הארצות של העולמות המוכרים
רקע
כללי | ארצות | מפלצות | אלים
ואמונה | דמויות | גזעים
דאמרדום (Dammerdoom) וריידנמור (Rydenmor)
תאור הארץ | היסטוריה | ישובים חשובים
יתווספו בעתיד:
תאורי ערים ואישים חשובים, אגדות המחוז, ותאורי גזע בני ההאמני, עלמות קראוגוניי ויצורים
נפוצים אחרים באיזור
דאמרדום וריידנמור – גאוגרפיה ותאור כללי
ממזרח לנהר טאדיף, מתרוממת הארץ המישורית של
טאדאפוס ודרום-זורנאו בשורה של מצוקים, אל רמות והרים קודרים, הנראים היטב ממזרח
איזור הים הרילאדאריני, כצללים כהים ומבשרי רעה העומדים בפאתי האופק. הנוסע שירהיב
עוז לפסוע בשבילים הצרים, התלולים והמפותלים העולים בינות למצוקים הכהים, ימצא
עצמו בדאמרדום: ארץ קשה ועויינת של רמות טרשים, מנומרות באבני בזלת ענקיות, העולה
לפסגות גבוהות או צוללת אל תוך בקיעים ועמקים נסתרים, מלאים חול כהה ומוכי אבק
כבד. עמקים עמוקים משתרעים פה ושם בין הרמות, ומפלים חמים נשפכים לתוכם, ממלאים
אותם בצורות חיים מוזרות. מנהרות מסועפות מנקבות את שורשי ההרים והרמות, ויורדות
אל מאות איזורים נסתרים המוליכים מטה, בואכה העולם התחתי או משתפלות אל אגמים
ונהרות לוהטים של קיטור ולבה לוחשת.
דאמרדום הינה ארץ צחיחה ועויינת, שהצומח בה מועט מאד (לפחות על פני הקרקע), ורובו
מורכב ממיני זנים מוזרים ומעוותים למראית עיין של עצים ופרחי ענק. האקלים קשה מאד;
סופות קרח הבאות מהצפון נאבקות בענני קיטור לוהט הנפלט מן הבקיעים ומהרי הגעש
הפעילים, המעלים כמעט תדיר עשן שחור, מלווה בהבזקים אדומים מאיימים. הגדול מכולם
הוא ההר אורגוסטה, הגבוה והרחב מכל שאר הרי הגעש, אשר פסגותיו מוסתרות כמעט תמיד
בידי עננים שחורים ואדומים, ולבה גולשת ממדרונותיו, או ניתזת לגבהים עצומים, דבר
אשר יכול לגרום למטחי סלעים בוערים הנופלים מהשחקים ללא אזהרה, אף במרחק קילומטרים
רבים מאד מההר עצמו. גייזרים לוהטים פורצים מן האדמה פה ושם. לבה זורמת בתהומות
מבעיתות, ונשפכת אל תוך בקיעים שאין להם תחתית נראית לעיין. תוואי השטח בוגדני
ומטעה, ומבטיח מוות מר לנוסעים בלתי זהירים. סכנה זו אינה היחידה המצפה לזרים;
חיות שטניות אורבות על המדרונות, רבות מהן בעלות סגולות הקשורות לאש; החל בכלבי
שאול המשחרים לטרף בלהקות גדולות, המשך בחזירים אדומים ענקיים, בעלי עורמה שטנית,
וכלה בתולעים ענקיות נושפות אש ושאר שרצים המשתשכים בתוך הלבה הרותחת או המיים
הלוהטים.
תושבי המקום התבוניים הינם מסוכנים עוד יותר; הרמות של דאמרדום היא מולדתם של פראי
הטרשים, הדאמרהינו (Dammerhynno),
הסוגדים לרוח האש השכוחה ולבתולות המערכה האפלות שלו, ורוחשים שנאת נצח לאימפריה
ההילאסיאנית ולכל הדומים לה. בארץ זו שכיחים גם בני ההאמאני המקורננים, בניו
השטניים של רוח האש, המשחרים לטרף תמיד, שרידים לצבא הלוהט שירד בראשית הימים מן
הרמות להלחם בעלפים, והובס על-ידם.
