הגזעים של העולמות המוכרים
רקע כללי |  ארצות |  מפלצות |  אלים ואמונה |  דמויות |  גזעים

הגזעים האיילאריים

היסטוריה | האיילארי האדומים | ספיראנקיי שחורות | ספיראנקיי ירוקות | טאראגנורן

היסטוריה של הגזעים האיילאריים

יחודם של הגזעים האיילאריים כולם הוא הקשר ההדוק בינם לבין עכבישים. עוצמת הקשר משתנה מגזע לגזע, אולם לכולם יש יכולת בסיסית של טוויית קורים ושליטה בעכבישים רגילים וענקיים.
סיפורם של הגזעים האיילאריים התחיל לפני אלפים רבים של שנים בעולם אפלולי ומסתורי בשם היסראוק (Hyssrauk), שם חי גזע אנושואידי דמוי עכבישי-אדם שנקרא איילאר (Eillar) ההיסטוריה הקדומה של גזע זה שרויה בערפל, אולם ככל הנראה קיים שם תרבות מפותחת למדי, תחת חסות משפחה ענפה של אלים, ולא עלה ברוע ליבו או אכזריותו על בני האדם.
לפני כ3,500- שנה, היו האיילארי תרבות מפותחת, חזקה ורבת הישגים, ששלטה בחלקים רבים של אותו עולם, אולם הצלחתם גררה שחיתות מידות, שהפכה בהדרגה לרשע. רוב האיילארי המירו את אמונותיהם הקודמות באמונה בשני אלי זדון: ג'ארוק (אל הרשת השחורה, הבגידה והתככים), וקאגורו (אל הררי הבשר, האכזריות והרשע). התחוללה מלחמה איומה הן על פני עולם היסראוק, והן בין האלים שחלשו על אותו עולם (מלחמת הרשת השחורה), ובו נצחו אלי הזדון ומאמיניהם נצחון עקוב מדם. האלים האיילאריים העתיקים הושמדו כולם, מלבד טאראגון, אל הצדק והנקמה, וטבח נורא נעשה במאמיניהם.

מאמיני אלי הזדון החלו מקימים לעצמם אימפריה זדונית, עטירת כישופים אפלים, אולם לא זכו להנות ממנה זמן רב. אגדות מסויימות מספרות על פלישה רבתי של בני גזע רב-עוצמה אחר ולא ידוע, ואגדות אחרות מספרות על סכסוך שנפל בין ג'ארוק, שהוא ומאמיניו מוכשרים בבניית מגנוני שלטון אפלים ומתוחכמים, לבין קאגורו, שהוא ומאמיניו מסורים אך ורק לרצח, עינויים וחורבן. כך או כך, פרצה מלחמה שניה, קטלנית עוד יותר מהראשונה, המכונה "מלחמת הגורלות השחורים". לא ברור מי ניצח במלחמה אם בכלל, אולם התוצאות לגבי היסראוק כולו היו קטלניות. לפי מסורת אחת, הושמד היסראוק כולו או נעשה מדבר מוות מקולל שאינו ראוי למגורי יצורים תבוניים, לפי מסורת אחרת, השמידו האיילארי זה את זה, או שהובסו והושמדו בידי אותו גזע זר שתקף אותם, ולפי מסורת שלישית, נצחו מאמיני קאגורו במלחמה, אולם לאחר נצחונם החלו להתכתש ולטבוח זה את זה, עד ששבו לדרגת שבטים ברבאריים ותו-לא, מה שברור הוא כי לפני כ3,000- שנה נסגרו כל השערים הבינמימדיים בין היסראוק לעולם הרגיל, ואיש לא הצליח לפתוח אותם מחדש, או ליצור שערים חדשים.

אל העולם הרגיל הגיעו, ככל הנראה בתקופה שבין שתי המלחמות הגדולות או במהלכן (קרי, בערך 1100 - 600 לפני ספירת הילאסיאס) ארבע נציגויות שונות של הגזעים האיילאריים, שהתפחתו בכיוונים שונים (אם כי נשארו ביניהם נקודות דמיון, כגון השפה המשותפת): האיילארי האדומים, הספייראנקיי השחורות, הספייראנקיי הירוקות והטאראגנורן. המסורת של שני הגזעים האחרונים מספרת כי טאראגון, אל הצדק הנקמה, היחיד ששרד מהאלים האיילאריים העתיקים, התמלא גועל ותיעוב כלפי היסראוק ותושביה הנותרים, ובשל רגשות אלו, כמו גם בשל פחד כי מאמיניו שנותרו יושפעו אי-פעם בידי הרוע שאחז באיילארי, ערך ריטואל מיוחד ורב עוצמה, אשר שינה את צורתו הוא ואת צורת מאמיניו לאנושית, אם כי לא ניתק לחלוטין את הקשר בינם לבין העכבישים. ריטואל זה כונה "ריטואל ההתנתקות של טאראגון".

