דאומן, אשה בת 47, בת למשפחה
זעיר-בורגנית שעלתה לגדולה בעסקי סחר שונים, היא כיום בעלת בית מלאכה גדול העוסק
ביצור מוצרי מתכת, בעיקר מוטות, גלגלים ומסמרים. דאומן, אפורת שער, מוזנחת וחמוצה
תמיד, איבדה את בעלה בעת הפשיטה ההידרוסטית הגדולה על נמל רוטמייר, מה שהשפיע לרעה
על אופיה, שלא היה חביב מעולם. היא נותרה מטופלת בילדה, קתי, שהיא כיום בת 17.
דאומן היא קנאית ולא משכילה בדבר, מלבד
בענייני מסחר, ויש לה רק מטרה אחת בחייה, להשיג עוד ועוד כסף. היא "חוסכת
עלויות" בשלמה לפועליה משכורות נמוכות מאד, וכשהיא מפטרת בלא רחמים כל עובד
שנראה לה זקן או חלש מדי. אחד הדברים המרגיזים ביותר את ארנה הם המכסים שהטילו
רוזני איירנוסט בכדי למנוע מהפלוטוקרטים ליצא תוצרת אל פנים הארץ ("חלאות
פרימיטיביות שכמותם! כיצד הם מעיזים למנוע ממני להרוויח? הייתי מראה לכל הנפחים
המפגרים שלהם כיצד מתעסקים בברזל!"). על רקע זה, הפכה ארנה לתומכת נלהבת
ברעיונותיו של ג'ונתן ביג, הדוגל במאבק חורמה בפיאודלים, ובנסיון לקעקע את שלטונם
באיירנוסט. שיתוף הפעולה בינה לבין ביג הלך והתהדק, והיא הפכה לעושת רצונו כמעט
בכל דבר. ביג ארגן גם את מינויה לחברת מועצת רוטמייר באמצע שנת 2436. ארנה רחוקה
מלהיות אהובה ברוטמייר בשל מזגה המגעיל, ויריביה הם רבים.
הבארון פון בוינברג ניתק עימה את יחסיו המסחריים עוד ב2436-, על רקע שיתוף הפעולה
הפורה מדי בינה לבין ביג, ועל רקע זה ניזוקו שני הצדדים, ביחוד היא, שכן קשריה עם
תעשיית הנשק נותקו כמעט לחלוטין. כולם יודעים כי אם אין משהו עסקי לשוחח עליו עם
ארנה, עדיף להתרחק ממנה, ובכל מקרה, שיחתה על נושאים אחרים היא דלה, אדישה ומלאת
בורות.
בתה של ארנה, קתי, שסבלה מהזנחה ויחס
רע, הדרדרה לפשע, והחלה מסתובבת עם פושעים באריזהאריים ברובע המרגוע, ואף החלה
להשתמש באופיום. ארנה הפעילה את משמר העיר, וזה דאג לעצור את קתי ולהחזיר אותה
לרובע פיירילנד, שם נכלאה בבית אמה (ראשית 2439), ומאז היא בורחת או משתחררת
חליפות, מסתבכת בצרות ומוחזרת הביתה, מעין מעגל התרחשות טבעי וצפוי מראש.
חזרה אל אינדקס
הדמויות של רוטמייר | אל דף המבוא של
רוטמייר | אל דף
המבוא של איירנוסט
כתב וערך: גדעון אורבך,
2001
בניית האתר : The Pundak
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כשלהי אסורים בתכלית, בלא היתר
מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש
פרטי שלא בתשלום