הרפתקאה לכנס אייקון 2022
"ריקודם
האחרון של האד'ירה"
סיפורי דמויות
זה
סיפור רקע של אחת הדמויות שמוצעות לבחירה בהרפתקאה 'ריקודם האחרון של
האד'דירה"; הוא כולל רקע, תיאור חיצוני ופסקת 'מניעים' שנועדה להסביר הן על
האופי של הדמות ובעיקר מה המניע שלה להצטרף להרפתקאה (כלומר, לשיירה של המלומד הזר
שעושה את דרכה מחצרות הגרניט לעמק של פארנאת' ארת'אל).
לחזרה אל האינדקס של ההרפתקאה
ולקישורים לדפי הרקע של כל הדמויות לחץ כאן
|
גלארלין
קורמאליר גזע ומוצא: בת-אדם
אנ'מירית (מצאצאי המורדים של הת'ארילין בנסיכות האפורה) מקצוע: קוסמת הרמטית גלארלין,
עלמה יפה, פקחית וחדת-לשון (לעיתים יותר מהרצוי לה), התקללה לגדול ולהגיע לפרקה
שנים לאחר שהאחוזה רחבת הידיים והבנויה לתלפיות של משפחתה מצד אמה, על חדר
הנשפים שלה והמטעים היפיפיים של דקלי הפנינה שהקיפו אותה, הועלתה באש בידי
חייליו של הנסיך הרם של אורמת'ריל; ואמה ודודיה - שלא בטחו בחנינות ובהבטחות של
אנשי הנסיך - יצאו לגלות, לעמק קר ונידח בפאתי ארץ זרה ועלובה בשם בקעת קיירן. משפחתה
של גלארלין שמרה על משהו מההון שהיה לה במולדת הישנה, וגלארלין גדלה בבית עץ גדול
ומרווח יחסית, שפעם היה ברשותו של נכבד מקומי שהוא ומשפחתו נספו בקדחת הצל או
נמלטו שנים לפני שהתושבים הנוכחיים של הכפר ראת'ור הגיעו אליו. זה בית מרווח
ואמיד למדי, יחסית למקובל באיזור - עם מיטות אמיתיות וסדינים רכים, חדר אוכל
וחלקות נאות של מטעי תפוחי כפור שכמה עצי אורן עתיקים גדלים ביניהם - אבל עדיין,
לא הרבה יותר מבית איכרים עשוי עץ ופשוט להכעיס, כל-כך שונה מהסיפורים על הבית
הישן, עמודי השיש שלו, היכל הנשפים הבוהק והספריה, אוי, הספריה העתיקה של אבא
(מנוחתו בשדותיו הירוקים לנצח של היירית'!), שגאלרלין חלמה עליה מאז גדלה מספיק
כדי להבין מהו ספר ואיך קוראים בו. גלארלין
גדלה והגיעה לפרקה בתור נערה יפה עם שיער ערמוני, עיניים אפורות נוצצות, וכשרון
מפותח להדהים לא רק לקרוא וכתוב (מה שמציב אותה ממילא מעל רוב האנשים בכפרי
האיזור), אלא גם לכתיבה תמה, הבנה של שפות זרות ויכולת לשרטט סימנים מורכבים.
מלבד תאוותה הבלתי נגמרת לספרים (אפילו יותר מאשר לבגדים נאים, וזה אומר
הרבה...), גלארלין חיה על הסיפורים מהמולדת הישנה, וחלמה בהקיץ על החיים שהיו
יכולים להיות שלה, אלמלא הבנים של המשפחה (ושאר חבריהם) היו מצליחים יותר במרד שלהם
- על שמלות יפיפיות עשויות מאריגים מכושפים; על נשפי ריקודים ליד היופי הבוהק של
דקלי הפנינה, וכרכרות מהודרות רתומות לסוסים אציליים. על
העובדה, שממילא פחות דוברה בגלוי, שכל אלו היו כרוכים גם באחזקה של עבדים לא
מעטים מבני אירוגרסיל, היא העדיפה לחשוב פחות. ממילא, העידן הזה נגמר; ומה כל
הויכוח המשמעם הזה יעזור לה כאן, בכפר הנידח בין קירות העץ הגסים, שעורת הרוח עם
הטעם הגס, שכל שמלה פשוטה יחסית שאין בה טלאים והיא צבועה בצבע זול, נחשבת בה
שמלה שיאה לחג? אמה
ודודיה של גלארלין, שמחו למדי על כך שהם מגדלים אישה צעירה, יפה רהוטה ומוכשרת,
שיכולה להניב להם שידוך טוב - אולי אפילו עם מישהו מחוץ לגבולות העמק, למשל
מחצרות הגרניט שליד טירת קור-אומתל (הגם שהרוחות הרעות והעוינות כלפי מורדי
הת'ארילין שהחלו לנשוב משם בשנים האחרונות הפחיתו את הסיכוי לכך עד מאד). עם
זאת, ככל שגלארלין גדלה, התעורר אצל קרוביה חשש שהיא מפונקת מדי, דעתנית ובררנית
מדי, ובמקום לסייע למשפחה, עשויה להכניס אותם לצרות - הגם שנראה שאמה ולפחות אחד
הדודים אהבו אותה יתר על המידה בכדי לעשות משהו בנדון, מלבד שידולים ונזיפות
עדינות. ואז,
החלו הכשרונות המאגיים של העלמה הצעירה להנץ - מה שהסב לה עונג גדול, וגרם לבני
משפחתה להיות נבוכים עוד יותר, בלא שידעו כיצד לעכל את העניין. היה מי שלחש,
שגלארלין עשויה ללכת בעקבותיו של בן משפחה רחוק ששמו מעולם לא הוזכר במפורש, אבל
עצם האיזכור שלו עורר צללים ופחדים מוזרים, לפחות אצל בני המשפחה המבוגרים יותר.
