מראה חיצוני:
נורה, בת 40 בערך, הינה אשה גבוהת
קומה, חסונה ודי נאה. שערה הבלונדי קצר, עיניה כחולות, אפה סולד במעט, עורה שזוף
במקצת, ומבע פניה גאה, עם יותר משמץ של ציניות מרירה. נורה עוטה בד"כ שיריון
שדה מלא, עם סמל רוטמייר מוטבע בזהב על החזה, וקסדה עם נוצות גבוהות וזהובות של
גריפון חבושה על ראשה. היא חוגרת קטאנה קסומה ומפוארת בשם "פנינת
הדרקון", בה זכתה במלחמה בה השתתפה לפני שנים רבות במינג-הו-לין הרחוקה. בעת
הרפתקאה, היא חמושה בחרב זאת, כמו גם בגרזן קרב כבד ומאיים, אותו היא מפעילה
במיומנות רבה. על השיריון, עוטה נורה גלימה כחולה ארוכה, מפוארת, העשויה מקטיפה
קסומה. במשתאות או באירועים חברתיים אחרים, נורה עוטה בד"כ שיריון קשקשים
טקסי עשוי זהב, או שמלות מפוארות שנארגו במיוחד עבורה בידי אומנית הביגוד שילה
ראנסור (ראה ערך). קולה של נורה עדין ומתקתק, לעיתים קרובות מפיץ ארס מעודן,
עוקצני, בלא שמץ של התלהבות כנה או כריזמת מנהיגות כובשת לב.
תולדות חיים:
נורה רידר נולדה בדרום רוטמייר בשנת 2400 בערך, באיזור רובע המרגוע דהיום, כבתו
הצעירה של דייג קשה-יום. מילדותה, מאסה נורה במשפחה ובדייג, אלא חלמה להיות לוחמת
נודעת לתהילה, שישירו על אודותיה בכל רחבי היבשת. יותר מכל, חלמה על שרשרת הפלטינה
הנכספת של דיים (אבירות) שתוענק לה יום אחד בידי המלך. בגיל 12, ברחה מהבית,
והתקבלה לעבודה כנערה משרתת בקסקרטין המשמר של בני לידרהאוזן, כשהיא עובדת בפרך
ועושה הכל בכדי להרשים את הקצינים בכדי שיאותו להתייחס אליה ולאמן אותה בלוחמה.
לאחר שנתיים, נפלה עליה עינו של סמל זקן בשם באוזן, והוא לקח אותה תחת חסותו,
ואימן אותה במשך כמה חודשים.
כשהיתה נורה בת 15, הצליחה להשיג לעצמה נשק ושיריון בדרך לא-דרך, עשתה כמה
הרפתקאות ברוטמייר, ואח"כ תפסה אוניה שהפליגה דרומה, בכדי לפתוח בקריירה
מזהירה של הרפתקנית. היא עברה בבאריזהאר ומינג-הו-לין, והשתתפה במלחמה שניהלו
המנדרינים פא-דאנג וטאו-מו במזרח מינג-הו-לין כנגד צלליה המתארכים של שושלת פין
הידועה לשמצה. במערכה זו הצטיינה, וקיבלה מפא-דאנג כפרס את הקטאנה הקסומה, בה היא
מחזיקה עד היום.
בשנת 2423, שבה נורה לרוטמייר בתור לוחמת מנוסה, ובמשך כמה שנים שלחה את ידה
בהרפתקאות באיירנוסט ואינטוריה, אך לא הצליחה להצטיין בצורה יוצאת דופן כפי
שקיוותה - חסרו לה תעוזה ומקוריות יוצאות דופן, ולשמה לא נקשרו עלילות מיוחדות
שפארו את שמה בצורה שיפרסמוה מעל עשרות הרפתקנים אחרים.