האיילארי האדומים (Red Illary)

מהות ומראה: האיילארי האדומים הינם שבטים זדוניים, ברבאריים ואכזריים להדהים הסוגדים לקאגורו, החיים בד"כ במעמקי העולם התחתי או בארצות מקוללות. האיילארי האדומים נראים בדיוק כפי שנראו אבות-אבותיהם בהיסראוק, ואין בהם כל אנושיות או קשר בינם לבין בני האדם: מדובר ביצורים הולכים על שתיים בגובה אדם, בעלי פני עכביש מבעיתות (מנקודת מבט אנושית), גוף בצבעי ורוד-אדום, מלתעות נוטפות רעל, ושש זרועות: שתי התחתונות הן מוצקות, דמויות רגליים מטופרות, ומשמשות להליכה, ואילו ארבע האחרות הינן ידיים דקות, המשמשות לאחיזה ולחימה.

מבנה ארגוני: האיילארי האדומים הינם מפלצות תאבות עינויים ורצח, ואינם מקיימים תרבות מפותחת, אלא מסתובבים בשבטים, הנמשלים בידי הלוחמים החזקים והאלימים ביותר, שלצידם יושבים כוהני קאגורו. השבט נמשל בכוחניות אכזריות, ומאבקים פנימיים אלימים ואכזריים ביותר הם עניין של יום-יום. זכרים ונקבות הינם לוחמים במידה שווה, וקשה לעיין אנושית לא מיומנת להבחין ביניהם. הריבוי נעשה דרך ביצים, והוא מהיר ביותר, מה שמחפה על אחוזי המוות הגבוהים בתוכם בשל קטטות פנימיות ומלחמות חיצוניות, והופך אותם לעיתים למכה של ממש.

יחסים סביבתיים: האיילארי האדומים חיים על הצייד והביזה, והם אכזריים ופרימיטביים מדי בכדי ליצור יחסי מסחר או דיפלומטיה. הם נבערים מדי מכדי ליצר דברים מורכבים משל עצמם, ובשל כך, כמו גם בשל נטייתם לתקוף ולהרוג בעינויים כל מי שמזדמן אליהם, אין להם כל ערך למערכת היחסים בעולם התחתי, ביחוד לאור בוזם למסחר ולכל דרך של השגת דברים שלא ע"י מלחמה והרג. אכזריותם היא כה גדולה, עד כי אין הם עוסקים אפילו בסחר עבדים, בשל כך שהם מעדיפים להרוג בעינויים ולטרוף כל שבוי שנופל לידם.
רוב הגזעים בעולם התחתי, כולל רובם המוחלט של עממי הדראו והדוואגארדים (שלא לדבר על גזעים חיוביים יותר כגון גמדאים או סארינדין) רואים באיילארי עדה של מפלצתות שטניות, מטורפות ומסוכנות, ומנסים להשמיד אותם בכל מקום בו הם נתקלים בהם, אולם לעיתים, ניתן למצוא איילארי אדומים משתפים פעולה עם ענקי פומראן או דאמונים, או עושים משימה זו או אחרת כשכירי חרב עבור שבט מרושע במיוחד של דראו.

האיילארי האדומים אינם נמצאים בקשר עם בני אדם, אולם שמעו עליהם, וחשים כלפיהם שנאה ובוז עזים מאד. מספרים כי על לוחם איילארי אדום המנסה להגיע לעמדה בכירה בשבטו לנסות ולהתגנב אל פני האדמה, לחטוף אדם חי ולהוביל אותו אל השבט, שיקריב אותו לקאגורו בטקס אכזרי, והצלחה במשימה זו נחשבת כבוד גדול מאד, שרק חטיפה או הרג של אצילת דראו או מנהיג גמדאים עולה עליו.
האיילארי האדומים מתעבים במיוחד את הספייראנקיי השחורות, אותם הן מכנים "קוראקו" - מונח שבשפתם מהווה תואר של "בוגדות נתעבות שדינן השמדה", והם עושים מאמצים רבים להשמיד את הספייראנקיי השחורות בכל מקום בו הם מוצאים אותן (ולעיתים קרובות הם מצליחים, בשל עדיפותם העצומה במספר). בד"כ, ספייראנקיי שחורות שהוזהרו משבטים של איילארי אדומים שהגיעו לאיזורן בעולם התחתי מעדיפות להסתלק במהירות, או לבקש עזרה מבעל ברית חזק (כגון עיר רבת עוצמה של דראו) בכדי לקדם את הסכנה.
הסכנה הגדולה והשנואה ביותר על האיילארי האדומים היא לוחמות גזע הסארינדין (סאקו) - גזע זה, שהן צאצאיות ארציות של סאקאבוס, שבניגוד למקורן נותות לתוהו טוב (Chaotic Good), פתחו חיבה מיוחדת אל האיילארי האדומים, במובן זה שהן צדות אותם בכל הזדמנות, ומפיקות הנאה עצומה מביעור שבטיהם (לכך הן קוראות "הדברת שרצים ארסיים"), עד שלעיתים הן נודדות בעקבות שבטי האיילארי האדומים, ואפילו מסייעות לשם "צייד החרקים האדומים" ליצורים שהם בד"כ אויביהם, כגון דראו או דוואגארדים. השילוב בין תעוזה, מקוריות, יכולת תעופה, לחימה מתוכמת וקסמים המאפיינות את לוחמות הסארינדין (שלא לדבר על המיומנות והטכניקות שפיתחו במשך מאות שנים בצייד איילארי אדומים), הופך אותן ליריב נורא, שבד"כ מנצח בקרב, או לפחות נסוג בלא לשלם מחיר כבד מדי, לאחר שהסב למאמיני קאגורו נזקים נוראים. האיילארי האדומים יראים מאד מהסארינדין, ולעיתים קרובות נאחזים בפאניקה כשהם נתקלים בהן, אולם גורלה של סארינדין שתיפול בידיהן יהיה כה נורא, שכל סוג של יסורים בצינוקים האכזריים ביותר שעל האדמה יהיה כאיין וכאפס לעומתו.

