מראה חיצוני:
אוליבר קונסן הוא בן 45 בערך, בעל שער
בלונדי עבות, מאפיר במעט, וגם זקן ושפם משופעים בגוון דומה. עיניו כחולות בהירות,
ועורו בהיר מאד. קומתו הגבוהה מתנשאת לגובה 1.95 מ' בקירוב, וידיו החזקות מסוגלות
למחוץ את פניו של יריב במהלומה בודדת. מבנה גופו חסון ושרירי מאד. הוא עוטה
בד"כ חליפת ספנים פשוטה ועמידה, אליה הוא מוסיף מחרוזת יהלומים עם סמלו של
אחד מאלי הים עשוי מאבן טריסטאל מרוקעת בתוך כסף-כוכבים עלפי. מעל, הוא עוטה מעיל
פרווה משובח, עשוי מזן נדיר של כלב ים צפוני בעל פרווה אפרפרה-כסופה מרהיבה. מגפי
הספנים שלו עשויות מעור משובח, מצופה באותה פרווה. לעיתים קרובות, ביחוד בים, הוא
עודו נושא עליו את גרזן המלחמה האדיר והקסום שלו, שלהבו צבוע באדום. קולו רועם,
ותכופות הוא מכה באגרופו בשולחן כתוספת לדבריו, בכח כזה שכל השולחן רועד.
תולדות חיים:
קונסן נולד למשפחת אנשי צפון (קרובים במוצא לאנשי פיינרמאכט) שהתגוררה בכפר נידח
בצפון הידרוסט. הוריו נהרגו בפשיטה גדולה של דארקיריות כשהיה בן 10. קונסן ירד לים
לראשונה בגיל 11, ובילה שם כמעט 20 שנה. כבר בגיל 21 החל לפקד על ספינות, סוחר
ונלחם לחליפין, וצובר הון גדול. לאחר שצבר הון נכבד והתחתן עם בכירת ליבו אינגריד
קראוסן, עזב את חיי ההרפתקאות לטובת חיי המסחר. כשרונו הנכבד בסחר ובספנות שירת
אותו היטב, והוא הפך בהדרגה לאיל ספנות אדיר, שציי האוניות שלו מעבירים בתוכם נתח
נכבד מסחר הים של צפון-מערב ואלאנקאלד. בשנת 2436 העביר את מגוריו ואת מרכז
הפעילות שלו מהיידרקרון (בירת הידרוסט) לרוטמייר, בגלל התנאים הנוחים יותר שהעמידה
לרשותו העיר הפלוטוקראטית האוטונומית. הוא בנה לעצמו אחוזה גדולה ומרשימה בנוסח
אנשי הצפון ברובע העשיר ביותר של העיר, ורכש גם בית קיץ נאה ליד עיר אנשי הצפון
פיינרמאכט. כיום, הוא נשוי באושר לאשתו, ואבא לשני בנים ובת (יוהנס, אנגריף,
לינדה). הוא מנהל בתקיפות את צי הסוחר האדיר שלו, ועוד לא שכח כיצד להניף את
הגרזן. מפורסמת התקרית, במהלך שנת 2438, בה הוביל בעצמו את אנשיו לפשיטה קטלנית
ומוצלחת על קן של שודדי ים קרונפורדיאנים שהטרידו את עסקיו.
אופי והתנהגות:
העושר העצום לא שינה את אופי הברזל של קונסן, שמתנהג עדיין במובנים רבים כמו קפיטן
קשוח של אונייה צפונית. קונסן ממעט לשהות באחוזתו, ומבלה ימים שלמים בנמל כשהוא
מפקח אישית על עסקיו ומתרועע עם הקברניטים השונים של אוניות הסוחר, שכמעט את כולם
הוא מכיר אישית. לעיתים, הוא משתתף בעצמו בהפלגות בכדי לבחון שווקים חדשים או
לסגור עסקה חשובה - ואזי הוא מעביר את רסן הפיקוח באימפריה שלו לבנו הבכור יוהאנס.
קונסן הוא אדם קשוח, חם מזג, המחבב עדיין קרבות אגרופים ושעשועים המוניים וגסים.