בצפון, חותמת את דאמרדום שרשרת הרים גבוהה המפרידה בינה לבין יערות המחט הקפואים
של האונדרגריי. הרים אלו, המכונים בידי בני המקום טאסארו, אינם מכילים הרי געש
פעילים, אולם נחשבים לגבוהים בהרי דאמרדום, מלבד הר אורגוסטה.
בדרום, נופלות הרמות בשרשרת מצוקים קודרת אל תוך גליו הזועפים של ים הכוכבים
הנושרים; שם, במקום בו עוברים עורקים רבים של מתכות יקרות מתחת למצוקים, גובלים
במנהרות מוצפות (בין אם תמיד, או כאלו המוצפות עם הגאות), בנו סוחרים הידרוסטים
מושחתים וגמדאים חמדנים הסוגדים לצידו האפל של אל המסחר גלימרדון נמל עצום, המשמש
בסיס רבתי לסוחרי עבדים ושודדי ים, המייסרים את כל ארצות האיזור.
במערב, יורדות הרמות במתלולים סלעיים מאיימים על עבר אפיק הטאדיף ודרום זורנאו.
במקום זה, כובשים היערות את המדרונים הנמוכים, ויוצרים ארץ סבוכה ומסוכנת, דרכה
חודרות מפלצות רבות אל ארצות הים הרילדאריני.
במזרח האיזור, יושב מחוז ריידנמור; באותו מקום, יורדות הרמות הסלעיות אל ארץ טרשים
צחיחה ברובה, הבנויה משרשרת עמקים, שגבעות גבוהות מתנוססות ביניהן. באיזור זה
נאבקים ביניהם הצמחיה הדאמאריאנית עם סממנים של חי וצומח שגרתי יותר, וחלק
מהקרקעות ניתנות לעיבוד בידי בני אדם. מחוז זה, לשעבר פרובינציה חשובה של האימפריה
ההילאסיאנית, נסגר במזרח ובצפון בידי הרי קארלינאס, המהווים את גבולו הקיצוני של
איזור דאמרדום כולו, ואילו בדרום גובלות בו ביצות שורינין, המפרידות בינו לבין
רושקין. במחוז זה, התנהלו קרבות עזים במשך למעלה מאלף שנים בין ההילאסיאנים לבין
אנשי הטרשים, אשר ראו במחוז חלק מארצם, ואלו הותירו את חותמם בו עד לעצם היום הזה.
סמוך למרכז הרי קארליאנס המרכזיים, במקום בו נפגשים שישה יובלים הנופלים במפלים
רועמים מההרים, עומד פסל אדיר לגובה של אל הים הידוריס[1],
זקנו מעוצב כמתנופף ברוח וקלשונו האדיר בידו. איש אינו יודע מי הקים את הפסל כאן,
בלב היבשה, אולם המונומנט האדיר נחשב כקדוש ומביא ברכה; אמות המיים השוצפות נפגשות
מתחת לרגליו של הפסל, ושוצפות לדרכן לכיוון דרום-מערב, יוצרות אדמה פוריה מאד
במרחק קילומטרים רבים. במקום זה, על צלע ההר, יושבת אקווזיאס, עיר הילאסיאנית
גדולה המהווה את ישוב האדם הגדול ביותר באיזור. העיר, שתלאות רבות הפכוה קודרת
ואפלולית, היתה במשך מאות שנים בסיסם העיקרי של הלגיונות ההילאסיאנים השומרים על
הגבול הקשה עם רמות דאמרדום. מזה כמעט שלוש-מאות שנים, מושלת בעיר אדונית מעוררת
יראה; סאקאבוס קוסמת רבת עוצמה בשם סלני סילאריאס, שמגדלה הקודר בנוי גבוה מעל
מדרונות אקווזיאס, וצופה על ריידנמור כולה ומעבר לה.
