילקה מגלה משהו שמאושש את הניחוש שלהן – הרפשים זחלו אל תוך מעבר צר שהיה קשה מאד לגלות באופן אחר, שמוביל אל פתח מערה סגורה בסורגים כבדים, והלאה משם היא יורדת לתוך האדמה.

מאחורי הסורגים, הדמויות מגלות בזמן מארב של שני רפשים ירוקים, שמנצלים את המחסום שעומד בפני החבורה כדי לירוק על הדמויות מחוץ לטווח הפגיעה של הלוחמים. למרות זאת, החבורה מצליחה להכריע את הרפשים במהירות – אגב שילוב בין לחשים של רילקה ודל'ארנור, חיצים מדוייקם של הדב"שית של החבורה – הסיירת הצעירה והיהירה פארה מקלאן הדרקון, ועוד.

אורון ואהלטור מצליחים לכופף את הסורגים ולאפשר לחבורה להכנס פנימה. הדמויות נמנעות בהצלחה ממלכודת נוספת; חלק אדמה מתהפך שיכול להמעיד דמויות ולגרום להן ליפול ברעש גדול קדימה, אל תוך המערות; החבורה מתקדמת בזהירות, ומוצאת את עצמה בתחילת מסדרון תת-קרקעי ארוך, עם שלוליות מי-אפסיים מבאישים; אורות ירוקים עמומים מבליחים באופק, צחנה ורעשים מוזרים.

 

 

מערות הרפשים

פארה מגששת עבור החבורה,כשהיא מתפארת בנסיון ובעוצמה שלה בתור צייד מקלאן הדרקון של דולו, ומתחילים חילופי דברים מעט עוקצניים בינה לבין רילקה מטולו, שמתייחסת אל 'הילדה היהירה' באורח משועשע וסלחני למדי.

הדמויות מתקדמות באיטיות במסדרון, ורואות שהוא ממשיך אל גשר אבן שמאחוריו שני פסלים סדוקים של אבירים אורגי ערפל, שאחת העיניים של אחד מהם זוהרת בירוק. החבורה מצליחה לאתר מלכודת של קיר מתמוטט במסדרון שנמצא עוד לפני הגשר (באורח שתפעל על דמויות שיתמקדו בגשר ולא במה שלפניו), שמתוכו עולים אדים חמים. הדמויות מאתרות שלושה רפשים, אחד מהם לוהט, שמחכים במארב מאחורי הקיר, כדי להתקיף בהפתעה דמויות שהקיר יפול עליהם. רילקה מטילה לחש קיר כוח שמונע זמנית מהאבנים להתמוטט, והחבורה עוברת במהירות, בלי שהרפשים יוכלו לתקוף.

 
הגשר עצמו עובר מעל בור עמוק שהוא חלק ממפלס תחתי יותר; פארה, זמן קצר אחרי שהשוויצה בכשרונות הסיור שלה, מגלה את בדרך הקשה שיש מלכודת נוספת, הפעם על הגשר עצמו; רונה שנדלקת מתחת לרגליים של מי שעובר ופשוט 'מעלימה' חלק מאמצע הגשר. פארה צונחת למטה, ודל'ארנור מציל אותה עם לחש היפוך כוח משיכה שמטיס אותה כלפי מעלה, ואורון תופס אותה. פארה סמוקה מפחד, מבוכה ובושה, מה שמאפשר לרילקה להעיר לצעירה השחצנית מהקלאן היריב הערה קולעת מאד.

 

מתגלה שבמפלס למטה, שתי מערות מוצפות נכנסות משני הצדדים אל בור עמוק ומעלה אדים שמשתרע הרחק מתחת לגשר. פארה מצליחה לזהות נוכחות של יצורים גדולים במפלס התחתי – אחד מהם גדול במיוחד באחת המערות שיוצאות מקרקעית הבור מתחת לגשר. כך או אחרת, בפיר מתחת לגשר שורצות מפלצות רבות-זרועות ששוכנות בטינופת – ככל הנראה סוג של אוטיאגים – שאורון כמעט החליק אליהם.

רילקה משתמשת בלחש התמרה חזק מעוצמה שניה, כדי להפוך שתי אבנים גדולות ללוח אבן שטוח, שהחבורה מציבה מעל התהום – וכך מצליחה לעבור את הגשר בזהירות בלא שאף אחת מהדמויות נופלת לפיר. הדמויות מגלות שהפסלים מאחורה – מהם חששו במיוחד – אינם ממולכדים. רילקה משתמשת בלחש משיכה כדי לשלוף מהעין של אחד הפסלים אבן ירוקה יקרה בשווי 500 באן, והחבורה ממשיכה להתקדם.