בשנת 2427, קיבלה סוף-סוף תואר של ליידי חצר מידי דוכס נארקמולר (אביו של הדוכס
ארצ'יבאלד). מאושרת מהצלחתה, יצאה להרפתקאה חסרת אחריות כנגד עיר הענקים הרועים
(ההושו) שעל ההרים בגבול מדבר דורק. אותה הרפתקאה הסתיימה בכשלון הרה אסון - לא רק
שכל מלוויה של נורה נהרגו (ובהם שני בני אצולה מדוכסות פון בלאורטן), אלא שההושו
החזירו בפשיטה עקובה מדם על שטח הדוכסות (ראשית 2429), כשהם כורתים ברית עם
כנופיות של עריקים מצבא אינטוריה, פשיטה שזרעה הרס נרחב, ובמהלכה נהרג בנו של
הדוכס הזקן, ריכרד פון בלאורטן (אחיו הבכור של ארצ'יבאלד). הדוכס הזקן, שכתוצאה
מזעם ודאגה וגם מהאבל על מות בנו נפל למחלה ממנה לא קם עוד, שלל את התואר שהעניק
קודם לכן לנורה, ופקד עליה לצאת מדוכסות פון בלאורטן ולא לחזור אליה עוד לעולם.
נורה המתוסכלת נדדה לאיירנשטאט,
התגייסה לצבא והשתתפה בכמה קרבות, כולל בקרב המפורסם לפני חומות פיינרמאכט. היא
תפקדה היטב בתור קצינת פרשים, אולם לא עלה בידיה לבצע מעללים כבירים כלשהם, ולאחר
תום המלחמה עזבה את הצבא, מרירה ומאוכזבת מאד.
נורה שבה לעיר מולדתה רוטמייר, וגילתה שאביה ואחיה מתו כמה שנים קודם לכן במגפה.
בודדה ועגומה, קנתה לעצמה בחסכונותיה הלא מבוטלים בית נאה ברובע הצפצפה, כשהיא
מפצה על צערה בחיי פאר ומותרות, שהחלו מכלים את חסכונותיה, אך לפני שאלו אזלו
לחלוטין, נפל השלטון הפיאודלי ברוטמייר, והודח ראש המשמר ועימו כל קציניו. נורה,
שהיתה צריכה כסף, שמעה כי השלטון החדש מחפש אנשי חרב להחליף את בכירי המשמר, וחשה
אל ראש העיר החדש בכדי להציע את מועמדותה היא, כשהיא מתפארת בפניו בנסיונה הרב
והעשיר הן כהרפתקנית והן כקצינת שדה, ומשתמשת בלשונה החלקלקה בכדי להעלים כל זכר
לכשלונותיה, וגם להפגין את נאמנותה הרבה למשטר החדש. למזלה של נורה, לא היו קופצים
רבים על המשרות שהוצעו במשמר רוטמייר, ומשום כך, והן משום שהתרשם מהאשה הנאה
והחלקלקה, שלא היה בעברה דבר שהחשיד אותה בנטיה לטובת המשטר הישן, מינה אותה ראש
העיר למשרה הנכספת של מפקדת משמר רוטמייר.
פרץ של גאווה והתלהבות אחז את נורה, וכעת החלה לרקום לעצמה חלום חדש: לנקות את
הפשע מרחובות רוטמייר. לאחר חודשים אחדים של ארגון המשמר תחת פיקודה, החלה להשקיע
כוחות רבים במאבק בפושעים האלימים של העיר התחתית. מעשיה החלו קוצרים הצלחות,
ובמהלך 2433-4 החלה רמת הפשיעה לרדת בהדרגה: נורה התגלתה כמפקדת משמר ערמומית
ורבת-מרץ, ובפעם הראשונה מזה שנים, החלה לגלות את התעוזה והמקוריות שחסרו לה בעבר.
בכל פעם שלמדו ארגוני הפשע את תחבולותיה של מפקדת המשמר, היתה זו מפתיעה אותם
בתרגילים חדשים. תושבי העיר התחתית החלו מעריכים יותר ויותר את מפקדת המשמר - אולם
אילי ההון והבורגנים העשירים רטנו, שכן לדעתם השקיע משמר העיר יותר מדי
ב"לנגב את אפו של האספסוף" ופחות מדי בשמירת הסדר והנקיון בעיר העילית,
שלא לדבר על שמירה קפדנית לבל יתגנבו אליה רוכלים עניים - עניינים בהם לא התעניינה
נורה יתר על המידה.
