פרק 1: כפפה של טחב (חלק ג')

 

חזרה לפרק קודם | מעבר לפרק הבא | חזרה לאינדקס של הקמפיין | מעבר לדף הפייסבוק של מלסטרה

 

 

 

ירידה אל העיירה השקועה

מאחורי הפתח ומפולות האבנים שהקיפו אותו, הדמויות מגלות מנהרה שיורדת כלפי מטה אל מה שהיה אולי ליבה של עיירת הנמל השקועה. הדרך יורדת בין שרידי קירות ישנים, עמודים שקרסו ואפילו שרידים של פתחים. גחליליות מוזרות ומעוותות מאירות את המחזה באור ירקרק מרצד וארסי.

החבורה סוקרת בזהירות את מה שמשתרע קדימה, ומגלה שבהמשך, עמוק למטה, עמוד אנ'מירי ענקי התמוטט מעל הדרך, פגע בקיר הנגדי וכעת עומד מעל הנתיב באלכסון, משאיר רק דרך צרה יחסית מתחתיו. הלאה משם, הדרך יוצרת עיקול חד ונעלמת, ובמקום הזה נדמה שהעלטה כבדה יותר – או שהגחליליות המעוותות לא מתקרבות לשם, או שיש שם משהו שבולע את האור שלהן. רילקה מתרכזת ומנסה לחוש קולות ואנרגיות קסומות; היא שומעת משהו שנשמע כמו נשימות או נשיפות כבדות מהאפלה, וקול של בעבוע שמנוני רחוק; והיא חשה גם את הנוכחות של פור'ראטי, אם כי רחוקים יחסית.

רילקה משתמשת בלחש הנעת חפצים כדי לגלגל סלע קטן לעבר העלטה; הסלע לא מגיע אל העמוד – במקום מסוים בירידה לעבר העמוד, מתוך פתח שהדמויות לא הצליחו לזהות, יוצאת זרוע צמחית, מכה בסלע ומועכת אותו.

הדמויות יוצרות הסחה: אהלטור שולח עורב כקרח לעבר הפתח, וכאשר הזרוע הצמחית מנסה להכות בו, היא סופגת לחשים כואבים שגורמים לה להשמיע שריקה מפעפעת ולסגת. רק לאחר מכן, הדמויות יורדות בעצמן.

נראה שהתרגיל עבד, משום שהזרוע הצמחית לא מגיחה שוב. מנגד, הדמויות מגלות עוד פתח בקיר הנגדי, כך שמסתבר שלמעשה בתחתית המדרגות המתפוררות יש צומת, בין שרידי קירות הדורים שהתמוטטו, שעדיין אפשר לראות עליהן סמלים של ההשתקפות הצהובה או של בתי אצולה שסגדו לה.

הדמויות בודקות את הדרכים שממשיכות מהצומת:

הדרך ישר מובילה לעבר העמוד הקרוס למחצה שהדמויות ראו קודם, והעיקול החשוך שמאחוריו, ממנו באים הנשיפות המוזרות והבעבוע השמנוני; אפשר לפנות הצידה, למקום ממנו הגיעה הקנוקנת – זה מעבר רחב ומאוזן, שלא עולה או יורד באופן משמעותי. נראה שהוא לח מאד, ומלא בצמחים, יתכן שיש שם עוד קנוקנות מסוכנות, ואולי גם צמחים נדירים ובעלי ערך שרילקה יכולה לנצל. מהכתובות העתיקות, נראה שהיה כאן פעם בית מרחץ. החבורה מזהה כתובת עם ציור של הולך על ארבע, ודל'ארנור, שמפענח את הכתובות השונות באמצעות הפנס הרוני שלו, מפענח אותה כהוראה עם מובן דומה ל"בית מרחץ. הכניסה לפארליל ולכלבים אסורה" (דברים מהסוג הזה לא מוכרים לאף אחת מהדמויות. נראה שרק בדלוסיה של לפני ההתנפצות, היחס לפארליל היה כל-כך גרוע באורח כל-כך מופגן).

