פרק 3: ערפילי קרב (חלק א')

חזרה לפרק קודם | מעבר לפרק הבא | חזרה לאינדקס של הקמפיין | מעבר לדף הפייסבוק של מלסטרה

הקרב על התל

הדמויות (אליהן מצטרפת גם קר) מנצלות את ההתראה כדי לבצר את התל ולהכין מלכודות שיאזנו את היתרון המספרי של ארוכי הלשון המסתערים. רילקה מנצלת את השילוב בין כשרון בניית המלכודות שלה לבין קסמי ההתמרה שלה, כדי ליצור – במקום הבור הקטן האופייני למלכודת מעוצמה ראשונה, שוחה עמוקה ובוגדנית מכוסה בענפים וחול, ממש לפני הגדר בראש החלק הצפוני והמתון יותר של התל; אם לא די בזה, היא משתמשת בלחש התמרה כדי להפוך חבית מים לחבית של שמן.

אהלטור משתמש בכוחות הכפור שלו כדי ליצור משטח של קרח חלקלק על המדרון המתון השני של התל (המדרון הצפוני-מזרחי), ותופס עמדה מאחוריו. בנוסף, רילקה מטילה סידוק על העמוד האנ'מירי הגדול והעתיק בראש התל, כך שדחיפה הגונה נוספת תפיל אותו הישר על הקרח החלקלק, וקר תופסת עמדה מאחוריו, מוכנה לדחוף אותו ברגע המתאים.

לאחר זמן לא ארוך, ארוכי הלשון מופיעים, מחולקים לשתי קבוצות בנות שישה פרטים כל אחת, ומסתערים על ארבע במעלה המדרון. אפשר לראות מיד, שאלו לא מזיקי המטעים הרגילים, אלא ארוכי לשון ענקיים, בגודל שבין סוסונים לכלבים גדולים; ובכל אחת משתי החבורות שלהם יש שני יצורים מרשימים עוד יותר, שנצנוצים דמויי רונות כאילו נחרטו על העור שלהם.

הערת השה"ם: ארוכי הלשון הם יצורים הולכי על-ארבע, עם עור חלקלק, גבשושי ולח. סימן ההיכר שלהם הוא ראש בולבוסי עם עין גדולה אחת, ולשון ארוכה שיכולה להכות למרחק של עד 2.5 או 3 מטרים. הראש מעוטר ב"רעמה" מסוג של צמר צורב ודוחה שמפיץ ריח מבאיש.

יצורים כאלו הם בדרך-כלל בגודל של כלב, ומוכרים כמזיקים במטעים. הפעם, מדובר ביצורים גדולים, מאורגנים ורצחניים באורח חריג מאד.

חלק מהיצורים מסוגלים לירוק רעל ממרחק, וכמה מהדמויות סופגות נזק עם פגיעות להתקפות נוספות עוד לפני שהיצורים מגיעים אל קו המלכודות; הקוסמים של החבורה מטילים לחשים נגדיים, ודל'ארנור משתמש בהיפוך כח משיכה כדי להעיף את אחד היצורים הגדולים יותר גבוה למעלה, מוציא אותו מהקרב למשך כמה סיבובים.

כבר בשלב הזה, הדמויות שמות לב שלארוכי הלשון ה"רוניים" יש הגנה מוזרה – כל פעם שלחש פוגע בהם באופן ישיר, הרונות על הגוף שלהם מהבהבות ומנסות לבלוע אותו. בשלב הראשון, ההגנות האלו נכשלות, אבל מאוחר יותר החבורה תגלה בדרך הקשה מה הן עושות כאשר הן מצליחות: הן לא רק מחזירות את הלחש אל המטיל שלו, אלא גם מאפשר ליצור 'ללמוד' את הלחש באופן זמני ולהפעיל אותו כל סיבוב למשך 2-3 סיבובים בנוסף להתקפות הרגילות שלו.

