עולם
המערכה:
מלסטרה
מקום
התרחשות ההרפתקאה: צפון בקעת קיירן: אחוזתו של לורד טולביס קור-אומת'ל,
מתחת למפלי דרא'רון.
שיטה: השיטה
הביתית של מלסטרה - אין צורך בהיכרות מוקדמת עם השיטה.
רישום: בנוסף
לרישום אצל צוות הכנס, חובה ליצור קשר עם המנחה בדואר אלקטרוני ([email protected]) לאישור רישום ולבחירה מראש של דמות. הדמויות יחולקו
בשיטת 'כל הקודם זוכה'.
|
באחוזת
הצייד שהקים לעצמו "השועל הזקן" לורד טולביס קור אומת'ל על שפת אגם
יפיפה מתחת לארץ הגבעות הפראית של דרא'רון, הדברים מתנהלים לרוב על מי מנוחות: הלורד
הישיש רוטן וזועם על אחיו הישיש כמעט כמותו, ששוכן באחוזת הציד המתחרה במרומי
הגבעות, והלה זועם עליו בחזרה; עגלות סחורה באות ויוצאות; בני שבט ציידים שבור
משרתים בגב כפוף, בעד חופן פרוטות וספל משקה; וצללים אפלים חומקים במרומי
המדרונות הגבוהים של 'אחי האבן', ומפחידים מפעם לפעם את הציידים והרועים שעובדים
בשירות אדון האחוזה הנרגן. אולם
אז נפוצה שמועה על רופא מלומד מנסיכות זרה, שעומד לבקר באחוזה עם ארגז כבד ומוזר
בעגלתו; מומחה שאין שני לו לקופי אדם אגדיים ודמם המקולל. האם לורד טולביס חושד,
שכמה ממשרתיו נגועים בדם השטני של קופי הגאבוטו, או פשוט מעוניין להשתמש באורח
נשוא הפנים בכדי לגרום לאחיו הנרגן במעלה הגבעות לקנא ולרגוז עוד יותר מהרגיל?
האם הוא עומד לקבל מתנה מכושפת מארץ זרה? ומי מבאי האחוזה יוזמן לארוחת הערב
החגיגית? חבורה של דמויות שונות בעלות אינטרסים שונים, מוצאת
את עצמה נוכחת בסעודה חגיגית שעורך 'השועל הזקן' לאורח המכובד... ובמה שעלול
להתרחש בעקבותיה. כך או אחרת, את הלילה הזה לא ישכחו באחוזת טולביס במשך שנים
רבות. רישום להרפתקאה ובחירת דמויות ההרפתקאה
מתרחשת בעולם המערכה מלסטרה, מבוססת על משחק תפקידים (ולא רק על קרבות!) ומצריכה
היכרות בסיסית עם עולם המערכה, בדגש על איזור מפלי דרא'רון בו מתרחשת
ההרפתקאה. להורדה
חינמית של חוברת הבסיס לעולם המערכה, לחץ כאן. השתתפות בהרפתקאה מצריכה יצירת קשר עם המנחה
בכתובת [email protected], ובחירת דמות מבין הדמויות המוצעות בעמוד זה. חלוקת הדמויות תבוצע
בהתאם 'לכל הקודם זוכה', כך שמומלץ לבחור יותר מדמות אחת ולדרג לפי סדר
עדיפויות. דפי דמות מפורטים ישלחו בדואר אלקטרוני מספר ימים לפני הכנס. הדמויות המוצעות למשחק
מזלו
של דורמארג שפר עליו יחסית לרבים אחרים מבני הקלאן שלו; החושים החדים שלו
והכשרון שלו בקשת ובלהב הביאו את מפקד המשמר של לורד טולביס לשכור אותו כאחד
משומרי הטירה, מה שמקנה לו מגורים ומזון טובים בהרבה משארי-בשרו שחיים בבקתות
דולפות ורוחשות זבובים מחוץ לאחוזה; ועדיין, הצללים של העבר וההשפלה המוחצת, כמו
גם הדרך בה ראש הקלאן הפך מאלוף גאה לשיכור רופס ומיבב, רודפים אותו בלא הפסקה;
וגם היהירות של טולביס ואנשיו - פולשים זרים שמחללים את ארץ הגבעות בבורות
ובחמדנות שלהם, אינה משפרת את מצב רוחו. כעת,