מהצד השני של הצומת, בוקע מעבר צר מאד ויבש יותר, שהופך לגרם מדרגות תלול ולא נוח, צר באורח שיאלץ את החבורה להעפיל בטור עורפי. המדרגות האלו עולות כלפי מעלה, וכאשר הדמויות מאזינות, הן שומעות צווחות של פור'ראטי אי שם מעליהן, כאילו מתוך התקרה.

 

 

מלכודת וקרב בצומת

החבורה מתלבטת, ובסופו של דבר מחליטה לבדוק את המדרגות הצרות שעולות כלפי מעלה. הקולות של הפור'ראטי מתגברים בהדרגה, ונראה שחבורה מהם חונה במערה או חדר ממש מעבר לסוף המעבר הזה. המדרגות חולפות על פני פתחים שקרסו שהיו פעם כניסה לכל מיני חנויות. הדמויות מזהות כתובת עם מחירים של אריגים שונים; וכתובת אחרת על כרטיסים לספינה שנקראה "גבירת הנהר הזהוב" או "גבירת זהב הנהר".

לצערה של החבורה, ובעיקר של אורון, הדמויות לא מבחינות במלכודת בדמות מדרגה שמתהפכת מתחת לרגליים של הדמות המובילה (אורון), ומשגרת אותו כמעט כמו "כדור מתגלגל" על החבורה ומשם למטה, לעבר הצומת, תוך גרימת נזק כבד. באותו רגע, איזובים רעילים שמזכירים פיות מופיעים בחרירים מסביב למדרגה, ונושפים גז רעיל על יתר החבורה, גורמים פגיעות קלות לכמה מהדמויות.

אהלטור ורילקה מצליחים בהצלה, ונמנעים מהתנגשות עם אורון והצטרפות אליו בגלגול כלפי מטה; מלמעלה, נשמעת צרחת אזהרה: ההפעלה של המלכודת הסבה את תשומת ליבם של הפור'ראטי למעלה.

גרוע יותר, קולות של פור'ראטי נשמעים גם מאחור, מכיוון המדרגות שהדמויות הגיעו מהן במקור. נראה שהיצורים המעוותים שלחו כוח מאחורי החבורה, כדי לחסום להן את נתיב היציאה.

הדמויות פועלות במהירות: רילקה מציבה קיר כוח על המדרגות התלולות שהדמויות יורדות בהן כעת בחזרה אל הצומת, ומיד לאחריו מטילה לחש אדמה לבוץ על המדרגות שמאחורי קיר הכוח. הלחש לא מספיק חזק להפוך סלע לבריכת בוץ, אבל מרכך את המדרגות והופך אותן לבוגדניות ומסוכנות, במקום בו הן ממילא תלולות מאד.

 

מכאן, הדמויות עוברות את הצומת ונתקלות פנים אל פנים בפור'ראטי שבאים מאחור. כוח האויב הזה מכיל ארבעה יצורים: מנהיג אימתני עם שתי חרבות, פור'ראטי נוסף עם אנקול שמגיע מאחוריו, ובהמשך על המדרגות שני קלעים של אבנים מורעלות.

מתפתח קרב ברוטאלי, אבל הדמויות משיגות יתרון כבר משלב מוקדם; המנהיג נפגע, מותקף בידי אורון וחרב קסומה שזימן דל'ארנור, ובסופו של דבר אורון 'מחזיר את כבודו' (שנפגע לדעתו אחרי שהפך לכדור מתגלגל חי) בפגיעה קריטית רבת-עוצמה, שמאפשרת לו למעוך את הראש של הפור'ראטי במהלומה קטלנית של אלת הבאארום שלו; אהלטור מצליח להגיע במהירות אל הפור'ראטי השני, לרתק אותו אליו ולמנוע ממנו להפעיל את האנקול שלו, ועד מהרה גם הוא מתמוטט.

הקלעים צורחים ומשליכים קליעי אבן מורעלים, פוגעים מספר פעמים אבל עד מהרה גם הם מוכרעים. הרחק מעל הקרב, בפתח המערה ממנו הדמויות נכנסו, נשמעת שאגה אדירה של קול נמוך ומגעיל, שנשמע כאילו הוא מגרגר שמן כשהוא מדבר. היצור הענקי חובט בקיר החיצוני בעוצמה אדירה, כשהוא שואג "איפה?! איפה?!"