למזלה של החבורה, קו המלכודות מתפקד היטב; כמעט כל המסתערים מצפון נופלים לתוך השוחה, לרבות ארוך-לשון רוני שנעצר ממש על הקצה שלה כדי לירוק, ואז החליק פנימה מיד לאחר מכן. שניה לאחר מכן, רילקה מדליקה את חבית השמן, ומגלגלת אותה לתוך השוחה, הופכת אותה למלכודת מוות בוערת.

בחזית השניה, ארוכי הלשון המסתערים מחליקים על הקרח שאהלטור הכין להם, מאבדים סיבוב פעולה, ובאותו רגע קר מפילה עליהם את עמוד האבן הענקי; אחד היצורים הגדולים סופג פגיעה ישירה ונזק כבד, וגם נקבר מתחת לעמוד (הוא אמנם לא נהרג מיד, אבל המשיך לספוג נזק מחץ כל סיבוב ונכשל שוב ושוב בגלגול החלצות, עד שמת מתחת למפולת). שני יצורים קטנים יותר נפגעים גם הם, אבל פגיעה קלה יותר ולא נקברים מתחת לעמוד. אהלטור מנצל את המהומה, מדליק את להב הקרח שלו, ומסתער על האויבים המבולבלים עם תמרון 'מחץ מעגלי' שפוגעת קשות בחלק מהם.

הקרב נמשך. כמה מארוכי הלשון שנפלו לשוחה הבוערת הצליחו לטפס החוצה כשהם חרוכים ופצועים, אחרים לא הצליחו והשמן הבוער למטה 'סיים' אותם במהירות). יתרת ארוכי הלשון, למרות הנזק הכבד והאבדות שהם סופגים בשלב הראשוני, מוכיחים את עצמם כאויבים קשוחים מאד, ומצליחים להסב נזק כבד לחלק מהדמויות עם היריקות והתקפות הלשון המשוננת שלהם. גרוע יותר, כמה מהדמויות מוכות מהלחשים שהחבורה עצמה מטילה, שארוכי הלשון הרוניים מצליחים להחזיר.

אתגר מרגיז במיוחד מספק ארוך לשון ש"למד" זמנית לחש שמשתמש בכוח כדי להשליך דמות אחורה, ומשתמש בו סיבוב אחרי סיבוב, באורח שפוגע גם ברילקה וגם באורון, ומוציא את האחרון מהקרב למשך זמן קצר. קר, למרות היכולות הפחותות וחוסר הנסיון שלה (הערת השה"ם: היא בדרגה רביעית בלבד, להבדיל מהחבורה שנמצאת בדרגה 6), תופסת את המקום של אורון ונלחמת הארוכי הלשון באורח מרשים למדי עם התמרונים הבסיסיים שלה, מספיק כדי להרוג עוד אחד מהם ולפצוע אחר קשה, עד שאורון ורילקה משלימים את העבודה. רילקה ודל'ארנור מגלים, לשמחתם, שההגנה נגד קסם של היצורים הרוניים לא עובדת נגד קליעי קסם, וגם לא נגד נזק לא קסום שנגרם בידי קסם (למשל, קסם שמידה בהם חפץ אמיתי כבד).

ארוכי הלשון סופגים יותר ויותר אבדות, וההתקפה שלהם נחלשת. ראשונים מוכרעים היריבים שנלחמים נגד קר ואורון (שהצליח בסופו של דבר להסתער חזרה לקרב); היצורים שלוחמים באהלטור מחזיקים כמה סיבובים נוספים, בעיקר משום היצור שהועף באוויר בתחילת הקרב נוחת בחזרה, סופג נזק כבד והלם חלקי, אבל מצטרף לקרב, דבר שהופך את המצב למסוכן עוד יותר.

אולם, לאחר שני סיבובים נוספים, כאשר אורון, קר ורילקה מתפנים ורצים למתלול הצפון-מזרחי כדי להצטרף לאהלטור ודל'ארנור, הקרב מוכרע; ואחרון ארוכי הלשון נופח את נשמתו.

