הארצות של העולמות
המוכרים
רקע כללי | ארצות | מפלצות |
אלים
ואמונה | דמויות | גזעים
הכפר
מטולרה - נחלותיה של הבארונטה ריכילד רונהלם
לתאור מפורט על דמותה של הבארונטה ריכילד –
לחץ כאן
תיאור כללי
הכפר מטולרה יושב על כתפה של "גבעת הצריח" (Turmhoehe). מדובר בכפר
מנומנם שרובו ככולו מורכב מבתים ובתקתות של עץ. את הכפר חוצים למעשה אך שני רחובות
ראויים לשמם הנוחים למעבר עגלות: שדרת העקלתון ורחוב סנט-היינז.
שדרת העקלתון מתחילה הרחק מתחת לכפר, בגשרון העץ הגדול החוצה את הפלג שלמרגלות
הגבעה, סמוך לחורבות הכפר הישן, מתפתלת כנחש בין עצי האדר העתיקים הצומחים על
הגבעה, ומגיעה לשערי העץ הגדולים של הכפר, במקום בו הקים מפקד המשמר של ריכילד,
קפטן האזנריך, צריח עץ גדול מוקף בתעלות עמוקות בכדי "לשים עיין" על
הבאים לשערים. השדרה חוצה את הכפר לכל אורכו, בתור דרך עפר רחבה יחסית, נכנסת אל
כיכר הישועה (או "כיכר המלאך החלוד") שבאמצע הכפר, ומשם חוצה את חלקו
הדרומי, עוזבת אותו ומסתיימת בשערי טירתה של ריכילד.
רחוב היינז הקדוש יוצא מהכיכר הראשית, ממש ליד כנסיית הכפר, וממשיך בקו ישר כמעט
לחלוטין החוצה את חלקו המערבי של הכפר, עד לבית הספר לבנים של אודו פיראז וקברו של
היינז הקדוש, המצויים שניהם מעט מעבר לשערו המערבי של הכפר.
מטולרה מוקפת כעת בחומת עץ גבוהה ומסביבה תעלה שחפרו
הכפריים להגנה, כאשר מצדה הפנימי של החומה עוברת דרך מעגלית צרה ("שביל
הקורנס"), המשמשת בעיקר את סיורי המשמר.
בתי מטולרה טובלים בתוך שפע של קיסוס וצמחי בר, חלקם מוסתר למדי בידי עצי האדר
העתיקים הגדלים על הגבעה - רמז, לפי כמה דעות, כי המקום שימש אתר פולחן
דרואידי-ראסטהופי אי-שם בימי קדם. אודו פיראס, מצידו, מתעב את העצים, אולם אף אחד
לא מעז לפגוע בהם, משום שהם מהווים אכסניית גידול למטפסים מגודלים בעלי עלים
סגולים בשרניים הקרוי "דבשון האדר הסמוק". מלבד העובדה כי העלים משמשים
למשרות ולהקניית טעם לתבשילים, מצמיחים המטפסים באביב ובסתיו שפע של אשכולי פירות
בשרניים ורכים, הנראים כהכלאה מוזרה בין פתל לאוכמנית-בר. פירות אלו הם חלק ניכר
מהתפריט של בני מטולרה, ומשמשים גם לעשיית ריבות מצויינות. לכן, מי שיפגע בעצים,
מסיבה כלשהי, יקומם עליו את כל הכפר - ואודו פיראס מודע לכך היטב.
חלקו הדרום-מערבי של הכפר, הסמוך לשערי הטירה, הינו
החלק ה"עשיר" יותר, המורכב מבתי עץ גדולים ומרווחים, דו-קומתיים,
המוקפים במבני משק קטנים. שם חיות, למעשה, שלושת המשפחות העשירות של הכפר (מולר,
באוור, לידנהאס), על בני ביתם, אריסיהם ובני ליוויתם הרבים.
מנגד, חלקו המזרחי של הכפר, הרחק מהרחובות הראשיים, מהווה את החלק העני יותר,
המורכב רובו ככולו מבקתות דולפות בעלות גג קש, ומדיף ריח חזק של חציר נרקב. מזרח
הכפר עומד על מדרון העולה במתינות מעלה, טובע בשרכים, אל חומה עתיקה וחרבה העומדת
בשולי כתף הגבעה, וצופה על נוף מרהיב מתחתיה, כמאה מטרים לערך מעבר לשולי הכפר.
שם, ליד מצפה עתיק ורומנטי מאד (אחד ממקומות ההתבודדות האהובים מאד), שוכן בית העץ
הבודד של הסקרייב של הכפר, אירמינגרד ריטר (ראה בהמשך).
מרכז החיים של הכפר הינו "כיכר הישועה",
במרכזה עומד פסל נחושת מחליד של מלאך מכונף, מתנתה של ריכילד לנתיניה לרגל בניית
הכפר החדש. הפסל עומד בלב בריכת מיים עומדים מלאה אצות בשרניות (שגם להן מוצאים
הכפריים שימושים), שחלקן מטפסות להן באין מפריע על הפסל. סמוך לבריכת האצות עומדת
באר הכפר, מסביבה ניתן למצוא תמיד חבורה מפטפטת של נשים העוסקות בכביסה.
מסביב לכיכר הישועה, עומדים כמעט כל המבנים החשובים בחיי הכפר: כנסיית העץ הקטנה,
פונדק "הצבי האדוק" שלידה (הפונדק היחידי בכפר), חנויותיהם של הנפח
והספר, וכן בית משמר קטן לאנשיה החמושים של ריכילד.
לא רחוק מהכיכר, עומד שדה בור גדול, לא בנוי, בתוכו שוררת תמיד המולה רבה: אנשיה
של ריכילד מפקחים שם עבודות בניה רחבות היקף באבן (הרחוקות עדיין מסיום), לפי
מצוות הבארונטה, שם עובדים עניי הכפר (בעיקר) וסתם נוודים שנשכרו לעבודה מבחוץ ועמלים
בבניית קומפלקס, שאמור לפי התוכנית לשמש Townhold למקרה חירום, שיכלול מרתפי אספקה
רחבי ידיים עבור הכפריים, בית משמר חדש ומרווח יותר, כולל נפחיה חדשה ונשקייה, וכן
תחנת רוח גדולה שתשרת את הכפר והטירה, ותשים קץ להזדקקות הכפריים לשירותיהם
המפוקפקים של אגוברט ואשתו (ראה בהמשך), אותם מתעבת ריכילד בכל ליבה. שמועות אפלות
בכפר מספרות כי אגוברט לא אוהב את העניין, בלשון המעטה, וזומם כיצד לפגוע בבניה.
התחנה אמורה להשען על מערכת מסובכת של גלגלים, חבלים וצינורות (הפלא הטכנולוגי
העתידני של המחוז), דבר עליו מופקדים (למורת רוחה של ריכילד), הידנוולף
("המשוגע") והסקרייב אירמינטרוד, ששניהם חובבי מכניקה מושבעים.
המרחבים שמסביב לכפר
מצפון לגבעה ומעבר לפלג משתרעים היערות העבותים של מחוז ראכנהורף, חולשים
על הדרך הראשית הישנה העולה לכיוון העיירה ראכרדורף. סיפורים מעניינים יותר, מכל
מקום, מסופרים דווקא על צידה הדרומי, המרוחק, של גבעת הצריח - מצידה השני של טירת
ריכילד.