הוא מקפיד על עצמו ועל משפחתו שלא יתקלקלו מחיי המותרות, והכריח כל אחד מבניו
(כולל את הבת לינדה) לבלות שנה כמלח מהמניין על סיפונה של אוניית סוחר. תכופות,
הוא מבלה בחברת המלחים שלו עד אור הבוקר, או נרדם בפונדק או על סיפון אוניה כשהוא
שקוע בשנת שיכורים עמוקה ונוחר בעוז. הוא מתייחס בשעשוע ובהרפתקנות לאפשרויות
להעצים את עסקיו ולהרוויח, אבל גאה בכך כי הוא בעצם "בז לכסף", וגם אם
היה מאבד את עושרו, היה יכול לחזור ולהסתדר בתור קפטן של אוניה, כשם שעשה בנעוריו.
הוא די נדיב, ומעניק טובות הנאה ומענקים רבים לקברניטים ולמלחים הותיקים שלו.
בביתו, הוא שולט ביד תקיפה וסמכותית, כאשר בנו המועדף והאהוב הוא הבכור, יוהנס.
הוא רותח מזעם על טפשותו ופינוקו של הבן השני, אנגריף אותו הוא מכנה "אנגריף
לא יוצלח", ומשועשע מכעסה של הבת הצעירה והשאפתנית, לינדה, המאשימה אותו כי
הוא מעדיף תמיד את יוהאנס ומקפח אותה משום שהיא נערה. בניגוד לאנשי צפון רבים
ולפלוטוקראטים רבים, הוא נאמן מאד לאשתו, ומעולם לא נתפס כשהוא בוגד בה.
קשרים ופוליטיקה:
קונסן מתרכז בעסקי הים, ואינו מתעניין במיוחד במה שקורה על היבשה, אלא אם כן הוא
משפיע עליו ישירות. לכן, הוא תומך באיזון הקיים, ומתייחס לפאודלים באדישות
משועממת, מלבד אל הרוזן ליף, שהוא מיודד עימו מאד (את סכסוכיהם המעטים פתרו בקרב
אגרופים כמיטב המסורת של אנשי הצפון, בלא שתשאר טינה לאחר מעשה). קונסן אוהב מאד
את פיינרמאכט, ומבלה לפחות שלושה חודשים בשנה בבית הנופש שבנה לעצמו ליד העיר,
שהוא מרבה להסתובב ברחובותיה. קונסן
הזהיר את ג'ונתן ביג כבר לפני זמן רב "אל תתקרב לעסקי, והיד שלי לא תתקרב
לפרצוף שלך", והוא בז לו בגלוי בגלל חמדנותו ואהבת המותרות הכרונית שלו -
וביחוד בז לפלגש שלו טרי "פינוק נוצץ", עליה כבר העיר כי "כלב הזאב
שלי יותר חכם ויותר מועיל ממנה", ולא פעם חיקה אותה בלעג לפני אנשיו, להנאתם
הרבה של המלחים והקברניטים המחוספסים. ביג מתעב את "הברבארי המטומטם, הגס
וההמוני עם הפרווה המפורעשת", אבל לא מעיז להתגרות בקונסן, מחשש לתגובה חריפה
שתערער את מעמד הפלוטוקראטיה כולה, מה גם שמשאביו מופנים בעיקר למאבק בפיאודלים,
והוא אינו רוצה להפוך את קונסן לאויב כרגע. היחס ביניהם נותר של בוז הדדי וחוסר
יחס מופגן. קונסן הוא בעל ברית וידיד קרוב של הבארון פון בוינברג, המספק חלק ניכר
מהנשק של המלחים והקטפולטות בהן חמושות האוניות שלו, ומנגד נעזר רבות בשירותי הצי
של קונסן להעביר את סחורותיו לארצות חוץ. קונסן בז לגנראל פון קארסלאו, שאינו טורח
אפילו להתייחס אליו, ומיודד למדי עם אדמיראל פיט דארלמן, איתו הוא מבלה לעיתים
קרובות ביחד על סיפונה של אוניה זו או אחרת, ויש להם בהחלט שפה משותפת. מנגד,
קונסן מתרחק מהתת-ארמיראלית דה-בוואזי, שמתעבת אותו כ"פרא מגעיל", וכבר
התפרצה עליו פעם אחת בצרחות קפריזיות, כאשר שמעה אותו מעיר הערה גסה אופיינית על
אודותיה. מספרים כי קונסן מפחד מאד מקסמים (הוא מכחיש בתוקף), וזו אחת הסיבות שהוא
מקפיד להתרחק מדה-בוואזי.
חזרה אל אינדקס
הדמויות של רוטמייר | אל דף המבוא של
רוטמייר | אל דף
המבוא של איירנוסט
כתב וערך: גדעון אורבך,
2001
בניית האתר : The Pundak
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כשלהי אסורים בתכלית, בלא היתר
מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש
פרטי שלא בתשלום