 

המסדרון מסתיים בצומת T, שאמצעו פסל של עלמת ערפל נשענת על מגן עם חריטות של סמל משפחתי ומוטיבים מהממלכה הדרומית של אורגי הערפל. הדמויות שומעות קולות של שומרים, ומצליחות להציץ בלי להראות, ולהבחין שבמסדרון שיוצא מערבה מהצומת, יש עוד גשר עם אדים חמים עולים מהתהום שהוא עובר אחריה, ומאחוריו עמדת משמר עם שני שומרים מעוותים נוספים ממשמר האחוזה של הסוחר אורג-הערפל, ומאחוריהם סגורה דלת מעוטרת עם סמל המשפחה.הדמויות חושדות, שמאחוריה יש שומרים נוספים.

החבורה משתמשת בקסם משיכת חפצים חזק של רילקה, כדי לגרום לתזוזה רועשת של אבנים כבדות בחלק המזרחי של הצומת. השומרים המעוותים בולעים את הפתיון, ומתקדמים בזהירות כדי לחצות את צומת ה-T ולבדוק את הרעש, כשהם ממלמלים קטעי מילים משובשות.

הזהירות של השומרים לא מופנית לכיוון הנכון: החבורה אורבת להם כשהם חוצים את הצומת, ומחסלת את שניהם בקרב קצר, בלי שהם מצליחים לקרוא לעזרה או להפעיל אזעקה. הדמויות חוצות את הגשר המערבי, שמתגלה כלא ממולכד, בוחנות בזהירות את הדלת ומגלות שהמפתח שהשיגו מהשוער במעוות בפונדק מתאים לחור המנעול – מה שחוסך מהם התמודדות עם מנעול מסובך מאד ומוגן בקסם.

השומרים המעוותים מעבר לדלת – הפעם קשתים, נתפסים בהפתעה מוחלטת ומחוסלים במהירות. החבורה מוצאת את עצמה בתחתית של מדרגות מתפתלות שעולות למעלה, ומתקדמת בזהירות.

 

 

תופת במרתפי התענוגות של סיל אלהירן

החבורה מגיעה בלא התקלויות נוספות אל מפלס גבוה יותר, שהוא למעשה מפלס המרתפים (או אולי מרתפי העינוגים) המפוארים של אחוזת אורגי הערפל – ומגלה זוועה בפנים.

המקום היה, עד לפני זמן לא רב, מלאכת מחשבת של מסדרונות מפוארים, עם חפצי אומנות ותמונות יפיפיות, שחלקן עם מוטיבים עתיקים של הממלכה הדרומית והשושלת של אדון האחוזה, לרבות תמונות של בני משפחה עתיקים; ציורים של ערי נמל ציוריות וקרבות ים, וציור של מאורת דרקון מעלת עשן בראש אי מיוער, שספינות לבנות עוגנות מתחתיו. ניכר, שהאדון הנוכחי שילב גם חפצי אומנות חדשים בסגנון ראמג'ירי – כולל ציורים מפתים מאד של אוכל ומשתאות.

כעת, הכל מלא בזוהמה ירוקה נוטפת, רעל ומוות; עם שלוליות מבעבעות ושרידים של ציוד ושל בגדים קרועים; הקירות פועמים ומשחררים אד.

 

החבורה מנסה להבין את מתווה האיזור, ומצליחה להסיק שהיא נכנסה אל אחד הצדדים של המסדרון הראשי של המרתפים, שבנוי בצורת מעגל, שמתוכו בוקעים מסדרונות צדדיים שחלקם מובילים פנימה, במעלה מדרגות אל היכל מרכזי, וחלקם מובילים החוצה, אל איזורים צדדיים יותר.

הדמויות מוצאות את עצמן במרכז של חלק מסדרון שכל צד שלו מוליך לאולם קטן שנראה שמור בידי כוחות אויב; מצפון-מערב, מטפטפים מים ויש רחשים נתעבים עם אנחות או קולות דומים; ומדרום-מזרח, נראה שיש שומרים מעוותים של האחוזה. הצצה אל המדרגות העולות להיכל המרכזי, מגלה חשד כבד שאדי רעל כבדים מגיעים משם, והדלת אל ההיכל המרכזי מלאה בשורשים פועמים שהתחפרו החוצה ו'מחבקים' את הדלת והקירות סביבה.

למרות הנטיה הראשונית של הדמויות להסתער פנימה, הן מחליטות לנקוט זהירות ולסייר תחילה במסדרון המעגלי לכיוון דרום-מזרח (לעבר ההיכל עם השומרים המעוותים), מחשש שכניסה מהירה מדי פנימה תאפשר לכוחות אויב להתקיף אותם ממספר כיוונים. הדמויות מניחות מאחוריהן מלכודת ליצורים מההיכל המטפטף שנשאר מאחוריהן, אם ינסו לאגף אותן מאחור, ומתקדמות.