צידה השני של הגבעה יורד מחומות העץ החיצוניות של הטירה בשיפולים חדים אל חורש
סבוך מאד ומשופע בשיחים ארוכי ענפים, לא תמיד קל להליכה, אשר אדם לא מנוסה יכול
לאבד בו את הדרך במהירות (אם כי מימדיו קטנים מדי לתעיה ארוכה מדי). החורש, למרות
שחומקים לתוכו יצורים עויינים או שודדים מדי פעם, מהווה מקום חשוב בחיי הכפריים -
שכן הוא גדוש תמיד פטריות מאכל, וכן ציפורים וסנאים שניתן לצוד, פירות מאכל מסוגים
רבים, ועוד.
החורש מסתיים סמוך לברכי הגבעה. השליש האחרון של הגבעה בצד זה נראה כאילו
"נחתך" בידי אי-מי. שם, בקצה החורש, נופלים בלא אזהרה מתלולים כמעט
אנכיים מאה וחמישים מטרים למטה, אל עבר שיפוליה של ביצת הגרגורים ושרידי המחצבה
הישנה שלצידה. רק אדם מנוסה יכול לאתר שבילים לרדת במתלול, כך שהרפתקן או צייד לא
זהירים יכולים למצוא את מותם בנקל מנפילה למטה (דרך אחרת היא, כמובן, לעקוף את כל
הגבעה - דרך ארוכה, קשה להליכה ונוחה מאד לתעיה, מה גם שחלקה האחרון הינו דרכים
ביצתיות ומסוכנות מאד להליכה).
ביצת הגרגורים והמחצבה הנטושה ידועים לשמצה כמקומות מסוכנים וחורשי רע, שהכפריים
שמחים מאד להתרחק מהם. איש אינו זוכר, למעשה, מתי בדיוק היתה המחצבה פעילה (אם כי
מקשרים את נטישתה לאגדה על חורבנם של בני ראוצלהיין), הרפתקנים שחזרו בחיים סיפרו
על מבוך נפתל ובוגדני, שחציו מוצף, והוא שורץ יצורים מגעילים, כמוהו כביצה עצמה.
הביצה עצמה הינה מקום מפחיד ומסוכן, הנעשה גרוע ובוגדני יותר ככל שמתקדמים אל
מרכזה, השרוי תמיד בעלטת-ערפילים נצחית, בכל עונות השנה. מספרים, כי היא אינה
קופאת אף לא בחורפים הקרים ביותר. הביצה וסביבותיה שורצות קרפדות מפלצתיות מתריסר
מינים, מהם יודעים לירוק חומצה קטלנית למרחוק, תולעי ענק משוריינות בעלות תאבון
עצום, השורקות שריקה ארוכה, כמעט כקטר, כאשר הן רודפות אחרי טרפן, ספיפרים (יצור
דמוי נחש ארסי בעל שמונה רגליים של עכביש היודע לטוות רשתות מכושפות), וככל הנראה,
בחלקיה העמוקים שורצים גם קרבישונים. סיפורים אפלים סיפרו על עלמות דומן שהסתובבו
במעמקי הביצה, ככל הנראה בסירות קנו אפלות, שחרטומן עשוי גולגלות מקורננות
ומפחידות. כך או כך, מספרים כי הערפל בביצה קסום, ויכול להביא את הההרפקן הלא זהיר
למקומות אליהם לא רצה להגיע, שההחלצות מהן היא כמעט בלתי אפשרית. אחד הדברים
המועילים הבודדים שניתן להפיק מהביצה הוא זן של לפתות ענקיות, שניתן להכין מהם
תבשילים ומרקי תאווה (ויש אומרים כי יש להן שימושים גם בשיקויי קסמים ואפילו
לריטואלים מסויימים), אלא שהלפתות גדלות בד"כ בעומק, וסביבן מסתובבות תמיד
מפלצות מגעילות - בין היתר חרקים מעופפים ענקיים, ואולי גם זן של דבורון הדומן
החום, הנבון והמסוכן. כך או כך, ניתן למכור כל לפת (שלמה) כזו בסך של 50 - 250
פ"ז, תלוי בגודל ובאיכות.
אחד מסיפורי האימה על אודות הביצה מספר על בראכגוט לשון הזיקית, שאמאן עיפוש מטורף
בעל זקן ירוק פרוע נגוע בחזזיות - גיבן מוזר המדדה בתוך מי הביצה, כשהוא מגרגר
ומלחשש קטעי מילים מוזרות, מלווה בפמליה של קרפדות מפלצתיות. אחד הטרובאדורים
שהזדמן לכפר סיפר פעם בפונדק, כי בראכגוט היה מג בארץ רחוקה, שהשתגע וגורש משם -
אולם אין לשמועה זו כל אימות או ביסוס.
האגדה המרכזית והידועה מכל על הביצה היא הסיפור על
בני ראוצלהיין: לפני מאות שנים, לא היתה הביצה קיימת כלל ועיקר, אלא עמד שם עמק
יפה, שם שכנה שושלת קסטלני שהיו מקורבים בדם לאדוני מטולרה הקודמים (שושלת
פלאדנשלוס, שהחליפה לפני בשלהי האלף הקודם את משפחת רונהלם כאדוני האיזור). אולם
אדוני העמק הסתבכו בפולחנות עתיקים ואסורים, לתוכו שורבב שמו של האליל המפחיד
אובורוק אדון הביצה, ובסופו של דבר, גרש יורש העצר את אשתו החוקית בכדי לשאת זרה
כהה ומסתורית בשם אוראנה. מספרים כי הזוהר העניש את המשפחה בכובד-יד: לאחר שהכלה
המגורשת התאבדה, והמשפחה חגגה את החתונה, נשמעו צווחות רעשים מוזרים עולים מהטירה,
ואור אדום נדלק בחלונותיה. בבוקר למחרת, כבר לא היתה הטירה שם, אלא אך ערפילים
מוזרים. מתוך הערפילים החלה להתפשט הביצה המחליאה, שהבריחה את כל יושבי העמק. עד
היום, עומדים הערפילים הכבדים, הנצחיים, בלב הביצה, כאות דומם על הגורל שפקד את
בני המשפחה, אשר עדיף לאדם שפוי שלא לדעת אותו לעולם.
רכס הגבעות והדרך הישנה אל אדריאן: מעבר
לגבעת הצריח, עומדת שרשרת גבעות פסטורליות למראה, מכוסות עצים ועשב עמוק ודשן, המהוות
את הנוף השקט והמרהיב של הגבול הישן בין מחוז ראכנהורף לשטחי הארלדארה. בעבר, עמדו
על הגבעות תריסר מצודות, וביניהן נסללה דרך לעגלות אספקה, אלא שעקב כך כי עד ימיו
של סטפאן דה אנז'ולרה היה גבול זה ידוע כשקט ושליו כמעט תמיד (מה גם כי כוהנות
הארלדארה ואביריו דיללו מאד את כמות המפלצות באותם ימים), הוזנחו המצודות וחרבו
כולן (מלבד, כמובן, טירת מטולרה עצמה), פה ושם, ניתן לראות את שרידיהן הנפולים של
המצודות על צלעותיהן הירוקות של הגבעות, או למצוא מבוך ישן ונטוש שהיה פעם מערכת
האחסון של אחת מהן.
מתחת לגבעות (בצידן הצפוני), עוברת הדרך הישנה לאדריאן, המשמשת עדיין למסחר דליל
ולמעבר עוברי-אורח. המסע בין אדריאן למטולרה לוקח בין שבוע לעשרה ימים בדרך-כלל,
תלוי בעונה ובסוג הנוסעים. במרחק של יומיים ממטולרה, לערך עומדת חוותו המבוצרת
ומתחם תחנת המיים של אגוברט, מקום בו נאלצים איכרי מטולרה לטחון את הקמח שלהם (ראה
פרטים בהמשך). סמוך לדרך, לא רחוק משם, חבוי אי-שם בצלעה של אחת הגבעות, עומד פתחו
של המכרה הישן, הנטוש - מקור דומם, אך נצחי, לסיפורים, סכנות ושמועות מצמררות. צרה
עדכנית הרבה יותר היא קניון קשה לגישה בין שתי גבעות - גבעת נורברט הקדוש וגבעת
האופן, שם הוקם מאחז מבוצר וקשה לגישה של הבריון ומנהיג השודדים המכנה עצמו
"דוכס האופל ממצולות הים" (ראה בהמשך), המטריד מדי פעם את העוברים בדרך.
