גאוגרפיה
| גזעים
| אלים
ודתות | המערכה
| אסופת
מפלצות
אבני חן במלסטרה: דירוג 5
(Tier5: Epic gems)
ראהל'קאליט: הראל'קאליט, האבן המקודשת ביותר
להשתקפות האדומה, דומה לקורליד כוכב, אבל הוא גדול יותר ומורכב משני גוונים: פני
השטח שלו חיוורים ושקופים יותר, כאשר הגוונים העזים של אדום-אש, אדום-יין או
אדום-זהוב, כלואים במעמקי האבן ומרצדים מתוכה כאילו היו להם חיים משלהם. לא ברור
מהיכן ניתן למצוא, קל וחומר לחשל אבן כזו, מה גם שבתולדות האימפריה נודעו רק קומץ
מהם – כאשר אחד חושלה בתוך הנזר של ההשתקפות האדומה עצמה, ואחרת במזבח הגדול של
המקדש האדום במרכז סלנטיר. כמו כן מסופר שאבן כזו חושלה בתוך הניצב של ראנגראד (Rangrud), חרב תבונית
אגדית שחושלה עבור אחד הנסיכים האדירים והמבעיתים ביותר של פיות האפר, קטלה את אחד
מאלופיהם הידועים ביותר של אורגי הערפל, וגרמה בין היתר לבניו של בעליה המקורי
להרוג זה את זה בכדי לטעון לבעלות עליה.
ראאמ'נוט (אבן רעם קיסרית): אבן נדירה ורבת-עוצמה ביותר, ששמה נקשר עם
הקיסרים המכשפים העוגים, אשר משלו באגרוף רם וכוח כשפים אדיר בכל צפון מערב מלסטרה
ומעבר לה, בתקופת הזוהר העתיקה של האימפריה של אור-נאאר'ום.
הראאמנוט מופיע לפי האגדה במגוון צורות; החל מצורה עגולה שטוחה שמזכירה
מעט חרפושית, וקלה בגביש ספק מעויין וספג עגלגל עם פאות בוהקות; בכל הצורות, הגוף
מעוטר בשתי וערב של קווים היקפיים, וביניהן חריטות קטנטנות ומורכבות מאד, שמייצגות
לא פעם את האפיון המאגי המדוייק של כל אבן ואבן בעשרות הצורות הזעירות דמויות
הרונה שלהן. הגוון נע מאפור-כחלחל-ירקרק מטאלי ועד לירקרק-אפור-כסוף. אומרים, שכל
ראאמ'נוט הוא שונה לגמרי מהאחרים בצורתו, בעיטורים המעין-רוניים שעליו, ובאנרגיות
שלו, שבאות לביטוי בצורת ההבזקים שמבליחים בחלקו הפנימי - מבחינת העוגים, הדבר
מובן מאליו; כל ראאמ'נוט נוצר באורח אחר בידי אלי הכישוף, ולרבים מהם יש יעוד משל
עצמם; בעיקר למשל, כאשר האבן נוצרה עבור או על-ידי אחד הקיסרים המכשפים הקדומים.
לפי האגדות של אור'נאארום, כל ראאמ'נוט יורד לארץ בתוך מתנה מאחד מאלי
הכישוף הפראיים; כך למשל, בתוך ביצה שהטילה אלת הנחש המכושפת של הרקיע. לעיתים, הם
נועדו מראש לאחד הקייסרים או רבי-המאגים הקדומים; כך למשל הקיסר אור מאאר'קוג,
שלפי המסורה של העוגים קיבל אבן אדירה מהנחשה של הרקיע, אותה שיבץ במטהו לפני הקרב
שבו הכריעו העוגים את חצאי-השדים של הקור'סלאג וגירשו אותם לנצח מצפון-מערב
מלסטרה. אחרים, ברי מזל פחות, צריכים לנסות את מזלם בריטואל מסובך הכולל קורבנות
מכושפים, כדי לנסות ולאתר את מיקומה של אבן כזו, או לחלופין להשתלט עליה ולכבול
אותה לשירות הקסם שלהם - אחרת, הם עלולים לאבד את חיהם, ולסיים כאשר נשמתם נשאבת
על-ידי האבן שספגה אנרגיית קסם רבה מדי, מה שמעצים את האבן, ומהווה סוף אכזרי
לקוסם השאפתן שניסה להפוך לאדון שלה.
מוסכם על הכל, שהכוחות של הראאמ'נוט הם אדירים, אולם הם משתנים מאבן
לאבן (הסיפור הידוע מכל הוא על הראאמ'נוט של הקיסר אור מאאר'קוג, ששובצה במטה שלו
ויכלה לקרוא לכוחות אדירים של רעם וסערה - כולל לגשם הטעון האגדי שהקיסר הוריד על
צבאם המתקדם של הקור'סלאג באותו קרב מפורסם; סיפור אחר הוא על האבן הקיסרית שנגנבה
בידי בת הקייסר, נור קאאר'דורן, שרתחה על הדרך בה קופחה בירושת הכס יחסית לשני
אחיה, חרף העובדה כי כוחות הקסם שלה לא נפלו וכנראה אף עלו על אלו של אחיה; האבן,
ששובצה במטה של הנסיכה המורדת לאחר קרב עקוב מדם, העצימה מאד את כוחות היצירה שלה,
והקלה עליה לכשף לעצמה משרתים תבוניים;
כך או אחרת, הכוחות של האבן יהיו בכל מקרה בבואה לכוחות של האל הקדום
שהאבן באה ממנו; שני השימושים המוכרים באבן, היא שיבוצה לתוך מטה כשפים אדיר,
ולאחר שאדונה מת, שיבוצה לתוך מסכת הקבורה שלו. לפי חלק מהאגדות, ראאמ'נוט שנכבלה
לאדון מכשף, מאבדת את רוב עוצמתה לאחר מותו (או בגרסה האחרת, העוצמה חוזרת, ביחד
עם נשמתו המהוללת של הקוסם, אל אל הכישוף שממנה באה האבן במקור); אזי, האבן הופכת
ל"קליפה" (Shell) של ראאמ'נוט אמיתי,
ועשויה גם להתפרק במרוצת הזמן למינרלים, עפרות וכמה אבני חן זוטרות יותר - מה
שמקשה מאד על מציאת אבן שלמה כזו. מכאן, שקשה מאד למצוא ראאמ'נוט אמיתי - וודאי
למי שאינו עוג; וגם אם ימצא אחד, ככל הנראה מדובר באבן צעירה שלא נכבלה עדיין, כך
שהכוחות שלה, וודאי עבור מי שאינו מכיר את ריטואל הכבילה הקייסרי, יהיו חלשים
בהרבה מהפוטנציאל האמיתי של האבן.