התושבים, היודעים לספר סיפורים מצמררים על הגבירה ומגדלה, מעולם לא נטו אהבה רבה
לשליטה, אשר הפגינה לא מעט פעמים אכזריות נוראה בדיכוי מתנגדיה, אולם בסופו של
דבר, סלני סילאריאס נותרה הגורם היחיד אשר מונע מפראי הטרשים וההאמאני מן המזרח
מלשטוף את ריידנמור, ובולמת את עלפי הפלדה הפרועים מרומגארוט, אשר מפחדים ממנה פחד
מוות. חייליה של סילאריאס, הלדורין זהובי השיריון, עודם מפטרלים בעמקי ריידנמור,
חלקם מעל גריפונים פרועים ורבי עוצמה, ולעת עתה עלה בידם לבלום את הנחשול שתקפם עם
מפלת הקייסרות.
היסטוריה של האיזור
בדאמרדום העתיקה, שכנו בראשית הימים מפחותיו
האדירות של רוח האש, בן האלמוות המוכשר והמפחיד קראוגון; מקורו של הלה איננו ידוע.
חלק מהאגדות קושרות בינו לבין צ'אוגארוק, וחלק מספרות על מוצא אחר, מוזר יותר.
פראי האדם ששכנו באיזור הפכו אותו לאלוהיהם, וסגדו לפראותו ולכוחותיו, באשר הלה
העניק להם ברזל וכלי נשק אדירים שחישל. בתוך מפחותיו, יצר את משרתיו מעוררי האימה
והאכזריים, ההאמאני המקורננים, אשר הפילו אימה ברחבי היבשת.
כאשר הגיעו העלפים בספינותיהם הלבנות לראשונה אל חופיה הרחוקים של הילאסיאס,
והכריזו מלחמה על העוד'ה, אלת הדם הטמא ובתו של צ'אוגארוק ועל האורקים בני אושגורו
אשר שתו מדמה ושירתוה, נפלה עליהם עינו של קראוגון. לפי האגדה, חשק רוח האש בנסיכת
העלפים אלטיריה היפיפיה, אשר נולדה מאיחוד בין שר עלפי הים לנגידת עלפי הרוח.
עלפי הים, אשר זה לא מכבר נסו מפני צלליו של בלגורת', והקימו נמלים על חופי
הילאסיאס, תקפו בשצף-קצף את האורקים הטמאים והיצורים הנאלחים אשר זחלו לקראתם
מאוגודו הנוראה, בירתה של ע'ודה, ובני האדם הקדומים והפריאליס לג'יס החזקים
והשעירים מן היער באו לעזרתם. תחילה, הציע להם קראוגון את עזרתו בתמורה לידה של
אלטיריה, אולם עלפי הים נאחזו בפלצות (ויש אומרים, כי לא רק מראהו הוא שהפחיד
אותם, אלא שדברים עתיקים ומרים אחרים נפלו ביניהם), וגירשו את הישות המפחידה בבושת
פנים מעל פניהם. אזי, הפך קראוגון את ליבו והפך לנורא שבאויביהם; בעזרת כוח היצירה
האדיר שברשותו, ניסה לברוא תחליף לאהבתו הנכזבת, ויצר שלוש-מאות עלמות מערכה יפות
ונוראות הוד, אשר כל אחת מהן ניחנה בכוחות אדירים של קרב וחורבן, אך מספרים כי אף
אחת מהן לא השתוותה עם אלטיריה ביופי וחוכמה, ובכך נכזבה תקוותו של רוח האש, והוא
נאחז בזעם נורא, ונשבע להבעיר את העלפים עד האחרון שבהם.
מבין הרי הגעש של דאמרדום, הגיחו צבאותיו של רוח האש; פראי-אדם משחרים לטרף,
ולפניהם צועדים ההאמאני המבעיתים, בעלי הקרניים, עם שאמאנים נוראים של תוהו. את
הכח הובילו עלמות המערכה, אשר מספרים כי כל אחת מהן ניחנה בכוח אשר כמעט והשתווה עם
זה של שטני האש העתיקים, הזכורים לשמצה מאגדות העלפים. כך, חבר קראוגון עם הע'ודה
להשמיד את העלפים ואת אבותיהם הקדומים של בני הילאסיאס.