 

החבורה מגיעה לחדר משמר גדול, שפעם היה חדר הכניסה למחסנים, ויש בו למעשה ארבע דלתות; שתיים מהן הם דלתות אל המסדרון הראשי העגול של המרתפים (הדמויות הגיעו דרך אחת מהן); אחת מוליכה במדרגות מלאות שורשים למעלה, אל ההיכל המרכזי; ואחת מובילה למדרגות פשוטות יותר שעולות אל מפלס פני הקרקע של האחוזה.

המקום שימש עד לא מזמן את השומרים של האחוזה, שישבו כאן ובדקו כל מי שרצה להכנס לכאן מקומת הקרקע של האחוזה. כעת, השומרים מעוותים לגמרי, כולל מפקד המשמר שהיה אורג ערפל, ועדיין עטוי בקרעי שיריון הלוחות המפואר שלו והגלימה הקרועה שעטה בעבר.

מתפתח קרב קשה ומורכב בין הצדדים, אליו מצטרפים עד מהרה גם רפשים שבוקעים מתוך שומרים שהתמוטטו. בשלב מסויים, השער של ההיכל המרכזי נפתח, ומתוכו מסתערת במורד המדרגות מפלצת איומה: פר דאראגום ענקי, עם שלוש עיניים נוטפות מוגלה, ולוע נוטף רעל. רילקה משתמשת בקיר כוח כדי לבלום את התקפת ההסתערות הרצחנית של היצור, ולעכב אותו מספר סיבובים עד שהחבורה תוכל לפגוע עוד ולדלל את השומרים והרפשים בחדר המשמר.

התמרון עובד, והחבורה מרוויחה סיבובים יקרים; בסופו של דבר, כאשר רק מפקד המשמר עדיין שורד ונלחם בחבורה, קיר הכוח מתנפץ, והפר המעוות תוקף, בלי יכולת לחדש את ההסתערות שלו. למרות זאת, ולמרות פגיעות כואבות שהיצור סופג, הוא מגיע אל החבורה ומפעיל את ההתקפה הקטלנית ביותר שלו: נשיפה קונית של קיטור רעיל ורותח. החבורה נפגעת קשה, ופארה – שהיא בדרגה נמוכה יותר מיתר הדמויות, מתמוטטת בצרחה, ולרגע הדמויות בטוחות שהיא נהרגה מיד.

הקרב ממשיך להשתולל, ובסופו החבורה – מוכה קשות ומותשת, מצליחה למוטט את הפר המעוות ואת מפקד המשמר המטפטף; הלה מתמוטט, ומצליח ברגע אחרון של שפיות שחזרה לרגע למלמל "זו עם הנבל... הזהרתי את האדון... שרק רע יצא ממנה-".

 

הדמויות מגלות שלמרות מה שחשבו, פארה עדיין בחיים, ומצליחות ליצב אותה ולהביא אותה למצב של עלפון עמוק, שיחזיק לפחות מספר שעות. הדמויות לוקחות גם את שריון הלוחות הפגוע והשבור של מפקד המשמר, שהוא שריון קסום ועוצמתי (וכמובן מעוטר מאד) של אורגי ערפל – אם ימצאו חרש שיוכל לתקן אותו.

הדמויות בוחנות את החדר, ומגלות עוד תמונות מפוארות, כולל של בן משפחה עתיק, כנראה אביר אורג ערפל, שכורע ברך בפני אישה גבוהה עם בגדים אדומים ושיער זהוב, ומקבל ממנה משהו נוצץ. הדמויות תוהות, עד כמה הדמות העתיקה הזו דומה למלומדת שהן פגשו. מהמסמכים המפוזרים עולה, בין היתר, שבעל האחוזה שלח את המשפחה שלו ורבים מהמשרתים לחופשה בבית קייט בהרים, לפני כשבוע בערך.

 

כאשר הדי הקרב דועכים, נשמעת צרחה מטורפת למחצה מכיוון ההיכל הפנימי; קול נשי צורח שאף אחד, אף אחד לא יקח את מה ששלה בזכות; ואז מתחילה מנגינה, יפיפיה ומזעזעת בו-זמנית, שמזכירה לרילקה יותר מדי את הסיפור הישן על המנגינה שהובילה את החיילות הצהובות של סרן דאר'לורק אל סופן, ואת הסיוט שלה בלילה על הספינה שהיה קשור לזה. המנגינה מהדהדת ומתחזקת, ומתחילה להשפיע לרעה באיטיות, בעיקר על הדמויות מטילות הלחשים.