דמויות בכפר מטולרה
1.
ראש הכפר, רותארג
מולר ("The Smiling Caracass")
מולר הגבוה והרזה הינו ראש הכפר מזה 30 שנה, בן למשפחה שהחזיקה עדרים
גדולים של פרות אש וברשותה (עדיין) שדות חיטה ומטעים לא מעטים. בעבר, היה רותארג
ראש כפר תקיף, בן בית אצל הבארון מטולרה ואשתו, שניהל בתבונה את ענייני הכפר ועמד
תמיד על זכויות האיכרים.
אלא, שבהתקפה הגדולה של הברבארים, לפני שש שנים, נרצחו אשתו, בתו ושניים מבניו -
ומאז נותר רותארג אך ורק צל של עצמו. הוא כחש מאד, עד שהוא נראה כמעט כשלד, ומהלך
בהילוך מוזר, מקרטע, כשעל פניו חיוך אדיש ואטום, כמעט מזוגג (מה שהקנה לו את
כינויו). הוא די הזניח את עסקי המשפחה, שהדרדרו בין כך ובין כך לאחר אובדן העדרים
במהלך המתקפה. הוא נעשה אדוק יותר מאי פעם, והשקיע את רוב חסכונותיו בקניית קמעות
ושרידי קדושים. כעת, כמעט ואי אפשר לדבר איתו על שום דבר אחר מלבדם ("בטחו
באל הטוב, הוא יושיע אותכם באהבתו" - זו בערך התשובה שלו לכל פניה או תלונה,
תמיד באותו חיוך מזוגג).
רבים בכפר ממורמרים על ראש הכפר, ורק הפחד כי הדחתו תעלה במקומו את גונתאר באוור
השנוא (ר' ערך) עוצרת רבים מהכפריים מלנסות לסלקו. גם הבארונטה ריכילד אינה מרוצה
ממנו, שכן הוא כמעט ולא מסוגל לבצע שום מטלה פשוטה שבתחום תפקידו, ומותיר לה
ולקפטן האזנריך לעשות כמעט הכל. מאידך, הכומר המקומי ובעיקר אודו פיראס מרוצים מאד
מאדיקותו, מה שמרתיע את ריכילד (האדוקה מאד בעצמה וקשורה עם אודו) מלפעול להדיחו.
היחיד שרוטן כל הזמן ומדבר על הצורך בראש כפר חדש הוא קפטן האזנריך הזועף, אולם
אין בכוחו לעשות דבר.
כאמור, הזניח רותארג מאד גם את ענייני ביתו, מה שדרדר את מצבו הכלכלי - אם כי
עדיין, הקרקעות שלו מניבות תוצרת. הבעיה מחמירה, כי מלבדו נותרו רק בנו הצעיר,
הידוע כעצלן מושבע, ואחיו, שהוא אלכוהוליסט חסר תקנה (בן נוסף, אמלריך, הוא
הרפתקן, ואיש אינו יודע היכן בדיוק הוא מסתובב, ואפילו אם הוא במחוז, או אם הוא
בכלל בחיים). רותארג מבלה שעות רבות בכנסיה, או ליד קברי משפחתו, ופחות ופחות
בשדות. כמו כן, הוא איבד מזמן כל כח להטיל אימה על הפועלים והאריסים שלו, ואלו
עושים כרצונם, ואף מתחצפים עליו ומתעלמים מהוראותיו הרפות בכל הזדמנות.
2.
גונתאר באוור
("פני יבחוש")
גונתאר הוא גבר כבן 40 או מעט יותר, אדם צנום ונמוך, בעל פנים חמצמצות, רעות
ומחודדות חיטובים (כולל אף ארוך למדי), המזכירות לכולם יבחוש, מה שהקנה לו את
הכינוי הלא מחמיא המסרב לסור מעליו, למרות כוחו הרב וזעמו. גונתאר לבוש תמיד
בבגדים יפים (יחסית לאיזור), מאורגן ומסודר תמיד, כאשר עיניו הזועמות מתרוצצות
סביב ובוחנות הכל - כמחפש תמיד משהו להפיק ממנו רווח.
גונתאר נחשב תמיד ללא אהוב בכפר, בעיקר בשל אופיו הרע, הקמצני והאנוכי. השיא היה
כאשר הצליח, אי-כה, לפני המתקפה, להסתיר את כל בני משפחתו ואף את עדר פרות האש שלו
במערה חבויה, כך שהונו כמעט ולא נפגע באותם מאורעות אימים.
הכפריים סבורים כי אחד מבניו, או הוא עצמו (מספרים כי בנעוריו היה סייר) גילה את
המתקפה המתקרבת, אלא שבמקום להזהיר את התושבים בכנסיה, החליט "שלא לבזבז את הזמן"
ולהסתיר את פרותיו. לכן, הוא זוכה למשטמה רבה בקרב האיכרים, שלא מקבלים את הסבריו
כי הכל היה לגמרי במקרה, ולא היתה לו כל אפשרות להזהיר אי-מי. גם אדיקותו המתחסדת
וביקוריו התכופים בכנסיה אינם מסייעים לו לזכות באהדה. גם הבארונטה ריכילד, אליה
הוא מרבה להתחנף, חושדת בו, ואינה מזמינה אותו לטירתה אלא כשהיא חייבת לעשות כן.
אלא, שעושרו הגדול וכוחו העולה (יש לו נוודים לא מעטים בשירותו), הופכים אותו
מסוכן מאד לאיכרים עניים זועמים - ולכן, איש אינו יוצא נגדו בגלוי, מלבד יריבו
הותיק הידנוולף לידנהאס. משפחות בוואר ולינדהאס, כך או כך, שנאו זו את זו במשך
עשרות רבות של שנים, מאז חתונה שהתפוצצה אי-שם בשלהי המאה שעברה בצורה מביכה, כאשר
כל צד האשים בכך את משנהו. אלא, שהשנאה בין שני ראשי המשפחה הנוכחיים עלתה מעל
ומעבר למה שהיה בימי קודמיהם, ולא פעם מתקוטטים אנשיהם בפונדק הכפר, לזעמה של בעלת
הפונדק האדוקה.
3.
הידנוולף לידנהאס
("הידנוולף המשוגע")
הידנוולף, בעל מטע משגשג, מבשלת שיכר והנפחיה היחידה בכפר, ידוע כ"ילד
המטורף" של הכפר מאז שהיה באמת ילד צעיר. כיום, הוא מתקרב לגיל 40. הינדוולף
הוא גבר מגודל ושרירי, היודע היטב להלחם בחרב ובגרזן (הוא לקח חלק חשוב בקרבות
כנגד הברבארים בזמנו, והציל לא מעט אנשים). הוא מגדל זקן ארוך ועבות בצבע חום, שלא
סורק או נגזז מזה שנים, ושער ראשו אינו טוב מכך בהרבה.
הידנוולף הוא אדם חילוני לחלוטין (אף כי מדי פעם הוא מזדמן לכנסיה), העושה כל
שברצונו, בלא לתת דין וחשבון לאיש. בין היתר, הוא מסתובב מדי פעם חצי ערום בפומבי,
משתכר, ואז "עושה שמח" בריקודים מטורפים, מספר לילדים בפונדק מגוון
סיפורים שאינם מוצאים חן בעיני אמהות אדוקות וחסודות, וכך הלאה והלאה והלאה. בכל
עונה, הוא מספק שערוריה חדשה ומקור חדש לרכילות.