הספייראנקיי השחורות (Black Shperenkey)

מהות ומראה: הספייראנקיי השחורות הן שבטים של נקבות איילאריות, הסוגדות לג'ארוק, אל הרשת השחורה, הבוגדנות והתככים. המיתולוגיה של ג'ארוק מספרת כי רוב מאמיניו נספו במלחמה בינו לבין קאגורו, שפרצה בגלל טפשותו ופראותו של האחרון (על המלחמה ומה שקרה לאחריה מסופר בספר "כתר הקורים" שהוא ספר המיתולוגיה העיקרית של ג'ארוק). מיעוטם נמלט, תחת הנחייתו של ג'ארוק, אל העולם הרגיל. לא ברור מה קרה למאמיניו הזכרים, ומדוע נותרו רק נקבות.
לפי האגדות, נמלא ג'ארוק הערצה למראן הנאה של בנות האדם, ובשם תאוותו אליהן, ואולי גם בשל בוז ורצון להתבדל מקאגורו ומאמיניו, גמר אומר כי גם מאמינותיו יהנו מיופי זה, ולכן הכין עבורן ריטואל שהפך אותן לדמות של אדם למחצה ועכביש למחצה: ראשה ופלג גופה העליון של הספייראנקיי השחורה היא כשל אישה יפיפיה, בד"כ בעלת שער כהה מאד ועיניים כחולות מדהימות, נוצצות בחשכה, ואילו חלקה התחתון הוא גוף של עכביש ענק, אפור-שחור. גופן העליון מזכה את הספייראנקיי ביכולות של אדם, כולל השתייכות למקצועות הרפתקניים (כך שבניגוד לאיילארי האדומים, יש למדוד אותן בדרגה ולא בקב"פ), ואילו גופן התחתון, העכבישי, מאפשר להן טוויית קורים וטיפוס עליהם, וכן יכולת להפיק רעל קטלני. אומנם, הן איבדו את יכולתן לעקוץ במהלך קרב, והן לוחמות בעזרת כלי נשק או קסמים, אולם הן יודעות היטב להפיק מעצמן את הרעל בשעות הפנאי, ולמרוח אותו לאחר מעשה על חרבותיהן וחיציהן.