הדמויות חוששות, שהסיבה שהיצור לא נכנס ומתקרב אליהן, היא שהוא גדול מכדי לעבור בפתח הרחב יחסית של המנהרה הראשית שמוליכה לעיירה השקועה.

 

בינתיים, קיר הכוח למעלה נשבר מהתקפות חוזרות ונשנות של כוח הפור'ראטי שהגיע מהמדרגות הצרות. כצפוי, היצורים הזועמים והמתוסכלים על כך שהקיר הקסום עיכב אותם ומנע מהם להגיע בזמן לקרב, נופלים הישר על מלכודת הבוץ שרילקה טמנה להם מעבר לו. יצור אחד סופג כשלון מוחלט, שמשמעו שהוא מתגלגל למטה במהירות תוך ספיגת נזק גבוה (כמו שקרה לאורון), וגם מסיים כשהוא מגיע לצומת כשהוא שרוע על הרצפה, מאבד עוד סיבוב ומתקשה לקום. שני יצורים אחרים נכשלו באורח פחות קריטי, מתגלגלים באורח מזיק פחות, ומגיעים למטה על הברכיים, פגועים פחות, ובאורח שהופך אותם לפגיעים, אבל מאפשר להם לקום ולהלחם מהר יחסית.

רק היצור הרביעי, שהוא פור'ראטי מגודל וקטלני נוסף, ניצל מהמלכודת ומגיע לקרב שני סיבובים מאוחר יותר, כשהוא על הרגליים ולא פגוע.

 

כוח הפור'ראטי המוכה הופך לטרף קל למדי עבור החבורה; שניים מהפור'ראטי מחוסלים כמעט לפני שהספיקו להלחם באורח רציני; השלישי מנסה להלחם עם הלהבים שלו, אבל כמעט מחוסל עד שהמנהיג הזועם מצטרף לקרב.

מתחולל קרב קצר וקשה; הדמויות מגלות באורח כואב למדי עד כמה מסוכנת אחת התכונות של הפור'ראטי – להשתולל ולהלחם בעוצמה קטלנית דווקא כשהם על סף קריסה; הפור'ראטי הגדול, דווקא כאשר נשארו לו נקודות פגיעה בודדות, מצליח להתקיף לא פחות מארבע פעמים בסיבוב, עם בונוס גדול לפגיעה ולנזק, ומפיל אל אהלטור חסר הכרה לרצפה (הערת שה"ם: על 0 נק"פ בדיוק, מה שמאפשר לחבורה להקים אותו אחרי הקרב, אבל במחיר של צבירת דרגת התשה שלמה).

 

מיד לאחר מכן, קליעי קסם שרילקה מטילה מסיימים את העבודה, וממוטטים את הפור'ראטי ליד החברים הקטולים שלו, שכבר התחילו להתמוסס על הקרקע.

 

כעת, הדמויות לא שומעות יותר קולות של פור'ראטי, אבל היצור הענקי ממשיך לשאוג ולהלום בקיר בפתח שממנו החבורה נכנסה. הדמויות מוותרות על התענוג שבלנסות ולהתעמת עם המפלצת העצומה, תהיה מה שתהיה, ומחליטות לחזור ולעלות במדרגות הצרות, כאשר הפעם אורון הולך לאט ומתעקש לבדוק כמעט כל מדרגה ומדרגה.

 

 

המערה העליונה

בסוף המדרגות יש פתח שדומה ל"דלת מלכודת" עשויה מסלע, שמוליכה אל תוך מערה גבוהה יותר, שצידה האחד נפתח את אוויר הלילה הערפילי, גבוה בצלע הגבעה שנישאת מעל אפיק הקיירנה, וצידה השני מתפצל למספר פתחים צדדיים וקטנים יותר.

המערה כולה מלאה צחנה כבדה של מוות, וניכר בה שכמה מהפור'ראטי חנו בה. עד מהרה, הדמויות מגלות את מקור הצחנה – גוויה של אדם שתלויה הפוך, מהרגליים, בפתח של המערה; האוויר סביבה כאילו מזמזם ורוחש, באורח שגורם לחבורה לחשוש שיש משהו מגעיל שדוגר בתוכו.