הידנוולף הוא נפח לא רע, אלא שתחביבו העיקרי הוא מכניקה דווקא. יש לו ידיים
מצויינות, המסוגלות ליצר מגוון מנגנונים מוזרים, שצורת פעולתם גובלת בכשפים בעיני
מרבית בני הכפר. מדי פעם, הוא מנסה לבנות מכונות מוזרות, ולפעמים הוא גם מצליח.
בין היתר הוא הצליח להשיג או להפיק חומר הדומה מאד לאבקת עשן, בעזרתו הוא יורה סוג
פרימטיבי של זיקוקין די-נור בעת חגיגות מקומיות (ואזי הוא מרקד חצי ערום, שר שירים
פרועים ומספר בדיחות, להנאתה של להקת הילדים השובבים הנגררת אחריו תמיד) - דבר
המפחיד את הכפריים לא פעם (ולפחות פעם אחת הנחית מטען בוער, בטעות כמובן, סמוך מאד
לביתו של אויבו הותיק, פני יבחוש). מכונות אחרות המוצבות בביתו מטילות יראה תמידית
על גנבים. ריכילד מתעבת אותו כפרא בלתי-אדוק, אולם גם היא נזקקת לשירותיו מדי פעם,
ביחוד במה שנוגע לטחנת הרוח החדשה.
ידידתו הטובה ביותר של הידנוולף היא הסקרייב אירמינגרד ריטר, השותפה לאהבתו הרבה
למכניקה. מכיוון שהידנוולף (כמו כל הכפריים), אינו יודע לקרוא ולכתוב (אם כי יש לו
כשרון שרטוט לא רע), הוא נזקק לה תמיד בכדי שתסייע לו בתכנון דברים, וביחוד בתרגום
והסבר של תוכניות עתיקות המופיעות בספרים ישנים הנמצאים אצלה העוסקים בנושא זה.
מספרים, כי הידנוולף ישקיע הון בקניית כל כתב-יד חדש בנושא שיגיע לאיזור. לא פעם,
ניתן לראות אותו ואת הסקרייב ביחד, מהלכים בין עצי האדר כשהם זוממים מזימות חדשות
הקשורות למכניקה או לנושאים דומים אחרים.
4.
ה-Scribe של מטולרה, אירמינגראד ריטר
אירמינגראד היא אשה צעירה למדי, בת 25 בערך, שהגיעה לכפר בגפה לפני כארבע
שנים. איש מהכפריים אינו יודע מהיכן באה והיכן נולדה (אם כי לפי מבטאה היא בת
המחוז), אולם היא ידועה ברבים כאשה משכילה מאד, השולטת במגוון תחומים - ממכניקה
ותורת עשבי המרפא, ועד לכתבי הקודש. למעשה, היא אחת מארבעת האנשים היחידים בכפר
השולטים בקריאה וכתיבה (האחרים הם הכומר, אודו פיראס, וה-Scribe של הטירה),
ויש אומרים כי היא המשכילה ביותר מבין כולם, מלבד אולי אודו. אודו עצמו מכיר אותה
היטב, כפי שמספרים, מאי-שם מחוץ לכפר (לא ידוע בדיוק מהיכן), ומתעב אותה בכל ליבו.
מדי פעם, הוא מסית נגדה, וטוען כי נשים מלומדות הן חטא המרגיז את השמיים, וכן כי
אולי היא עוסקת בכשפים אפלים. אלא, שהאיכרים נזקקים מאד לשירותיה: בין היתר, היא
מחשבת עבורם חשבונות במהירות ובדייקנות, כותבת עבורם מכתבים, מכינה שלטים וכ"ו.
כמו כן, היא אהובה מאד על הידנוולף, ומי שידבר בה סרה או ינסה להתנכל לה, יחוש
בזעמו. ריכילד רחוקה מלאהוב אותה, בלשון המעטה, נמנעת מלהזמינה לטירתה או מלדבר
איתה, אלא שהיא מניחה לה לנפשה, ואף מוכנה כי תסייע בבניית טחנת הרוח.
רבים מבני הכפר, למרות שהם משתמשים בשירותיה, רחוקים מאד מלאהוב אותה. ביחוד,
סולדות ממנה נשות הכפר האדוקות (שאינן זקוקות בדרך כלל לחשבונות, דבר אותו הן
משאירות ביד בעליהן), ומרחיקות ממנה בזעם את ילדותיהן, לבל תקלקל אותן ותסית אותן
ללמוד "חוכמות אסורות". לא פעם, הן מרכלות אחריה מאחורי גבה, בקול לא
נמוך במיוחד בכדי שתוכל לשמוע. מסיבה זו, אירמינגראד אינה אוהבת לבלות בפונדק
הכפר, ומעדיפה להסתגר בביתה עם ספריה. מספרים כי תחביבה העיקרי הוא ספרים וכתבי יד
עתיקים, אותם היא אוספת, קוראת, מוסיפה הערות ולעיתים אף מתרגמת לאכטולדית כתבי יד
בלשונות זרות. כמו כן, היא מוכרת שיקויי מרפא שונים, פשוטים, לכל המעוניין,
בדרך-כלל ההרפתקנים הבודדים העוברים בכפר. שמועות מספרות כי בעורקיה זורם דם
ארלדארה (אולי מצד אחת הסבתות שלה), וכי היא בלתה זמן-מה עם בני השבט הזה, ולמדה
מהם. אי מי טען אפילו כי בקרה פעם בכפר הסודי של הארלדארה ליד אדריאן, אולם היא
מכחישה זאת בחיוך. כך או כך, היא אמצה נערת ארלדארה עניה וערירית, אותה קנתה
מאדונה הקודם, סוחר מגעיל שעבר במקום ונהג להתעלל בה, וזאת משמשת כעת כמשרתת
האישית שלה.
אירמינגראד היא שקטה, לא מתרגזת בנקל, סקרנית מאד כלפי תחומים בהם אין היא שולטת,
ובזה בוז עמוק לנשי הכפר. מדי פעם, היא מסוגלת לצחוק, או לתת עצות שנונות המביאות
תועלת רבה למי שלוקח אותן ברצינות.
5.
קפטן האזנריך
קפטן האזנריך אפור הזקן מפקד על המשמר של מטולרה מזה כ15- שנים. האזנריך
הוא לוחם מזדקן, בן כ55-, שפניו חרושים תמיד דאגה קודרת. האזנריך היה הרפתקן
בנעוריו, והיה חבר להרפתקאות וידידו הטוב ביותר אנרי דה-מטולרה (שהיה אז אך אביר
צעיר, ולא אדון הברונות - באותם זמנים בהם ריכילד היתה ילדה קטנה, בתו הצעירה של
קסטלני סמוך ותו-לא). למעשה, האזנריך הכיר הן את אנרי והן את ריכילד עוד שנים רבות
לפני שהתארסו.