באביב 2435, החליטה נורה להכות מכה ניצחת את מבריחי האופיום מארגון הטאי-פון,
שאותם ואת שיטותיהם הכירה עוד מימי שהותה במינג-הו-לין. ב14- בקונווינטיאר, הנחיתה
נורה מכת מחץ על רובע המרגוע, מרכז סחר האופיום - כ250- אנשי משמר נחתו ברובע מהים
בשעת החשיכה משלוש ספינות, כשהם לוכדים אוניות אופיום ליד החוף, ופושטים על בתי
האופיום בפעולה מאורגנת למופת ומתוכננת מראש, בצורה שתפסה את הפושעים פעורי פה. כ100-
מאנשי הטאי-פון נהרגו, ומספר דומה נתפס. נורה שבה לביתה שברובע הצפצפה, יגעה
ועטורת נצחון - אולם שם ציפתה לה הפתעה. היא זומנה בדחיפות אל ראש העיר, שם חיכו
לה גראכטר וכמה מחברי המועצה, ולוא דווקא בכדי לשבח אותה על נצחונה. בעת שמשמר
העיר עסק במבצע ברובע המרגוע, חדרה חבורה גדולה של מלחים שיכורים אל רובע "לב
הקידמה", השתוללה, ניפצה חלונות, הכתה סוחרים עשירים שנקרו בדרכם ושדדה את
כספם, בעוד שאנשי משמר העיר, שרובם היו עסוקים בעיר התחתית, לא הצליחו לבלום את
ההשתוללות אלא לאחר זמן ארוך מאד. בעיני אילי ההון, הוגדשה הסאה. נורה ננזפה
והושפלה קשות, וג'ונתן ביג דרש במפגיע את פיטוריה, רק לאחר שהתחננה בפניו לסלוח
לה, השיג ראש העיר פשרה: נורה קיבלה הזדמנות נוספת, והבטיחה להפסיק עם מדיניותה
העצמאית, ולעשות נאמנה מכאן ואילך את רצון אילי ההון של רוטמייר.
חלומה של נורה למגר את הפשע נופץ לרסיסים, ומכאן ואילך, נעשתה משרתת צייתנית של
המדיניות הפלוטוקראטית, כשהיא משקיעה 90% מכוחות המשמר להגן על העיר העילית
ומזניחה את העיר התחתית, מסייעת לפקחי העיריה לדכא את מהומות הפועלים הפורצות מדי
פעם, וכ"ו. השנים הפכו את נורה לצינית ומרירה יותר ויותר. היא החלה להזניח את
תפקידיה, ולבלות במשתאות ונשפים, או לחמוק מהעיר מדי פעם בפעם להרפתקאה. רמתו של
משמר העיר הדרדרה פלאים, כשהוא מתמלא בחנפנים חסרי כשרון, בעלי פרוטקציות וקלגסים,
אולם הסדר בעיר העילית נשמר, וכפי שמנסחת זאת נורה בציניות "האדונים הגדולים
למעלה מרוצים, וזה מה שחשוב". נורה בזה מאד למרבית פקודיה, ומקיימת איתם את
מינימום המגע ההכרחי.
אופי והתנהגות:
נורה, שחלומות הגדולה הנאיוויים שלה התנפצו על צוקי המציאות הקודרת של רוטמייר,
הפכה לליידי מעודנת, צינית ועוקצנית, הדואגת בעיקר לעצמה, וממלאת את תפקידה בצורה
בינונית ורשלנית, כשהיא מקפידה אך ורק להשאיר את אדוניה מרוצים. את מירב מאמציה
היא משקיעה בקידום מעמדה בחברה הגבוהה תוך התערבות בתככים שם, ומדי פעם מחפשת
לעצמה ריגושים בדמות הרפתקאות מזדמנות או פרשיות אהבים עם גברים צעירים ומושכים.