בסופו של דבר, דל'ארנור מפענח באורח כמעט מלא את הקסם האפל שהוטל על הגופה, ומגלה שהאמת מצמררת עוד יותר. מישהו – לא ברור אם הפור'ראטי או משהו חזק יותר, הטילו על הגופה שני קסמים אפלים. אחד מהם יגרום לה להתפוצץ ברעש עצום ולנזק כבד מאד (וגם יזמן יצורים מגעילים מתוך 'העסיס' של הפיצוץ), ברגע שיצור שאינו פור'ראטי יתקרב אליה.

הלחש השני הוא אכזרי עוד יותר: סוג של לחש מוות או צל, שהיה גורם לגופה 'לצעוק' כאילו היא עדיין חיה. הכוונה היתה להכין לדמויות מארב אכזרי מאד, אם הן היו מגיעות מהדרך שהפור'ראטי ציפו שהן יגיעו – במעלה שביל שמוביל מגדת הנהר לעבר המנהרות בחלק הגבוה יותר של הגבעה.

אם הדמויות היו עושות כך, הן היו שומעות זעקות מעוררות רחמים לעזרה מצד "שבוי שעדיין חי" מאנשי הדוברה שנטבחו ("הצילו!" "בבקשה, תעזרו לי!" "אל תפקירו אותי מאחור!"), סופגות נזק איום מהפיצוץ, ואז נקלעות להתקפת פור'ראטי משני כיוונים.

 

החבורה מעדיפה לא להתקרב לגופה הממולכדת, ובמקום זאת בוחנת את פנים המערה. כעת, אין פור'ראטי בפנים (הגם שיש קולות שלהם ממקום אחר – כנראה ממערה אחרת), אבל החבורה מגלה עקבות ישנים של אדם פצוע, שזחל לתוך אחד הפתחים הצדדיים, למקום צר מאד, שרק אדם אחד יכול לעבור בו בו-זמנית, ואנשים גדולים עם שריון מתכת ממש צריכים להדחק דרכו.

אהלטור מנסה להכנס פנימה, ומצליח ברגע האחרון להמנע ממלכודת נבזית: מתוך חור קטן בחלק הכי צר של המעבר, יכול להגיח סוג של נחש נגוע במחלה, לנשוך נשיכה עמוקה ולהעלם שוב לחור שלו. הנשיכה הזו יכולה לנגע את הדמות בהשפעה שלילית לא נעימה שתמשך לאורך זמן (לפחות לאורך כל ההרפתקה).

מעבר למעבר הצר, יש מערה צדדית שהיא מבוי סתום מצחין. אהלטור מגלה שם גופה של אדם שכבר הספיקה להרקיב (גופות לא מחזיקות הרבה זמן באוויר החמים והרטוב), מכורבלת בתנוחה עוברית בפינה. מסביבה זרוקים שרידים של חפצים רקובים וקרועים; אהלטור שם לב, שלגופה יש שרידים של אדרת שנראית דומה למדי לזו של רילקה; הוא קורא לדמויות האחרות, ומזהיר אותן מהחור של הנחש הנגוע.

 

רילקה נפטרת מהנחש במהירות, על-ידי לחש אדמה לבוץ שסותם את החור שלו, לפחות למספיק זמן עד שהחבורה תגמור את ענייניה ותעזוב את המקום. לאחר מכן, היא נכנסת ובוחנת את הגופה.

רילקה מזהה בסופו של דבר שלא רק שמדובר אכן במישהו מעמק טולו, אלא שזה לא פחות ולא יותר מאשר לורפ, המבריח האפלולי שסחר בזרעים ועוד טובין שנגנבו בחלקם מההיכלות מתחת לעץ של טולו. נראה שפור'ראטי פצע אותו פציעה קשה, ואז הוא הצליח או שהותר לו לזחול לתוך המערה הצדדית, שם הפציעה המזוהמת, האוויר המעופש והרעב גרמו לו למוות איטי ומיוסר. אפשר לראות שהוא ניסה ביאושו לקטוף פטריות נגועות מהקיר ולכרסם אותן – דבר שכנראה החיש את סופו עוד יותר. כך או אחרת, הוא שוכב כאן מת לפחות שבוע לפני שהפור'ראטי תקפו את המחנה של אנשי העוצרת, ואולי אפילו זמן רב עוד יותר.