האזנריך ואנרי דה-מטולרה היו שותפים לסדרת הרפתקאות מפחידה, בסיומה הפך אנרי (אז
באמצע שנות ה-30 שלו) לאדון המחוז, לאחר שהאדון הקודם, זקן מוזר וחשוך ילדים, נפל
קורבן לכנופיה מתוחכמת של ערפדים. הצמד (אולי ביחד עם הרפתקנים אחרים שנשכחו
בינתיים), טיהרו את הערפדים והשמידו את רובם. מספרים כי ריכילד, שהיתה אז נערה
צעירה (אביה ארס אותה לאנרי כשהיתה בת 16 בלבד), לקחה חלק כלשהו בסיפור, אף כי לא
היתה הרפתקנית בעצמה. לפי גרסה אחרת, היא נחטפה בשלב כלשהו בידי הערפדים למטרותיהם
השפלות, וחולצה משם בידי האזנריך ובעלה המיועד. מאוחר יותר, סייע האנזריך לידידו
הבארון גם במאבק שניהל מול גרום השמן, שהסתיים בסילוקו של הפונדקאי הפופולרי
מהכפר.
האנזריך עשה במהלך השנים מאמצים רבים לישב את המריבות בין אנרי לריכילד, לשניהם
היה מקורב מאד. בזמן הטבח שעשו הברבארים, הוא היה יחד עם אנרי בביקור בישוב שכן.
הוא לא איבד קרובים לכשעצמו, משום שרעייתו מתה שנתיים קודם, במהלך לידת ילדה
הראשון (שנולד אף הוא מת) ומאז הוא לא נישא מחדש. כך או כך, האנזריך לקח קשה מאד
את המריבה האחרונה בין הברון לאשתו, ביחוד את עזיבתו והעלמותו של ידידו הותיק.
מספרים כי האזנריך רכב אחריו בכדי לנסות לשכנעו לחזור, אולם מעולם לא מצא את
עקבותיו. בעקבות ארועים אלו, האפיר שערו של הקפטן הותיק, וקמטים נחרשו במצחו. הוא
נותר לשרת את ריכילד, ומארגן בכשרון, כתמיד, את הגנת המחוז. עד עתה, הוא בולם
שודדים ומפלצות מלהתקרב לכפר, והצליח לחסל שתי כנופיות רצח של עקרב הירקן ביחד עם
חייליו.
האזנריך סובל בשקט את אופיה הלא נעים במיוחד של ריכילד, ממנו הוא לא שבע נחת. לא
פעם, ניסה לשכנע אותה להנשא מחדש למועמד מתאים ולהזרים דם חדש במחוז, אולם לשווא
(מנגד, הוא מתעב את האכונגר, ועצם הרעיון כי זה ישא את ריכילד מגעיל אותו). כמו
כן, הוא היה רוצה מאד לדעת מה עלה בגורלו של הבארון אנרי, ידידו הותיק, ולפחות
להביא את שרידיו לקבורה דתית כדין.
האנזריך עצמו הוא מפקד צבאי נוקשה, חסר סבלנות, אולם מיומן ומוערך. הוא מקפיד על
נורמות התנהגות צבאיות אצל פקודיו, ומפקיד שלא יסתננו למשמר הטירה נוודים
מפוקפקים, שיכורים ופושעים - אלא שלעת עתה חייליו מעטים, והוא לחוץ למדי. הוא אינו
מקיים יחסים הדוקים עם הכפריים, מלבד הדרוש לצורך ביצוע תפקידו. יש הטוענים כי
מפאת העובדה כי הוא אכול קדרות, ואין לו עוזרים מיומנים עליהם הוא סומך, הוא עובד
קשה מדי, דבר אשר יתנקם יום אחד הן בו והן במחוז.
6.
הכומר המקומי, מורה
הדרך יוברט האנשאו ("יוברט הרועד")
יוברט, אדם סמוק פנים ומלא, הרחוק מלהיות חכם גדול, קנה את השכלתו אי-שם,
לפני כ30- שנה בערך, במנזר אי-שם או במקום אחר, כך ששליטתו בכתבי הקודש ובז'ראלית
עתיקה הינן לוקות בחסר, בלשון המעטה. הוברט מנהל תמיד את הפולחן המקומי, כשהוא
עוטה גלימות צמר לבנות עם אריג דהוי שהיה פעם זהוב הארוג בהן, כאשר הוא מדבר שעות
בקולו המזמזם, החדגוני, הנשמע כבכיו של זבוב מנומנם על הקיר. הוא מקפיד גדול על
חוקי מוסר, ונוהג להטריד את המקומיים בלי סוף בנושאים אלו, כאשר מדי פעם הוא מתגנב
בלילות ומרחרח ומציץ לתוך חלונות בכדי לתפוס חטאים וחוטאים, אותם הוא מוקיע אחר-כך
בנאום ארכני ומרדים-נפש בכנסיה. הוא מנהל מאבק ארוך בכדי לגרש מהכפר את הפרוצה המקומית
(עד אתה מכשיל אותו בכך בעיקר האזנריך, שרבים מחייליו נהנים מאד משירותיה, על אפה
ועל חמתה של ריכילד). מלבדה, שנוא נפשו העיקרי הינו שוטה הכפר נורברט (נורבי
השמן), הנהנה מאד לחקות אותו בכיכר הכפר ולספר עליו בדיחות, תוך שהוא קולע
בדייקנות ארסית בחיקוי הבעות פניו ודרך הילוכו של הכומר הזועם. מלבד עבודות הקודש
שלו, יוברט הוא עוסק גם בגידול תרנגולות ומכירת ביצים, דבר הנעשה בידי אשתו עבת
הבשר ארנה.
כשרונו הגדול של יוברט הוא לכעוס וליטור טינה, אלא שהוא לעולם לא יסרב לקבל מתנות
- כך, למשל, קנה "פני יבחוש" את ליבו מזמן, והפך אותו לסנגורו הנלהב
בקהילה, לרוגזם של האיכרים. הוא מפחד מאד מריכילד, השולטת בו ביד רמה. ידוע לכל,
כי שפתו העילגת ודמיונו הרדוד של יוברט לא מאפשרות לו לכתוב דרשת-חג מכובדת כלשהו,
לכן, כמה ימים לפני כל חג, הוא מוצא תרוץ כלשהו לעלות אל טירתה של ריכילד ולהתבודד
איתה (התרוץ בד"כ הוא וידוי), כאשר הכל יודעים כי ריכילד מכתיבה לו בהזדמנות
זאת את דרשות החג. גם כך, לא פעם הוא מתבלבל, כאשר ריכילד מכתיבה לו ביטויים בלשון
גבוהה וציורית, אותם הוא כותב בשגיאות כתיב או סתם טועה בהגייתם בעת הדרשה. לא פעם,
החליקה לשונו באופן משפיל בארועים מסוג זה, כאשר סילף פרשנות של שורה באופן שמה
שיצא מפיו נשמע כבדיחה מגוחכת, או אפילו כביטוי גס להדהים - דבר אשר נוצל חיש-מהר
בידי שוטה הכפר, נורבי, להצגה מבדרת חדשה על חשבון איש הדת הזועם.
מכיוון שיוברט מבין בתיאולוגיה כפי שתרנגולת מבינה איך לתת חלב (כך מתלוצצים
בכפר), הוא מקבל כדברי אלוהים חיים כל דבר שאומר לו אודו פיראס, אשר יוברט נעשה
במהירות עושה דברו הצייתני, אלא שיוברט מעולם לא היה טוב בנאומי תוכחה או הסתה
מבעיתים כשל אודו, וכשהוא מנסה לעשות כן, התוצאה מגוחכת להדהים. כמו כן, דווקא
ריכילד מפקחת בשבע עיניים על בני חסותה, לבל יעבירו תכנים קיצוניים מדי שיסבכו
אותה עם פטריציוס או הרוזן. עד עתה, אין לה יותר מדי סיבה לדאוג, משום שענייני
המעשר המקומי, הטפה כנגד פרוצת הכפר ושוטה הכפר, ושאר עניינים כאלו, מעניינים את
יוברט הרבה יותר מהפוליטיקה של המחוז או הוקעת אשת הרוזן על היותה 'מכשפה' בת
ארלדארה. בעבר, הסית פעם או פעמיים כנגד אירמינגארד, אולם כאשר נתנה לו היא במתנה
מכשיר מתכת מוזר המשמש כמקציף ביצים מצויין, חדל מנהג זה כמעט לחלוטין. לאחרונה,
נפוצה בכפר שמועה כאילו הכומר מתגנב בלילה שלפני החג אל אירמינגראד, בכדי שתסביר
לו ביטויים שהכתיבה ריכילד בדרשה, ותבדוק האם לא חטא שוב בטעויות מגוחכות, אולם
הכומר מכחיש זאת בזעם רב.