החבורה מתלבטת, האם להסתער קדימה להיכל המרכזי למרות שלא טיהרה את שאר ההיכלות שמסביבו, רילקה מפחדת מהמנגינה, ומפצירה באחרים לנסות להתעמת עם המוקד שלה במרכז, לפני שהיא תתחיל להחליש במהירות את החבורה. לאחר דיון או ויכוח קצר, החבורה מחליטה לקבל את דעתה, והדמויות מתקדמות במעלה המדרגות.

ההיכל המרכזי היה פעם המקום היפה ביותר במרתפי האחוזה, חדר משתאות מפואר שמכל צדדיו בריכות מים צלולים עם צמחיה יפיפיה; וחפצי אומנות מכל הסוגים מקשטים אותו. כעת, הוא כולו רעל,טינופת ומוות; בין הגופות ששוכבות על הרצפה, הדמויות מזהות שרידים של אורג ערפל בגלימות מפוארות – ככל הנראה אדון האחוזה בכבודו ובעצמו.

במרכז האולם, צומח כעת עץ צעיר מעוות, שמשלח שורשים לכל הכיוונים, וביניהן זוהר אור ירוק. ליד העץ, מצפה לדמויות אישה אוחזת נבל שהחלה להשתנות, והשיער שלה כבר הפך ירוק וצמחי. היא מטורפת לגמרי, וצועקת שהסוחר העלוב בגד בה, כולם בגדו בה ומנסים לגנוב את מה ששלה, את מה שרק היא וסבתא שלה רשאיות לקחת – גם החבורה מנסה לגנוב ממנה, ולכן היא תהרוג אותם, את כולם!

היא פורטת על הנבל שלה, והגופות של אורגי הערפל המתים מתנועעות וקמות בהילוך מתנודד אל עבר הדמויות, כאשר צמחים רעילים גדלים ומדיפים ענני אד ירוק מתוך הבשר הקרוע והמרקיב שלהם... ניחוח שתילי המוות מזכיר מאד את הנוכחות הצמחית המרושעת התת-קרקעית שהדמויות עברו מעליה ברלאנה א-נורט ונמנעו מלהתעמת איתה.

 

 

הקרב מול הפייטנית המעוותת והמשרתים שלה

כאשר הקרב מתחיל, הפייטנית הירוקה מפסיקה לנגן, ומקיפה את עצמה במגן ירוק שנראה כמעט בלתי חדיר, שמאפשר לה לרחף בגובה נמוך לפני העץ המעוות. רילקה מצליחה בגלגול אבחנה ושמה לב, שהמגן שלה קשור בקשרים מאגיים בלתי נראים לנקודות רבות בחדר – כולל הזומבים נגועי הצמחים, חלקים בגזע וגם במקומות רחוקים יותר.

המגן הירוק הופך את הפייטנית לכמעט בלתי פגיעה לקסם ישיר, כאשר היא מצידה מסוגלת להטיל קסמי "זעם" (התקפה שעושה שימשו בכוחות פראיים של הטבע, שכאן הם מעוותים ונגועים במוות) ולחשים שמגינים ומקשים על פגיעה במשרתים שלה. כמו כן, האיזור כולו רוחש ורועד, והמים העכורים בבריכות מבעבעים, כמו סוג של אזעקה; וכצפוי – מהחדרים הצדדיים שלא טוהרו בידי הדמויות, מתחילות בהדרגה להופיע תגבורות.

 

כאשר הקרב נפתח, הזומבים נגועי הצמחים, כולל הגופה הנפוחה של הסוחר בעל האחוזה, מגינים על הפייטנית ולא מאפשרים לדמויות להתקדם לעברה. היצורים תוקפים במהלומות כבדות, ויריקות של ריר נגוע באבקנים נושאי מגפה. כל פעם שאחד מהם נפגע והודף את ההתקפה בהדיפה פסיבית (אין להם הדיפות אחרות), הוא משפריץ בתגובה אבקנים וחלקי צמח נגועים.

פתיחת הקרב נוטה לטובת הדמויות. דל'ארנור משתמש בקללות נגד כדי לשבש כמה וכמה מהלחשים של היריבה הראשית (טקטיקה בה הוא ימשיך, בהצלחה לא מלאה אבל משמעותית, לאורך רוב חלקי הקרב הארוך; באיד הסיבובים קללה נהדפת מספר פעמים וטסה הלוך וחזור בין שני היריבים עד שהיא עפה הצידה ודועכת). אורון ואהלטור מסתערים על הזומבים נגועי הצמחים, ופוגעים בהם פגיעות קשות; שממוטטות במהירות אחד מהם. רילקה מעיפה את אחד המתים אחורה, באורח ש'מורח אותו' על גזע העץ כך שהנוזלים של שניהם מתערבבים, מעכב אותו ומאלץ אותו לבזבז זמן כדי לחזור לקרב.