לפי אחת המסורות, הצבא האנ'מירי השיג לפחות
אבן בלתי כבולה אחת בדרך כזו, אבל מאחר והכוהנות של היהלומים הנשגבים לא הבינו את
ריטואל הכבילה, או לחלופין חששו לעסוק בו נוכח החשש שזעמם של אלי העוגים יפול
עליהן באורח ישיר (וודאי לאחר הביזה של חורבות אור נאארום), הן נותרו נעולות באחד
מחדרי האוצר בסלנטיר - ככל הנראה עד להתנפצות הגדולה שהחריבה את עיר הבירה לגמרי.
טיליט מעמקים (Abyssal Tyllite): טיליט המעמקים, שמכונה גם 'אבן פגיון', הוא טיליט גדול
ובוהק במיוחד, בדרך-כלל בגוונים הכהים יותר שמאפיינים טיליטים - בעיקר סגול עמוק.
בניגוד לטיליט הרגיל, שצורתו צורת עמוד מעוטר (גליל) שבקצהו גולה, הרי שהגליל של
טיליט המעמקים מתחדד מאד בקצה הרחוק מהגולה, עד שהוא מזכיר פגיון עם ניצב כדורי -
ומכאן שמו.
טיליט מעמקים יכול לשמש לכל שימוש שטיליט
רגיל יפה לו, באורח עוצמתי עוד יותר; ממאור קסום שלא יכבה גם מול קסמי החשיכה והצל
החזקים ביותר, ועד לשימוש בו כדי ללטש להבים של חרבות רוניות מהעוצמה הגבוהה ביותר
- ולא בכדי מסופר, שאבן כזו אכן שימשה בין יתר אבני הטיליט שיצרו את הלהב הרוני של
המצביאה אלאונור טיל-אר'ליין (The Ice Crystal).
מסורה אחרת, מספרת שאסכולות שכוחות של קסם
אפלולי יותר, ידעו לעשות באבנים כאלו שימוש עבור שינויי צורה עוצמתיים, ואולי גם
עבור זימון מפלצות אדירות מן המעמקים. אגדה מזוויעה אחת, שהיתה מוכרת הן לאורגי
הערפל והן לאנ'מיריים מן המחוזות המערביים של האימפריה, סיפרה על טיליט מעמקים
שמקובע בחרטומה של ספינת רפאים ששקעה כשעל סיפונה נבל עתיק ורב-עוצמה שאפילו שמו
נשכח, אבל עלולה לעלות לעיתים מהמעמקים ולחולל מרחץ דמים בטרם תשוב ותשקע אל
המצולה למשך שנים ארוכות; האבן זוהרת כמו עיניים נוראיות של הצלם המעוות שבחרטום,
ובעת קרב עשויה להקרין את כוחותיה אל האיל הנוגח הנורא של אותה ספינה.
פנינת
שחר בוער: אבן
נדירה מאד, שמעט מאד ידוע עליה, כוחותיה והשימושים שניתן לעשות בה; מסופר, שצורתה
מעויינת בעלת פאות מבהיקות בגודל של ציפור קטנה, היא בלתי ניתנת או כמעט בלתי
ניתנת לשבירה, גם בקסמים החזקים ביותר, ונדרשים הכלים המכושפים האדירים ביותר
אפילו כדי ללטש או לחרוט עליה. מסופר, שגון החלק החיצון שלה נע בין לבן-שקוף
לורוד-כתום רך, ואילו חלקה הפנימי הוא להבה חיה, מתנוצצת בגוונים יפיפיים של אדום
וזהוב.
באגדות מיבשת נאר'לירדי, מסופר שהאבנים הללו
התגלו במעמקים האפלים ביותר או אולי נוצרו באימפריה השכוחה של אותו גזע אדיר
ויפיפה שהן אורגי הערפל והן פיות האפר טוענים להיות היורשים שלו - ואולי גם קשורות
לאובדנם של אותם אבות קדומים מסתוריים. מהמעט שידוע, מסופר על אחד התארים העתיקים
כ"נסיך העליון של השחר הבוער" - ומשערים שיש קשר בין הדברים.
אין כיום מידע בדוק על פניני שחר בוער
שקיומן ידוע, וודאי לא באלף השנים האחרונות; אבל קיימים לפחות שני סיפורים שמידע,
כנראה לא מדוייק, על קיומה של אחת מהן, הובילה מלכים או אבירים נשגבים של אורגי
הערפל אל מסע תעתועים שהמיט עליהם טירוף ואבדון.
כתב
וערך: גדעון
אורבך, 2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כלשהי אסורים בתכלית, בלא היתר
מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש
פרטי שלא בתשלום.