7.
השמש של בית הספר
לבנים, המשרת בקודש האנק קורמן
גברתן בן 25, ענקי (כ2.2- מט' גובה), קרח ומכוער מאד, בעל צלקות מכוערות מכוויות
על כל צידו השמאלי של פניו (מספרים כי אלו נגרמו בשל התעללות אביו השיכור, לפני
שנים רבות). למרות שהאנק שייך באופן רשמי לכנסיה, מספרים עליו כי הוא מטומטם יותר
מטרול ממוצע ואינו יודע לקרוא ולו צורה של אות. האנק משמש כשומר ראשו של אודו
פיראס (והוא לוחם לא רע בכלל), ובאופן רשמי, אמור לסייע לו בהוראה בבית הספר.
למעשה, תפקידו האחד והיחיד בעניין זה הוא לעמוד ליד הקיר, כשהוא משועמם, ומקל גדול
בידיו, עמו הוא חובט מדי פעם, באדישות עצלה, בזבובים המטיילים על הקיר.
האנק "מתעורר לחיים", כאשר הוא מגלה צל של הפרת משמעת, ואז הוא מזנק
קדימה, שואג ונוהם, כשהוא מאיים, לופת את התלמיד, מרימו בצווארונו וגורר אותו לפני
אודו, בכדי שיפסוק לו עונש. האנק משמש כמצליף של אודו, דבר אותו הוא מבצע בעונג
ובאכזריות. לפעמים, הוא מכה תלמידים גם בלי אישור. כך או כך, התפרצויותיו ואיומיו,
בדרך-כלל, מפריעים לשיעור הרבה יותר מהפרות המשמעת עליהן באו להעניש.
8.
בעלת פונדק
"הצבי האדוק", הילזה בראכר
הילזה, אשה בלונדינית בת כ-40, אבדה את בעלה ושני בניה בהתקפת הברברים,
ונותרה אך ורק עם בנותיה. מאחר והבת הבכורה, הילמינריין, היתה טיפוס מרדני שברח
מהבית כבר בגיל מוקדם, נותרה לה כיום אך ורק בתה הצעירה ברטה, נערה בת 13, הדומה
לאמה במראה ובאופיה.
הילזה נחשבת לאחת הנשים האדוקות ביותר בכפר, ומטילה טרור צייקני על כל באי הפונדק
שלה. היא אוסרת שימוש במילים מלוכלכות כלשהן, ומאיימת לזרוק את החוטאים החוצה,
אוסרת להשתכר (בנקודה זו בדרך כלל היא נכשלת), מטיפה כל הזמן בקול צדקני ומתחנחן,
וכ"ו. בין היתר, היא מסרבת להגיש בשר כלשהו ומשקאות משכרים במהלך כל חודש
קורדאר (חודש כפרת העוונות), עשרים וארבע ימים לפני יום עליית הזוהר השמימה, שלושה
ימים לפני יום מותו של הרוזן סטפאן (אותו היא מעריצה - יש אומרים כי אף מפנטזת
בסתר על דמותו), וכך הלאה. כמעט תמיד ניתן לראות אותה ישובה ליד הדלפק עם חמש
מחברותיה, נשים צדקניות המהוות את "חוג יום א'" העוסק ברקימת מפיות עם
ציורי מלאכים לכנסיה, קטיפת פרחים לתפילה, וכ"ו, כשהן מפטפטות ומרכלות כל העת
על הנושאים החביבים עליהן. בין היתר, הן מסוגלות לקשקש שעות על לידות, הריונות
וטיפול בתינוקות (וכמעט תמיד כריסה של אחת או יותר מהן נפוחה), בקול רם וקשקשני.
אם במקרה תועה לשם אשה הרפתקנית, היא תזכה להטפה מרגיזה של שעה על מה שהיא מחמיצה.
הילזה שונאת הרפתקניות (למרות שהיא מוכנה להכניסן לפונדק 'גם בית האלוהים הטוב לא
סוגר שעריו בפני איש'), ומטיפה להן מוסר בכל הזדמנות. בתה הצעירה, ברטה, היא העתק
מדוייק של אמה, ותחביבה העיקרי הוא לאפות "תופיני חסד": עוגיות סובין
בצורת מלאכים וסמל הכוכב הזוהר, אשר מבורכות בידי הכומר בעד תרומה, ונמכרות על-ידה
תמיד בפונדק או בפתח הכנסיה, בפה מלא הטפות צדקניות.
לצד תפקידה כבעלת הפונדק, הילזה ידועה גם כתופרת המוצלחת ביותר בכפר, והיחידה
המסוגלת לתפור שמלות חתונה, עד כדי כך היא נחשבת טובה, שגם ריכילד נזקקת לשירותיה
מדי פעם (על אף שמספרים כי אם יש מישהי בכפר שמתחרה בה בטוויה ואריגה, זוהי
ריכילד) - וכפי שמתבדח נורבי השמן, שוטה הכפר, התופרת היא צרת אופקים אף יותר מקוף
מחט התפירה שלה. ריכילד מחבבת למדי את הילזה, ומדי פעם מזמינה אותה ואת בתה לטירה,
לאכול איתה ארוחת ערב, או להחליף דעות במגוון עניינים (אם כי מספרים שגם ריכילד
מתעייפת בסופו של דבר מקשקושיה הצדקניים והאינסופיים של הילזה. ריכילד, על אף
מגרעותיה הרבות, ידועה כאשה פקחית ומהירת תפיסה, מה שאי אפשר לומר על הילזה).
הצרה העיקרית הרובצת על ליבה החסוד של הילזה הוא אחותה, רייגונט, המשמשת כפרוצת
הכפר, ומעלליה, כמו גם פיה המטונף במיוחד, גורמים להילזה להחוויר מבושה או לבכות
בזעם (ולרוץ לכומר כשדמעות בעיניה). רייגונט והילזה לא מדברות כבר שנים, והפרוצה
נודתה אחר כבוד מפונדק הכפר, דבר שלא מזיז לה במיוחד, באשר גם כך את לילותיה היא
מבלה בדרך-כלל בבית המשמר. ידוע, כי הילזה שותפה מאד לרצונו של הכומר, לגרש את
אחותה מהכפר, ומדי פעם שניהם מנסים לתכנן תוכניות (הקטע המגוחך ביותר קורה כאשר
"חוג יום א'" עורך התוועדות רעשנית בנושא...)
9.
רייגונט בראכר,
הפרוצה של מטולרה
רייגונט, עד להתקפת הברברים, לא היתה ידועה יותר מאשר אשת איכרים נאה בעלת לשון
צולפנית. אלא שבעלה וכל בני ביתו נרצחו באותה התקפה, מותירים אותה לבדה. מצבה
הכלכלי הורע עוד יותר, כאשר השתלט "פני יבחוש" על השדה הקטן של בעלה
המנוח בעזרת תחבולה מטונפת שניצלה את מצבה הדחוק. רייגונט התפקרה לחלוטין מאז,
והחלה, לזעמם של כל האנשים האדוקים בכפר, לעבוד כפרוצה, כשהיא מוצאת לה תמיד
לקוחות רבים וטובים בקרב חייליה של ריכילד. הבארונטה זעמה, והורתה להאנזריך להפסיק
את המנהג ולפטר כל חייל שיתפס, אולם הקפטן (לאחר ויכוח קשה ונוקב) שכנע את ריכילד
הזועמת לרדת מהעניין, בעיקר משום שגם כך חסרים לו חיילים טובים.