הרוחות העתיקות של הגבעות, שקולן הלוחש סייע לדורמארג לא אחת לשרת בתפקידו החדש
בהצלחה ולחוש סכנות שהשומרים הזרים לא מודעים להן, לוחשות לו שסכנה גדולה רוחשת
בחשכה, והיא קשורה קשר הדוק במלומד הזר ובמה שהוא מביא איתו... אולם גם דורמארג
יודע שטולביס (שמצפה בכליון עיניים לאורח!) ומפקד המשמר שלו לא ימהרו להקשיב,
בוודאי שלא לצייד גבעות מצולק וכבד-לשון מסוגו. האדון קור'ליריון ואר-אורמילדין (קוסם): ג'נטלמן
נשוא פנים ובעל זקן מוכסף, שמבטאו מעיד עליו מיד שמוצאו לא בבקעת קיירן, אלא
בנסיכות האפורה - אורמ'תריל; נסיכות תרבותית ועתיקה שבה התחנך בנעוריו והפך
לבן-תרבות יודע ספר ומטיל לחשים - אולם ממנה נאלץ לגלות במהירות עם בתו הקטנה,
תוך הותרת רוב רכושם מאחור: אמירות
לעגניות של המלומד קצר הרוח (שמאז ומעולם הגדיר את עצמו כבעל סבלנות קצרה ביותר
למטומטמים), כנגד המלומד ת'ירנפל וחסידיו, ובעיקר כנגד התורה שלהם על דם קופי
הגאבוטו הטמא שמזהם את האנושות וזקוק לטיהור מחדש, הפכו אותו לבלתי רצוי ככל
שכוחו של ת'ירנפל בחצר הנסיך ובקרב האצולה גבר, ובסופו של דבר העמידו אותו בסכנה
מיידית של מעצר והעלמות ללא שוב. שנים
ארוכות לאחר מכן, קור'ליריון, נאלץ לחיות ולגדל את בתו ברמה מתחת למעמדו, בארץ
פראית בהרבה מכפי שהיה רוצה, ולהתפרנס משילוב בין כוח הקסמים שלו ושימוש בהשכלתו
הרחבה כמורה לעת מצוא לילדי אצילים - לרבות נכדיו המפונקים, היהירים והבלתי
נסבלים של לורד טולביס קור אומת'ל. בואו
של האורח רם המעלה לאחוזת טולביס מכה את קור'ליריון ברגשות מעורבים: מחד, הוא
מתעב בכל ליבו את 'תורת דם הגאבוטו' שהאורח הנכבד ממולדתו מפיץ, ורואה בה הבלים
מסוכנים שמאחוריהם עומדים אנשים מרושעים בעלי מטרות אפלות בהרבה מההבלים שהם
מפיצים או ממדידת שיפוע המצח של ילדים. מצד שני, לאחר שנים של גלות, ועד כמה
שהוא מתקשה להודות בכך, הוא צמא לחדשות מהמולדת הישנה והתרבותית ממנה נמלט. אור'ליניל ואר-אורמילדין (לוחמת): בתו
היחידה של קור'ליריון היתה בת ארבע, כאשר נמלטה עם אביה באישון לילה מהבית
המפואר עם שלל יצירות האומנות, אותו היא זוכרת רק במעורפל, אבל הוא - והגנים
המלבלבים סביבו - רודפים אותה בחלומותיה עד היום. כיום,
זמן קצר לאחר שחגגה את יום הולדתה השמונה-עשר, אור'ליניל היא עלמה בת הנסיכות
האפורה, גבוהה ובעלת חזות מרשימה וטיפוסית לבנות אצולה מאורמ'תריל; היא קנתה את
השכלה מלימוד קפדני (לעיתים יותר מהדרוש) מצד אביה, שאת חיי הנדודים שלו - וגם
את תחושת הגלות והבדידות שלו - היא חולקת מאז שעמדה על דעתה. ככל
שהתבגרה, כך גילתה כשרון מובהק יותר בשימוש בחרב ונשיאת שריון, כפי שלפי השמועות
ומעט הזכרונות שלה, היה לאמה המנוחה לפניה. את כשרונה זה היא מנצלת בעיקר בכדי
ללוות את אביה בנדודיו בין האחוזות השונות, בדרכים שבשנים האחרונות הופכות
מסוכנות יותר ויותר. אור'ליניל
היא אישה צעירה מרשימה, רהוטה ונחרצת, אבל גם קרירה ויהירה למדי, שתחושת זרות