גרוע מזה, רילקה מחטטת בשקים שלו, ומוצאת שרידים של זרעים מקודשים שנגנבו מטולו; השקים נקרעו בגסות, באורח שמעורר חשד שהפור'ראטי או משהו שעובד איתם שמו את היד לפחות על חלק מהם.

 

 

צרה ענקית

הדמויות עוזבות את המערה הצדדית; רילקה משתמשת בלחש 'יצירת דלת' כדי ליצור מעבר זמני בקיר החיצוני של המערה במרחק מספיק מהגופה הממולכדת, באורח שמאפשר לדמויות לצאת החוצה בלא לגרום לה להתפוצץ.

החבורה מוצאת את עצמה על מדף סלע בחלק העליון של הגבעה, במקום שלמרות הערפילים, הוא מהווה תצפית טובה. הדמויות יכולות לראות מכאן את אפיק הקיירנה, ואת המחנה ההרוס למחצה של אנשי העוצרת ממנו החבורה הגיעה באופק, בצידו השני של הנהר; הדמויות יכולות לתצפת על כל החלק התחתון של הגדה הדרומית, היכן שהם נחתו כמה שעות קודם, וגם על הדרך שמובילה אל המערה דרכה החבורה נכנסה אל העיירה השקועה.

כעת, הדמויות יכולות לראות את היצור העצום שעדיין חובט בזעם בקירות: סוג של ענק מעוות לגמרי, תפוח באורח לא טבעי, עם ארבע זרועות בעלות אגרופים עצומים. לשתיים מהם קשורים חישורי ברזל שמהם בוקעות שלשלאות עצומות עם אנקולים זוהרים בירוק ארסי, שמסוגלים לפגוע ולהזיק אפילו לחומת אבן. עם זאת, הנסיון של היצור לחפור את צלע הגבעה לא מתקדם באורח משמעותי – הסלע כאן עבה וחזק מדי. מאחוריו, במרחק מה, ניצב כוח פור'ראטי נוסף, גדול מעט מהכוחות שהדמויות התמודדו איתו קודם.

 

סמוך יותר לחבורה, באמצע קיר הסלע של המדף הגבוה, ישנו פתח של מערה נוספת, שנדמה לדמויות שלא רק שיש שם פור'ראטי, אלא שלחש אפל פועל שם ויוצר מעין 'פעימות אנרגיה' נאלחות.

הדמויות מחליטות לבדוק את העניין, ולהתעמת עם הכוח של הפור'ראטי 'במערה הפועמת', מתוך הנחה או תקווה (שהתגלתה כמוצדקת) שהענק והפור'ראטי שנמצאים הרחק משם, במפלס למטה, לא ישמעו קרב שיתרחש במערה הזו.

הדמויות מגלות מערה לא גדולה מאד, מאורכת, שהצד השני שלה מואר, ויש בו בור גדול ועמוק שהמון קנוקנות יורדות לתוכו. ממש מעל הבור, צמוד ומחובר לקיר בעשרות גבעולים וקנוקנות קטנות, נמצא שורש ענק, חולני ותפוח, שפועם באיטיות כמו לב. שני פור'ראטי שנראים כמו סוג של עוזרי-כוהן, או מטילי לחשים מעוצמה נמוכה, ניצבים משני צידי הבור, מתרכזים בלב ומטילים לתוכו שוב ושוב סוג של לחש – כנראה לחש מחזק.

כאשר הדמויות תוקפות, מהצללים קם גולם בצורה שדומה באופן גס לדמות מעין-אנושית בגובה של כ-2.5 מטרים, עשוי כולו מבוץ נוקשה שמעליו צומחת שכבה של גבעולים, עלים וחזזיות רעילות. היצור מתחיל להתקדם בכבדות לעבר הדמויות.