התארגות וחקירה

החבורה מתארגנת. הדמויות גוררות את הגופות של שני הלגיונרים שניסו להתנקש בקר ונהרגו על-ידה אל מקום מתאים, ו'מעצבות' אותן כך שיראה כאילו נפלו מידי ארוכי הלשון. אורון תופס את המבריח השבוי (שהיה קשור כל הקרב לאבן, והיה עסוק בעיקר בלצרוח מאימה, עד שכבר לא היה לו כוח לצרוח), עם הנשק המגואל בדם יצורים, ו'משכנע אותו בידידות' – מאיימת קמעה, לספר בדיוק את הסיפור שהדמויות רוצות, אחרת 'יהיה רע'.

קר משתתפת בהצגה, טוענת בכעס שהיא לא מוכנה לבטוח בו, הוא ניסה להרוג אותה והיא מעדיפה לטפל בו באורח שיבטיח שהוא ישתוק לנצח. אורון אומר שכדאי למבריח להיות מאד משכנע שהוא מסכים להצעה, אחרת הוא לא יוכל לעצור את קר להרבה זמן.

על-פניו, התרגיל עבד, והמבריח המיבב נשבע בכל מה שהדמויות רוצות שיעשה בדיוק מה שהן אומרות לו.

מחקירה של המבריח, מתגלה שהוא פועל תחת ההוראות של אחד הבנים של בעל הטירה שנמצאת במערב, שמוחזקת על-ידי שושלת מקומית בשם קור-רל'סירן. הבן הצעיר הזה, שבילה הרבה זמן באנ'מירלור, משתף פעולה עם מבריחים מקומיים ועם קצינות מושחתות של העוצרת (כנראה קצינת האספקה הזועמת, שבן הדוד שלה נהרג בתחילת הערב) – ובין היתר הם מוכרים תחליף מקומי זול לסם עישון משכר שנפוץ בקרב ההוללים העשירים באנ'מירלור; אם כי נראה, שעוברות ב"קו" הזה גם סחורות יקרות ומסוכנות בהרבה.

קר מספרת לחבורה שהשמועות על הברחות ומעורבות של כל מיני קצינות מושחתות ידועה במחנה של העוצרת, והתחילו עוד הרבה לפני שהצבא שלה התקדם לכאן והקים את המחנה הנוכחי שלו. היא אומרת שהיא חשדה שקצינת הסיור המפוקפקת שהיא שנאה מעבירה דברים חשובים הרבה יותר מסם עישון זול, אחרת לא היתה מסכנת את עצמה ואת החברים שלה במרדף אחריה אל תוך רלאנה א-נורט.

אורון מתלבט קצת נוכח הסכנה, אבל בסופו של דבר מנחה את קר לא לחזור למחנה, אלא להצטרף אליו למסע אל תוך רלאנה א-נורט. הוא מסביר לה שזה יטהר את השם שלה אצל קאירה ובמחנה העוצרת. קר לא צריכה הרבה שכנוע כדי להסכים בהתלהבות.

החבורה משאירה את המבריח קשור, ומתחילה להתקדם צפונה, אל עבר הערפילים מבשרי הרעות שצפים מעל התילים והשיחים המוזרים של שדה הקרב העתיק. המקום נחשב מקולל ומסוכן תמיד, בעיקר בלילות; אבל הלילה, כך נראה, הערפל, הקולות המוזרים ועוצמת הכוחות האפלים שרילקה חשה, חזקים במיוחד.

הדמויות, מצידן, מחברות את זה להופעה של ארוכי הלשון הקטלניים והלא שגרתיים, וסבורות שיש משהו או מישהו רב-עוצמה שמשפיע על האיזור, ולא לטובה.

לפני שהחבורה יוצאת, אורון כותב מכתב מהיר לקאירה שבו הוא מדווח לה על הארועים, כולל מעלליה של קצינת האספקה (הגם שאין הוכחה ישירה לעניין) והמבריחים; רילקה מחברת את הפתק לרגל של העורב שלה, ושולחת אותו לעוף אל האוהל של קאירה.