בסיבוב שני של הקרב, מתוך האור הירוק שבוער בקשת מתחת לאחד השורשים של העץ, בוקעים "ניצני מוות" – צמחים מהלכים בגובה מטר, שחורים ומעוותים לגמרי, נגועים בחלקי עצמות ובשר מרקיב; היצורים הללו מסוגלים לירוק יריקות רעל, ומקרוב להתקיף עם הזמורות המשוננות הרעילות שלהם.

התגבורת מאוששת את השורה המדלדלת של הגופות נגועות-הצמחים, ומשאירה את הפייטנית המעוותת מחוץ להישג של הדמויות; מנגד, היצורים עצמם חוטפים נזק הולך וגובר מהדמויות, והשורה שלהם נבקעת, כאשר רילקה משתמשת בלחש חזק של הרמת חפצים, מרימה לאוויר את שולחן המסיבות הכבד וההרוס של הסוחר, ומטילה אותו במלוא כובד המשקל שלו על האויבים, מה שקובר את חלקם זמנית מתחת לשולחן ומקנה להם חסרון ופגיעות כאשר הם מנסים להחלץ ממנו, מה שמאפשר ללוחמים של החבורה לפגוע בהם פגיעות קריטיות ביתר קלות.

בנוסף, המגן של היריבה הראשית הולך ונחלש, ומסתבר שהקשר בינו לבין היצורים האחרים גורם לו להפגע כאשר היצורים סופגים פגיעות קריטיות מסויימות; דל'ארנור משלים את המלאכה בקללה שהוא מכוון אל המגן עצמו, ששואבת ממנו כוח.

זמן קצר לאחר מכן, פגיעה קריטית אחרונה שמפילה את אחד היצורים של הפייטנית המעותת משלימה את העבודה, והמגן מתנפץ לגמרי; הפייטנית, שנראית פחות ופחות אנושית ככל שהקרב נמשך, נופלת בעדינות כלפי מטה, כשהיא צורחת, ורוקחת קסמים בצבע ירוק-צהוב מטונף בידיים שהולכות ונעשות לחות ומטופרות.

מהחדר הצדדי הצפוני (ההפוך למיקום של הדמויות) באים בריצה שומרים מעוותים, הבטנים שלהם מבעבעות, ובידיהם חניתות מורעלות. הם מסתערים משני צידי העץ, ומטילים ברילקה חניתות רבות-עוצמה – שלמזלה מחטיאות אותה.

 

בשלב הזה, הקרב מתחיל לנטות לרעת הדמויות.

 

לאורון ואהלטור היה רגע שבו נדמה היה ששורת המגינים של היריבה הראשית מדלדלת, ויש להם הזדמנות להסתער עליה לפני שתגבורות חדשות יגיעו – אבל הם מפספסים את הרגע הזה, בין היתר בגלל הפסד יוזמה בפער גדול ברגע הקריטי ביותר, שמאפשר לשומרים המעוותים לדדות קדימה כשהם שולפים להבים, ולסגור את הפרצה.

בינתיים, תגבורת נוספת מגיעה באיטיות מכיוון החדר הצדדי המערבי (החדר הלח והמטפטף שהדמויות נמנעו מלהכנס אליו בהתחלה). גופות מהלכות נגועות צמחים נוספות, הפעם של הוללים צעירים, שבשר המשחיר של חלקם עדיין דבוקות שרידי מגבות מרחץ יקרות, מדדות קדימה כשאניצי צמחים משחירים גדלים מתוכן; היצורים מייבבים כשהם מתקדמים, ופה ושם אפשר לשמוע כמה מילים על "אח... תחזור לקחת... כואב לי...".

רילקה משתמשת בלחש יצירת בור כאשר היצורים עדיין מתקדמים במעבר הצר יחסית שעולה מעל בריכות המים בפינות הדרום והצפון-מערבית, מה שיוצר חריץ עמוק שמים מטונפים מציפים מאותו. אחד משלושת ההוללים המתים מצליח לעקוף את המכשול בלי להפגע; שני שוקע פנימה לגמרי ונסחף אל תוך המים החומציים העמוקים, באורח שמנטרל אותו לגמרי; ושלישי נופל פנימה באורח שמעקב אותו לשני סיבובים, שאחריהם הוא מצליח לטפס למעלה ולדדות אל הקרב.