ועליונות רודפות אותה תמיד; הגם שמאז ילדותה, ספגה את הזעם והבוז של אביה כלפי
הטירוף בבית הישן, הרי שבשנים האחרונות היא חולמת יותר ויותר על המולדת הישנה -
מהצריחים המלאים בספרים ויצירות אומנות, המוזיקה המעודנת, והאגדות על המישורים
הירוקים בהם רעו פעם סוסים שאין שני לעוצמתם, הגם שבינתיים הפכו למדבר מורעל שרק
שלדים של הבהמות האציליות עדיין מנמרים אותו פה ושם. עוד יותר מאביה, היא חשה
שאין לה עתיד, ובוודאי לא גבר צעיר שיהיה ראוי לבקש את ידה בבוא היום, במקום הפשוט
והעלוב הזה; ועוד יותר מאביה, היא רוצה לפגוש את האורח הנכבד ולשמוע סיפורים על
המולדת הישנה. רימריק 'כפית כסף': דמות של גורג (גנב) "למי,
למי חוץ ממני יש את העסקה המושלמת בשבילך, חבוב? למי?" רימריק
נראה כמו בן גורג טיפוסי, אם כי עגול וקולני יותר מרובם; קטן, ירקרק, בעל פנים
עגולות שיכולות להפיק חיוך רחב וחברי יותר מכפי שדרוש, עם אוזניים ירוקות גדולות
שבוקעות גם מתחת לפאה המהודרת שהוא אוהב לעטות על ראשו (לכל אחד מותר ת'שגעון
הקטן שלו, הא?) שנים
של עבודה ונדודים תחת שבטה של אחת 'האחיות היקרות' של אם הביצים הגדולה של הקלאן
שלו, עם הרבה עבודה קשה ונכלים קטנים, אמנם הכשירו את רימריק היטב בכמה
מהאומנויות השגרתיות שרבים מבני הקלאן שלו בקיאים בהם - לרבות רקיחת מרקחות
מפוקפקות וניצול האצבעות הזריזות שלו. אבל החיים תחת לשונה החדה והתובענית של
'אחות בכורה' תובענית וחסרת חזון, נמאסו על רימריק מזמן, והוא חיכה לרגע המתאים
להמלט ולפתוח בקריירה עצמאית משלו ש... התבררה כלא שונה במיוחד ממה שעשה קודם,
לאכזבתו; נדידה עם שקים מלאים בסחורות מפוקפקות יותר ופחות בין אחוזות שונות;
עסקאות זריזות בפאתי המטבח, עזרה בבישולים (הטבחים בני האנוש כל-כך חסרי מעוף,
ולא יזהו צמח תבלין טעים וחרפרף גם אם העלים שלו ידגדגו להם את האף!), ומדי פעם
קנייה במשיכה של אי-אלו חפצים, הקול כאשר הכריזמה השופעת שלו - חרף הקול הגבוה
והצווחני - והארשת החברית בה הוא יכול לתבל אותה (לא פעם, היא הביאה רב-משרתים שלפני
רגע כמעט ציווה לשחרר עליו את הכלבים לשבת ולשתות איתו, כאילו היו חברים
ותיקים!), הם בני בריתו היחידים בעולם אפל ועוין. בסתר
ליבו, לרימריק יש חלום - בעיקר מאז נחשף לכמה חלקי ספרים עתיקים שהתגלגלו
למרכולת של 'האחות הבכירה', ואחד מהם נסחב על-ידו כאשר החליק להיפרד; הוא חש
שהאצבעות הזריזות שלו, יכולות לא רק לגלוש לכיסים של אחרים, אלא גם לשייף אבנים
יקרות וליצור בהן צורות מופלאות ומכושפות: מי אמר שרק אנ'מירים גבוהים ונשואי
פנים או עלמות ערפל יפיפיות וטראגיות ("כל כך ענוגות שבטח הן לא מחרבנות
בכלל!") יכולות להפוך לחרשיות אגדיות? אלא
שחלומות לחוד ומציאות לחוד; לרימריק, למרות כל הנכלים שלו (ובלי קשר לחיבה
המוזרה שלו לפאות נוכריות לבנות מהודרות; כל אחד הסטיה הקטנה שלו...), מעילים עם
כפתורים נוצצים וליקרים יקרים, אין הון ואין אמצעים להתחיל לפתח את החלום שלו.
