פטריק, בן 60 בערך, בן למשפחת אצולה
שעזבה מזה כ-100 שנים את חיי החרב לטובת חיי המסחר, הינו דמות ידועה ומכובדת מאד
ברוטמייר. ברשותו שתי מתפרות גדולות, היוצרות בגדים זולים, מפות פשוטות, שטיחים
המוניים וכ"ו.
פטריק, אדם מרשים בעל שער אפור-כסוף, עיניים כחולות וקול עמוק וצלול, מקפיד מאד
להתלבש בבגדים מהודרים (שמטעמים מובנים, אינם נתפרים אצלו). פטריק, נשוי באושר מזה
30 שנים ואב ל"משפחה מהוגנת למופת" מנהל את חייו ועסקיו לפי "הספר
והמוסר הטוב". בניגוד לפלוטוקרטים רבים, הוא מעיד על עצמו כמאמין אדוק
בכנסיית האור הקדוש - אם כי בינו לבין הקרדינל פון קאהר מעולם לא שררו יחסי אהבה
ורעות.
פטריק, שהינו חבר מועצת רוטמייר, קנה לאחרונה בית חדש ומרשים ברובע פיירילנד, לאחר
שנים רבות בהן התגורר ברובע הצפצפה. הוא משתתף קבוע בנשפים ובכל הארועים של החברה
הגבוהה, ומבלה לא מעט בפונדק "כפפת הזהב", אך ניתן למצוא אותו לעיתים גם
ב"זהב הים" שברובע הצפצפה. כיום, פטריק אינו מנהל ישירות את המפעלים
שבבעלותו, אלא דרך משגיחי עבודה גדולים, שלפחות אחד מהם, יוריק הגיבן (ראה ערך)
ידועים לשמצה ברחבי העיר התחתית, ואינו מתייחס ביותר מדי רצינות לדרישתו של פטריק
"לנהל מפעל מהוגן ומוסרי".
פטריק ידוע מאד בחוקי המוסר עליהם הוא
מקפיד במפעליו - כל התנהגות לא מוסרית, כגון הליכה בלבוש לא צנוע (אצל נשים),
ניאוף, שכרות וכ"ו עלולים לגרור בעקבותיהם קנסות כבדים ואף פיטורים מהעבודה
(כמובן, שעונשים אלו יורדים כמעט תמיד אך ורק על הפועלים ולא על מנהלי העבודה,
שעושים כחפצם ממש מתחת לאפו של פטריק). ברחבי העיר התחתית עוד זכור המקרה של אמילי
כירסטן (לפני כ14- שנים), בו ניסה יוריק הגיבן לפתות למיטתו תופרת עניה, ומשסירבה
לו זו, הלשין עליה לפון לרנאו, וטען כי היא הולכת בלבוש מגרה במפעל, והעיד כי
הציעה לפועלים מין תמורת כסף, עדות שגרמה לפון לרנאו לפטר אותה מיד ובלא פיצויים.
כל יודעי הדבר, מלבד פון לרנאו, האמינו לבכיה קורע הלב של אמילי, כי לא חטאה בדבר,
אולם פון לרנאו, שהאמין ליוריק, קילל אותה בתור זונה והורה לסלק אותה בכח ממעל
פניו.
פטריק מקיים קשרי ידידות עם הנספחית
ההידרוסטית (ליידי מליסנד) ובעלה, וגם עם אדמונד ליכטנהאר, שילה ראנסור, והלמוט
ווינדברגר. הוא מתעב ומתרחק מכל אדם שנראה לו בלתי מוסרי ובלתי מהוגן, ביחוד שנוא
נפשו אוליבר קונסן ("הא! השיכור הצפוני גס הרוח!"), אך גם עבדאללה גלוש,
ברני בולס, ויותר מכולם, ארנסט קונצה, בשל הבדיחות הגסות שהוא מספר בכל עת
("אינני מבין מדוע לא אוסרים את הנבזה ההוא בצינוק? האם לאיש בעיר זו לא חשוב
המוסר?"). בתוקף תפקידו כחבר מועצת העיר, הציע פטריק חוקי מוסר נוקשים
ופוריטניים להדהים, כולל עונשים אכזריים לעבריינים - אולם מועצת העיר דחתה ברוב
גדול את הצעתו, ביחוד לאור התנגדותו החריפה של ראש העיר לפגוע בזכויות האזרח בצורה
כזו.
חזרה אל אינדקס
הדמויות של רוטמייר | אל דף המבוא של
רוטמייר | אל דף
המבוא של איירנוסט
כתב וערך: גדעון אורבך,
2001
בניית האתר : The Pundak
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כשלהי אסורים בתכלית, בלא היתר
מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש
פרטי שלא בתשלום