כניסה אל רלאנה א-נורט

האוויר הופך קר יותר, הראות יורדת והרחשים והקולות נעשים מוחשיים ומטרידים יותר, כאשר החבורה מגיעה אל קו השיחים ותילי האבן הקטנים הראשונים שבגבול שדה הקרב, וממשיכה הלאה, כאשר הדמויות מנסות לחפש את העקבות הישנים וללכת פחות או יותר במסלול שבו קר הלכה יומיים קודם לכן – מה שמסתבר כהרבה פחות פשוט מכפי שנראה. הערפילים והכוחות המוזרים ברלאנה א-נורט חזקים בהרבה מכפי שהיו אז.

מנגנון מזיק: שקיעה אל תוך הצללים (Consuming Shadows)

כל פרק זמן מסוים שהדמויות נמצאות בתוך הצללים של רלאנה א-נורט בלילה האפל הזה, כל דמות בחבורה צריכה לגלגל 3ק10 נגד כוח רצון. כשלון גורם לדמות לצבור 'מטען צל' אחד. גם פגיעות, בעיקר קריטיות או גבוהות מאד, של יצורים מסויימים, יכולות לגרום לאותה השפעה.

ככל שהדמות צוברת מטעני צל, כך העולם סביבה הופך אפל יותר, התילים גבוהים יותר מאשר הם במציאות, והקולות והרחשים חזקים יותר. בשלב מסוים, הדמות ממש שומעת הדים מהקרב שהתרחש כאן לפני יותר מ-50 שנה, בעיקר מהיסורים של הפצועים והגוססים, כאילו הם ממש מתרחשים סביבה.

ברמה הטכנית, מטעני הצל גורמים לפגיעות הולכת ועולה להתקפות צל ומוות, עונשין לגלגולים מסויימים, ויצורים שהיו קודם בלתי נראים נמשכים לדמויות הנגועות, שיכולות מצידן גם לראות אותן.

להצטברות של הצל, יש גם השפעות 'חיוביות'. ככל שהדמות שוקעת יותר לצללים, כך היא יכולה לראות דרכם ולגשש אחרי אותות או עקבות בתוכם באורח יעיל יותר. דמות עם כשרון עשבונאות יכולה גם להבחין ולקטוף באורח יעיל יותר צמחי צל ודברים נדירים אחרים (בונוס מצטבר לגלגולים כאלו)

בנוסף, ישנם באיזור מעברים ופתחים, שרק דמויות עם מספר מספיק של מטעני צל יכולות לראות ולאפשר לחבורה לעבור בהם.

הערה: בשלבים 'מתקדמים' יותר של צבירת צל, שהחבורה עוד לא הגיעה אליהם בפגישה הזו, מתחילות להתרחש גם השפעות נוספות וחזקות יותר, כנראה (לפי הרמזים שהחבורה קיבלה בהתקלות עם כמה מה'דיירים' של המקום) עד לשקיעה סופית לצל ואובדן הנשמה והתבונה של הדמויות.

החבורה לומדת עד מהרה בדרך הקשה עד כמה המקום בוגדני, כאשר הדמויות סוטות בלי לשים לב מהנתיב שחיפשו, ומותקפות בידי דמויי-אנוש בעלי עור כחלחל חולני, עיניים זוהרות באור עכור, וקולות שהפכו לספק דיבור, ספק נהמות חייתיות גסות. נראה, שהם היו פעם שודדים או מחפשי אוצרות, שהשתהו באזור זמן רב מדי, ואיבדו את הנשמה שלהם לגמרי לטובת הצל, מה שהשאיר אותם בתור קליפות אדם.