כעת, לאחר שפעם נוספת מצא את עצמו כמעט מגורש מהכפר הגדול האחרון שהיה בו, בגלל
אי-אלו טענות (לא מוצדקות בעליל! הוא גורג ישר והגון בעסקים!) על סחורות שמכר,
הוא שמע על האורח נשוא הפנים שעומד להגיע לאחוזת טולביס והארגז המוזר שלו. רימריק,
שכבר מוכר באחוזה ונכנס אליה בקלות בתור סוחר נודד ובעל ידע זכור לטוב בבישול,
רוצה לברר פרטים, ותוהה האם כדאי לו להסתכן ו"לעשות את המכה" מול
הארגז של האורח - מכה שאחריה, יפתח חיים חדשים ועסק חדש ומכובד עם אבני חן
נוצצות במקום אחר, וישאיר את ימי הנדודים והגניבות שלו הרחק מאחור... האחיות רוסילפיר ("רו") (סיירת) ואלמירליר
("אלמי") (סייפת) שתיים
מארבע בנותיה של הגבירה מאחוזת ואל'קורטיל שבדרום יער וארת'ארון (ראה פרטים בתחתית
הדף הזה), שהתגלגלו באורח מפתיע הרחק צפונה מביתן; לאחר שהותקפו בידי אבנוני
סלע במעברות של נהר מכוסה קרח, לא הרחק מאחוזתו של טולביס, הלורד הישיש והנרגן
הסכים - גם אם אחרי לא מעט ריטונים - לארח אותן למספר ימים בצל קורתו, לפני
שיחליפו כוחות וישובו למסען. עצם
ההגעה של שתי העלמות הוארת'אריות עוררה לא מעט שמועות ותהיות (וגם עניין לא
מבוטל, בקרב כמה וכמה מאנשיו של טולביס): האם היה זה צירוף מקרים מוזר, גחמה
בלתי נשלטת של רוסילפיר חמת המזג, עקשנות מרגיזה של אחותה הצעירה להגרר אחריה
(למרות הבהרות שהיא לא רצויה!), או דבר-מה אחר שגרם לשתיים מארבע בנותיה של
הגבירה וארמירלין להרחיק כל-כך מאחוזת אמן בדרום יער וארת'ארון, ולהפוך טיול קצר
לעיירה סמוכה למסע ארוך שכלל חציה של כל בקעת קיירן? למעשה,
שתיהן מתווכחות על כך עד היום, כמעט חודש לאחר מעשה. החלטה לא מתוכננת להגיע
לפגישה עם סופר ישיש ורגזן בפאתי נחלות לורד אבאריל, התגלגלה למסע מהיר צפונה
בעקבות כתב יד עתיק וחמקמק שרוסילפיר בטוחה שיתן לה את ההשראה שהיא זקוקה לה
כל-כך עבור כתב היד שהיא עצמה עמלה עליו (למרות מיטב נסיונן של אחיות קטנות
ומרגיזות להפריע לה!); והתעקשות של אלמירליר לעקוב אחרי אחותה הפזיזה - רק כדי
למנוע ממנה להסתבך בצרות צרורות, כמובן! וכמעט הסתיימה בכך שאחת האחיות קיפחה את
חייה במלכודת אכזרית של קרח נשבר על נהר ואבנוני סלע פראיים שניצלו את ההזדמנות. לאחר
ששרדו את ההתקפה במעברות הנהר הקפוא, שתי האחיות הסכימו על שביתת נשק (זמנית בהחלט!),
והחליטו לעצור באחוזה הסמוכה כדי להחליף כוח בטרם יפנו דרומה, ויתחילו את המסע
הארוך הביתה - עדיף לפני שאמן תחזור מהמלחמה ותגלה שנעלמו; בעוד ששתי האחיות לא
אדישות לקסם הפראי של ארץ המפלים, ובעיקר לא לאגדה הישנה על הגריפון של הנציב
לוסלירן שקבע את משכנו אי-אז על אחת הפסגות המושלגות מעל דרא'רון, הן חלוקות
בדעתן בכל מה שנוגע ללורד הישיש והקרתני שמארח אותן. רוסילפיר - חמת מזג וחסרת
סבלנות, לא יכולה לשאת אותו ומחכה בקוצר רוח לרגע בו תוכל לעזוב את האחוזה;
אלמירליר לעומתה, הגם שהיא מסכימה שטולביס הוא לא יותר מתיש קשיש, יהיר ובור,
מוכנה להתאזר בסבלנות, להאזין לו ולהפעיל מעט מקסמיה או יכולות השיחה שלה, בכדי
לבחון מה היא ואחותה יכולות להפיק מהמארח שלהן ומהסביבה שלו, בטרם יחזרו הביתה;
וגם היתרון בניחוחות שעולים מהמטבח, לאחר שבועות של הטלטלות בדרכים, לא נעלם ממנה. |
|
כתב
וערך: גדעון
אורבך, 2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כלשהי אסורים בתכלית, בלא היתר
מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש
פרטי שלא בתשלום.