מבנה ארגוני: הספייראנקיי השחורות חיות בשבטים קטנים או בינוניים, הנמשלים באופן תיאוקרטי. בראש כל שבט עומדת מטילת לחשים רבת עוצמה, המשמשת גם ככוהנת הגדולה של ג'ארוק. היא מנהלת את השבט בעזרת כוהנות זוטרות, שהלוחמות עומדות מתחתיהן. כל ספייראנקיי שחורה היא בהכרח כוהנת (20%) או לוחמת (80%). השבט נמשל הן בעזרת כח, והן בעזרת אמונה דתית קנאית של הלוחמות, המצייתות בלא היסוס לכל פקודה שבאה מהכוהנות. המשטר אכזרי, אולם בהחלט לא כאוטי, ויש סדר וודאות בתוך השבט. מלחמות וקטטות פנימיות אינן נפוצות, ומדוכאות מיד ביד חזקה. ההתנהגות שונה מאד בין הלוחמות והכוהנות: האחרונות הן פוליטיקאיות מתוכמות, ערמומיות ובוגדניות, בהתאם למסורתו של ג'ארוק, ואילו מהראשונות דורשים נאמנות וציות עיוור, כאילו בשל כך כי אין דרגתן ומעמדן גבוה די הצורך בכדי לתת להן זכות להתנהגות ערמומית ובוגדנית, שהיא פריבילגיה השמורה לנעלות מהן. דרך ההתנהגות והממשל בשבט, וכן עניינים רבים אחרים, מוסדרים בהרחבה בספר "אד ורשת", שהוא ספר הדת הנפוץ ביותר של ג'ארוק, המכיל את קודי ההתנהגות והמצוות המעשיות. בניגוד לאיילארי האדומים, הספייראנקיי השחורות שולטות היטב בקריאה וכתיבה, וכן בלשונות עמים אחרים, והעלו את המיתולוגיה של ג'ארוק על הכתב.
בניגוד לאיילארי האדומים, השוכנים במערות טבעיות מטונפות ונודדים כל העת בחיפוש אחרי צייד וקורבנות, שכן אין להם כל יכולת לבנות או לגדל דבר, הרי שהספייראנקיי השחורות מעדיפות לחיות במערכת מערות קבועה, אותה הן מסתתות, והופכות לקומפלקס של מגורים והגנה, כשבמרכז מצוי מקדשו מטיל האימה של ג'ארוק. הספייראנקיי השחורות מלוות תמיד בעכבישי ענק רעילים רבים, ולעיתים גם ביצורים אחרים, כגון חיפושי ענק רבי עוצמה, נדלים וכ"ו, המשמשים כמשרתים ושומרים. צורת המשכן משתנה משבט לשבט: בעוד שבטים ירודים יחיו במערכת מערות מטונפת ומסותתת רק למחצה, כשחרקי הענק (וחרקים רגילים) שורצים בכל חלקיה, הרי שבטים מתורבתים יותר יחיו במערכת נקיה, מסותתת היטב, נקיה ובנויה בפאר גותי קודר ואפל, כשהחרקים המשרתים מוגבלים למאורות מחייה ולאיזורי הגנה בלבד.

לא ברור כיצד בדיוק הספייראנקיי השחורות מתרבות, אולם אחת השמועות אומרת כי הן מופרות בידי עכבישי הענק (שמועות אחרות טוענות כי הן משתמשות בשבויים אנושיים, ואחרות טוענות כי הכוהנות שלהן עורכות ריטואלים ההופכים ביצי עכבישי ענק לעיסת בייצים שהכוהנות בולעות אותה, ומפרות עצמן בעזרתה). מה שברור הוא כי הספייראנקיי נכנסות להריון בדרך זו או אחרת, אשר אורך כ10-8- חודשים, ובסיומו הן ממליטות יצור או שניים דמויי גולם-פרפר שחור, עטוף חוטי משי, המוכנס למערה מיוחדת למשך כשנה וחצי, ואזי בוקעת ממנו ספייראנקיי-ילדה, שתגיע לבגרות בתוך 12-8 שנים. טוענים כי ההבדלים בין כוהנות ללוחמות לעתיד מופיעים וברורים לעיין כבר בשלב הגולם. גלמי הספייראנקיי חביבים מאד על קוסמים אפלים, המשלמים בעבורם מחיר גבוה (כ1000- פ"ז עבור גולם רגיל, וכ7,500- פ"ז עבור גולם של כוהנת). הגלמים משמשים הן כחומרי גלם לריטואלים אפלים, והן לצורך גידול ספייראנקיי משרתות.

יחסים סביבתיים: שבטי הספייראנקיי השחורות לוקחות תפקיד ניכר בחיי העולם התחתי. הן אכזריות ומרושעות, ונהנות לפשוט על שבטים דמויי אדם או גמדאים לצורך ביזה, וביחוד למען חטיפת תינוקות, המועלים כקורבן לג'ארוק. לעיתים הן עולות על פני האדמה בלילות חשוכים בכדי לפגוע בישובי אדם או למטרות אחרות. לעיתים הן מקיימות מגע או מסחר עם שליטים אפלים וסוחרים מרושעים.
לספייראנקיי יש חוש מפותח למסחר, והן מרבות למכור חפצי אומנות וקסם שמייצרות הכוהנות שלהן, וכן דברים שבזזו שאין להן צורך בהן, ביחוד בעד כלי מלחמה, קסמים ותכשיטים. הן מתעבות מכרות, חרשות וחשלות, אולם מחבבות מאד כלי נשק מעולים ותכשיטים יפים, אותן הן בוזזות או קונות. לעיתים קרובות, הן כורתות בריתות סחר והגנה עם ערי דראו או דוואגארדים.