היצורים מדברים עדיין בקול גס, ונראה שהם סוגדים לישות שהם קוראים לה "גברת הפטיש הגדולה", שהם מעלים לה לקורבן את מי שהם תופסים. מתרחש קרב קצר וברוטלי, שבו אהלטור ואורון כמעט מתמוטטים. אביר הכפור מוצא את עצמו, שוב ושוב, כ"מטרה מועדפת" של רבים מהיצורים בלי שום סיבה נראית לעין, ולמרות לחשי חיזוק שמוטלים עליו, נמצא שוב ושוב סכנה לקרוס או אפילו להיהרג.

היצורים תוקפים במהירות עם הלהבים שלהם, כשהם נפגעים, הם 'משתעלים' ומתיזים סביבם גז רעיל נגוע בצל. גרוע מכל הוא, שכל פעם שאחד מהם מתמוטט, יש סיכוי של 40% שמתוך הפצעים שלו יגיח פרעוש ענק (בגודל כלבלב) בלתי נראה. הדמויות מבינות את זה, רק כאשר הן מתחילות לספוג נשיכות מורעלות מתוך החשיכה.

הפרעושים הבלתי נראים הם מטרד לא קטן, גורמים נזק כבד, ומסוגלים להתחמק ולהבלע במהירות בצללים אחרי התקפה. מכל הדמויות, רק רילקה – דרך הכשרון שלה של ראיית נסתר, מסוגל להבחין בערך היכן הם נמצאים.

בסופו של דבר, רילקה משתמשת בשיקוי תותי-הצל היקר שהיא קנתה במחנה מ"דודה ריבריב", מה שמאפשר לה לראות באורח טוב יותר את היצורים, ולהנחות את הדמויות האחרות להתקיף לכיוון המתאים; מה גם שאחרי כמה התקפות לכיוון השוקיים, הדמויות מתחילות להבין את שיטת המלחמה של היצורים, ולכוון התקפות לכיוון המתאים. הפרעושים הם בעלי דירוג שריון מעולה וחמיקה גבוהה מאד, אבל מסתבר שהם חלשים מאד (12 נק"פ), וכמעט כל התקפה שפוגעת באחד היצורים מחסלת אותו.

החבורה מנצחת בקרב, בשן ועין, מתחילה לסבול ממטעני צל, ועד מהרה גם מגלה, למרבה התסכול, שהיא הלכה למעשה במעגל והגיע בדיוק לנקודה בה הדמויות נכנסו אל תוך רלאנה א-נורט (לא כולל השוליים ממש של האיזור).

משכנו הנטוש של הנפח

החבורה מנסה שוב, והפעם שיקוי ראיית הצללים שרילקה שתתה, אולי גם 'בעזרת' מטעני הצל שחלק מהדמויות ספגו, מסייע להם למצוא נתיב שלא מתפתל במעגל ולכאורה מוליך עמוק יותר אל תוך רלאנה א-נורט.

הנתיב החדש מוליך את הדמויות אל התפצלות, שדרך אחת שיוצאת מתוכה מוליכה אל שרידים של עץ שהיה פעם ענקי (אם כי רחוק במימדים מהעץ של טולו) שנשרף עוד בקרב לפני חמישים שנה, ורק החלק התחתון של הגזע והשורשים נשארו; ודרך שניה מוליכה אל ואדי קטן ותלול למרגלות אחד התילים, מוצף במים עכורים רדודים ובאצות מטונפות.

הדמויות בוחרות להכנס לואדי, ומגלות חריטה בסלע של סמל פרפר, בוחנות את האיזור הזה, שנראה שהעקבות מוליכות אליו, ומגלות שיש שם דלת אבן עתיקה, לא נעולה אבל תקועה היטב. בדיקת אבחנה מוצלחת מגלה לדמויות שהדלת עצמה לא ממולכדת, אבל כל האיזור מאחוריה מלא בגז שהצטבר שם, שמזכיר גרסה נגועה בצל של גז מכרות.

הדמויות פותרות את הבעיה על-ידי נסיגה למרחק בטוח, ואז רילקה מפעילה לחש התמרה מתקדם שיוצר דלת זמנית בסלע לא רחוק מהדלת האמיתית. הגז שהצטבר בפנים יוצא החוצה בשריקה עזה, כאילו הוא נשיפת דרקון; אבל לאחר זמן קצר, הזרם של הגז מדלדל ואוויר מבחוץ חודר פנימה.