היא הפכה להיות פרגמטית וערמומית מאד, מומחית בחמיקה מהאשמות ומצבים לא נוחים.
בדרך כלל, היא אינה מעורבת בשחיתויות של ממש, ובניגוד לרובם המכריע של קציני המשמר
לא מספרים עליה "עלילות אלף שוחד ושוחד" ברחבי העיר - אולי מפני ששמץ
מכבודה של הלוחמת התמימה שחלמה להיות דיים עדיין נותר בה, ואולי מפני שהיא מתביישת
לעשות יד אחת עם אותם פושעים בהם ניהלה מלחמת חורמה רק לפני שנים מעטות.
קשרים ופוליטיקה:
נורה נחשבת לגבירה נוצצת, מחוכמת ומעודנת, אך עם זאת בודדה למדי וחסרה חברים
אמיתיים. ראש העיר אינו בוטח בה, ונזהר מלחלוק עימה מידע חשוב, בעוד מרבית אנשי
המנהלה האחרים אדישים כלפיה ועויינים אותה. יריבות שוררת בינה לבין מפקד הכלא
ושופט השלום, זאת משום שנורה אינה מסתירה את גועל הנפש שהיא חשה כלפיהם, ומכנה
אותם בקיצור "יצורים נתעבים" - אולם היא למדה שלא כדאי לנסות ולהתערב
במעשיהם, פן יבולע לה.
ג'ונתן ביג מסתייג מנורה בגלוי, בעיקר מפני שלא שכח לה את "מחדלה" מלפני
כמה שנים, והן מפני שהוא חש כי נאמנותה לעניין הפלוטוקרטי היא חלקית ומסוייגת מאד.
פון בוינברג מקיים איתה קשר ידידות רופף, ורוצה לשמור את נורה במעמדה, בעיקר מפני
שהוא חושש כי אם תסולק יכניס ביג במקומה את אחד מנאמניו.
רוב אילי ההון האחרים של רוטמייר רחוקים מלחבב את נורה, בשל הציניות ו"חטאי
העבר" שלה, אך מכיוון שהיא "מספקת את הסחורה" כעת, הם מוכנים
להשלים עם קיומה ותככיה. איל האוניות המנוסה והקשוח, אוליבר קונסן, אינו מרבה
לפטפט איתה, אלא הסתפק בהערה "אם היית יודעת מה טוב בשבילך, ילדונת, היית
לוקחת ספינה ומפליגה הרחק מכאן". כמה מעשירי העיר, כמו גם כמה מהגבירות
העשירות של העיר מקיימים עם נורה קשר ידידות שטחית, לפחות במסיבות ובארועים של
עשירי העיר, כך שנורה מעודכנת מאד בחיי העיר וברכילות של החברה הגבוהה, עניינים
שהיא מנצלת היטב לצרכיה. נורה בזה לקציני המשמר החדשים, שמונו לפי קרבתם לאילי
ההון, ומתייחסת אליהם כבהמות נתעבות. בשנים האחרונות, היא מקפידה להתרחק עד כמה
שניתן מההמון, שפעם העריץ אותה וכיום הוא בז לה, ומכנה אותה "הצלופחית
המוזהבת". נורה מתראה לעיתים קרובות עם גינתר גליישר, נער השעשועים המנהל את
פונדק "כפפת הזהב", ויש המרננים כי יש ביניהם קשר רומנטי רדוד ולא
מחייב. מלבד זאת, היתה נורה ונותרה דמות זוהרת מבחוץ, אך בודדה וטראגית, עדות
לחלום שהוחמץ וכשרון שהתבזבז.
חזרה אל אינדקס
הדמויות של רוטמייר | אל דף המבוא של
רוטמייר | אל דף
המבוא של איירנוסט
כתב וערך: גדעון אורבך,
2001
בניית האתר : The Pundak
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כשלהי אסורים בתכלית, בלא היתר
מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש
פרטי שלא בתשלום