כל קורותיה של אותה המלחמה מסופרות במקום אחר; כאן אך יאמר, שקראוגון גבה מן
העלפים מחיר יקר; נמליהם וספינותיהם עלו באש, ורבים מאד מהם נפלו בחרב. בין המתים
היו מלכם ומלכתם, הוריה של אלטיריה. בקרבות הנוראים, אשר השתוללו שנים רבות, לחמו
האלים עצמם זה בזה, באשר אקרידיוס אבי הברקים והידוריוס אל הים נחלצו לעזרת העלפים
ובני האדם, וקראו תגר על ע'ודה וקראוגון. בסופו של דבר, הובסו כוחות התוהו
המשתוללים ונהדפו לאחור. בסופו של דבר, גבר אקרידיוס על ע'ודה, שיסע אותה בברקיו
והשליך את גופה הגוסס והעצום לגודל על עירה אוגודו, דבר אשר גרם לעיר ולמחצית האי
העצום עליה נבנתה לשקוע לעמקי הים. רוחות הסערה המשתוללות שיצאו מלפני אל הים העלו
נחשולים אדירים על דרום דאמרדום, שטפו את מפחותיו של קראוגון וכיבו את אשי התמיד
שבערו בהן. אל הים עצמו לחם בקראוגון, ובסופו של דבר לכדו וחרץ את גורלו להיות
מושלך לתהומות שאול, ביחד עם עלמות המלחמה חסרות המזל שלו, אלו מהן ששרדו את
הקרבות שהשתוללו לאורכה ולרוחבה של הארץ. שם, בתופת, השתנתה דמותן, ולבשה צורה
שחורה ומבעיתה אשר תאמה את זו של רוח האש עצמו. חורבן ונפץ הרעידו את ההרים,
פוערים בהם מנהרות ומפרצים עמוקים. מתוך המפולת, קמו יסודות ממלכות העלפים
אלדורניי וסטרלינדין, ויסודות קייסרות הילאסיאס, ועידן הממלכות החל.
אלא, ששרידי אנשיו של קראוגון, אנשי הטרשים וההאמאני, ברחו בחזרה אל מעמקי
דאמרדום, שם פתחו את שנאתם הנצחית אל המנצחים, ואט-אט הקימו מפחות אדירות וערים
נסתרות בתוך ההרים הלוהטים, סוגדים ללבה וזוממים מזימות בליבותיהם האפלים. שם קידשו את הלבה, כדמו השפוך של אדונם
רוח האש, ומשם יצאו במהלך השנים למלחמות רבות כנגד ההילאסיאנים. האכזריות הלוהטת
הוטבעה עמוק בתוך סלעי הארץ הקטלנית, חורצת את גורלה למשך שנות עידן שלם.
בדאמרדום הסתתרו, בין היתר, תומכיה המובסים של השושלת השחורה, שושלת הדספוטים
הדתיים שהסתאבה ונטתה אחרי אדימאנוס המעוות, בנה של ע'ודה, והובסו בידי בית
פאלאורידיס. משם יצאה המלכה האפלה מאלינדאס לאחד את הילאסיאס הפרועה של ראשית האלף
השלישי לסה"ה תחת שלטונה הנמרץ וחסר הרחמים, דבר בו הצליחה למשך כמעט מאה
וחמישים שנה.
הסיפור האחרון, והידוע מכולם על אודות ריידנמור, הינו על מעלליו של הקייסר הפלדין
פורסיס השלישי לבית פאלאורידיס, אשר נולד וגדל בתקופה בה חיו בני שושלתו במחתרת
וניסו לחתור תחת שלטונה של מאלינדאס. פורסיס הנועז והרומנטיקן מצא לעצמו בת ברית
בלתי צפויה: קוסמת סאקאבוס רבת עוצמה אשר עזבה את קאורנהול, ולטענתו הצליח להחזירה
בתשובה. הזוג המוזר הצליח היטב במאבקו, באשר אותו קוסמת מפחידה, סלני סילאריאס,
ניחנה בידע רב בתכונות אשר חסרו לקייסר הנועז והמצביא המחונן: בקיאות בפוליטיקה
ובתככים ערמומיים. אותו שילוב הצליח לעשות את הבל-יאמן, להפיל את שלטונה של
מאלינדאס. פורסיס הצליח לחדור אל מפחות דאמרדום, ולשים ידו על נשק קטלני אשר הביס
את מאלינדאס עצמה בקרב, ופצע אותה קשות. כאשר נאלצה המלכה האפלה לנטוש את שדה
הקרב, נשאה קומתה והטילה קללה (או נבואה) כי האימפריה לא תחזיק זמן רב אחריה,
ובגידה תפיל את לגיונותיה, כשם שהפילה אותה עצמה.