הדמויות מגלות בפנים משכן ששימש פעם מישהו, שגר או גרה כאן הרבה זמן, אבל עזב או נהרג לפני שנים ארוכות. מתוך העזובה, הדמויות מגלות שמדובר בנפח (או נפחית) שגרר פנימה חלקים מציוד הרוס משדה הקרב (למשל, חלק מבליסטה) ועיצב אותם מחדש בתור רהיטים גסים וחפצים מועילים אחרים.

לרוע מזלן של הדמויות, הן לא מצליחות לאתר בזמן מלכודת בפתח של חדר צדדי ששימש כחדר המפחה (הדמויות רואות מרחוק את שרידי הסדן). ברגע שהמלכודת נלחצת, האוויר קופא ומופיעה רוח מטושטשת שנראית כמו אישה חסרת פנים עם כתפיים עצומות ופטיש ענקי (הדמויות משערות שזה קשור לאותה 'גבירת פטיש גדול' שהשודדים המעוותים סגדו לה); הדמות הרפאית הולמת בכל דמות מהלומת מחץ עם הפטיש שלה (שכמעט אי אפשר להדוף כי הוא נחשב כ'מגע רוח'), ותוקפת פעם נוספת כל דמות עם מטעני צל.

בעוד החבורה סופגת נזק וחלק מהדמויות מתנודדות, הרוח לא נשארת להלחם ונעלמת, ובאותו רגע מתקיפים את החבורה מאחורה נברני קברים מגודלים ומעוותים שבקעו מחור או חריץ שהדמויות לא איתרו קודם. מתרחש קרב בין הצדדים; הדמויות מצליחות להדוף ולקטול את הנברנים, שסופגים בין היתר לחש הנעת חפצים חזק, שמטיל עליהם חלק מהסדן העצום שזרוק על רצפת המפחה. לעומת זאת, הדמויות ספגו פגיעות, ומגיעות למצב בו הן בסכנת התשה, וחלק מהדמויות שוקעות עמוק עוד יותר אל תוך הצללים.

לאחר שהנברנים נקטלים, הדמויות מחפשות היטב בכל האיזור, ומוצאות בין השרידים צלחות שעליהן נחרטה המילה 'גבירתי', ורונה שמשמעותה חיפוש או נאמנות לנצח (הדמויות תוהות אם מי שגר כאן הקדיש את חייו לחיפוש אחת מאחיות הפרפר הבוער שנהרגו כאן, או מה שנשאר ממנה, עד שהצללים או משהו אחר מצאו אותו). הדמויות מוצאות גם שרידים של ספר הרוס, שנשארו בו שני מתכונים מעניינים:

· מתכון לא נפוץ וחזק יחסית (אפשר לבנות אותו מעוצמה 1 או 2, לפי המיומנות של הנפח) של חרב או ראשי חץ עם סיכוי מוגבר לפגיעה קריטית, ונזק אש. כמו כן, פגיעה ב-19 ומעלה (או ב-16 ומעלה, אם משובצת בלהב אבן חן מיוחדת, ראו מיד) גורמים להפעלה של יכולת מיוחדת מסתורית שהדמויות לא מצליחות להבין מהי.

· מתכון נדיר מאד לליטוש אבני חן מסויימות לדגם של 'פרפר אש' ייחודי (לא אחד מארבעת סגנונות הליטוש המוכרים), עם יכולות מיוחדות משל עצמה.

עם שני מטעני צל שכעת יש גם לרילקה וגם לאורון, החבורה מגלה עוד פתח, שלא היה נראה קודם לכן, שמוביל לחריץ שרק דמות אחת יכולה להדחק לתוכו. דל'ארנור משתמש בפנס הרוני שלו באורח שמרחיק או מרתיע דברים מגעילים קטנים שרוחשים בתוכו, מה שמאפשר לרילקה להדחק פנימה בבטחון יחסי.