רייגונט היא גסת רוח, אומרת תמיד את מה שהיא חושבת, ולזעמם של רבים, ניחנה בשכל
מפותח לאין ערוך מאשר אחותה האדוקה, ותפיסה מהירה וקולעת של דברים, היוצאת החוצה
בעזרת דברי שנינה קודרים, ציניים ועוקצניים. רייגונט, למרות שגילה מתקרב ל-35,
נותרה אשה יפה, הגם שהיא מוזנחת למדי, ומפיה בוקע כמעט תדיר ריח של אלכוהול (היא
התמכרה לטיפה המרה מאז מות משפחתה). היא אפיקורסית גלויה וחסרת בושה, ולא פעם
העירה שאם הזוהר קיים בכלל, הוא נטש מזמן את ראכנהורף (אם אי פעם נכנס למחוז
המסריח הזה, כלשונה). היא נהנית להרגיז (וגם יודעת להמלט במהירות, כשצריך). מה
שמגן עליה, מלבד האזנריך, הוא ככל הנראה העובדה שהיא יודעת כמה וכמה פרטים מביכים
על רבים מבני הכפר, שכן לוחשים כי כמה וכמה מהאדוקים הזועמים המגנים אותה ביום
מבקרים אצלה בלילה). כמו כן, מספרים כי היא שולטת יפה בתורת העשבים, ואף יודעת
לרקוח רעלים. בין היתר, נראה שהיא יודעת יפה איזו תרכובת עשבים מונעת הריונות,
משום שעד עכשיו לא היה לה אף הריון בלתי רצוי, מלבד בשנה הראשונה לאחר הטבח, אז
ילדה את בתה לידי, שהיא "ילדת בר" מופקרת ובעלת פה מלוכלך בדיוק כמו
אמה, ולא פעם נלחמת בילדים גדולים וחזקים ממנה בעורמה ומהירות של חתלתול מופרע.
10.
שוטה הכפר, נורברט
קרונץ (נורבי השמן)
נורברט השמן הוא קרוב רחוק של ראש הכפר (כנראה בן-דוד מדרגה שניה או
שלישית), אולם עבודת אדמה מעולם לא עניינה אותו. הוא אהב תמיד את חיי הבטלה, ולאחר
מספר שנים בהם נדד בניכר (יש אומרים בלהקת תאטרון נודדת), שב הביתה, ומאז החל מוצא
את פרנסתו בתור שוטה הכפר - ובשפע. נורבי הוא אדם עגול, סמוק פנים, ההולך תמיד עם
מצפנת גסה בעלת גדילים אדומים. הוא בעל חוש הומור שופע (לעיתים מופרע לחלוטין),
המשמש אותו לעשות הצגות וסצנות משעשעות, לרקוד באמצע הכפר ריקודים מטופשים, לחטוף
כובעים ולעשות תעלולים לכל מי שנראה לו נפוח, מתחסד או חסר חוש הומור. תחביבו
האמיתי הוא חיקויים, דבר בו הגיעה למיומנות עצומה. בעיקר, הוא אוהב לחקות בלגלוג
את הכומר המקומי, ואת הילזה והחוג שלה. אפילו כפריים אדוקים בדרך-כלל, עומדים
ומתפקעים מצחוק כאשר עומד נורבי בכיכר הכפר, בפנים רציניות וחמורות לכאורה, ומחקה
את הדרשה (על הטעויות המביכות) שעשה הכומר, או את שיחתן של הילזה וידידותיה על
אודות כמה חמודים הם תינוקות ורודי לחיים. לא ברור מהיכן מוצא נורבי את פרנסתו
(הוא לא נראה כסובל ממחסור, להיפך), וברור כי אין זה רק מהמטבעות הבודדים שהוא
מקבל מהכפריים. הידנוולף, שמחבב אותו מאד (לפחות פעם אחת, כשהיה שיכור, רקד ביחד
איתו באמצע הכפר), מעניק לו מתנות וחסות בכל עת. בין היתר, הצריף בו נורבי ישן
נמצא על אדמותיו של הידנוולף והוענק לו לאחר ששעשע את הלה בהצגה לגלגנית על אודות
וידוי שעורך הכומר לפני יבחוש. אודו שונא את נורבי, ומסית נגדו כל העת (שלא לדבר
על הכומר), אולם השוטה לא נראה כאילו הוא מפחד מהם (על אף שלמרות הכל לא העז עדיין
לעשות הצגה על חשבון אודו - גם לאומץ של שוטה הכפר יש גבול, כנראה). מדי פעם, נראה
נורבי בחברתה של אירמינגראד, ויש אומרים כי הוא יודע הרבה, עד שהוא יכול, בעניינים
מסויימים, ליעץ אפילו ל-Scribe המלומדת.
11.
אגוברט הטוחן
שתום-העיין ואשתו אסטיה
אגוברט הוא גבר ענקי ורחב, בעל פרופורציות גוף קצת מוזרות (כפי שהעיר
נורבי, כאילו הודבקו חלקי גופו יחד ברישול בידי ענק שיכור), בעל שער בלונדי מדובלל
בגוון קש הקלוע בצמה מזופתת על גבו, ורטיה מזוהמת המכסה את עינו הימנית. אגוברט
הוא בעלים של חלקת אדמה ליד פלג קטן, במרחק יומיים הליכה ממטולרה לכיוון אדריאן.
עליה, הקים כבר אביו מתחם מוגן היטב לאירוח נוסעים, ובתוכו, בין היתר, קצביה וטחנת
מיים גדולה. החלקה, כבר מלפני 150 שנה, אינה נמצאת בבעלותם הפיאודלית של אדוני
מטולרה, אלא נקנתה משום מה (עד היום לא ברור מדוע) בידי אדוני אדריאן, כך שאגוברט
אינו כפוף לריכילד, אלא לבארון רוגאן, ומכיוון שזה לא מתעניין בחלקה המרוחקת, הוא
למעשה חופשי לחלוטין.
אגוברט, שהרחיב את עסקיו של אביו, ידוע כאדם ערמומי וחסר מעצורים, שקרן חסר בושה
וידוע לשמצה אשר מוכן לשלוח יד בכל נוכלות בכדי לעשות עוד כסף. למרות גופו העצום,
קולו הוא מתנחן ומאנפף מאד, כמעט נשי, מה שהוציא לו מוניטין כסוטה מין. בין היתר,
מספרים עליו כי הוא "מבצע זממו" בנערים העובדים אצלו, ועוד כהנה וכהנה.
בשלב זה או אחר, התחתן אגוברט עם אשה בשם אסטיה, דבר אשר לא שיפר את המוניטין שלו,
בעיקר משום שזו, שק ורוד של בטן ופימות כפולות, ממנו בוקעות אי-כה ידיים (שעירות
למדי), מפחידה את הכפריים עוד יותר ממנו. העובדה כי היא מנהלת את הקצביה, כשהיא
חותכת גושי בשר מדממים במו ידיה בעזרת קופיץ גדול לא שיפרה את הרושם גם היא. כעת,
פתחו השניים גם עסק לפרוות, הנמכרות להם בידי נוודים גסים וציידים העוברים במקום.