פורסיס, אשר שב בהדר רב אל הילאפוליס וחידש את ימי בית פאלאורידיס, גמל לבת בריתו
המפוקפקת בכך שהעניק לה כנחלה את מחוז ריידנמור ואת העיר אקוואזיאס. סילאריאס,
שרצתה יותר מכך (יש אומרים, להנשא למלך), לא אהבה את הדרך בה הורחקה מן החצר, אולם
בין אם מתוך פחד ובין אם מתוך כבוד לידידה רב העוצמה, קיבלה עליה את הדין והפכה
למושלת אקוואזיאס ופרוקונסולית של מחוז ריידנמור.
סופו של פורסיס היה עגום; ככל שהזדקן, סגרו עליו התככים של בניו וחצרו המושחתת.
לאחר 47 שנות שלטון גברו עליו יריביו בחצר; חלק מבניו עשה יד אחת עם זקני הסנאט
ועם כוהני 'אל השלום' סיראדור בכדי להפילו מן הכסא. זקן, שבור ויגע, ברח אל מגדלה
של ידידתו מאז, ושם מת לאחר מספר שנים, אומלל ושכוח אל, כאשר איש מלבדה לא יושב
לצד מיטתו ברגעיו האחרונים. כך או כך, לאחר אותם מאורעות, ניטשה מלחמה בהילאסיאס.
כוהני סיראדור יצאו למלחמה כנגד סילאריאס, במטרה לסלק את השדה המרושעת מהאימפריה,
אלא, שהתקפתם ניגפה על חומות אקוואזיאס, ומנהיגיהם נפלו בחרב או נגררו לתוך מגדלה,
ואיש אינו יודע (או רוצה לדעת) את אשר קרה להם שם. כוחות סיראדור (אשר מהם יצאו,
לאחר זמן, הרדיקלים ומשמרות השלום אשר תרמו למפלת הילאסיאס) נהדפו בחרפה, ועמם
הלגיונות אשר סייעו להם. סלני סילאריאס נותרה כשליטה יחידה של ריידנמור למשך כמעט
מאה שנים, עד אשר נחלשה הילאסיאס, וסופה החל נראה באופק: האושגורו שבו והתחזקו,
לוחצים את האימפריה המצטמקת מהים. הרושקים, שהיו נתיני הקייסר, הרימו ראש והתמרדו,
עד אשר הקייסר והסנאט חששו כי הילאסיאס תוקף אויבים מכל עבר, באשר כוחות אפלים
נכנסו לרושקין, וסוחרי עבדים ומיזוקים תגברו אותה.
במצב זה, הציע הסנאט לסילאריאס ברית מחודשת, וכי האימפריה תכיר בשלטונה אם תבוא
לעזרתה. סילאריס החזירה בלעג צונן, אולם (לטענתה) למען זכר פורסיס הסכימה לצאת
לקרב. כוחותיה החמושים בקסמים מתוחכמים הצליחו, במלחמה לא קלה, להכות הן את
הרושקים והן את אנשי דאמרדום וסוחרי העבדים שבאו לעזרתם. אלא, שהאכזריות הקשה בה
הכתה סילאריאס את הרושקים השניאה את ההילאסיאנים באופן מוחלט על אותו עם, ותרם מאד
להתמוטטות השלטון האימפריאלי באותם מחוזות, עשרות שנים לא רבות לאחר מכן. סלני
סילאריאס שבה ונספחה לכאורה לאימפריה, אף כי שמרה על השלטון האמיתי בידה, וזכתה
לאוצרות כבירים בעד עזרתה, ולדריסת רגל משל עצמה בסנאט (שמועות אפלות סיפרו כי
זכתה גם בנשמות לא מעטות בעבור עסקיה הסודיים, אולם אלו לא זכו לאישור).