הספייראנקיי השחורות הן לעיתים קרובות פגע-רע לגבי שכניהם, אולם בכך אין הן חריגות במיוחד בעולם התחתי, ביחוד לאור העובדה כי לעיתים קרובות ניתן לשאת ולתת עימן, כך שאין לגזע אוייבי נפש הרודפים אחריו במיוחד (אם כי הגמדאים והסארינדין לוחמים בהן לא פעם) - מלבד, כמובן, האיילארי האדומים, הטובחים אותן בכל מקום בו הם מוצאים אותן, כך שהספייראנקיי השחורות יראות מהן מאד, ואם יריביהם מצויים במספר גדול, ואין להן בעל ברית רב עוצמה שיגן עליהן, הן ינטשו גם מערכת מערות ומקדשים עשויים לתפארת וינוסו על נפשן, הרחק ככל שניתן.
למרות כי אין מגע רב בין הספייראנקיי השחורות לספייראנקיי הירוקות, יש ביניהן איבה רבה ועתיקה, המלובה גם בידי העובדה כי בני אדם נבערים מבלבלים ביניהן לעיתים קרובות בלא הצדקה (ולהוכחה, שני המינים מכונים ספייראנקיי, למרות ההבדלים העצומים ביניהן). האיבה הופכת רק לעיתים רחוקות לקרבות של ממש, בשל חוסר המגע בין שני הגזעים - אולם קרבות כאלו יהיו בד"כ חסרי רחמים כלשהן.

הספייראנקיי הירוקות (Black Shperenkey)

מהות ומראה: הספייראנקיי הירוקות הן גזע איילארי החי במרחבים של העולם העילי. כמו הטאראגנורן, הן מאמינות של האל טאראגון, ובעלות צורה אנושית, ככל הנראה בשל ריטואל ההתנתקות של טאראגון.
הספייראנקיי הירוקות נראות כנשים יפיפיות, שצורתן (לעניין הראש והגוף העליון) דומה מאד לשל קרובותיהן השחורות: דמות של אשה יפיפיה בעלת עור בהיר, שער כהה מאד, ועיניים כחולות נוצצות. בניגוד לספייראנקיי השחורות, פלג גופן התחתון של הספייראנקיי הירוקות הוא אנושי ולא עכבישי. הספייראנקיי הירוקה נופלת מאדם במעט בכושרה, אולם עולה עליו בזריזותה, מה שהופך אותה לקשתית מעולה. הספייראנקיי הירוקה, כמו כל יתר בני הגזעים האיילאריים, יודעת לארוג קורים ולטפס עליהן בזריזות, ושולטת בעכבישי ענק.
המאפיין היחודי של הספייראנקיי הירוקה הוא כי כאשר היא נהרגת, הופכת גופתה בתוך שניות ספורות לעכביש ענק ארסי, התוקף בחמת זעם את רוצחה של הספייראנקיי, ונתון למרות ספייראנקיי ירוקות אחרות, אם ישנן כאלו בסביבתו (אולם תבונתו אינה עולה על זו של עכביש ענק אחר). עכביש זה ימות בתוך שנה מיום היווצרו, אולם קיים ריטואל הנקרא "ריטואל השיקום הצלול" המסוגל להפוך את העכביש בחזרה לספייראנקיי המקורית (אם כי יתכן שבאובדן דרגות נסיון רבות), אולם ריטואל זה אינו נפוץ במיוחד, ואינו קל לביצוע (דרגה 5: Mountainhigh).

מבנה ארגוני: ספייראנקיי ירוקות חיות בשבטי-לוחמות, המזכירות במעט אמזונות אנושיות. כל שבט חי בנחלה משל עצמו, ומונהג בידי הספייראנקיי המהוללת, החכמה והמנוסה ביותר, הנבחרת בידי בנות השבט או חלקן לכל ימי חייה. מנהיגת השבט, המכונה "War-Mastress" מושלת בעזרת כח אישיותה, בעזרת מועצה של לוחמות וכוהנות המגיעות למעמדן בשל כישוריהן ותהילתן. אף ספייראנקיי ירוקה אינה נולדת אל תוך מעמד זה או אחר - והכל תלוי בה, וכיצד תוכיח את עצמה במהלך חייה.
המנהיגה והמועצה מצליחות בד"כ לשמור על סדר ומשמעות בתוך השבט, אולם קריאות תיגר ומאבקים פנימיים אינם נדירים במיוחד, אף כי לא תמיד הן מוליכים לתוצאות קטלניות. לעיתים, כתוצאה ממאבקים כאלו, מתחלק שבט לשנים או שלושה שבטים, או שמספר שבטים קטנים מתאחדים באופן זמני או קבוע לשבט אחד גדול, תחת הנהגתה של מנהיגה מוכשרת ונערצת במיוחד.

התכונות הנדרשות מכל ספייראנקיי ירוקה הן יושר, אומץ לב, משמעת ונאמנות מוחלטת לשבט ולערכיו של טאראגון: נאמנות והוגנות לידיד, ונקמה אכזרית באויב ובשפל. העונש על התנהגות מרושעת היא בד"כ נידוי מהשבט, לתקופת זמן או לתמיד. עונש מוות הוא נדיר ביותר, ושמור רק למעשים ולחטאים הנתעבים ביותר.