עוזרי הכוהן לא תוקפים ישירות, אלא רק צורחים בזעם וממשיכים להתמקד בלב הפועם; הלב עצמו משגר גל סיבוב לחש חזיז צל חזק לעבר אחת הדמויות, ופעם במספר סיבובים הוא מסוגל לשגר ארבעה לחשים כאלו בבת-אחת, שמתפזרים על פני דמויות אקראיות. בנוסף, עוזרי הכוהן שמתרכזים בלב גורמים לו לספוג נזק מינימלי מרוב ההתקפות, מקנים לו דירוג שריון כמעט לא פגיע לדמויות בדרגה של החבורה (14), ובונוסים גדולים להתקפה ולנזק.

 

 

קרב נגד הלב המעוות והמלווים שלו

הקרב נפתח. אהלטור פותח את הקרב עם ערפל מקפיא, שמסב מעט נזק לכל היצורים, מלבד הלב שסופג סכום זניח (ונראה שעוזרי הכוהן סופגים חלק מהנזק שהוא אמור לספוג), מאט את כולם והופך אותם לפגיעים יותר. הלב והכוהנים לא מסוגלים או רוצים לזוז מתוך הערפל המקפיא; הגולם יוצא מתוכו ופונה אל החבורה, לאחר שנפגע פעם אחת.

דל'ארנור משבש בקלות את הריכוז של אחד הכוהנים ומפסיק זמנית את לחש החיזוק שלו, באמצעות לחש נגד (לחש משבש לחשי אויב מאסכולת הרעם); הפור'ראטי מבולבל, מאבד סיבוב ולא ממש יודע מה עליו לעשות. אורון מתקדם כדי לפגוש את הגולם פנים אל פנים וסופג מכה קדה מהאגרופים העצומים שלו, אבל מצליח לשמור על שיווי משקל ולא לעוף (פעם נוספת...) באוויר; רילקה מנצלת את הכפור שהופך את האדמה שהגולם בנוי ממנה לעוד יותר פגיע, ומטילה עליו לחש אדמה לבוץ, שכנגד יצור כזה הוא התקפה רבת עוצמה שגורמת גם נזק כבד, וגם דימום כבד נמשך כאשר בוץ רך יותר ניתז מהגוף של הגולם.

הלב משגר על רילקה לחש חזיז צל, אבל רילקה הודפת אותו באמצעות יכולת של הילת האיל מהמטה המקודש של טולו שהיא נושאת.

הקרב נמשך; אהלטור מצטרף לאורון בקרב פנים אל פנים; הגולם חובט ובשלב מסוים גם נושף על כל החבורה קונוס רעל שגורם נזק ומרעיל את אחת הדמויות; הלב משגר מטח של חזיזי צל, שרובו מחטיא או נהדף (רילקה שוב משתמשת ביכולת של המטה שלה כדי להדוף אותו). אהלטור מצליח להדוף (בגלגול 20 טבעי) פגיעה קריטית של הגולם.

רילקה משתמשת בלחש יצירת בור, כדי "להרחיב" את הבור מתחת לרגליים של עוזרי הכוהן; וזה מהם שעדיין מחזק את הלב צונח אל מותו, מגובה של יותר מ-20 מטרים (בהמשך,

 הדמויות יגלו שממש מתחת לבור הזה נמצא בית המרחץ ממנו בקעה הקנוקנת הראשונה קודם, ושהקנוקנות שם הם למעשה חלק מאותו לב מעוות).

 

עוזר הכוהן השני מנסה לחזור לחזק את הלב, ניצל נגד לחש היפוך כוח משיכה, אבל בסופו של דבר מוכרע על-ידי לחש "הרוח ההודפת של אנ'אוריס" של רילקה, שמטיחה אותו בעוצמה בקיר מלא הקנוקנות שמעל הבור (מאחורי המקום בו עמד) ומשם גם הוא צונח אל מותו.