סיבוב אחד לאחר מכן, מתוך אור ירוק נוסף שבין שורשי העץ (הדמויות מבינות באיחור שמדובר בפורטלים) יוצאת עוד חבורה של ניצני מוות יורקי רעל – לרגע, נראה שמספר האויבים גדול מדי, והדמויות עלולות להיות מוכרעות בגלל הפרשי המספר – בעיקר משום שבאותם סיבובים ממש, הפייטנית המעוותת מצליחה להטיל את הלחש החזק ביותר שלה: סערה של עלים וחלקי צמחים נוטפי מוות ומגפה, שמכסה את כל שדה הקרב. מעבר לזה, שהלחש מסב נזק ישיר כבד לכל הדמויות וגם מרעיל חלק מהן, חלקים מהסערה ממשיכים להתערבל ולנוע מסביב, ומדי פעם 'נשאבים פנימה' לעבר החבורה, מתרחקים ואז נשאבים פנימה שוב, כשמספרם הולך ויורד באיטיות.

 

הדמויות סופגות נזק כבד; וזמן קצר לאחר הסערה, לחש זעם מכוון היטב שהיריבה הראשית יורה מפיל את אהלטור חסר הכרה לקרקע. אורון מוצא את עצמו נלחם פנים אל פנים בשלל יצורים מסוגים שונים, כולל רפשים שבוקעים משומר שנפל והתפוצץ לענן של רעל ירוק ונוזלי (שגם הוא פגע באורון) – והוא נזקק לכל העזרה של יריעות המרפא וכוחות הריפוי של מטה הקוברה הירוק של דל'אנרור ושדות הכוח של רילקה כדי להשאר על הרגליים.

 

התגבורת של ניצני המוות מעוכבת בידי רילקה, שמטילה לחש אדמה לבוץ על הנתיב שלהם; עוד כמה מהיצורים מתמוטטים; הפייטנית המעוותת עצמה, הגם שהיא מצליחה להדוף כמה וכמה מהלחשים שהוטלו בה, ואפילו להחזיר אל דל'ארנור באופן כואב מאד את קללת הדם שלו, לא מצליחה להדוף את כל ההתקפות, מאבדת כמה וכמה לחשים שלה שדל'ארנור שיבש עם קללות נגד.

 

מאחד הפורטלים שבין השורשים עולה געיה לחה ורמה – דאראגום קטלני עומד לבקוע משם.

רילקה, מטילה קיר כוח בין השורשים, באופן שמעכב את הדאראגום המשתולל לשלושה סיבובים, עד שהוא מצליח לשבור אותו.

 

בשלב הזה, שוב נראה שהקרב מתהפך ונוטה לעבר הדמויות. אורון מצליח סוף-סוף למצוא פרצה בשורה המדלדלת של היריבים, מסתער על האויבת הראשית, ובסיבוב לאחר מכן מוריד עליה מהלומת מחץ כואבת.

 

ואז, דווקא כאשר האויבים מדלדלים מאד והיריבה הראשית נפגעת, הקרב מתהפך שוב.

 

קללה מוצלחת של האויבת הראשית אופפת את אורון; הלגיונר נכשל בבדיקת כוח רצון... ומצטמק לכנימה בגודל של ציפור קטנה, ירוקה מגעילה עם גבשושיות אדומות. אורון שומר על חלק מהתודעה שלו, ושוקל לנסות לנשוך את הפייטנית – אבל במצבו הנוכחי, המגף שלה נראה כמו נשק מאיים וקטלני מדי.

הפייטנית מטילה עוד סערת עלי-מוות, אבל מזלה בוגד בה והנזק שהלחש האיזורי גורם הוא כמעט מזערי; למרות זאת, הדמויות שנשארו נמצאות בלי דמות משוריינת להגן עליהן;

בשלב הזה, נראה שהקרב עומד להיות מוכרע במהירות לרעת החבורה; אורון נכשל בבדיקת כוח רצון נוספת, באורח שמשאיר אותו בצורת כנימה. דל'ארנור מבזבז מטענים מתכלים יקרים מהמטה שלו, כדי להוריד את הצמח המהלך האחרון ולפגוע בפייטנית עצמה; רילקה קונה מעט זמן נוספת לחבורה, כאשר היא מצליחה להשתמש בלחש רוח הודפת כדי להטיח את הפייטנית בעוצמה על העץ מאחוריה בידי לחש רוח הודפת של רילקה, ולגרום לה לאובדן של סיבוב קריטי, ולחסון לאחר מכן בגלל הלם.

 

הדאראגום מצליח לשבור את קיר הכוח, רילקה מטילה אדמה לבוץ כדי לעכב אותו עוד קצת.