הספייראנקיי הירוקות חיות בעולם העילי, ומחבבות כרי דשא פרועים ומוריקים, הרחק מערים וממקומות ישוב, בד"כ ליד אגמים צלולים או מקווי מיים טהורים אחרים, או על צלעות של גבעות מלבלבלות. השבט שוכן בד"כ במערה בצלע גבעה, מוגנת היטב בידי שומרות, חרקי ענק ארסיים ומלכודות קורים (ואחרות) שונות, ושומר על טריטוריה משל עצמו מסביב למערה, כשהמקום החשוב ביותר הוא מקווה המיים. הספייראנקיי הירוקות הן גזע נקי מאד, שאינו סובל טינופת וזוהמה, כך שהוא קשור מאד למקור הרחצה שלו. זיהום או פגיעה באגם נחשבים חטא בל-יכופר, ונקמה אכזרית תנחת במוקדם או במאוחר על מי שעולל זאת. זיהום או הרס נרחב במקום מושבו של שבט ספייראנקיי ירוקות יבריח אותו בד"כ למקום אחר.

ספייראנקיי ירוקות מתרבות באופן טבעי בעזרת ריטואל שעורכות הכוהנות לבנות השבט שהגיעו לפרקן, המכניס אותן בהריון (לפי אמונתן - מטאראגון). לאחר כ10-8- חודשים, יוולדו יצורים דמויי גולם, עטופים בקורי-משי ירוקים, שיתפתחו בצורה דומה מאד לספייראנקיי השחורות, אולם לאט יותר: הגולם יבקע לילדת ספייראנקיי רק אחרי שנתיים עד שנתיים וחצי, וילדת הספייראנקיי תגיע לבגרות רק כעבור 16-14 שנים (בדומה לבני אדם) - אולם מספר הגלמים הנוצרים מספייראנקיי ירוקה גבוה מזה של מקבילתה השחורה, כך שקצב ההתרבות של שני הגזעים זהה. קוסמים מחפשים לעיתים גם את גלמי הספייראנקיי הירוקות, אולם ערכן ירוד יותר משל מקבילותיהן השחורות, ומגיע בקושי לחצי ממנו - מה גם שלעולם לא ניתן לזהות מי תהיה לוחמת ומי תהיה כוהנת, שכן עובדה זו נקבעת רק שנים רבות לאחר מכן, לפי האישיות והכישורים המתפתחים אצל הספייראנקיי הילדה. הספייראנקיי הירוקות מתעבות קוסמים החוטפים את צאציהן, ואם הן יכולות, ירדפו אחריהן וינקמו נקמה אכזרית מאד. כמה מהן למדו להתרבות גם באמצעות בני אדם או עלפים.
ילדות הספייראנקיי בוקעות במערת השבט, ואין קשר מיוחד בינהן לבין אימן הישירה (בדומה למה שקורה אצל הספייראנקיי השחורות). הן נחשבות לבנות לשבט כולו, והיחס אליהן הוא בהתאם. הכוהנות והלוחמות המנוסות יחנכו אותן, וילמדו אותן את דרכי החיים של השבט והגזע.

יחסים סביבתיים: הספייראנקיי הירוקות חיות על צייד (הנעשה בד"כ בעזרת קשתות ארוכות), ובד"כ גם מאיסוף פירות בר (או אף גידול מספר גידולים חקלאיים שאינן מצריכות עבודת איכרות מרובה, המשעממת אותן ונחשבת בעיניהן בזויה מאד). הן יודעות להתקין חפצים המשמשים אותן, כגון קשתות וחיצים, בגדים פשוטים, כלי אוכל וכ"ו, ואת היתר הן נאלצות להשיג בעזרת סחר, בד"כ עם עלפי היער או עם זוטונים (אם כי הללו די בזים להן בתור שבטים לא מהוגנים של נוודיות בטלניות, חסרות תרבות ויחוס) לעיתים הן סוחרות גם עם בני אדם. קומץ מהן עוסק גם בהרפתקנות -אם בתור קריירה עצמאית, ואם בכדי להשיג כסף וסחורות עבור השבט. הספייראנקיי הירוקות אינן שולחות ידן בביזה בדרך כלל, אלא אם כן הן מסוכסכים עם אי-מי.
הספייראנקיי הירוקות מיודדות בד"כ עם עלפי יער, ומקיימות מגע עם הזוטונים. מלבד זאת, הן מצויות מדי פעם בפעם בקשר עם נארידיות או קנטאורים. יריביהן הנפוצים ביותר הם שבטי אורקים וגובלינים, המתנפלים עליהן מדי פעם לשם ביזה ואונס (ולעיתים בשביל להשיג גלמים לממכר למכשפים מרושעים). הספייראנקיי הירוקות סובלות מחסרון מספרי מתמיד, אולם עולות על יריביהם אלו בתחכום ובכשרון לחימה, ומפילות עליהם מורא בעזרת קשתותיהן הארוכות, המיטיבות לנקב את גרונות יריביהם ממרחק גדול.