לאחרונה,
נוסף מטרד מרגיז חדש מבחינתה של גלארלין, וכאב ראש (ואולי גם פחד) אצל קרובי
משפחתה - חיזורים אגרסיביים למדי, הולכים וגוברים, מצידו של מארן לית'רין - בן
למשפחה חזקה ומרובת בנים חסונים עם מוניטין שנוי במחלוקת. גלארלין לא מסתירה את
הבוז שלה כלפי המחזר הזה, מה שרק גורם לו להמשיך; ואילו קרוביה מתחילים לדאוג -
לבני משפחת לית'רין, נכדיו של מי שהיה אחד מסוחרי העבדים החזקים ביותר במולדת
הישנה, יש מוניטין של אנשים שמסוכן מאד להעליב אותם. במצב
זה, אמה של גלארלין כמעט שמחה על כך שבתה הפתיעה אותה עם רעיון חדש - לעזוב את
הבית לזמן-מה, ולנסות לעבוד בשירותו של מלומד זר ועשיר מהמולדת הישנה, אפילו
שהוא שייך לצד של נאמני הנסיך הרם, ויש אומרים - גם מטורף למחצה. מניעים: עוד לפני
הופעת המחזר החדש והלא רצוי (שגלארלין לא תודה, אבל הוא מפחיד גם אותה), גלארלין
מאסה וחשה משועממת עד אימה בבית העץ העלוב (לדעתה) בפאתי הכפר ראת'ור, עם הבגדים
והאוכל הפשוט, הספרים המעטים שהיא כבר קראה את כולם, והאנשים הפשוטים והמשעממים
כל-כך. הרצון
לעזוב ולראות עולם, או בעיקר את החלקים העשירים והמעניינים שלו, הלך והתחזק ככל
שכוחות הקסם שלה הבשילו; בראת'ור היה רק אדם זקן אחד עם מעט ידע ויכולת ללמד מעט
תורת כשפים בסיסית, וגלארלין כבר מיצתה מזמן את כל מה שהיה לו ללמד אותה; ספר
הכשפים המקושט והמהודר שלה, שאוייר על-ידה ביד אוהבת וקפדנית, נראה לה פתאום ריק
ועלוב כל-כך; והיא חייבת, חייבת, להשיג לעצמה לחשים חדשים, שמלות נשף ותכשיטים
ראויים לשמם, ולהשתתף לפחות פעם אחת בנשף ריקודים אמיתי - אחרת, עוד תנבול במקום
העלוב הזה, ותהפוך לכפרית עילגת עם מוח דולף ממש כמו הדודן רארד מהחווה שמחוץ
לכפר, בול-עץ (נאה למדי) טיפשי שכמוהו! המלומד
המוזר שהגיע לאיזור ונזקק למלווים, נראה לגלארלין כמו שער לכל מה שחלמה עליו,
ולא רק בגלל התשלום הנאה שהוא מציע - הגם שהוא מ'הצד השני של המולדת הישנה', הוא
אדם רהוט, משכיל ומבין בהרבה תורות ישנות (ולא רק ההבלים המוזרים שהוא מלהג
על תורת המלומד העליון ודם קופי הגאבוטו, שגלארלין נאבקת לאפק את לשונה החדה מאד
בעניין מה שהיא חושבת על זה!) אם
גלארלין תשביע את רצונו, או טוב יותר, תהמם אותו ביופי ובחוכמה שלה, אולי הוא
יקח אותה מהעמק העלוב הזה, לפגוש אנשים חדשים ומעניינים, ולהתחיל לבנות את החיים
שהיא תמיד חלמה עליהם. חזרה אל האינדקס של ההרפתקאה
'ריקודם האחרון של האד'ירה" |
|
כתב
וערך: גדעון
אורבך, 2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כלשהי אסורים בתכלית, בלא היתר
מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש
פרטי שלא בתשלום.