 

ואז, המזל מתהפך שוב – הפעם לטובת החבורה.

 

אורון הכנימה מתעופף לעבר הפר המעוות, נושך אותו באף ומתעופף סביבו כדי לבלבל אותו; הפר מוסח בדיוק לרגע קריטי אחד, שבו האדמה מתחתיו משתנה; ולא רק שהוא מקבל עונשין להצלה, אלא שהוא מגלגל 1 טבעי ב-1ק20 – מה שאומר שהוא שוקע עמוק לתוך הבוץ, הרבה מעבר לצפוי, ומאבד מספר סיבובי פעולה.

סערות העלים מסביב הולכות ומתמעטות, מה שאומר שההשהיה של לחש הסערה של הפייטנית מתחילה להגמר; אלא שבאותו זמן, אורון מצליח סוף-סוף בבדיקת הרצון הקשה, שובר את הלחש וחוזר לצורה האמיתית שלו – ומיד מסתער בשאגת זעם על הפייטנית כשהוא 'משקיע' בה את כל המכות הכבדות שיש לו.

הפייטנית נפגעת, וצורחת בקול אנושי רק למחצה – מעין קריאה לאדון שלה לעזור לה. העץ המעוות רועד; המים המטונפים והעמוקים בבריכות בפינות החדר מבעבעים באגרסיביות, וצמחים חיים עצומים – כמו גרסה ענקית של ניצני מוות עם 'חלל פה' עצום ונוטף רעל, מתחילים לצמוח – אחד מכל בריכה. שניים מהם, לפחות, נמצאים בטווח לא גדול בכלל מהדמויות.

אלא, שהנביטה של היצורים החדשים לוקחת זמן, ומאפשרת לדמויות להשקיע במתקפה קטלנית על האויבת הראשית.

בלי הפרחים הענקיים שעדיין לא השלימו את הצמיחה שלהם; בלי הדאראגום – שעדיין שקוע עמוק בבוץ; בלי תגבורות נוספות מהחדרים הצדדיים (מהחדר המזרחי, משום-מה, לא הגיע שום דבר), הפייטנית מוצאת את עצמה לבד, בלי 'תרגילים בשרוול' כדי לנער מעליה את אורון; בנוסף, רילקה ודל'ארנור מטילים עליה ביחד ברד של קליעי קסם (שלושה מכל קוסם, ביחד עם בונוסים שמעלים את הנזק שלהם) – ואז, מכה אחרונה ומוצלחת של אורון מסיימת את המלאכה.

 

הפייטנית מזדעזעת, צורחת ומשפריצה סחי מכל עבר; ומשהו מתוך העץ לופת אותה מאחור וגורר אותה, מיבבת ומאיימת, אל תוך האור הירוק שבין השורשים. החדר כולו מזדעזע; הפרחים המעוותים מתנודדים ושוקעים מחדש אל תוך המים; העץ צווח, ומתחיל להתאיין (בדיעבד אפשר יהיה להבין שהוא בעצמו נשאב אל תוך הפורטלים בבסיס שלו); ואז האור הירוק הארסי של הפורטלים כבה; שרידי הזוהמה מבעבעים ומתאכלים, ועד מהרה לא נשאר מהם הרבה מלבד שלוליות מעלות סרחון באמצע אולם הנשפים הסודי החרב של בעל האחוזה.

 

לאחר הקרב

החבורה שרדה את הקרב הארוך (לא פחות מ-17 סיבובים). הדמויות מטפלות באהלטור, שמתוך עלפון נאנק ומבקש 'לחזור אל קאירה. גבירת היקינטון השחור... חייבים לעצור אותה..."

(הכוונה היא להתעקשות של אהלטור לנסות למנוע מהגבירה רל'הילן לשכנע את קאירה לתת לה את ההגנה שלה).

רילקה חוקרת את שרידי הזוהמה והאדים הנחלשים. העץ הזה הפחיד אותה מאד, משום שחלקים ממנו נראו לה דומים מדי לגרסה קטנה ונלעגת של העץ של טולו. הממצאים שלה, בשילוב בדיקת ידע מוצלחת, מאוששים את החשד שלה ומאפשרים לה להבין משהו על התוכניות של היד המסתורית שעומדת מאחורי מעשי ההברחה, ואולי גם הקשר המפתיע בין הפור'ראטי ליריבים אנושיים יותר כמו "כנופיית הגננים" – שהיא כנראה לא יותר מפיון בתוכנית.