איבה מסורתית עזה קיימת בין הספייראנקיי הירוקות לשחורות, אולם מספר הפעמים בהן מתחולל מגע בין אלו לאלו הוא מועט מאד. יריבותיהן הנוראות ביותר של הספייראנקיי הירוקות הן הנאהאש, או נאגות האחו: גזע של מפלצות שחציין התחתון נחש, וחציין העליו אישה ירקרקה-כחלחלה בעלת שער העשוי נחשים, בדומה לזה של מדוזה. הנאהאש והספייראנקיי הירוקות מתעבות אלו אל אלו באופן קיצוני, ותוקפות אלו את אלו בלא רחמים ובכל הזדמנות, כשכל אחד מהצדדים מודה בפה מלא שמטרתו להכחיד את הצד השני מעל פני האדמה. לא ברור בדיוק מה מקור האיבה בין הצדדים, שכן סיפורי המיתולוגיה של הספייראנקיי הירוקות כמעט ולא הועלו על הכתב.

היחסים בין ספייראנקיי ירוקות לבני אדם הם מורכבים למדי: בד"כ, הספייראנקיי הירוקות מעדיפות לחיות את חייהם בצנעה, הרחק מהאנושות, ולא יקדמו בברכה פלישת בני אדם לטריטוריה שלהן, וביחוד לא לאגמי הרחצה שלהן - ומנגד, מנהגן של הספייראנקיי היפות להתרחץ באגם ערומות פרש לו כנפיים, והרפתקנים לא מעטים ניסו להתגנב ולחזות במחזה, וכמה מהן שילמו ביוקר רב, כאשר חיצים קטלניים שהגיעו משום מקום נטלו את חייהם. הספייראנקיי הירוקות אינן סלחניות בנקודה זו.
מנגד, היו מקרים לא מועטים בהן ספייראנקיי ירוקות קיימו יחסי שכנות טובה, אמון ואפילו בריתות עם קהילות בני אדם כפריות שלוות באיזורן. הספייראנקיי הירוקות אינן פושטות כמעט לעולם על ישובי אדם, אלא אם כן הללו התגרו בהן התגרות קיצונית. כמה מבנות הגזע, ביחוד ההרפתקניות שבו, דוברות היטב את לשונות האדם, וניתן לראות אותן מדי פעם בכפרים ובערים אנושיות. מדי פעם נשמעו סיפורים על ספייראנקיי ירוקות בודדות שנטשו את שבטיהן ועברו לגור לזמן-מה בישוב אנושי, בכדי ליצור קשרים, לסחור או לקנות לעצמן השכלה.
באיירנוסט מצויה כמות לא מבוטלת של ספייראנקיי ירוקות - ביחוד באיזורי גרווניץ וקלייסט, אולם כמה שבטים נראו גם בסמוך לגלוזברג, לאוקנספיר ושפייראר. הריכוז הגדול ביותר של ספייראנקיי מצוי באיזורי האחו המיוער למחצה מדרום לגרווניץ, לאורך צלעותיהן של גבעות גונתר.
בעבר, היתה קהילה נכבדה של ספייראנקיי ירוקות ליד רוטמייר, שנהנו ממאגרי המיים ליד נהר טראונר, וקיימו קשרים ענפים עם בני האדם, אולם עליית הפלוטוקראטים וזיהום הנהר וסביבותיו בפסולת רעילה (שהפכה את האיזור מדרום לרוטמייר לארץ מקוללת של עיוות ומוות) הניסה את הספייראנקיי משם, כשהן ממורמרות וכועסות מאד - ומאז פחתו מאד הקשרים בין בני אדם לספייראנקיי ירוקות ברחבי הארץ.

טאראגנורן (Taragnorn)

מראה ומהות: טאראגנורן הן גזע איילארי החי על מדרונות ומצוקים של הרים גבוהים, במקומות שכמעט ואינם נגישים לבני אדם. הטאראגנורן, שהפכו לאנושיים בעקבות ריטואל ההתנתקות של טאראגון, נראים כבני אדם חסונים ונאים למדי, בד"כ בעלי עור בהיר, שער בגווני חום עד חום-אדמדם, ועיניים אפורות או ירוקות. כמו הספייראנקיי הירוקות, הם יודעים לארוג קורים ולטפס עליהם בזריזות. בניגוד לספייראנקיי הירוקות, חברתם כוללת זכרים ונקבות כאחד. שני המינים שווים לחלוטין בתפקידם ומעמדם בחברה (אולם קל מאד להבחין ביניהם). כמו הספייראנקיי הירוקות, הם שולטים בעכבישי ענק, ולכך הם מוסיפים שפיריות הרים ענקיות, עליהם הם רוכבים לעיתים קרובות בצאתם לקרב או לצייד. בניגוד לספייראנקיי הירוקות, אין הם הופכים לעכבישים במותם.