פחות ממאה שנים לאחר אותם מאורעות, הגיעה מפלתה הסופית של האימפריה ההילאסיאנית,
בשנת 2434 לסה"ה, כאשר הוכו הלגיונות בידי האושגורו במלחמה האחרונה, בעוד
הפרובינקיות מורדות בעורף. כוחות של רדיקלים תפסו את השלטון בהילאפוליס, הדיחו את
הקייסר האחרון, והכניעו "בשם השלום האחווה" את הילאסיאס לאורקים בעלי
דמה הטמא של ע'ודה. הפרוקונסולים צוו להכנע אף הם ולקבל את תנאי השלום המשפיל
שנכפה על הארץ הגאה לשעבר. אלא שסילאריאס, כהרגלה, שילחה מעל פניה בבושת פנים את
"שליחי השלום" והורתה לשרוף את מנהיגם בכיכר הראשית של אקוואזיאס. אף כי
מעולם לא טרחה לשנות את תואר הפרוקונסול שהוענק לה (תואר שבלאו הכי כמעט ואינו
נמצא בשימוש בפי נתיניה, הקוראים לה בפשטות Lady of the Tower), חזרה להיות שליטה יחידה של ריידנמור,
מושלת בה ביעילות חסרת רחמים, כדרכה תמיד. לזמן-מה, נהדפו הרדיקלים לאחור, ואף
אנשי דאמרדום, שניסו לצעוד בפזיזות אל תוך ריידנמור ולנצל את המצב, זכו בתבוסה
מוחצת מידי רוכבי הגריפונים הזהובים. לגיונות הילאסיאנים שסרבו להתפרק מנשקם נסו
אל תוך ריידנמור וקיבלו חסות מ"גבירת המגדל", ולצידם הגיעו מתיישבים
הילאסיאנים שנסו מרושקין, שם הפכו קורבן לנסיונות פרעות וטבח מידי המקומיים
הזועמים שפרקו סוף-סוף את רסן השלטון הקייסרי מעליהם.
ריידנמור התחזקה, אלא שאט-אט, גבר והלך הלחץ על "גבירת המגדל" ונתיניה;
אנשי הטרשים ועלפי הפלדה שבו ופשטו בארץ הקודרת, סוכני משמרות השלום של טאלכוס
החלו חורשים מזימות, ואליהם הצטרפו הגמדים המושחתים והסוחרים של גאנזקורט, החומדים
את האוצרות של ריידנמור. הגרוע מכל הינם השמועות שאדונה לשעבר של סילאריאס, ה-Demon Lord טארוגאנוס, לא שכח ולא סלח לה על עריקתה,
וכעת אוסף צבא מבעית, מונהג בידי שדים, בכדי לסגור עמה את החשבון. הנתינים,
שאי-חיבתם לשלטונה של גבירתם נופלת בהרבה מהאיימה הסובבת אותם מעברים, החלו נאכלים
חשש, ולעצור את נשימתם, בציפיה לבוא סופת החורבן, באשר כוחות התוהו סביב הולכים
וגוברים.
הישובים המרכזיים באיזור
אקוואזיאס (כ-95,000 תושבים): העיר
ההילאסיאנית המסתורית, היושבת על שני מתלולים החולשים על פסלו של אל הים, וביניהם
עובר קניון המעיינות, הנפתח אל אגם יפה הרוחץ את חומותיה. מעליה, נישאים ההרים
הקודרים ומגדלה של סלני-סילאריס, עטור עננים וצופה למרחק.