הבעיה היא, כי טחנת הרוח של הכפר נהרסה בפשיטה, והטוחן נרצח. מאד, חייבים האיכרים
לסור אל אגוברט בכדי לטחון את החיטה שלהם. הלה מנצל זאת להפקיע מחירים, ומספרים
עליו כי הוא מערבב בקמח מיני אבקות בכדי להגדיל את המשקל, כאשר אל האיכרים הוא
מדבר בקול תינוקי ומרגיז, ומכחיש במתק שפתיים את כל ההאשמות. לא פעם, נמצאו בשקים
שלו עכברים ומקקים, לרוגזם הרב של האיכרים. ריכילד עצמה קצה באגוברט כבר מזמן, ורק
העובדה כי הוא אינו נתון למרותה בולמת אותה מלעשות בו שמות. כמו כן, מטרידות אותה
השמועות כי אגוברט הוא המרגל הראשי של "פפושקה" באיזור. האזנריך, מצידו,
רצה לטפל באגוברט מזמן, גם בלי סמכות רשמית, ביחוד בגלל שמועות כי הוא מספק מחסה
ומידע גם לאנשיו של "דוכס האופל ממצולות הים" (ראה ערך), אולם ריכילד,
שאינה רוצה להסתבך עם אדון אדריאן, אינה מתירה לו. כרגע, מתכוונת ריכילד לטפל
באגוברט על-ידי בניית טחנת הרוח החדשה והמשוכללת, שעתידה לפגוע קשות בעסקיו של
הלה, דבר המדאיג אותו מאד (ויש אומרים כי הוא מתכנן לקלקל את הבניה איכשהו).
12.
"דוכס האופל
ממצולות הים" (ראנט האפל)
הברנש המכנה עצמו "הדוכס השחור ממצולות הים", ששמו האמיתי, ככל
הידוע, הוא ראנט, הוא המטרד הראשי המאיים על מטולרה בתקופה שלאחר הטבח הגדול.
ראנט, לוחם ברמה גבוהה ביותר, המצוייד בכלי נשק קסומים, אדירים וקטלניים, התיישב
עם חבורה גדולה של שכירי חרב בקניון קשה לגישה בין שתי גבעות, אותו הפך למצודת
איימים. מספרים שראנט הוא בנו הממזר של אציל כלשהו מהמחוז, שגדל כל ימיו כשודד
ורוצח, אף כי איש לא יודע היכן בדיוק בילה.
כעת, ראנט (או לפי הכינוי המפחיד שאימץ לעצמו "דוכס האופל ממצולות
הים"), הכריז על עצמו כדוכס של האיזור, לא פחות, ודרש מריכילד להנשא לו ולקבל
את אדונותו. לאחר שנדחה בשאט-נפש, החל מטריד את האיזור, כאשר מבצרו משלח שודדי
דרכים, ואף טרולים ועוגים המטרידים את הדרכים. למרות בקשותיה הרבות של ריכילד, לא
נפנו האכונגר או הרוזן מעולם לטפל בו (שמועות אומרות כי האכונגר מכשיל זאת בכוונה,
בין אם משום שהוא מפיק תועלת כלשהי מראנט, ובין אם בכדי ללחוץ על ריכילד להנשא לו
עצמו).
המצודה של ראנט הלכה והתמלאה באנשים אפלים ומפלצות, ביחוד לאחר שגייס לעצמו כסגן
עלף אפל (Drow) רב עומצה בשם איז'יט קאד'הור, לשעבר איש מפתח ב-Merchant Klan אפל
בעולם התחתי. הלה, המגדל חיות מחמד מפלציות ואוכלות אדם מהעולם התחתי, העצים עוד
יותר את כוחו של אדוניו. כמו כן, מספרים כי את ראנט משרתים גם מספר שדי קרח,
הנראים כננסים גיבנים, מתועבים ולבני שער, ההולכים כפופים כקופים ומנופפים שוטים
עצומים. אלו יוצאים למעלליהם המרושעים, בדרך-כלל, בעיצומו של החורף.
ראנט הוא גבר רחב ומכוער להדהים, בעל זקן קצר ומדובלל, עיניים עכורות בגוון-חום
כהה (אחת מהן מעט פוזלת), שער קלוע לצמות מוזרות הקשורות בסרטי ארגמן, הבעה זועפת
ואכזרית, ועגילי זהב ענקיים באוזניו, המעוצבים כלועות של חיות טרף. מדובר בבריון
מזוהם וחסר מעצורים הטוען בעקשנות שהוא אציל ואביר, ואינו מסוגל לקבל
"לא" כלשהו. כאשר סרבה ריכילד להנשא לו, הגיב במזימה ערמומית לחטוף אותה
מהמגדל ולהביאה אליו, כאשר התוכנית היתה לאלצה לנישואין על-ידי אונס גס שיכניס
אותה להריון. התוכנית התבססה על חבורת שכירים מרושעים, שהעמידו פני הרפתקנים בכדי
להתקבל כשומרים לטירה. אולם, המזימה נכשלה בשל ערנותו של האזנריך ופקחותה של
ריכילד, שהריחה את הסכנה, וכל אותה חבורה סיימה ב"נדנוד על חבל" מעל
חומות הטירה. שמועות אפלות סיפרו כי "פפושקה", המכיר היטב את הטירה, ידע
על התוכנית מראש ואף סייע בתכנונה, דבר אותו הוא בקושי טורח להכחיש. שמועות אפלות
אחרות מספרות כי גרום השמן, גם אם אינו גר באופן קבוע אצל ראנט, הוא בן-ביית
במצודתו, והשניים מסייעים זה לזה בתוכניותיהם הנפשעות.
הסיפור המפורסם ביותר על ראנט הוא שגעונו לנשים לוחמות מסוג מאד מסויים, שהביא
אותו להקים "משמר בתולות" המלווה אותו, ומכיל כעת כ20- נשים לוחמות גסות
ואכזריות, שלפי השמועה כל אחת מהן נראית כמפלצת מכוערת יותר מחברתה, ורובן נראות
כמסת שרירים מצולקת ונתעבת, המדיפה תדיר אדי הוגאש ומשקאות אחרים. "משמר
הבתולות" (שלפי השמועה באה מקרבן גם אסטיה, אשתו של אגוברט), שוכן בקסרקטין
מיוחד להן במצודתו של ראנט המכונה "מגדל גן העדן". משמר זה ומעלליו
(ברור לכל, לפי הלצות המקומיים, מדוע הן נותרות בתולות) משמש מקור תדיר לשמועות
ורכילות.
אגדה אפלה ידועה במטולרה
בשנה האחרונה נפוץ סיפור על תהלוכה מפחידה של ננסים
אלמתים, בעלי פני גולגולת, שהילכה סמוך לכפר בערבי חג, כשהם שרים שירי חג בקול
מבעית, ובראשם עומד נקרומנסר אנושי מפחיד בעל חוש הומור חולני, המחלק לילדים מתנות
בצורת גולגלות העטופות בסרט מתנה אדום ו/או סוכריות מציצה בצורת גולגולת
("גולגלות מציצה"). כרגע, רוב הכפריים טוענים כי מדובר בקשקוש, אבל עדיין,
הסיפור קיים וגורם פחד לא מועט במקום (וגם חומר עשיר לצ'יזבאטים ליד האש).
לשמועות
אפלות ואגדות עתיקות אחרות של מטולרה - לחץ כאן
·
חזרה
לדף האינדקס של מדור מדינות בעולם הידוע
·
חזרה
לדף המבוא של ממלכת ז'ראל
·
חזרה
לדף המבוא של מחוז ראכנהורף
כתב וערך: גדעון אורבך, 2001
בניית האתר : The Pundak
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כשלהי אסורים בתכלית, בלא היתר
מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש
פרטי שלא בתשלום