מבנה ארגוני: טאראגנורן חיים בעיירות פשוטות, עשויות אבן, מוסוות היטב, על מדרונותיהם של ההרים הגבוהים. כל עיירה נשלטת בידי מלך מקומי, שמעמדו עובר בירושה, ולצידו יושבת בד"כ מועצה של לוחמים, כוהנים וסוחרים עשירים. פה ושם, ניתן למצוא עיר גדולה יותר, הנחשבת למרכז לכל הטאראגנורן, ובה שוכן "מלך עליון" הנחשבת כסמכות עליונה ורופפת, שרוב המלכים המקומיים יהססו מאד בטרם יפרו את דבריה, אולם הפיקוח עליהם, כרגיל, הוא רופף מאד, ובד"כ כמעט ואינו קיים כלל בשגרת היום-יום. טאראגנורן חיים במשפחות מונוגמיות, בדומה לבני אדם. הנקבה מסוגלת להכנס להריון אחת לכמה שנים, ויולדת לאחד 12-10 חודשים מספר יצורים דמויי גולם, עטוף בקורי-משי אפרפרים-כסופים, המתפתחים בצורה דומה לאלו של ספייראנקיי ירוקות. חצי מהם (בערך) הם זכרים, וחצי הינן נקבות. בניגוד ליתר הגזעים האיילאריים, ובדומה לבני אדם, רק חלק מהגברים והנשים של הגזע יהפכו ללוחמים או כוהנים. היתר יהפכו לבעלי מקצועות ומלאכה שונים, או סוחרים. אופן החיים, החיזור והנישואין, כן סוג המשטר משתנה מאד מעיירה לעיירה, אולם רק מיעוטן של הטאראגנורן יחיו במשטרי עריצות - והללו הן בד"כ סימן לכיבוש או השפעה מצד גזע מרושע, כגון אורקים או גמדאים אפלים (וגרוע מכל, עלפי קלאן העכביש).

יחסים סביבתיים: הטאראגנורן עוסקים במלאכות שונות, בעיקר בכרית מחצבים שונים ועיבודם, ובעלי המלאכה שבהם רבים, אם כי הם נופלים בהרבה ברמתם מהגמדאים, ולעיתים אפילו מבני האדם. הם אינם מחבבים חקלאות, ובד"כ משיגים את מזונם מצייד או גידול עיזים הרריות, וגם ממסחר עם גזעים אחרים, ביחוד עם הגמדאים, שהם בעלי הברית הטבעיים והנפוצים ביותר שלהם. הטאראגנורן ידועים כלוחמים אמיצים וכסוחרים ישרים (אם כי לעיתים תמימים מדי, ביחוד כשהם עוסקים במיני סחורות שאין להם נסיון רב בהן).
אין מגע רב בין הטאראגנורן לבין ספייראנקיי ירוקות או שחורות, ואין ביניהם יחסים מיוחדים. גם המגע עם בני אדם אינו נפוץ במיוחד, מלבד כפרים של ציידים הרריים, המקיימים מדי פעם בריתות או קשרי מסחר עם עיירות הטאראגנורן. מספר עיירות טאראגנורן שוכנות על צלעותיהם הגבוהות של ההרים השחורים שממזרח לאיירנוסט, ורובן נחשבות למקום חניה בטוח ומועדף להרפתקנים הבודדים המכירים את מרומי ההרים הללו, וקשרו קשרים עם אומות הטאראגנורן. קל יחסית להשיג את אמונם של הטאראגנורן - ובד"כ, די להיות ישר, אמיץ ונדיב בכדי להשיג מטרה זו.

יריביהם הגדולים של הטאראנורן הם גזע מפותח ומרושע של עלפי סערה, הקרויים "קלאן העכביש" - עם עלפי מתורבת, מעודן ומרושע, שאימץ לעצמו, בין יתר אליו המרושעים, גם את ג'ארוק. עלפים אלו, השוכנים לעיתים על צלעות ההרים הגבוהים (ומקימים לעצמם טירות רשע נוראיות שם), נהנים להתעלל בטאראגנורן, לקטול אותם או לשעבד אותם, ולהחריב את עריהם. הם טובים בעורמה וברעלים (ובכך מזכירים את הספייראנקיי השחורות), מה שהופך אותם לאויבים מסוכנים מאד. הטאראגנורן שונאים את עלפי קלאן העכביש בכל ליבם, ויראים מהם מאד.

___________________________________________

כתב וערך: גדעון אורבך, 2001
בניית האתר : The Pundak
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כשלהי אסורים בתכלית, בלא היתר מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש פרטי שלא בתשלום