אקוואזיאס, למרות הפחד מגבירתה התקיפה, והשמועות על ריטואלים מוזרים ואפלים הנעשים
במרתפיה, וסחר נשמות תמידי עם מיני בריות אפלות, היתה ונותרה ישוב האדם המרכזי
והידידותי, פחות או יותר, בפני נוסעים הבאים מאיזור הילאסיאס ומנסים לחדור אל עבר
דאמרדום. בעיני רבים, נחשב המגדל הנישא והעיר מתחתיו, שניסי לגיונות עודם מתנופפים
מעליה, לאחד השרידים האחרונים של האימפריה שנחרבה, וחרף העובדה כי איש אינו אוהב
את סילאריאס, כולם נוהגים כלפיה ביראת כבוד. רבים מהתושבים מתפרנסים מהשדות שבצידי
האגם, ואחרים מענפי חקלאות תת-קרקעית, מסחר ומכרות. העיר אמידה למדי, אף כי יש בה
רבעי עוני, ביחוד אלו המשכנים את הפליטים הרבים שקלטה העיר לאחרונה.
קראוגוניי (כ-50,000 תושבים): ישוב אגדי היושב על
ברכיו של ההר אורגוסטה, ונחשב כבירת דאמרדום. מעטים ראו אותו במו עיניהם, ומעטים
עוד יותר חזרו לספר את הסיפור. השמועות מספרות על עיר איימים היושבת בינות למפלי
מאגמה, ומבניה האדירים בנויים כראשי מפלצת פעורי לוע, מהם בוקעים קיטור ואש. שם,
מרוכזים כמה מהשבטים העצומים והחזקים ביותר של אנשי הטרשים, בהם מושלים ההאמאני.
שם מקיימים השאמאנים האדירים של התוהו את טקסיהם, ומחשלים כלי נשק אדירים מדם
התופת הלוהט של אלוהיהם הזועם. לאחרונה, כך מספרים, הכפילו המפחות את קצב עבודתם,
וזאת שלא בכדי.
לפי האגדה, מושלת בעיר קאהזאריס, אחת מעלמות קראוגון האגדיות, ומנצחת על ההאמני
ואנשי הטרשים. ברית נכתרה בין חרוטי אש התופת של עירה, כך מספרים, לבין שבטים רבים
בעולם התחתי, אשר יתגברו את כוחה ביום פקודה.
גאנזקורט (כ-70,000 תושבים): עיר שהוקמה
לפני מאות שנים בידי סוחרים הידרוסטים מושחתים, אשר סגדו ל"צידו האפל"
של אל המסחר גלימרדון, ואליהם הצטרפו גמדאים מושחתים מהעולם התחתי. כיום, גאנזקורט
היא בירת שודדי הים וסוחרי העבדים של האיזור, אשר כרתו ברית עם מאמיני האש. העיר
מצויה בתוך פיורד עצום, עליו חולש מבצר ענק עשוי בזלת, ובצדדיו חצובים בסלע
נמלי-ים ענקיים, שמורים בידי מפלצות ים, בתוכם עוגנות ספינות רבות. מתוך מקום זה,
יוצאים שודדי הים לפשיטות על דירלאוס, רושקין וקריינליכט, ולאחר שלאחרונה הפכה
טאדאפוס לבת בריתם, הצטרפו לשודדים המקומיים והעלו את ספינותיהם במעלה הטאדיף, עד
אשר חדרו גם אל תוך הים הרילדאריני.
העיר מפעילה מכרות עצומים, בתוכם עמלים בפרך
אלפי עבדים, אשר הגמדים רודים בהם, ומשם מופקות שכיות חמדה המעטרות את בתי האחוזה
של נכבדי העיר. שליטה הנוכחי, מיילס סילברלאנס, סוחר חמדן ושאפתן ברמ"ח
אבריו, ואדמיראל פיראטים ידוע לשמצה לשעבר שבחש רבות בעסקי הילאסיאס טרם מפלתה,
חוכך כעת בדעתו כיצד להעצים את רווחיו מהסערה הנוכחית, וכעת הוגה בדעתו לנסות
ולכבוש מחוזות חדשים בכדי להעצים את הונו.
חזרה לדף האינדקס של מדור
מדינות בעולם הידוע
כתב
וערך: גדעון אורבך, 2002
בניית האתר : The Pundak
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כשלהי אסורים בתכלית, בלא היתר
מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש
פרטי שלא בתשלום