בתוך החריץ העתיק הזה, רילקה מגלה 'פטריות בשר' קטנטנות ובעלות ערך שהיא מלקטת במיומנות, ובחלק הרחוק שלו, פטרייה נוספת שדומה להן, אבל היא גדולה יותר, מאורכת וטורקיזית. רילקה מבצעת גלגול כשרון עשבונאות מורכב עם בונוס גדול שהיא מקבלת מהשפעת שיקוי ראיית הצללים ומטעני הצל שלה, ומצליחה להוציא את הפטריה בשלמות ובלא פגע – זהו צמח נדיר ביותר, שמתאים לשיקויים החזקים ביותר של עד עוצמה שלישית, ואפשר למכור אותו לאלכימאי מתאים ב-1000 באן לכל הפחות.

הדרך אל מרכז שדה הקרב והתקלות ב"ארונדורה" והקשתים שלו

הדמויות לא מוצאות יותר כלום במערת הנפח, ומגלות במאוחר שפעם נוספת הן טעו בדרך. אלא שהפעם, החבורה מצליחה להבין היכן טעתה, חוזרת מעט לאחור ומוצאת הפעם את הנתיב הנכון, שעולה במתינות הישר צפונה, לעבר מרכז רלאנה א-נורט, מקום בו מסתמנים באור החולני שני תילים עצומים זה מול זה, כולם עוטים ערפל.

הדמויות מתקדמות בזהירות, ובחצי הדרך בערך, מטעני הצל שעל הדמויות מאפשרים להן לראות גם דרך צדדית צרה מאד שנדחקת בין שיחים קוצניים צפופים ו'תותי צל' ענקיים, לעבר מה שנראה כמו גדם עץ קטן ומאובן, שאורות מוזרים עולים ממנו.

החבורה מתלבטת, ומחליטה לא להסתכן בשביל הצדדי ולהעפיל בשביל הראשי, כדי לא 'לשחק' יותר מדי עם ההתשה והצל המצטברים.

רגע קצר מאחר מכן, עולות נהמות גסות ושאר קולות של קופים, שקר מזהה מיד כדומים לאלו של היצור שהיא הרגה – במחיר חייו של אחד החברים שלה – יומיים קודם.

שלושה קופים הולכי על שתיים, עם עיניים בוערות בירוק חסר אישונים, תפסו עמדה בראש המדרון. הם מחזיקים בידיהם קשתות פרימיטיביות, אבל יעילות למדי. אחד מהם מרשים יותר מהאחרים. יש לו פרווה חומה כהה עם מעט אפור, הוא 'עונד' מדליונים וקישוטים ישנים שסחב היכנשהו בשדה הקרב, ועל ראשו נזר חלוד והרוס למחצה של אורגי ערפל. על האצבע שלו נוצץ משהו בהיר.

בניגוד לאחרים, היצור הזה יודע לדבר במדוברת עילגת, והוא מניף את היד הנוצצת באיום אל הדמויות וצועק משהו כמו "אֶרוֺנְדוּרָה טבעת כוח יש! ארונדורה אורג ערפל עכשיו!" (ואכן, נראה שלקוף יש טבעת קסומה נוצצת על האצבע, שלכמה וכמה מבני החבורה כבר 'תוכניות' בשבילה).

הקופים נוהמים ודורכים את הקשתות; החבורה מתקדמת ומתכננות להסתערות אגב קרב.

המשך יבוא...

חזרה לפרק קודם | מעבר לפרק הבא | חזרה לאינדקס של הקמפיין | מעבר לדף הפייסבוק של מלסטרה

חזרה אל אינדקס הקמפיינים של מלסטרה

חזרה אל האינדקס של מלסטרה

כתב וערך: גדעון אורבך, ‏2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כלשהי אסורים בתכלית, בלא היתר מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש פרטי שלא בתשלום.