רילקה מתרשמת, שהתוכנית של האויב היא שאפתנית וקטלנית במיוחד: לגדל היכנשהו עץ קסום ורב-עוצמה של כוחות טבע מעוותים, צל ומוות, שיהיה כמו בבואה אפלה ועוצמתית של העץ הגדול של טולו. לשם כך, הוא משתמש במבריחים שמעבירים בין היתר סחורות גנובות מטולו, וגם כל מיני חלקי טומאה שהגיעו מיער הפטריות של הפור'ראטי.

הסוחר אורג-הערפל העשיר, שהיה בן-בריתם של המבריחים, ארח אותם, ביחד עם צעירים הוללים מהיכנשהו, וביחד עם הקצינה המושחתת של עוצרת הורד האפור שהביאה תיבות מלאות בנבגים של ניצני מוות – גם היא כנראה פיון יהיר של כוחות גדולים ממנה בהרבה, שהבטיחו לה ככל הנראה משהו שקשור ל"מורשת של סבתא שלה". בפועל, מה שנוצר הוא מנגינה קטלנית שהזכירה את הסיפור העתיק על המנגינה שעיוותה את הכוחות של ההשתקפות הצהובה; שרשרת של התפרצויות קסומות שהפכה את המרתפים של הסוחר לגהינום של רעל, ופערה בליבם פורטל למקום האמיתי בו נמצא העץ המעוות – מה שגרם לחלק ממנו להכנס ולגדול בתוך המרתפים.

 

המאורעות והקרב שסיים אותם הביא לכך, שהכוח האפל איבד שניים מהפיונים החשובים שלו, כנראה מוקדם יותר מכפי שתכנן; העץ האפל נפגע, אבל לא פגיעה אנושה מדי, וימשיך לגדול במקום האמיתי בו שתלו אותו – מצד שני, לפחות חלק מהרכיבים האפלים שיועדו להגיע אליו לא יגיעו במועד או בכלל.

 

בתוך כל המאכולת של העץ, רילקה מוצאת משהו קטן זוהר באור ירוק רך; בלוט נוקשה וזוהר שנראה כאילו הוא ספק בלוט ספק אבן יקרה שעוצבה בצורת בלוט. בניגוד ליתר החלקים, הוא מקרין כוח טבע טהור ולא מעוות – ככל הנראה, זה חלק מתמצית כוחות הטבע שהאויב ניצל, וכאשר העץ המעוות הוכה ונסוג, וחלקים ממנו התמוססו, רסיס תמצית הטבע הזה השתחרר מכוחות העיוות וחזר לטיבו האמיתי. רילקה מגלה שהוא יכול לשמש כקמע מצויין, עם כוחות ריפוי ואפילו יכולת זמן מפעם לפעם צמח חי קטן – כמו גרסה לא מעוותת של הניצנים החיים המרקיבים שנלחמו למען הפייטנית.

בנוסף, כאשר כל הסחי מתפוגג, ומשאיר את חורבות האולם, הדמויות מוצאות עוד שלל אוצרות יקרים, כול מטבעות וחפצי ערך בשווי של כ-3,800 באן; מדליון קסום משפחתי שעדיין נמצא על שרידי בעל האחוזה; שרביט מכושף שמסוגל להטיל ברקים מורעלים; ושלל חומרי גלם יקרים, כולל גלילי אריג מעוצמה שניה (דם שושנים) ושניים מעוצמה שלישית (קטיפת ערפל), צמד מטילי זהב שמש מעוצמה שלישית; דיו רוני זהוב מעוצמה שלישית; ואבן גארליט מפוספס יפיפיה מעוצמה שלישית.

 

החבורה נותרת לבד, להתאושש ולהחליט במהירות על הצעד הבא – לפני שמשמר העיר של קלתוסיה ימצא את דרכו פנימה: האם להמלט ממרתפי האחוזה, או לחפש את הגנזך, שם נמצאים המפה והמפתח ("דבר של כלום שהמלומדת האדומה חומדת") – כאשר החבורה חלשה ומותשת מאד. אמנם, נראה שנגועי הצמחים ושאר היצורים של הטבע המעוות ששרצו כאן קודם התאיינו ולא יטרידו יותר, אבל יתכן מאד שבאחוזה טמונות גם סכנות אחרות.

 

 

--- המשך יבוא ---

 

 

 

 

חזרה לפרק קודם | מעבר לפרק הבא | חזרה לאינדקס של הקמפיין | מעבר לדף הפייסבוק של מלסטרה

 

 

חזרה אל אינדקס הקמפיינים של מלסטרה

 

מלסטרה_קאבר.png

חזרה אל האינדקס של מלסטרה

 

כתב וערך: גדעון אורבך, ‏2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כלשהי אסורים בתכלית, בלא היתר מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש פרטי שלא בתשלום.