בינתיים, הלוחמים של החבורה מצליחים להכריע את הגולם. הלב נשאר לבדו, ובלי עוזרי הכוהן שמחזקים אותו, הוא מאבד את ההגנות שלו ודירוג השריון שלו צונח. מתפתח קרב ארוך בין הצדדים, שבו הקללות של דל'ארנור (כמו קללת דם) וההשפעות המצטברות שלהן, ביחד עם חרב הכוח שהוא מזמן שמכה שוב ושוב, גורמות ללב נזק כבד מאד בהדרגה ומקלות את יתר הדמויות לפגוע בו. הלב מצידו ממשיך לשגר חזיזים; אחד מהם פוגע בדל'ארנור ומפעיל עליו קללה בעוצמה חלשה יחסית של 'חיבור נשמות', שגורם לדל'ארנור לספוג 25% מכל נזק שהלב חוטף, כשהלב המעוות סופג את 75% הנותרים. בשלב מסוים, הקללה מנסה להתעצם, אבל דל'ארנור מצליח בגלגול ההצלה והיא נשארת באותה דרגה עד סוף הקרב.

הלוחמים של החבורה מהססים להתקרב, מחשש מוצדק כי לחימה על סף הבור תחשוף אותם, אם יפגעו פגיעה קשה, לסכנה של ליפול אל מותם למטה, אבל בסופו של דבר מחליטים לעשות זאת בכל מקרה; ולאחר עוד כמה סיבובים, הלב מוכרע סוף-סוף, ומתמוסס לעיסה שחורה שנוזלת מטה על גבי הקנוקנות שלו, שהופכות כעת דוממות ומתות.

 

החבורה בוחנת את השרידים מסביב ועל הקנוקנות מעל הבור, ומגלה שם, שרידים של זרעים מהעץ של טולו. באופן כללי, רילקה מתרשמת שהטקס שהפור'ראטי ביצעו נראה כמו חיקוי מרושע ולעגני לטקס של הזקנות החכמות בין שורשי העץ שהיא השתתפה בו כמה וכמה פעמים.

 

 

הנסיגה

הדמויות מחליטות שהן עייפות וכדאי להן מאד לסגת בשלב הזה, תוך נסיון לרדת בשביל אל גדת הנהר בשקט (ככל שהן יכולות) ובצמוד לקיר, בתקווה שהענק המעוות והמלווים שלו לאר ישימו לב אליהן.

החבורה מצליחה להגיע קרוב מאד לנהר לפי שהדמויות מתגלות; הגדה והפטריות הענקיות סביבה מתמלאות צווחות אזעקה; אבנים מורעלות עפות ממספר כיוונים, אבל קלעי הפור'ראטי נמצאים מחוץ לטווח ולא מצליחים לפגוע בדמויות. הענק המבחיל, כולו עור נפוח, צמחי למחצה ומלא יבלות פטרייתיות, מתקדם בצעדים עצומים, כשהוא מנופף בשלשלאות ובשאר כלי הנשק האדירים שלו, אבל עד שהוא מתקרב לגדה, הדמויות כבר עולות על הסירה שהחביאו, וחותרות במהירות אל תוך המים העמוקים. הענק נעצר על הגדה, שואג, ואז מידה בדמויות משהו מעץ מצחין, כשהוא צועק מילים עילגות לא מובנות.

החפץ, שפוגע במים סמוך לסירה וצף לידה, הוא לוח עץ מוכתם, שנראה כאילו נועד להצמדה של מספר ראשים כרותים... אולי של הדמויות ואולי של מישהו אחר. במרכז, בין החורים לראשים, מצוייר באורח גס ולעגני סמל – שמזכיר לדמויות יותר מדי את סמל המשפחה של הגבירה קאירה.

החבורה תוהה שוב, מי מסוגל למעשים כאלו שדורשים היכרות עם הפוליטיקה של בני האדם, והאם יש כוח רב עוצמה וערמומי יותר מהפור'ראטי שמפעיל אותם, ואולי גם מסוגל לתאם בינם לבין כוחות אנושיים מפוקפקים באיזור.

 

 

 

חזרה לפרק קודם | מעבר לפרק הבא | חזרה לאינדקס של הקמפיין | מעבר לדף הפייסבוק של מלסטרה

 

 

חזרה אל אינדקס הקמפיינים של מלסטרה

 

מלסטרה_קאבר.png

חזרה אל האינדקס של מלסטרה

 

כתב וערך: גדעון אורבך, ‏2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כלשהי אסורים בתכלית, בלא היתר מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש פרטי שלא בתשלום.